נתן שלם

נתן שלם

אין תמונה חופשית
לידה	10 באוקטובר 1899 סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה	20 בספטמבר 1959 (בגיל 59) ישראל
ענף מדעי	גאוגרפיה, גאולוגיה
מקום מגורים	יוון, ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
פרסים והוקרה	היישוב מצפה שלם נקרא על שמו
אתר רשמי
תרומות עיקריות
מחקרים על גאולוגיה וגאוגרפיה של ארץ ישראל

נתן שלם (10 באוקטובר 1899 - 20 בספטמבר 1959) היה גאולוג וגאוגרף. מראשוני חוקרי הטבע של ארץ ישראל ויישובה לאחר מלחמת העולם הראשונה. היה בין הראשונים למחקר רעידות אדמה ואסונות טבע בארץ ישראל. היה בין מקימי ״אגודת משוטטים ארץ-ישראלית״. לאחר קום המדינה, היה מראשוני המכון הגיאולוגי לישראל, שם המשיך במחקריו בתחומי רעידות האדמה, וייסד את המחלקה שלימים, לאחר מותו, הפכה למכון הגיאופיסי לישראל.

ביוגרפיה

נולד בסלוניקי יוון ליהושע שלם, בן למשפחה יהודית מסורתית ממוצא ספרדי. למד במסגרות חינוך יהודיות שכללו ידיעת השפה העברית, בין היתר אצל יצחק אפשטיין. הקים ביחד עם חברו דוד בנבנשתי את אגודת דורשי עברית בסלוניקי ב-1910. ב-1914 נשלח עם קבוצת נערים ללמוד בירושלים בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין. שם הכיר את מי שעתידה להיות אשתו, חווה לבית קומרוב (1895–1963), בת בכורה למשפחה עשירה שהגיעה מחרקוב והתיישבה בנס ציונה. בתקופת לימודיה של חווה בבית המדרש למורים, המשפחה התגוררה בירושלים. עם תום לימודי ההוראה, במהלך מלחמת העולם הראשונה יצא ללמד במושבה סג'רה. ב-1919, לאחר נישואיו, נתן שלם נסע ללימודי גאולוגיה בפירנצה, שם קיבל תואר דוקטור ב-1924, ושם גם נולד בנו הבכור אליהו (1924–1976). לאחר ארבע שנים נולדה בתו ירדנה (1928). נכדתו היא זמרת העבר נגה שלם.

מורה בירושלים

לאחר קבלת תואר הדוקטורט באיטליה ב-1925, חזר נתן שלם לארץ ישראל והתיישב בירושלים, שם היה מורה לגאוגרפיה, לכימיה ולפיזיקה בגימנסיה העברית רחביה. במסגרת זו יצא עם תלמידיו לטיולים רבים בטבע. היה בין מקימי אמא"י (אגודת משוטטים ארץ ישראלית) ביחד עם חברו דוד בנבנשתי. בטיוליו ערך תצפיות ומדידות שונות ובהן איסוף דוגמאות סלעים, מאובנים וצמחים.

אהבת השיטוט ברחבי ישראל הייתה אצל נתן שלם מוטיב מרכזי בהוראת הטבע והגאוגרפיה במוסדות השונים בהם לימד במשך השנים. הוא היה יוצא עם תלמידיו לשטח, בתדירות גבוהה, לפעמים כל שבוע, ודרבן אותם לאסוף צמחים, בעלי חיים וכלי צור. נתן שלם הקים חדר טבע בגימנסיה העברית, ובו אוספי סלעים, חי וצומח של ארץ ישראל, וקירב את תלמידיו לעולם ידיעת הארץ, התנ”ך והטבע של ארץ ישראל.

תלמידו יהודה האזרחי הקדיש כמה עמודים לתיאורו של שלם ופעלו, בספרו "עיר, אבן ושמים".

על מראהו כתב:

ד"ר נתן שלם (היה) תמיר גוף וגבוה מאד, וכפי שדמה לי אז - ענק ממש, ולו מחלפות שיער שחורות המתנופפות ברוח, ועיניו השחורות יוקדות מבעד למשקפי-הפנסנה ללא מסגרת.

על מבטאו כתב:

הוא פתח ודיבר ואמר מיני דברים מופלאים על גאולוגיה... ועל זה שפעם היו כל הרי יהודה הגבוהים מתחת לפני הים... כשדיבר כך ממרומי קומתו הגבוהה במבטא סלוניקאי-איטלקי נהדר, עם רי"ש מתגרגרת ומתגלגלת כמו אבנים מידרדרות במורד הר, כבר נדרתי נדר בלבי, שאם אזכה לגדול פעם... אקדיש את כל חיי לאיסוף מאובנים.

על אגודת המשוטטים ועל חיבתו של שלם לטיולים כתב האזרחי:

"ד"ר שלם הוא המשוטט הכי חשוב באגודת המשוטטים בארץ ישראל, וכבר עבר ברגליו את כל הארץ לאורכה ולרוחבה הלוך ושוב, ממדבר סיני ועד החרמון".

פעילות אקדמית

חלוץ המחקר במדעי האדמה

נתן שלם נחשב מראשוני חוקרי מדעי האדמה בארץ ישראל. הוא שם דגש רב על הגאומורפולוגיה, אבל לא רק בה, היה חלוץ. כפי שאפשר לראות מקשת הנושאים שטיפל בהם, וברובם מיוצגים באסופת המחקרים, שהתפרסמו לאחר מותו.

כתב המינוי של ד״ר נתן שלם לוועד החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, חתום על ידי ישעיהו פרס, 1927

במשך לימודיו בפירנצה התרכז נתן שלם בלימודי המסלע ותורת המאובנים (פלאונטולוגיה) ומהם התפשט לתחומים קרובים. בין השנים 1925–1929, חזר ונסע בימי חופשת הקיץ אל אוניברסיטאות פירנצה ומודנה, היה אסיסטנט בקורסים למינרולוגיה, ותוך כדי כך השתמש במעבדותיהם ובאוספי מכונים אלה לבדיקת המאובנים שהביא מישראל. בתקופה זו גיבש את תפיסתו המחקרית שבאה לידי ביטוי בגישה הבין תחומית (ובין נושאית) ובראייה דינמית של הנוף. בלימודיו הפורמליים התוודע למגוון מקצועות עזר שבלעדיהם לא יכול היה להתמחות בתורות אלה. הגישה המחקרית הבין תחומית הובילה אותו, כבר במחצית השנייה של שנות העשרים להתמקד במקצוע הגאוגרפיה, אותו העריך עוד מתקופת לימודיו כתלמיד בית המדרש למורים בירושלים, ולאחר מכן בלימודי הגאוגרפיה באנגליה בשנים 1935–1937.

נתן שלם הרבה לעסוק בנושאים הקשורים להתפתחות מהעבר להווה: כגון: עמקי נחלים, תמורות אקלימיות, הקארסט, ורעידות אדמה, סייסמולוגיה וגעשיות. גישתו לנוף כמכלול דינמי התבטאה בשני היבטים שונים: הראשון – דינמיקה בו-זמנית, יחסי גומלין בין תופעה אחת לשנייה, כמו הקשר בין הטמפרטורה ובין הופעת הטל. היבט שני הוא כרונולוגי, הנוף כמכלול תופעות המתפתחות ללא הרף, זו אחר זו, כשינויים טקטוניים המביאים לשינויים ברשת הנחלים. מתוך יומניו עולה כי “צומת הדרכים” המקצועית שלו היה בכנס המדעי בהרי האלפים, בשנת 1928. כנס שהביא להתעניינותו בנושאים מורכבים ומשולבים מנקודת מבט מרחבית, וגם לתובנה של הדינמיקה הנופית.

הנחלת העברית כשפה מדעית

נתן שלם חידש והתאים מושגים עבריים מהמקורות היהודיים הקדומים, עם המחקר המודרני המתחדש בארץ ישראל, הוא העיר וביקר כותבים אחרים שאינם מדקדקים בשפה או בהגדרותיהם העבריות. את אהבתו לשפה העברית על גווניה הרבים, הוא קיבל ממורהו בסלוניקי, ד"ר יצחק אפשטיין, שלו הכיר תודה כל חייו על השפה ורזיה ועל הצורך לדייק במילים שאותן בוחרים לכתוב או לדבר, בחיי יום יום, כבכתיבה מדעית. נתן שלם לא התבייש להצהיר על האידיאה שלו בנושא עברות השפה המדעית.

אפשר לראות תכונתו זו בחיבור על הטל: הוא ריכז רשימה של מושגים והסביר את מקורם העברי, הערבי, הארמי. לדוגמה: ענן בוקר; עב טל; רסיסי לילה; אגלי טל. לאחר שהגדיר את מושגיו העבריים, הוא עבר לסעיף מרכזי במחקרו: "הטל בספרותינו העתיקה". וכך במאמר שאמור לטפל בתצפיותיו הפיזיקליות והביאולוגיות, הוא מצא לנכון להקדים דיון ארוך למדי שמקומו בעבודות שנעשות בתחומי מדעי הרוח כמקרא או לשון. יוצא איפוא, כי הטקסט של המונוגרפיה התחיל בשפה עברית "חגיגית" וגבוהה, שונה לחלוטין מהשפה המדויקת שהשתמש בה בהמשך כאשר דן בכמויות הטל או בגורמי תפוצתו. וכך נמשך הדיון על הטל בתלמוד ובספרות היהודית העתיקה. נתן שלם, למעשה קיבץ את הפסוקים והביטויים המופיעים במקורות האלה, ובעזרתם ניסה להציג מה ידעו אבות האומה על התופעה הנחקרת, ומה מתוך התיאורים הספרותיים העתיקים האלה ניתן ללמוד על התנהגות התופעה. וכפי שעשה בעברות מושגים במחקר הטל, עשה גם בתחומים אחרים:

המונח המקובל במקרא לרעידת אדמה הוא רעש, שהוראתו האטימולוגית הוא רגש (התרגשות) ורעד. הספרות הארמית, והתלמודית בכלל, משתמשת לאותה הוראה במונח זועה (או זיע).[…] לכפילות לשונית זו יש יסוד סייסמי. היא רומזת על שתי חטיבות רעשיות: הצפון כל סוריה והגליל; והדרום – מעמק יזרעאל הנגבה, עד תחומי מצרים. החטיבה הצפונית נודעה בכל הזמנים בכובד רעשיותה ותוצאותיה הקשות לעומת הדרומית, עד שהמונח זוועה (או זעוה) נעשה לבני הדרום לסמל אסון מחריד, ולאו דווקא רעשי.

שלם חיבר את ממצאיו על תפוצת הרעשים בלבנט, עם מושגים עבריים עתיקים הוא שאב את המונחים שאיתם הגדיר את התופעות הנחקרות. כאשר הוא תיאר את רעידות האדמה בירושלים, השתמש במושג "רעשים", או "זוועות" בהתאם לתוצאותיהם, היינו יצר הקבלה מסוימת בין סולמות מודרניים למדידת עוצמות רעשות, כסולם ריכטר, ובין מושגים מהספרות העברית העתיקה, כפי שעשה זאת עם הטל.

בעברות המושגים המדעיים, כאידאולוגיה הוא חצה את גבולות הגאוגרפיה. את גישתו המיוחדת הזאת הציג נתן שלם, לרקטור האוניברסיטה העברית, בדוח"ותיו השנתיים, וכך כתב:

לבסוף אציין ששימת לב מיוחדת הקדשתי לספרותינו העתיקה וביחוד לתנ"ך. ככל שהעמקתי חקור בספר הספרים הזה ראיתי שהוא מקור בלתי אכזב בו מכונסת באורח פלא ארץ ישראל כולה, וכאילו היא מקופלת בעצמה בהרי הארץ גופם. לגבי דידי יש לראות בתנ"ך כנתון מדעי ממדרגה ראשונה, לא רק בשאלות טופונומיות או אנתרופיות בלבד, אלא גם בשאר הנושאים, וחקירותי עד כה אמצו השקפתי זאת..."

עברות השפה המדעית הייתה משימה חשובה ביותר שהשפיעה על דרך כתיבתו. כמו כן התייחס ל'ידיעות' מהעולם העתיק וחיפש בהן את הערך מדעי. שילוב מיוחד זה בכתיבתו עמד לו לרועץ, כאשר נידון גורלו על ידי אנשי האוניברסיטה בוועדותיהם השונות.

באוניברסיטה העברית

באמצע שנות העשרים, פנייתו להתקבל כחוקר באוניברסיטה העברית בירושלים נדחתה והוא מצא פרנסה בהוראה בבתי ספר תיכוניים בירושלים. בסוף שנות העשרים פנה שוב אל הנהלת האוניברסיטה וביקש למנותו כעובד במדעי הטבע בענף הגאולוגיה, מאחר שהשתלם במקצוע זה באיטליה ופרסם מאמרים מדעיים מקצועיים על סלעי ארץ ישראל והגאולוגיה שלה. לנוכח המשבר הכלכלי של סוף שנות העשרים, האוניברסיטה הודיעה לנתן שלם כי מצב התקציב לא מאפשר מינוי של עובד מדעי נוסף בגאולוגיה (בנוסף לפרופ' ליאו פיקרד), ואין סיכויים לכך בימים הקרובים.

כריכת אחד היומנים של נתן שלם, מלונדון 1936, הכולל את פרשת מינויו לראש המחלקה לגאוגרפיה באותן שנים

למרות הדחייה נתן שלם, לא מרפה מחלומו להיות חוקר באוניברסיטה העברית. במשך שנות השלושים הראשונות, הוא הרחיב את חוג מכיריו בין אנשי האוניברסיטה והחל להתקרב אל הגאוגרפיה בכלל, ואל הגאומורפולוגיה בפרט. בעצת ידידיו מהאוניברסיטה ומחוצה לה, יצא ללונדון להשתלם בגאוגרפיה בקיץ שנת 1936. מספר חודשים לאחר שהגיע ללונדון, קיבל מכתב מד”ר אייג ידידו באוניברסיטה שכתב כי ״ד”ר פיקרד מציג מועמדותו של עוזרו ד"ר דוד עמירן איש צעיר לימים, המבטיח לתפוס עמדה חשובה כאיש מדע”.

נתן שלם שלח מכתב לאוניברסיטה והגיש שוב את מועמדותו לתפקיד, וניסה להתחרות עם דוד עמירן. נתן שלם הבין כי הסיכוי לקבלת מינוי באוניברסיטה העברית קשור להשגת כספים עבורה. לכן לאחר שחזר לארץ ישראל בסתיו תרצ”ח (אוקטובר 1937), הוא פנה לידידיו בקרב העדה הספרדית בירושלים, להשגת תרומה לאוניברסיטה, שתסייע לו לקבל מינוי במעמד של “חבר מחקר”, כפי שקיבל דוד עמירן. ידידיו הספרדיים ובראשם לאון רקנטי, משה קרסו ומאוחר יותר בכור שטרית, גייסו כסף עבור האוניברסיטה, ונתן קיבל את המינוי הזמני של "חבר מחקר".

הפרשה המשיכה להתגלגל במשך שנות הארבעים, כשנתן נידחה שוב ושוב על ידי מוסדות האוניברסיטה, ולא קיבל את המינוי של מקים המחלקה לגאוגרפיה. בשנים 7–1946, הוא הועסק זמנית כמורה מהחוץ, ולימד קורסים בגאוגרפיה פיזית, עוד לפני שהוקמה המחלקה לגאוגרפיה. במשך כל אותן שנים, חקר וכתב כמה מהמחקרים המקיפים שלו, אך למרות חוות דעת מצוינות על חלק מהם, התעלמו מקבלי ההחלטות ממחקריו.

עולמו המדעי

כריכת אוסף המאמרים של ד״ר נתן שלם שהופיע ביוזמת חבריו

עיון במסמכים בפרשת מינויו באוניברסיטה העברית, העלה כי נשמעו כלפיו לא אחת טענות על אופיו המדעי, ועל טיב מחקריו השונים. אבל כאשר מנתחים כיום, את דעותיו וגישתו כפי שהוצגה לראשי האוניברסיטה בשנות השלושים והארבעים, אפשר לראות כי נתן שלם היה מדען ייחודי, רחב אופקים ובעל רגישות גבוהה למרחב ולזמן. בשנים בהן החל לחקור את ישאל, כמות החוקרים והידע שהיה ברשותם על הארץ ישראל ונופיה היה זעום, ונתן שלם חשף עובדות חדשות: נופים, סלעים, אנשים, תרבות, צומח, אקלים, אורחות חיים ועוד. בפרספקטיבה של ימינו אלה, ומנקודת מבט כוללת של גישתו המדעית שהייתה לצנינים בעיני ראשי האקדמיה באותם ימים. יש להדגיש את תפיסתו את "אחדות המחקר המדעי" – הרצון לגשר בין מדעים שונים, ולהיות מדען בין תחומי. היבט נוסף בגישתו המדעית, היא התובנה כי "לימוד העבר מהווה מפתח להבנת ההווה", גישה אותה העביר ממחקריו הגיאולוגיים לתחומים אחרים מחוץ למדעי הטבע. בנוסף להיותו חוקר טבע ונופים, הדגיש נתן שלם את חובתו לתרום "למדע העברי", ולכן התעקש לכתוב את מאמריו בעברית, לשם חידוש השפה העברית לא רק כשפת "הרחוב" אלא גם כשפת המדע. גם על רקע זה נמתחה עליו ביקורת חזקה מצד הפרופסורים באוניברסיטה העברית, שדגלו אז (כן עתה) שפרסום חומר מדעי בעברית הוא ברכה לבטלה. נתן שלם שלט בשפות רבות: עברית, ערבית, צרפתית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, יוונית, לטינית. לכן פרסום בשפה זרה לא הייתה משימה בלתי אפשרית מבחינתו, אך ההתעקשות על "העבריות המדעית", הייתה ציוויו של מורהו הבלשן יצחק אפשטיין.

אפשר להדגים את תפיסתו המדעית בשילוב מקורות שונים, במחקרו החשוב על רעש האדמה של שנת 1927: רעידת האדמה 1927, נחשבת לרעש החזק ביותר במאה העשרים, ונזקיו היו רבים. נתן שלם היה בין הגאולוגים הבודדים שהיו בישראל בזמן הרעש, ותיעד ביומנו את הרעש בתיאורים מרתקים. בהמשך יצא לסייר באזורים שנפגעו, צילם וכתב מאמרים בנושא שפורסמו בשנים שונות, כ־1928 ו-1940. נתן שלם אסף עדויות מאנשים באזורים שנפגעו, כן ריכז קטעי עיתונות ערבית מארצות סמוכות שהתפרסמו בדמשק ובביירות. רשמים אלה והעדויות הכתובות יצרו אצלו תובנה על מהלך הרעש העצום הזה. על פי מסקנותיו שסוכמו במאמרים מדעיים ובמפות - מוקד הרעש היה בצפון ים המלח. קביעה זו הייתה בניגוד לקביעה הרשמית כי מוקד הרעש היה בגשר דמיה על פי הרישום של הסייסמוגרף שפעל בבירות בזמן הרעש. קביעה רשמית זאת החזיקה מעמד 70 שנה, ואילו דעתו של שלם נדחית. אבל בתחילת שנות האלפיים,

עיבוד מפת מוקדי הרעש של שנת 1927, על פי מחקר נתן שלם ב-1928. המוקד הראשי בצפון ים המלח.

חוקרים מאוניברסיטאות בן-גוריון וסטנפורד שבקליפורניה שלא הכירו את עבודתו של נתן שלם, אלא השתמשו בשיטות ניתוח חדשות של המידע הסייסמי ובתאוריות שהתפתחו מאותם זמנים על הגאולוגיה של האזור, "תיקנו" את מוקד הרעש הרשמי, והעבירו אותו דרומה לאזור ים המלח - בדיוק לאזור שבו כאמור מיקם נתן שלם את הרעש – שבעים שנה לפניהם על פי ניתוח מקורות תאוריים - דיווחים אישיים וקטעי עיתונות.

מחקריו אלה הביאו אותו בשנת 1953 לעבודה במכון הגאולוגי לישראל שם עסק בסייסמולוגיה (חקר רעידות אדמה) והקים את מחלקת המחקר שלימים התפתח ממנו המכון הגיאופיזי של ישראל.

הנצחה

לזכרו נקרא רחוב בירושלים וכן היישוב מצפה שלם במדבר יהודה. השם הוצע על ידי תלמידו של שלם, רחבעם זאבי.

כתביו

• נתן שלם, אסופת מחקרים בידיעת הארץ, קריית ספר תשל"ד
• דוד בנבנישתי (עורך), מדבר יהודה - שבטי הבידוים ומשלוח ידם, דרכים מנזרים, מצודות, כפרי הספר, אתרים היסטוריים בהוצאת קרן המתלמדים ע"ש ליאון ריקנטי, תשכ"ח.
• נתן שלם, גאוגרפיה פיזית, (סטנסיל), ירושלים תש"ה
• טל ומטר - פרקים בהלכות המים בארץ-ישראל, הוצאת אמנות, תרצ"ג-תרצ"ד (3 כרכים)

לקריאה נוספת

• יורם בר-גל, מי שחלם - נתן שלם ויומניו, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"ג 2003

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של נתן שלם
• דוד תדהר (עורך), "נתן שלם", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2194
• יורם בר-גל, קיצור קורות חיים, פרקי יומן, עבודתו המדעית ופרשת ניסיון התקבלותו לאוניברסיטה, באתר של פרופסור יורם בר-גל, אוניברסיטת חיפה
• תגלית במגרש המשחקים(הקישור אינו פעיל) – רשימה מאת אבינעם דנין מגיליון "הארץ שלנו" משנת 1982, אודות הקשר של ד"ר שלם לילדים
• נתן שלם (1897-1959), דף שער בספרייה הלאומית