מרדכי מירוני
 | |
| לידה |
1945 (בן 79 בערך) תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| ענף מדעי |
יחסי עבודה, גישור |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | |
  | |
מרדכי (מוטי) מירוני (נולד ב-1945) הוא פרופסור למשפטים, חתן פרס בר-ניב למשפט העבודה (1989) ומבכירי המגשרים בישראל. פרופסור מן המניין למשפטים (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה ופרופסור נלווה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת רייכמן. שימש כחבר סגל באוניברסיטת תל אביב, כפרופסור אורח באוניברסיטאות בעולם וכמרצה אורח בתוכניות לימוד ביישוב סכסוכים ובמשפט ספורט בחו"ל.
כאיש אקדמיה וחוקר, מירוני עוסק בשני תחומים: יישוב סכסוכים (גישור, בוררות וכלים היברידיים) ודיני עבודה (עם התמחות מיוחדת ביישוב סכסוכי עבודה, שביתות בשירותים חיוניים והתפר שבין יחסי עבודה ודיני עבודה).
במקביל לקריירה אקדמית, ניהל קריירה מקצועית הן כעורך דין מומחה למשפט עבודה ויחסי עבודה, בדגש על יישוב סכסוכי עבודה, והן כמגשר ובורר בתחום יחסי עבודה, משפט אזרחי מסחרי, סכסוכים במרחב הציבורי, סכסוכי ספורט וגישור פוליטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוטי מירוני נולד ב-1945 בתל אביב וגדל בה. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1970), תואר שני בלימודי עבודה מאוניברסיטת מינסוטה (1975) ותואר דוקטור בלימודי עבודה מאוניברסיטת קורנל (1978).[1]
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום לימודי הדוקטורט, השלים שנת פוסט-דוקטורט במכון המחקר Institute of Law Research and Reform באוניברסיטת אלברטה. הוא שב לישראל והצטרף כחבר סגל לאוניברסיטת תל אביב, תחילה במינוי משותף של הפקולטה למשפטים ושל החוג ללימודי עבודה ולאחר מכן כפרופסור חבר בפקולטה למשפטים. בשנת 1999 עבר לפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. משמש גם כפרופסור נלווה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת רייכמן מאז הקמתה כמרכז הבינתחומי הרצליה בשנת 1994.
בשנת 1989 הוענק לו פרס בר-ניב למשפט העבודה.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקביל לקריירה האקדמית, עסק בעבודה מעשית. תחילה כעורך-דין מומחה לדיני עבודה ויחסי עבודה ומאוחר יותר כמגשר וכבורר. בשנת 1991 הצטרף כשותף למשרד עורכי הדין הולין, ברנזון, מירוני ולאחר מכן היה שותף-מייסד במשרד הולין, מירוני. בשנים 2003–2020 שימש כיועץ מיוחד בתחום יישוב סכסוכים ודיני עבודה במשרדי עורכי דין: גולדפרב, אפשטיין-חומסקי, פירון, ועמית, פולק, מטלון. במקביל פעל כמגשר בתחום יחסי עבודה, משפט אזרחי מסחרי, סכסוכים במרחב הציבורי, סכסוכי ספורט וגישור פוליטי.
גישר במאות סכסוכים אזרחיים-מסחריים וסכסוכי עבודה מורכבים והיה מעורב כמגשר מוביל בסכסוכי ענק, בהם הסכסוך בין אלמנות ויתומי צה"ל לבין ארגון "יד לבנים" בנוגע לדרישה של אלמנות ויתומי צה"ל לייצוג נפרד מן ההורים השכולים, שביתת הרופאים (בשנת 2000),[2] שביתת המתמחים והרופאים הצעירים (בשנת 2011).[3] כמו כן היה מעורב בבניית התשתית לתהליך הגישור הגדול בין מדינת ישראל לבין הבדואים.
מירוני היה מעורב בגישור גם בסכסוכי ספורט, כחבר בפאנל המגשרים של בית הדין לבוררות בספורט (CAS)[4] בלוזאן, שווייץ, ובסכסוכים פוליטיים במסגרת הפאנל של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה (OSCE).
לצד פעילותו כמגשר, משמש מירוני גם כבורר ונמנה עם רשימת הבוררים בחברת אל על, בבנק מזרחי טפחות,[5] בענף התובלה ובמוסד לבוררות עסקית.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאחד מראשוני המגשרים בארץ, מילא במסגרת עשייתו הציבורית לקידום הגישור בישראל ובעולם כמה תפקידים ציבוריים. בהם: הנשיא הראשון של עמותת המגשרים, חבר הוועדה המייעצת של המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים, יו"ר הוועדה ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות של לשכת עורכי הדין, שופט ובורר בתחרות הבינלאומית לגישור של ה-ICC בפריז ויו"ר משותף של קבוצת העבודה הבינלאומית לפיתוח ולהסדרת השימוש בכלים היברידיים ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים.
מירוני פיתח יחד עם דייוויד מאץ (David Matz) מאוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט את תוכנית הגישור בתביעות קטנות שהפך למודל של הפרקטיקום בהכשרה בגישור ומילא תפקיד ראשי בסרט ההדרכה שהפיק משרד המשפטים על תהליך הגישור. מירוני גם מעורב ביוזמות בינלאומיות לקידום הגישור בסכסוכי ספורט ולהסדרת התחום המתפתח של כלים היברידיים ליישוב סכסוכים מסחריים בינלאומיים.
פרסומים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוררות בסכסוכי עבודה: המוסד לבוררות מוסכמת, תקוות ולקחים (האוניברסיטה העברית – המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע”ש סאקר, 1988).
- שביתות בשירותים חיוניים בישראל - משפט וחברה במצבי קיצון, הוצאת נבו, 2023
- Thomas A. Kochan, Mordehai Mironi, Ronald G. Ehrenberg, Jean Baderschneider and Todd Jick, Dispute Resolution under Fact-finding and Arbitration (American Arbitration Association, 1979)
- .Mediation and Strategic Change (Hamilton Books, 2008)
- Moti (Mordehai) Mironi & Monika Schlachter (Editors) Regulating Strikes in Essential Services – A comparative ‘Law in Action’ Perspective (Wolters Kluwer,2019)
מאמרים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חובת הייצוג ההוגן – זכויות הפרט ומניעת עושק המיעוט בעידן יחסי העבודה הקיבוציים, עיוני משפט ח (1981) 183–223.
- בוררות חובה – שמונים שנות פולמוס, המשך, שנתון משפט העבודה א (1981) 119–142 ו-שנתון משפט העבודה ב (1982) 129–152 (מאמר בשני חלקים).
- מיהו המעביד – הגדרת יחסי עובד-מעביד בתבניות היסקה מודולאריות, עיוני משפט ט (1983) 505–542.
- צווי-ריתוק ככלי להתערבות הממשלה בסכסוכי עבודה בשירותים החיוניים, משפטים טו (1986) 350–388.
- חידושים וחדשנות בניהול משא-ומתן וביישוב סכסוכים בעולם העבודה, משפט ועסקים ג (2005) 75–121
- ההלכה המגבילה את השימוש בבוררות ביחסי עובד-מעביד: בחינה מחדש, משפטים לט (2010) 499–572
- על מגבלות הפישור ועל בשורת הגישור, דין ודברים ו (2012) 487–536
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרדכי מירוני, ברשת החברתית LinkedIn- פרופ' מרדכי מירוני, אמריטוס, באתר הפקולטה למשפטים - אוניברסיטת חיפה
- Prof. Dr. Moti (Mordehai) Mironi, mediation moves
- אילנית גלעד, "החלום שלי הוא לפתח את הגישור ככלי לשינוי חברתי, ואני עדיין נלחם על זה", באתר MediatiOnline, 13 במאי 2021
- שוקי שטאובר מראיין את פרופסור מוטי מירוני, בערוץ יויטיוב של שוקי שטאובר
- אנטומיה של גישור מוצלח, בערוץ יוטיוב של אוניברסיטת חיפה
מרדכי מירוני, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרדכי מירוני, ברשת החברתית LinkedIn
- ^ תמר גוטמן וורד לוביץ', הסתיימה שביתת הרופאים, באתר ynet, 13 ביולי 2000
- ^ מיקי פלד ותומר אביטל, יש הסכמה: יצחק זמיר ומוטי מירוני יתווכו במשבר המתמחים, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2011
- ^ List of mediators, CAS
- ^ דפנה צוקר, הנהלת המזרחי והוועד הסכימו: מוטי מירוני יגשר בסכסוך, באתר גלובס, 10 בפברואר 2005