מיפוי עצמות

התמונה המתקבלת במיפוי עצמות

מיפוי עצמות היא בדיקת הדמיה שבה נעשה שימוש בחומר סימון רדיואקטיבי כדי לאבחן סוגים שונים של מחלות עצם. חומר הסימון נקלט במיוחד באזורים שבהם יש פעילות רבה של פירוק עצם או של בניית עצם. ההדמיה מאפשרת להראות תהליכים שונים בעצמות ובפרקי הגוף, כמו שברים, בעיות באספקת הדם, דלקות מפרקים ואף גידולים סרטניים. לרוב, מטופלים מופנים למיפוי עצמות במקרה של כאבים בלתי מוסברים בעצמות - כאבים שעשויים לרמז על שבר, על דלקת, על זיהום או על גידול בעצם שלא ניתן לאבחן בעזרת צילום רנטגן רגיל.

הרופא עשוי להפנות למיפוי עצמות במקרה של כאבים בלתי מוסברים בעצמות - כאבים שעשויים לרמז על שבר, על דלקת, על זיהום או על גידול בעצם שלא ניתן לאבחן בעזרת צילום רנטגן רגיל.

מיפוי עצמות מסייע לאבחון של המצבים הבאים:

• גידולי עצם שפירים או ממאירים.

• הימצאות גרורות בעצמות. גרורות הן מוקדי סרטן בעצמות שמקורם בגידול שהתחיל במקום אחר בגוף.

• שבר שלא רואים בצילום רנטגן פשוט (השכיחים ביותר הם שברים בירך, שברי מאמץ ברגליים או שברים בחוליות).

• זיהום בעצם (אוסטאומיאליטיס).

• כאב בלתי מוסבר בעצמות.

• מחלות מטבוליות שפוגעות בהרכב העצם ובמבנה שלה.

שיטת המיפוי

החומר הרדיואקטיבי המוחדר לווריד נקרא ${}^{99m}\!\mathrm {Tc}$ והוא מכיל מתילן די פוספט (MDP). זמן מחצית החיים של ${}^{99m}\!\mathrm {Tc}$ הוא כשש שעות, והפליטה של קרינת גמא שלו עומדת על 140 קילואלקטרון-וולט (KeV) ונראית בקלות, בעוד שאין לחומר דעיכת בטא מסוכנת. ${}^{99m}\!\mathrm {Tc}$ זורם בדם ושוקע ברקמות בהתאם לריכוז הסידן שנמצא בהם, כך, שהשקיעה המשמעותית מתקיימת ברקמת העצם. בנוסף, ${}^{99m}\!\mathrm {Tc}$ ישקע באזורים בהם יש מגע משמעותי עם הנוזל החוץ תאי וזרם הדם, כך שעיקר השקיעה של החומר בעצם תהיה באזור הגדילה בקצוות העצמות הארוכות (מטאפיזיס). במקומות בהם יש גידול, דלקת או בניה מחדש של העצם, יהיה ריכוז סידן גבוהה לצד חשיפה גבוהה יותר של באזור לדם, דבר שיגרום לשקיעת ${}^{99m}\!\mathrm {Tc}$ גבוהה יותר במקום. ניתן לבצע את ההדמיה עם חומרים ראדיואקטיבים נוספים, שדרך פעולתם דומה.

יכולת ההדמיה מתבססת על קליטת גלי גמא. גלי גמא הן גלים אלקטרומגנטיים קצרים מאוד שנפלטים במהלך פירוק גרעין האטום. החומר ${}^{99m}\!\mathrm {Tc}$ הוא חומר רדיואקטיבי, כלומר הוא נוטה להתפרק ותוך כדי הפירוק נפלטות קרני גמא. כיוון שזמן מחצית החיים של ${}^{99m}\!\mathrm {Tc}$ עומד על כ-6 שעות, לאחר כשעתיים-שלוש יהיה פירוק משמעותי של החומר בתוך הגוף ויהיה ניתן לסרוק את הגוף ולמפות את אזורי השקיעה של החומר. הסריקה מתבצעת עם מצלמת גמא , מצלמה בעלת חיישן אשר קולט ורושם את קרני הגמא.

שיטות דימות נוספות

טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים

ערך מורחב – טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים

טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים המכונה PET‏ (Positron Emission Tomography) היא שיטת הדמיה המבוססת על מיפוי חומר רדיואקטיבי שונה המוזרק לגוף. החומר הוא ¹⁸F, נגזרת רדיואקטיבית של פלואור. השיטה מתאימה יותר לגילוי גרורות התחלתיות בעצמות.

טומוגרפיית פליטת פוטון בודד

טומוגרפיית פליטת פוטון בודד המכונה SPECT (ראשי תיבות של Single Photon Emission Tomography) היא שיטת מיפוי טומוגרפית מתקדמת. הבדקה מתבססת על סריקת הקרינה הנפלטת מהחומר הראדיוקטיבי שהוזרק לגוף, אך מספקת תמונות של חתכי רוחב מפורטים של האיבר הנסרק (בדומה לחתכי הרוחב המתקבלים בסריקת CT). חתכי רוחב אלו נאספים ומעובדים בעזרת תוכנת מחשב לתמונה תלת־ממדית המשקפת באופן מדויק את האזור שצולם.

SPECT היא תוספת חשובה לבדיקת מיפוי עצמות המאפשרת להבחין באופן מדויק יותר במיקום הפתולוגיה. טכנולוגיה זאת מאפשרת לבחון באופן יסודי ודקדקני יותר מבנים כמו עמוד השדרה, הירכיים, הברכיים ומפרק הלסת. חריגות ובעיות שנזהה גם במיפוי עצמות שגרתי יזוהו לעיתים קרובות באופן משכנע ומדויק יותר על ידי SPECT .SPECT עשוי אף לאתר חריגות שלד שאינן ניכרות במבט מישורי, עם זאת, למיפוי עצמות רגיל (מישורי) יש רזולוציה גבוהה יותר. מסיבה זו SPECT משלימה, אך אינה מחליפה מיפי עצמות מישורי. בכל מצב רפואי יש להעריך ולבחון את הבדיקה הטובה והמתאימה ביותר לטובת האבחון.

הדמיית שלד של עכבר על ידי SPECT

בארבעת הימים שלפני מיפוי העצמות אסור ליטול תרופות המכילות ביסמוט (מרכיב פעיל בחלק מהתרופות שמשמשות להקלה על כאבי בטן).

לנשים מיניקות מומלץ לא להניק במשך יומיים לאחר הבדיקה, אלא לשאוב את החלב ולהשליך אותו.

מהלך הבדיקה

המטופל מגיע למקום הבדיקה, שם מוזרק לווריד החומר הרדיואקטיבי. לרוב, הסריקה תתבצע לאחר כשעתיים, לאחר שהחומר עבר במחזור הדם ושקע בעצמות. הסריקה תתבצע באמצעות מצלמת גמא, שאינה פולטת קרינה, ועוברת לאורך הגוף ומצלמת את פיזור החומר. שיטה זו תדגים בעיקר אזורים בהם יש פעילות גבוהה של אוסטאובלאסטים (תאים בוני עצם). כאשר רוצים מידע אבחוני נוסף יבצעו מספר סריקות בזמנים שונים מזמן הזרקת החומר לווריד. באזורים בהם יש חידוש של רקמת עצם (בעקבות דלקת, שבר, גידול וכו'...) תהיה עליה ברמת הקרינה הנפלטת בשל שקיעה מוגברת של החומר ברקמה. כמות החומר המוחדרת לגוף היא קטנה מאוד והדעה הרווחת היא שלא נגרם סיכון בריאותי כל עוד הבדיקה אינה נעשית באופן תדיר ושוטף.

תהליך הבדיקה

אם את בהריון או מיניקה, מומלץ - במידת האפשר - לדחות את הבדיקה כדי לא לחשוף את תינוקך לקרינה.

בדיקת מיפוי עצמות כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. כמות הקרינה בחומר הסימון היא קטנה מאוד ונעלמת לחלוטין בתוך כיומיים.

ראו גם

• בדיקות הדמיה
• קרינה
• רפואה גרעינית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיפוי עצמות בוויקישיתוף

• פירוט על הבדיקה באתר כללית
• סרטון הדרכה לבדיקה
• מיפוי עצמות בילדים
• סרטון הסבר על פעולת מצלמת גמא
• מיפוי עצמות בתחום פציעות הספורט
• מאמר על מיפוי עצמות בילדים