נעמן (דמות מקראית)
נַעֲמָן היה שר צבא ארם בתקופת בית אחאב. הוא מוזכר בתנ"ך בספר מלכים ב', פרק ה', שם מסופר על הירפאותו מצרעתו בעזרת אלישע.
על פי המדרש, נעמן מונה לשר צבא ארם, לאחר שבמלחמה בין ארם לישראל, משך בקשתו לתומו ובמקרה הרג את אחאב.[1]
מדברי הגמרא[2] משמע ששמו הנוסף היה "הדדרימון בן טברימון", והוא הדדרימון המוזכר במקרא[3]. שם זה הוא כנראה על שם האל הארמי הדד-רמן.
צרעת נעמן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספר מלכים מסופר שנעמן הצטרע. לאשת נעמן הייתה שפחה צעירה שנשבתה במלחמה עם ישראל, שספרה לה על נביא משומרון שיכול לרפא את נעמן. הדבר נודע למלך ארם והוא שולח את נעמן למלך ישראל עם פקודה לרפא את נעמן. מלך ישראל, שאינו מוזכר בשמו (לפי המיקום של הסיפור זהו יהורם בן אחאב), קורע את בגדיו, כיוון שהוא יודע שאין ביכולתו לרפא את נעמן, ומאמין שזו תואנה של מלך ארם לפתוח מלחמה עם ישראל. כשאלישע הנביא שומע על מצוקתו של המלך, הוא מודיע לו שישלח את נעמן אליו והוא ירפא אותו מצרעתו, וכך הוא גם ידע שיש נביא אמת בישראל.
נעמן מגיע לביתו של אלישע וזה שולח אליו שליח שמוסר לו שעל מנת להירפא מהצרעת הוא צריך לטבול בנהר הירדן שבע פעמים. נעמן מזלזל באלישע, וטוען שהירדן הוא נהר קטן וחסר חשיבות לעומת אמנה ופרפר, הנהרות הגדולים שבארצו. עבדיו של נעמן משכנעים אותו לנסות זאת בכל זאת, נעמן טובל ובשרו נרפא ונהיה כבשר ילד.
נעמן, שהגיע לישראל עם תשורות רבות, חוזר לאלישע ומציע לו מתנות כתודה על הריפוי. אלישע משיב שהוא לא רוצה דבר, ונעמן מבקש שיתנו לו אדמה מארץ ישראל כדי שיבנה מזבח לאלוהי ישראל בארם כי מעתה הוא יעבוד רק אותו, ומתנצל, שכאשר ילך עם המלך לבית רימון הוא יאלץ להשתחוות עמו. נעמן נענה בשתיקה והולך בחזרה לארם (לפי חז"ל במסכת סנהדרין נעמן הפך במעשה זה לגר תושב.[4]), אולם גיחזי, נערו של אלישע, מחליט לנצל את המצב ולקחת לעצמו מהתשורות אותן הביא נעמן (ככר כסף ושתי חליפות בגדים). גיחזי רודף אחרי נעמן ומודיע לו שעכשיו באו שני תלמידים עניים לאלישע ואלישע מבקש עבורם ככר כסף ושתי חליפות בגדים, נעמן נותן לו שתי כיכרות כסף ושתי חליפות בגדים וגיחזי חוזר ומחביא אותם. כאשר מתייצב גיחזי לפני אלישע שואל אותו אלישע לאן הלך והוא מתמם ואומר שלא הלך לשום מקום. אלישע מקללו על מה שעשה ואומר לו שמכיוון שלקח את הכסף והבגדים ובכך גרם להפחתת כבוד אלוהים תעבור צרעת נעמן אליו ולזרעו. הרד"ק מציין כי מנוסח הפסוק למדים כי הצרעת לא תדבק בם לנצח, אלא רק בשלושת בניו שהיו חיים באותו זמן, וזאת בשל העובדה שידעו מתוכנית אביהם[5]).
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר זקוביץ, גבֹה מעל גבֹה, עם עובד, 1985
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "נַעֲמָן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 86–87, באתר היברובוקס
- יאירה אמית, פולמוס גלוי וחיזוקים עקיפים בסיפור צרעת נעמן (מלכים ב' ה), אתר מקראנט.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ילקוט שמעוני, מלכים א כב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א'
- ^ ספר זכריה, פרק י"ב, פסוק י"א
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ו, עמוד ב'
- ^ רד"ק על מלכים ב, ה, כז
