מקרוביוס

מקרוביוס
Macrobius Ambrosius Theodosius
לידה	370?; אפריקה, רומא העתיקה
פטירה	430 (בגיל 60 בערך)
עיסוק	פילוסוף, תאורטיקן מוזיקה, פילולוג, עובד ציבור, סופר, משורר
מדינה	רומא העתיקה
יצירות ידועות	סאטורנליה
צאצאים	מקרוביוס פלוטינוס אוסטאתיוס

מַקרוֹבּיוּס אַמבּרוֹסיוּס תֵּאוֹדוֹסיוּס (Macrobius Ambrosius Theodosius; תחילת המאה ה-5 לספירה) היה פילוסוף ומדקדק רומאי, הידוע בעיקר בשל כתביו, הכוללים את ה"סאטורנליה", תמצית של החכמה הדתית הרומאית העתיקה, "פרשנות על חלום סקיפיו" (Commentarii in Somnium Scipionis), שהיה מקור חשוב לפלאטוניזם במערב הלטיני בימי הביניים, והחיבור האבוד "על ההבדלים והדמיונות של הפועל היווני והלטיני" (De differentiis et societatibus graeci latinique verbi).

שמו

הסדר הנכון של שמותיו הוא "מקרוביוס אמברוסיוס תאודוסיוס", המופיע כך בכתבי היד הקדומים ביותר של ה"סאטורנליה", וכך הוא מכונה גם בקטעים מתוך חיבורו האבוד "De differentiis". רק בכתבי יד מאוחרים יותר, התהפך שמו ל"אמברוסיוס תאודוסיוס מקרוביוס". קאסיודורוס ובואתיוס מכנים אותו "מקרוביוס תאודוסיוס", בזמן שהוא היה ידוע בתקופת חייו כ"תאודוסיוס" - ההקדשה ב-De differentiis אומרת: "תאודוסיוס לסימאכוס שלו".

ביוגרפיה ועבודות

מעט ידוע בוודאות על מקרוביוס, אך ישנן השערות רבות לגביו. בתחילת הסאטורנליה שלו הוא מציין שהוא "נולד תחת שמיים זרים". שניים מחיבוריו הגדולים מוקדשים לבנו, אוסטאכיוס (Eustachius). חיבוריו הגדולים הביאו את המומחים להניח שהוא היה פגאני. במשך תקופה ארוכה היה מזוהה עם תאודוסיוס, פרוקונסול באפריקה בשנת 410, אולם כיום סוברים כי מדובר בתאודוסיוס שהיה מפקד המשמר הפראטוראני באיטליה בשנת 430.

מלבד "סאטורנליה" והפרשנות על "חלום סקיפיו", ידוע גם על חיבור שלישי בשם "על השונה והדומה בפועל היווני והלטיני", אולם מתוכו יש בידינו רק קיצור מאת אדם בשם "יוהאנס", שספק אם ניתן לזהותו עם יוהאן סקוטוס (המאה ה-9).

בכתביו שואל מקרוביוס שאלות של זהות: מהי תרבות? מיהו רומאי? כיצד על הרומאי בן מעמד האצולה להתלבש ולהתנהג? בתשובותיו לשאלות אלה הוא לא רק מתאר את המציאות, אלא אף יוצר או מתווה את האידיאל החברתי תרבותי.^[1]

סאטורנליה

החיבור החשוב ביותר של מקרוביוס הוא ה"סאטורנליה", המכיל תיאור של דיונים שנערכים בזמן חג הסאטורנליה, והוא כולל מגוון גדול של דיונים היסטוריים, מיתולוגיים ולשוניים. החיבור מורכב מסדרה של דיאלוגים במסיבה דמיונית. הערך העיקרי של החיבור נמצא בעובדות ובדעות המצוטטות מסופרים מוקדמים יותר.^[2]

בסאטורנליה מופיע אזכור יחיד בנוגע ליהודים, בו נאמר כי הקיסר אוגוסטוס אמר על בן זמנו, הורדוס מלך יהודה: "עדיף להיות חזירו של הורדוס מאשר בנו".^[3] על פי תוכן האמירה, נראה שהרקע המקורי לה היא העובדה שהורדוס הוציא להורג שלושה מבניו, בעוד שאת חזירו אינו הורג, שכן בהיותו יהודי נמנע ממאכל חזיר.

פרשנות על "חלום סקיפיו"

מקרוביוס הוא גם מחבר פרשנות בשני ספרים על "חלום סקיפיו" (Somnium Scipionis) (אנ'), שסופר על ידי קיקרו בסוף חיבורו "רפובליקה". אופיו של החלום, שבו סקיפיו הזקן מופיע בפני נכדו המאומץ ומתאר את החיים של הטובים לאחר המוות ואת חוקת העולם מנקודת השקפה סטואית ונאופלאטונית, סיפק למקרוביוס הזדמנות לדון על טבע היקום, ולהעביר פילוסופיה קלאסית רבה לימי הביניים המאוחרים יותר. באסטרונומיה, חיבור זה בולט בשל ציונו את קוטרה של השמש ככפול מקוטרו של כדור הארץ.

תמונות

"חלום סקיפיו" של קיקרו תיאר את העולם ככדור בעל גודל זעום ביחס לשאר היקום. כתבי יד רבים של מקרוביוס מימי הביניים המוקדמים, כוללים מפות של העולם, כולל הנקודות האנטיפודיות, מפות אזוריות המראות את האקלימים התלמיים (אנ') הנובעים מתפישת כדור הארץ כעגול ודיאגרמה המראה את "כדור הארץ" במרכז הכוכבים המסודרים בסדר היררכי.

תמונות מתוך כתב יד מהמאה ה-12 של "פרשנות על חלום סקיפיו" של מקרוביוס. שנת 1150 לערך.

אות ראשונה E בצורת אדם כותב, כנראה מייצגת את מקרוביוס עצמו.
היקום, כדור הארץ במרכז, מוקף בשבעת כוכבי הלכת שבגלגל המזלות.
חמשת האקלימים של כדור הארץ. אקלימים קפואים בצהוב; אקלימים ממוזגים בכחול; אקלים צחיח באדום.
מפת תרשים המראה את האזור הצפוני המיושב המופרד מהנקודות האנטיפודיות על ידי אוקיינוס מדומיין בקו המשווה.
תרשים המראה ליקוי ירח.
תרשים המראה ליקוי חמה.