נען
 רחוב בכניסה לקיבוץ נען
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 90 מטר |
| תאריך ייסוד | 1930 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,841 תושבים |
(למפת גוש דן רגילה)   נען  באדום - נען בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.naan.org.il | |
נַעַן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ המאוחד (כיום "התנועה הקיבוצית") הממוקם כ-3 קילומטר מזרחית לעיר רחובות במועצה אזורית גזר. קיבוץ נען נמצא צפונית ליישוב גני הדר, מזרחית למושב סתריה, מערבית לכביש 6 ודרומית לכביש 4304.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם נען נבחר על ידי חברי הקיבוץ באוקטובר 1936. השם ניתן לקיבוץ בשל קרבתו לכפר הערבי נענה, וכן בשל צלילו של השם ”שם קצר, חי, חופף עליו חן קדומים. בוקע ממנו צליל עברי קדום, צליל בראשית ארצי ישראלי.”[3] היו מי שרצו לקרוא לקיבוץ בשם "נעמה" בשל קרבתו לחורבות העיר הקדומה "נעמה" (יהושע, ט"ו, מ"א).[4] אולם ברוב קולות נבחר השם נען. מתוך אהבתם אל ישובם, נוהגים תושביו לומר: אין כ-נען, בארץ כנען.[5]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיבוץ נען הוא הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי חברי תנועת הנוער העובד. הוא הוקם על ידי חברים בתנועה מתל אביב שבקשו לעבוד בחקלאות והחלו בקיץ 1926 בעבודות הבציר ברחובות. במהלך השנים נוספו אליהם חברים רבים, בהם יוצאי כפר ילדים ובוגרי מאיר שפיה.[6] לאחר תום תקופת הבציר החליטה הקבוצה על ייעוד התיישבותי, וניסתה להקים התיישבות על אדמות שהיו שייכות לחקלאי הרחובותי משה סמילנסקי. התגלע בין חברי הקבוצה לבין סמילנסקי סכסוך, ולבסוף התחברה הקבוצה למנחם מנדל רוזנבוים שהיה חבר בעמותת מהפכנים שגלו מרוסיה לארצות הברית. בסיוע כספי עמותה זו נקנו אדמות ליד הכפר הערבי נענה וחברי הקבוצה עלו על הקרקע יחד עם רוזנבוים וייסדו את הקיבוץ.
הקיבוץ נוסד בסוכות, תרצ"א, אוקטובר 1930[7] על ידי חניכי הנוער העובד מקבוצת "הבציר" ברחובות. זהו הקיבוץ הראשון שנוסד על ידי חניכי תנועת "הנוער העובד" וכן גם הקיבוץ הראשון שהוקם על ידי נערים שנולדו בארץ ישראל.
בתחילת 1950 נסלל כביש גישה לקיבוץ מכביש רמלה-בילו, באורך 2.25 קילומטר.[8]
בתחילת 2005 הוחלט ברוב קולות בדבר שינוי מקיף שכולל הפרטה ומעבר לשכר דיפרנציאלי עם רשת ביטחון כך שתושבי הקהילה משלמים מס קהילה ובנוסף "מס איזון" לאבטחת הכנסה לאוכלוסיות חלשות בקהילה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1937 הוקם בקיבוץ מפעל לתבניות מתכת וייצור עגלות וכעבור שנה שינה המפעל את ייעודו למפעל לייצור ממטרות ובהמשך קיבל את השם: "נען מוצרי השקיה". בשנת 1970 נוסד בקיבוץ דן מפעל "דן ממטירים" לייצור השקיה זעירה; בשנת 2001 התאחדו שני המפעלים ושם החברה שונה ל"NaanDan". בשנת 2007 קנתה חברת "ג'יין" ההודית 50% מן הבעלות על המפעל ושם החברה שונה ל"NaanDanJain", כאשר ברשות ההודים שמורה אופציית "Call" לרכישת מלוא הבעלות על החברה. ב-15 במאי 2012 הודיעה חברת ג'יין על מימוש אופציית ה"Call", אך הודיעה גם כי החברה תמשיך לתפקד באותו האופן, וכן נחתמו חוזי העסקה עם העובדים הוותיקים עד לשנת 2020 לפחות.
לקיבוץ רפת משותפת עם קיבוץ שובל המספקת חלב ל"טרה", ענף גידולי שדה הנפרש על פני כ-8,000 דונמים (גידולים עיקריים: כותנה, תירס, אבטיח) וכמו כן בעלות על שטחי מטעים, פרדסים וחצילים ומספר ענפים נוספים הפועלים בתוך הקיבוץ.
הקיבוץ מחזיק בבעלות של א.ב מתכננים, אחת מחברות התכנון הגדולות בישראל.
אתרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סליק "בית החמרה" בנען - בית מגורים שנבנה מאדמת חמרה, מים וקש שהיו בנמצא באזור. מתחת לבית היה סליק ששימש כמחסן סודי לנשק.
- בית ניגונים לדוד זהבי - בית לפעילות מוזיקלית חברתית וחינוכית, הממשיך את מורשתו של המלחין דוד זהבי. בבית מתקיימים ערבי שירה, קונצרטים והרצאות על המלחין דוד זהבי וכן סיורים בקיבוץ בעקבות שיריו[9].
- מבני ציבור שונים - קיבוץ נען עשיר במבנים שתכננו על ידי אחדים מחשובי האדריכלים בישראל. מאז הקמתו ב-1930 ועד תחילת שנות השמונים, הוזמנו אדריכלים מוכשרים כגון שמואל מסטצ'קין, שלמה גלעד, חנן הברון וגדעון שריג לתכנון מבני הציבור המרכזיים בקיבוץ כמו חדר האוכל, בית ברל והתיאטרון הפתוח[9].
- תחנת הרכבת נען - נמצאת סמוך לקיבוץ. הייתה בעבר תחנת משא של הרכבת המנדטורית. התחנה איננה פעילה יותר, אך רכבות עוברות דרכה כיום בקו הרכבת בין באר שבע ללוד.
- גן המטוס - גן משחקים השוכן בלב הקיבוץ. המטוס מוצב מעל המבנה הרפואי הסמוך. המטוס הוא מטוס ריסוס חקלאי בצבע צהוב מסוג SNOW COMMANDER S-2D.[10]
- בית הביטחון - בעקבות אירועי 1929, הוקם בראש הגבעה בית ביטחון בן שתי קומות, ראשון המבנים שנבנו בנען. תוכנן בידי יוחנן רטנר. סביב הגג הוקמה חומה נמוכה ובה חרכי ירי. לימים היה זה בית הילדים הראשון בקיבוץ.[11]
אישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]האישים הבאים קשורים לקיבוץ נען:
- ישראל גלילי - היה ראש המפקדה הארצית של "ההגנה", פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. נמנה עם מייסדיו של קיבוץ נען, שבו היה חבר עד יום מותו.
- עינב גלילי - עיתונאית, סאטיריקנית, מנחת טלוויזיה ושדרנית רדיו ישראלית. נכדתו של ישראל גלילי. נולדה בקיבוץ נען.
- דוד זהבי (גולדיס) - היה מלחין ישראלי, ממייסדי קיבוץ נען. חתן פרס אלקוני לזמר העברי. בבגרותו הצטרף למייסדי קיבוץ נען, מהנוער העובד, והיה חבר הקיבוץ כחמישים שנה, עד יום מותו.
- משה כרמל (זליצקי) - היה מראשי "ההגנה", אלוף בצה"ל, איש ציבור ישראלי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. פיקד והוביל את כיבוש מרבית הגליל בחזית הצפון במלחמת העצמאות. בשנת 1930 היה בין חברי הגרעין להקמת ההתיישבות הראשונה של התנועה שנקראה לאחר מכן קיבוץ נען.
- משה בּרַסלַבסקי - היה איש הקיבוץ, סופר והיסטוריון. בשנת 1933 הצטרף לקיבוץ נען של התנועה. שם נותר עד יום מותו, ושם נקבר.
- שמריה גוּטמן - היה ארכאולוג ישראלי. ידוע בעיקר הודות לתרומתו לחקר מצדה ולחשיפת גמלא. היה מראשוני קיבוץ נען, והיה חבר בו עד יומו האחרון.
- יעקב ירקוני - היה קצין בפלוגת סיור של חטיבת שריון, שלחם בחזית המצרית במלחמת ששת הימים ונפל בקרב רפיח. על פעולתו בימי המלחמה עוטר ירקוני בעיטור המופת. ירקוני נולד בנען ונקבר בה.
- שאול ורדי - היה לוחם בחיל השריון שקיבל את עיטור הגבורה עבור לחימתו בקרב על קלע בחזית הסורית במלחמת ששת הימים. ורדי נולד וגדל בקיבוץ נען. הוא היה מרכז גידולי השדה ומרכז המשק בקיבוץ ולאחר שנים ניהל מפעל של מיכל נגרין בקיבוץ. ורדי נפטר בביתו בקיבוץ נען.
- פנחס בן פורת - היה מראשוני הטייסים בפלמ"ח ובחיל האוויר הישראלי. התגורר בקיבוץ נען.
- צביקה יעקבי - היה משורר עברי ומתרגם שירה. נולד וגדל בקיבוץ נען. נקבר בקיבוץ נען.
- גדי יציב - היה סוציולוג ואיש ציבור ישראלי, ממייסדי תנועת "שלום עכשיו" ובכיר במפ"ם, כיהן כחבר הכנסת בכנסת ה-11, נולד בקיבוץ נען.
- יעקב בן-אריה - הוא אלוף פאראלימפי. נולד בקיבוץ נען.
- חיים קִיוֶה - היה צייר ישראלי. היה חבר קיבוץ נען.
- משה מוֹסֶנזוֹן - היה עורך וסופר ישראלי. היה שותף להקמת קיבוץ נען ובו חי רוב חייו. נקבר בקיבוץ נען.
- ורד מוֹסֶנזוֹן - סופרת ומשוררת ישראלית. בתו של משה מוסנזון. נולדה וגדלה בקיבוץ נען.
- יובב כץ - שדרן רדיו, פזמונאי, במאי תיאטרון ומגשר ישראלי. נולד וגדל בקיבוץ נען.
- יורם רבין - משפטן ישראלי. נולד וגדל בקיבוץ נען.
- אראל מרגלית - יזם ישראלי שכיהן כחבר כנסת. נולד בקיבוץ נען.
- מיכל נֶגְרִין - אמנית, מעצבת תכשיטים ואופנה ישראלית. נולדה בקיבוץ נען.
- סמדר מודעי - אתלטית עבר ישראלית. גדלה בקיבוץ נען, והתאמנה בהפועל נען.
- גדעון אוּקוֹ - עיתונאי ישראלי, מגיש רדיו, ועורך ומגיש תוכניות טלוויזיה. נולד וגדל בקיבוץ נען.
- עודד גינדין - ספורטאי עבר ישראלי. גדל בקיבוץ נען. התאמן הן באתלטיקה בקבוצת הפועל נען והן בכדורסל בקבוצת הפועל גבעת ברנר/נען.
- אורי נעמתי - פעיל ציבור ישראלי. כיהן כראש מועצה אזורית אשכול. נולד וגדל בקיבוץ נען.
- עמי-יָעָל אקסלרוד - היה קצין צנחנים. עוטר בעיטור העוז במלחמת יום הכיפורים, שבה נהרג. נולד בקיבוץ נען.
- אילזה קַנטוֹר - הייתה מאיירת ספרי ילדים ישראלית, התגוררה מספר שנים בקיבוץ נען.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיה קסטרו: עוטף נען - טיולים קרובים לבית, הוצאה עצמית, קיבוץ נען, 2013
- מוטי זעירא: כמו קול של הלב - סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
- עמוס שיפריס: קיבוץ נען - ביוגרפיה של מקום, הוצאת קיבוץ נען, 2010
- עירית שטינוול ושלומית מוסנזון (עורכות): אדמה נענית, הוצאת קיבוץ נען, 1981
- ברוך כנרי, יוסקה רבינוביץ - עדות, רמת אפעל: יד טבנקין, 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נען- סיפורו של קיבוץ נען על גבי ציר זמן - סיפור מקומי ארכיון קהילתי
- משה ברסלבסקי, י"ג שנות נען, דבר, 20 באוקטובר 1943
- ח"י לנען, דבר, 27 באוקטובר 1948
- ניצוץ, נען הוותיקה והצעירה, דבר, 13 ביולי 1955
- יצחק יעקבי, נערים שנעשו סבים: 25 שנה לנען – הקבוצה הראשונה של "הנוער העובד", דבר, 5 באוקטובר 1955
- נען חוגגת מחצית יובלה, דבר, 6 באוקטובר 1955
- נען בכור קיבוצי ה"נוער העובד", דבר, 7 במאי 1959
- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על אולם הספורט בקיבוץ נען, אתר 'חלון אחורי', 9/2012
- מיכאל יעקובסון: על חדר האוכל וגן הזיכרון בקיבוץ נען, אתר 'חלון אחורי', 9/2012
- מיכאל יעקובסון: כתבה על "בית ברל" והתיאטרון הפתוח בנען בתכנון אדריכל שמואל מסטצ'קין, אתר 'חלון אחורי', 10/2012
קשת רוזנבלום, התיאטרון הפתוח בקיבוץ נען נשאר סגור, באתר הארץ, 28 במאי 2013- אלי אלון, אסון דוד הקיטור בקיבוץ נען, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 ביולי 2017
נען (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ [showWindow/event/28/image/74 1936 - משאל כללי על קביעת שם ליישוב], באתר סיפור מקומי
- ^ "תל נענע" שוכן ממזרח לקיבוץ, בסמוך למסילת הברזל. במקום נמצאו שרידים מהתקופה הרומית והלאה.
- ^ ציטוט שני : זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 928
- ^ יציב, נענה, דבר, 20 באוקטובר 1933
- ^ ציטוט ראשון : זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 928
- ^ כבישים חדשים בסלילתם, דבר, 17 בפברואר 1950
- ^ 1 2 מורשת קיבוץ נען, באתר מועצה אזורית גזר
- ^ גן המטוס בקיבוץ נען, באתר היסטוריה על המפה
- ^ עמירם אורן, קיבוץ נען – אנשים ומקום, באתר עמירם במשעולי ישראל, 7 בנובמבר 2020
| ||||||||||||
בקרת זהויות  |
|
|---|