נייטרליות הרשת

הסמל של נייטרליות רשת

נייטרליות הרשת הוא עיקרון ביישום רשתות התקשורות, הקובע כי לא תתבצע העדפה או אפליה בין מכשירים, שירותים או מחירים. רשת נייטרלית היא רשת תקשורת שאפשר לחבר אליה כל סוג של ציוד מתאים, שיפעל בכל תקן מתאים, ולקבל בה שירות ללא הבדל בין הפלטפורמות בהן בנויים האתרים או שירותים אחרים, והיא אינה מגבילה בשום אופן את התוכן המותר, ואינה מפלה לרעה את סוג תוכן אחד על חשבון סוג תוכן אחר על ידי הגבלת מהירות או כל הגבלה אחרת.

רקע

המושג "נייטרליות הרשת" נולד בארצות הברית בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21, כתיאור של המצב הרצוי והמנוגד למנהגן של חלק מספקיות האינטרנט לחסום או להגביל את מהירותם של פרוטוקולי תקשורת מסוימים, בייחוד כאלה המשמשים שירותים של המתחרות שלהן, או כאלה שתופסים רוחב פס ניכר ללא רווח נוסף לספק. דוגמה למקרה הראשון הוא חסימת שרות שיחות קוליות על גבי הרשת (VoIP) שמנוהל על ידי חברה מתחרה, ודוגמה למקרה השני היא הגבלת קצב העברת הנתונים בפרוטוקולים של שיתוף קבצים (כגון ביטורנט). עוד דוגמה אופיינית להפרת נייטרליות הרשת היא האטת העברת הנתונים מאתרים ששייכים לחברה מתחרה אל הלקוחות של הספקית. למעשה חלק מספקיות האינטרנט היו רוצות למנף לרווחים את שליטתן בתשתית הרשת, על ידי גביית כסף מבעלי אתרים בתמורה להעדפתם בהקצאת רוחב הפס.

ממשלות מסוימות רוצות בשליטה על המידע העובר ברשת על מנת לבצע צנזורה על מידע בלתי רצוי להם. כמו כן, המצדדים בסינון המידע העובר באינטרנט טוענים לצורך להגביל את היכולת של תוכן פוגעני (פדופיליה, גזענות, טרור ועוד) להיות מופצים ברשת.

המצדדים בנייטרליות הרשת טוענים כי פגיעה בנייטרליות מהווה משחק לא הוגן והפרה של הרעיון כי הרשת אינה שייכת לאדם או חברה מסוימת, אלא מהווה מקור תועלת לכלל האנושות, מקור שניתן ומותר לעשות בו שימוש לצורך רווחים, אולם רק בתנאי ששימוש זה אינו פוגע בזכותם של אחרים לעשות בו שימוש דומה. ב-2012, מספר ארגונים אזרחיים בינלאומיים פרסמו את הצהרת חופש האינטרנט המגדירה חמישה עקרונות למדיניות באינטרנט.

אמנם ניתן לייחס שורשים של אידאולוגיה ליברלית לרעיון נייטרליות הרשת, אולם דעה זו נפוצה לא רק בקרב לוחמים לזכויות המשתמשים, אלא גם בקרב חברות המפעילות אתרים גדולים כגון אמאזון גוגל ומיקרוסופט. חברות אלה ואחרות ומנסות לקדם את נייטרליות הרשת על ידי שדלנות שמעודדת חקיקה בנושא. לעומתן, ספקיות האינטרנט הגדולות טוענות שמכיוון שהן אלה שהניחו את התשתית עבור הרשת על חשבונן, זכותן המלאה לעשות בה שימוש שיבטיח להן רווחים, וזאת ללא התערבות הרשויות. כתוצאה מכך הוויכוח על נייטרליות הרשת חורג מהמסגרת של ויכוח אידאולוגי, והפך לקרב ענקים עם אינטרסים של מאות מיליארדי דולרים.

מחקר שנערך בשנת 2019 בידי חוקרים מאוניברסיטאות נורת'איסטרן ומסצ'וסטס-אמהרסט בדק 2,735 ספקיות אינטרנט מ-183 מדינות, ובסיוע כ-126,000 גולשים, במטרה לבחון את נייטרליות הרשת בעולם. המחקר, על פי הערכת החוקרים, היה הגדול ביותר מסוגו עד היום. למרות זאת, בתום שנה של איסוף נתונים הגיעו החוקרים למסקנה שיש בידיהם מידע מספק על 144 ספקיות אינטרנט בלבד. מתוכן, הצליחו החוקרים לזהות בוודאות גבוהה הבדלים במהירות הגלישה לשירותים שונים בקרב 30 ספקיות אינטרנט (כ-21%) משבע מדינות שונות.

שינוי תקנות נייטרליות הרשת בארצות הברית (2017)

בדצמבר 2017, נציבות התקשורת הפדרלית בארצות הברית החליטה על ביטול תקנות נייטרליות הרשת שאישרה ב-2015. בכך היא מאפשרת לספקיות אינטרנט לחסום, להאט או לשבש גישה לאתרים על בסיס אינטרס כלכלי. אם התקנות יאושרו, תעבורת רשת לא תיחשב תשתית ועלות השירות תתייקר בצורה משמעותית. זו הפעם הראשונה שבה נציבות מתנגדת לנייטרליות ברשת.

המהלך עורר תגובות רבות. מדינת ניו יורק הגישה תביעה נגד ה-FCC, ומדינות אחרות הודיעו שישקלו אמצעים משפטיים או חקיקה עצמאית שתחייב נייטרליות בתחום שיפוטן. מהלכים אלו של מדינות שונות ספגו ביקורת וניסיון למניעתם מצד הממשל הפדרלי, אולם בספטמבר 2019 קבע בית המשפט פדרלי של ארצות הברית שלא ניתן לאסור על מדינות לקבוע להפעיל תקנות וכללי נייטרליות רשת משלהן כחלופה לקביעה של ממשלת ארצות הברית. עם זאת, באותה פסיקה דחה בית המשפט בקשה שהשיגה חברת מוזילה במטרה לבטל את שינוי התקנות של ממשלת ארצות הברית מדצמבר 2017.

המצב בישראל

בישראל, בניגוד למצב בארצות הברית, כמעט ולא נשמע ויכוח בנושא נייטרליות הרשת. בין השאר אפשר לייחס את חוסר המודעות לכך שמפעילות האתרים הגדולים הן אותן חברות המהוות ספקיות אינטרנט, או לכל הפחות חברות בנות עם בעלות משותפת. כתוצאה מכך אין לובי של חברות חזקות הלוחמות לנייטרליות הרשת, וציבור המשתמשים נותר ברובו ללא מודעות לנושא. מקרים של הפרת נייטרליות הרשת בישראל אינם נמדדים ומתועדים היטב, ולכן רואים בהם בדרך כלל דיווחים אנקדוטליים בלבד. למשל, גולשים רבים דיווחו על האטה ניכרת בתקשורת של תוכנות שיתוף קבצים. כמו כן נרשמו מקרים בהם ספקיות האינטרנט ניתבו כתובות שאינן קיימות אל מנוע חיפוש מסוים, ובכך עודדו את הגולשים להשתמש באתר מסוים על חשבון אחרים.

ביוני 2009 איגוד האינטרנט הישראלי שלח מכתב למשרד התקשורת בטענות לחסימה או האטה שביצעו חלק מספקיות התקשורת הסלולרית בטכנולוגיות מתחרות כדוגמת סקייפ. במכתב בקשה העמותה ממשרד התקשורת לפעול למניעת חסמים באינטרנט.

ביולי 2010, בעקבות אישור חוק ההסדרים, נקבע כי חברות הסלולר לא יכולו להפלות שירותים שונים באינטרנט הסלולרי, בעיקר יישומי שיחות VoIP. החוק קובע כי אסורה פגיעה בנייטרליות הרשת, אם באמצעים טכנולוגיים או באמצעים תמחיריים.

בשנת 2014 מליאת הכנסת הרחיבה את החוק, ועקרון נייטרליות הרשת מורחב לכלל המפעילים בשוק התקשורת, לרבות ספקיות הגישה לאינטרנט, חברות התשתית וחברות השידורים הרב-ערוציים.

בשנת 2019 במחקר רחב ההיקף שבוצע על ידי אוניברסיטאות נורת'איסטרן ומסצ'וסטס-אמהרסט, ובדק 2,735 ספקיות אינטרנט מרחבי העולם, נבדקה גם ספקית האינטרנט הוט מובייל הישראלית, ונמצא כי במקרים רבים היא מגבילה את מהירות הגלישה ליוטיוב ל-1.5 מגה-ביט לשנייה לכל היותר. כמות הנתונים שנאספו על הוט מובייל הייתה נמוכה יחסית (23 בדיקות), אולם החוקרים סבורים שהמודל שפיתחו מאפשר להם להגיע לתוצאה אמינה גם על סמך מספר בדיקות קטן, ומאמינים שהנתון שהתקבל, לפיו מהירות הגלישה ליוטיוב מוגבלת בכ-70% מהמקרים, קרוב למדי לפרופורציה האמיתית. הוט מובייל הגיבו לדברים בטענה, "החברה פועלת בהתאם לפרקטיקה המקובלת בעולם, כפי שעולה מהמחקר ומרשימת החברות המופיעות בה".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נייטרליות הרשת בוויקישיתוף

• טים ברנרס-לי, נייטרליות רשת: עניין רציני, וואלה
• דידי חנוך‏, מה זה נייטרליות רשת?, באתר וואלה, 25 ביוני 2006
• עו"ד חיים רביה, ארצות-הברית: בית הנבחרים הצביע נגד נייטרליות רשת, law.co.il
• מחקר מאוניברסיטאות נורת'איסטרן ומסצ'וסטס-אמהרסט על היקף נייטרליות הרשת בעולם נכון לשנת 2019