לדלג לתוכן

נפתלי בן סימון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
נפתלי בן סימון
נפתלי בן סימון
נפתלי בן סימון
לידה 25 בנובמבר 1961 (בן 63)
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
קישורים חיצוניים
פייסבוק naphtali.bensimon
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נפתלי בן סימון (נולד ב-25 בנובמבר 1961 במקנס שבמרוקו) הוא עיתונאי ששימש כתב בכיר, עורך ומגיש בחטיבת החדשות של ערוץ 1 וברשות השידור. בעשור השני של המאה ה-21, הוא שימש כבעלים של חברת BSC, העוסקת בשירותי הפקה ומדיה לחברות וארגונים. משדר תוכנית אישית ברדיו סול. מ-2020 משמש כמנהל מחלקת השירות הדיגיטלי בבית עמנואל השייך לעיריית רמת גן.

בן סימון גדל בקריית ים להורים שעלו ממרוקו יחד עם תשעה אחים. הוא אחיו של חבר הכנסת לשעבר דניאל בן סימון. התחנך בישיבת פרחי אהרון בקריית שמואל, בתיכון רודמן בקריית ים וקדם צבאי בבית הספר הטכני של חיל האוויר.

את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר בטייסת תחזוקה בבסיס רמת דוד. הוא בוגר תואר ראשון באוניברסיטת חיפה, ותואר שני באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1988 עבר להתגורר בירושלים, החל ללמוד לתואר שני באוניברסיטה העברית, אותו לא השלים ועבד כתחקירן בקול ישראל בדסק החוץ של גדעון רמז. במהלך שהותו בירושלים עבד גם כעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת שמעון שטרית.

בינואר 1991 מונה בן סימון לכתב בערוץ 1 עם סיום קורס כתבים.

בפעילותו בערוץ הראשון שימש ככתב חינוך וכתב בדסק החוץ. כמו כן סיקר בהרחבה את הסכמי אוסלו ופיגועי ההתאבדות בישראל, אחרי רצח רבין עבר לסקר את פעילות ועדות הכנסת.

בן סימון זכה לפרסום רב בעבור שלוש כתבות יומן, הראשונה על הוצאת כלובי הדגים מים סוף עליה זכה בפרס קרן פראט. השנייה על תרמית תעודות הזכאות לדיור בקרב החרדים בפרויקט רכס שועפט עליה זכה בפרס מנהל הטלוויזיה ברשות השידור, יאיר שטרן והשלישית: חשיפת פרשת רקדנית הבטן והשגריר המצרי בישראל, כוללת ראיון בלעדי.

משנת 2000 ועד 2008 שימש ככתב וראש דסק כלכלה באולפן תל אביב של רשות השידור.

ככתב הערוץ הראשון עבד על תחקירים רבים, סיקר את ההפגנות בכיכר נגד יצחק רבין ואת חוקי התקציב הרבים שעברו במהלך תפקידו ככתב הערוץ הראשון בכנסת.

בן סימון עזב את הערוץ הראשון אחרי כ-20 שנות עבודה והחליט לפנות לדרך חדשה בחייו.

במרץ 2008 שימש כיועץ חיצוני לרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו במכרז הרדיו האזורי באזור השרון.

בראשית 2013, פרשה רעייתו של בן סימון מבנק דיסקונט כסמנכ"לית בבנק וראש החטיבה הפיננסית וביחד הם הקימו את חברת BSC - Ben Simon Communication. ובית ספר גבוה להכשרות פיננסיות הראשון מסוגו בישראל IFI- Israel Finance Institute.

ב-21 בספטמבר 2015 הודיע בן סימון כי הוא מתמודד על מקום ברשימת הליכוד לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.

ב-2016 הגיש ברשת ב' שתי תוכניות בשם "רגע לפני החג עם נפתלי בן סימון", לכבוד חג הפסח וראש השנה.

בשנת 2019 עזב את תנועת הליכוד והצטרף לתנועת ישראל ביתנו.

משנת 2020 מגיש ברדיו האינטרנטי רדיו סול תוכנית שבועית בשם "דקה לחצות" בה הוא מארח אישי ציבור ואנשי השעה. מתגורר ברמת גן, גרוש ואב לשלושה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]