ניסוי פילדלפיה
ניסוי פילדלפיה הוא כינוי שניתן לניסוי סודי, שערך לכאורה הצי האמריקאי בשנת 1943. על-פי האגדה, מטרת הניסוי הייתה בחינת השפעת שדה מגנטי בעוצמה חזקה על כלי שיט מאוישים, כ"יישום צבאי של תאוריית השדה המאוחד" (שאינה קיימת גם כיום).
מהלך הניסוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימו לב שלתיאור הניסוי המובא כאן אין כל אישור רשמי.
על פי הטענה, הניסוי נערך על ידי אדם בשם ד"ר פרנקלין רינו (או ריינהרט) כיישום צבאי של "תאוריית השדה המאוחד של אלברט איינשטיין". לפי תאוריה זו ישנו קשר בין הכוח האלקטרומגנטי לבין כוח הכבידה, ועל פי הטענה היישום היה הטיה של קרני האור (על ידי הפעלת שדות מגנטיים חזקים), שגורמת לעצם להפוך לבלתי נראה.
על הספינה USS Eldridge הורכבו אלקטרומגנטים שהפעלתם בניסוי בפילדלפיה ב-22 ביולי 1943 גרמה לספינה כמעט להיעלם מעין, למעט מעט ערפל ירקרק: הצופים שנשארו על רציף המעגן ראו רק את השקע שהשאירה הספינה בים, אך לא את הספינה עצמה. לאחר הניסוי התלוננו חברי צוות שונים על בחילות. בהמשך שינה הצי את מטרת הניסוי - להעלים את הספינה מהרדאר בלבד, ולא מן העין.
הציוד כויל מחדש והניסוי נמשך ב-28 באוקטובר. הפעם הספינה נעלמה לחלוטין ולפי דיווחים נצפתה בבסיס הצי בנורפוק - מרחק של 600 ק"מ מפילדלפיה. לאחר כמה דקות חזרה הספינה והופיעה בפילדלפיה - מקרה של טלפורטציה בלתי מתוכננת.
ההשפעה הפיזיולוגית של הניסוי על חברי הצוות הייתה חמורה. רובם חלו מאוד, חלקם סבלו ממחלת נפש בעקבות הניסוי, דומה לסכיזופרניה. חברי צוות אחרים נעלמו וחמישה הותכו לגוף הספינה. פקידי הצי המבוהלים ביטלו את הניסוי וכל חברי הצוות שוחררו משירות. בכמה מקרים נערכה שטיפת מוח לחלק מחברי הצוות כדי שישכחו פרטים על הניסוי. לפי כמה דיווחים חלק ממי שנשארו התאבדו אף על פי שקרובי משפחתם טוענים בתוקף שהם נרצחו.
פרסום הניסוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמור, שום גורם רשמי לא אישר מעולם את קיום הניסוי או שחרר את התוצאות שלו. הסיפור על הניסוי התפרסם בדרך עקלקלה: ב-1956 קיבל מוריס ג'סאפ, אסטרונום חובב ומחבר ספר על עב"מים, מכתב מאדם שהזדהה כ"קרלוס מיגל איינדה", ובו סיפר על ניסוי פילדלפיה. ג'סאפ שלח לו גלויה וביקש פרטים נוספים, וזו נענתה רק לאחר כמה חודשים על ידי אדם שהזדהה כ"קארל מ. אלן" ובה כתב שאינו יכול לתת את הפרטים שג'סאפ ביקש, אך רמז שייתכן שיוכל להיזכר בהם על ידי שימוש בהיפנוזה. ג'סאפ החליט להפסיק את ההתכתבות.
ב-1957 יצרו אנשי משרד של הצי בוושינגטון קשר עם ג'סאפ לאחר שקיבלו בדואר עותק של סיפרו על עב"מים עם הערות שוליים שכתבו שלושה אנשים בדיו בשלושה צבעים שונים. בהערות הוזכר גם ניסוי פילדלפיה. לפי כתב היד זיהה ג'סאפ את אחד הכותבים כ-אלן/איינדה. אחרים טענו שלמעשה אדם אחד כתב את ההערות והשתמש בשלושה עטים.
ג'סאפ ניסה להתפרנס מהסיפור והוציא לאור ספר נוסף שלא צלח. אשתו עזבה אותו ב-1958 והוא התאבד ב-1959.
אודות הספינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המשחתת USS Eldridge (DE-173) החלה פעילותה בצבא ארצות הברית בשנת 1943 ופעלה עד שנת 1946, בה הוצאה משימוש צבא ארצות הברית (רוב המשחתות מסוג זה הוצאו משימוש מצבא ארצות הברית בין השנים 1945-1947 והועברו למדינות שונות). בשנת 1951 הועברה הספינה ליוון במסגרת תמיכה בכוחות אזוריים, שם פעלה תחת השם Greek destroyer Leon (D54), והייתה פעילה עד שנת 1992. לאחר מכן הועברה לגריטה.
הוויכוח על סיפור הניסוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקרים רבים מפקפקים ומזלזלים בסיפור על ניסוי פילדלפיה ומצביעים על כך שאמינותו לקויה מאוד, כל האינפורמציה עליו מגיעה מאדם אחד שאיש לא פגש ואין לו כל עדות תומכת מאף אחד אחר.
ב-1980 פרסם רוברט גרמן מאמר ובו טען שקרלוס איינדה/קארל אלן הוא אדם בשם קארל מרדית' אלן מפנסילבניה, אדם מאוד אינטליגנט אך לוקה במחלת נפש, שכנראה המציא את הסיפור על ניסוי פילדלפיה כתוצאה ממחלתו. בין אם הייתה זו הזיה או בדיחה, לא סביר שאפילו אחד מפרטי הסיפור אכן קרה במציאות.
הצד המדעי של הניסוי בעייתי עוד יותר. איינשטיין כלל לא סיים את פיתוח תורת השדה המאוחד, אף על פי שעבד על חלקים שלה עד מותו ב-1955; הבנה מאוחרת של הפיזיקה הקשורה לכך, מראה שקו המחשבה שלו היה שגוי - עד היום לא הצליחה אף אחת מתורות שדה מאוחד לאחד את כוח הכבידה עם האלקטרומגנטיות. כמו כן, לקהילה המדעית בימינו לא ידוע על מנגנון שבו יכולים שדות מגנטיים או חשמליים להטות קרני רדאר, שכן הן מורכבות מפוטונים חסרי מטען חשמלי או מגנטי. לפיכך, הרעיון שהצי יבנה ניסוי חסר כל ביסוס תאורטי הוא מאוד לא סביר.
אפשרות אחרת היא שהדיווחים על הניסוי שגויים בגלל חוסר הבנה של המדווח. גם השערה זו לא סבירה: תיאור המערכת, המשתמשת בכוח הכבידה להטיית קרני אור - אפשרי בעיקרון, החלק הבעייתי הוא שהמסה הדרושה לשם כך גדולה בהרבה ממסת השמש.
גם בלוח הזמנים של הסיפור יש סתירות. הספינה USS Eldridge נכנסה לשירות פעיל רק ב-27 באוגוסט 1943 והייתה בנמל ניו יורק עד ספטמבר. באוקטובר הייתה הספינה בהפלגת בכורה בבהאמה ומן הסתם לא יכלה להיות בפילדלפיה באותו זמן. אנשי צוות ותיקים של הספינה אמרו בכינוס ב-1999, שהספינה מעולם לא עגנה בפילדלפיה.
כאמור, הצי האמריקאי מכחיש את כל סיפור הניסוי, אבל חובבי תאוריות קונספירציה דווקא משתכנעים מעובדה זו שהסיפור נכון.
השפעות תרבותיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנות השישים והשבעים צוטט סיפור הניסוי במספר מקורות, ונעשו שני סרטים בהשראתו - ניסוי פילדלפיה (1984) וניסוי פילדלפיה 2 (1993).
- באחד מפרקי "תיקים באפלה" מתייחסים לספינה שהסגל שלה מזדקן במהירות ומאלדר מאמין שיש לכך קשר לניסוי פילדלפיה.
- באמצע שנות ה-90, פיתחה חברת Westwood את משחק המחשב Red Alert. זהו משחק אסטרטגיה צבאית ובו משחקים 2 כוחות - כוחות הברית והכוחות הסובייטים של ברית המועצות. לרשות כוחות הברית ישנו נשק מיוחד בשם "כרונוספירה", פרי פיתוחו של אלברט איינשטיין, ובאמצעותו ניתנת האפשרות לשחקן להעלים עצם מסוים ולגרום לו להופיע במקום אחר.
- בשנת 2005 יצאה מיני סדרה של בריאן סינגר בשם The Triangle, בה סופר על תופעות מוזרות הקשורות למשולש ברמודה שנבעו מהניסוי.
- באחד מפרקי הסדרה לוקי, המהווה חלק מהיקום הקולנועי של מארוול, מופיעה הספינה בממד המתקיים בקץ הזמן, אליו כביכול התעתקה בעקבות הניסוי.