נמל התעופה הבין-לאומי למברט-סנט לואיס
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
תצלום אוויר של נמל התעופה, ינואר 2018 | |||||||||||||||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||||||||||||||
תקופת הפעילות | 1910–הווה (כ־114 שנים) | ||||||||||||||||||||||
על שם | Albert Bond Lambert | ||||||||||||||||||||||
מפעיל | רשות שדות התעופה של סנט לואיס | ||||||||||||||||||||||
בעלים | סנט לואיס | ||||||||||||||||||||||
עיר סמוכה | סנט לואיס | ||||||||||||||||||||||
קואורדינטות | 38°44′50″N 90°21′41″W / 38.74722°N 90.36139°W | ||||||||||||||||||||||
גובה מעל פני הים | 184.4 מטר (605 רגל) | ||||||||||||||||||||||
אתר נמל התעופה | |||||||||||||||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||
מספר הנוסעים | 13,665,517 (נכון ל־2022) | ||||||||||||||||||||||
נמל התעופה הבין-לאומי למברט־סנט לואיס (באנגלית: Lambert-St. Louis International Airport) הוא נמל התעופה העיקרי של סנט לואיס שבמיזורי וסביבתה. הנמל ממוקם מחוץ לגבולות העיר, אך הוא נמצא בבעלותה ומופעל על־ידה. ב־2000 עברו בנמל יותר מ־30 מיליון נוסעים. ברם, מספר הנוסעים שעברו בנמל ב־2004 צנח ל־13 מיליון משום שהנמל הפסיק להיות מרכז הפעילות של TWA שנקנתה על ידי אמריקן איירליינס. ב־2006 עברו בשדה 15.2 מיליון נוסעים. סמוך לנמל שוכן מפעל של חברת בואינג (היה שייך בעבר למקדונל דאגלס) שבין מוצריו המפורסמים: ה־F-15 וה־F/A-18.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנמל היה במקור בסיס לשילוח בלונים שנקרא שדה קינלוך (Kinloch Field). האחים רייט ביקרו בשדה במהלך מסעם עם מטוסם, ותאודור רוזוולט טס במטוסם בעת ביקורם, מה שהפך אותו לנשיא ארצות הברית הראשון שטס.
ב-1920, מייג'ור אלברט בונד למברט רכש את השדה ופיתח אותו לכדי נמל תעופה בעל האנגרים וטרמינל. צ'ארלס לינדברג, שעבודתו הראשונה כטייס הייתה הטסת דואר בשירות רוברטסון איירליינס, יצא מהנמל בדרכו לפריז בטיסתו הטראנס-אטלנטית ההיסטורית ב-1927. מאוחר יותר אותה שנה, למברט מכר את הנמל, שכבר נודע בשם "שדה למברט", לעיר סנט לואיס. כך הפך למברט לנמל התעופה המוניציפלי הראשון בארצות הברית.
לפני מלחמת העולם השנייה, רוברטסון איירליינס, מרקוט איירליינס ואיסטרן איירליינס סיפקו שירותי נוסעים לנמל. במהלך המלחמה, הפך הנמל לבסיס הייצור של מקדונל איירקראפט וקרטיס רייט.
לאחר המלחמה, הוטל על מינרו ימאסאקי לתכנן טרמינל נוסעים חדש בנמל, שבנייתו הושלמה ב-1956. תכנון הטרמינל החדש בעל ארבע הכיפות היווה השראה לטרמינלים עתידיים בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק ובנמל התעופה שארל דה גול בפריז.
בשנות השבעים הציעה סנט לואיס להחליף את הנמל בנמל תעופה בפרבר של אילינוי. ברם, תושבי מיזורי התנגדו בחריפות ולמברט הורחב בהשקעה של 290 מיליון דולר. ההרחבה, שהגדילה את יכולתו התפעולית ב-50%, כללה את הארכת מסלולי ההמראה והגדלת קיבולת השערים ל-81. נמל התעופה מידאמריקה סנט לואיס המוצע נבנה לבסוף במסקואתה אשר באילינוי ונפתח ב-1997 ומשמש כיום כנמל חלופי ללמברט.
טראנס וורלד איירליינס העבירה את מרכז פעולתה מנמל התעופה הבינלאומי קנזס סיטי ב-1982 והפכה לחברת התעופה העיקרית של נמל למברט.
לאחר שאמריקן איירליינס רכשה את TWA ומיזגה את פעילות הטיסה שלה ב-2001, הפך למברט לנמל חלופי למרכזי הפעילות העיקריים של אמריקן איירליינס בשיקגו או'הייר ובנמל התעופה הבינלאומי פורט וורת' אשר בדאלאס. כיום משמש נמל למברט כמרכז הפעילות הרביעי בגודלו של אמריקן איירליינס, לאחר פורט וורת', שיקגו או'הייר ונמל התעופה הבינלאומי מיאמי.
סאות'ווסט איירליינס גם מחזיקה נציגות משמעותית בלמברט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה הבין-לאומי למברט-סנט לואיס (באנגלית)
- נמל התעופה הבין-לאומי למברט-סנט לואיס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מדיה וקבצים בנושא נמל התעופה הבינלאומי למברט-סנט לואיס באתר Airliners.net