עזריה אלון
 | |
| עזריה אלון, יוני 2009 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1918 י"א בכסלו ה'תרע"ט חורושיב, אוקראינה הסובייטית |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 2014 (בגיל 95) י"ח בשבט ה'תשע"ד  בית השיטה, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה | בית השיטה |
| מקום מגורים |
בית השיטה  |
| ידוע בשל |
סופר בנושא טבע וארץ ישראל ממייסדי החברה להגנת הטבע הגיש התוכנית "נוף ארצנו" בקול ישראל |
| השכלה |
בית הספר הריאלי העברי בחיפה |
| בת זוג | רות אלון |
| מספר צאצאים |
3 |
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1980) |
  | |
.jpg)
.jpg)
עזריה אלון (י"א בכסלו ה'תרע"ט, 15 בנובמבר 1918 – י"ח בשבט ה'תשע"ד, 19 בינואר 2014) היה ממייסדי החברה להגנת הטבע שפעל רבות לתיעוד טבע הארץ, שמירתו והפצת מורשתו. זוכה שני פרסי ישראל, אחד כנציג החברה להגנת הטבע (במשותף עם אמוץ זהבי ויואב שגיא), והשני על מפעל חיים לשנת תשע"ב (2012).
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנים ראשונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלון נולד ב-15 בנובמבר 1918 בעיירה הורושקי שבאוקראינה לשרה וחיים קוזירובסקי[1]. אביו נעצר בשנת 1924 ובמשך 9 שנים נדד בסיביר בבתי סוהר[2]. אלון עלה לארץ ישראל בשנת 1925 עם אמו ושתי אחיותיו, באוניה איליץ'. המשפחה התיישבה במושב כפר יחזקאל שבעמק יזרעאל. עם הגעת אביו לארץ ישראל עברה המשפחה לקריית חיים. את לימודיו עשה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה והיה חניך בתנועת הנוער המחנות העולים[3] את לימודי התיכון סיים בשנת 1936. בשנת 1938 חזר לעמק יזרעאל והצטרף כחבר לקיבוץ בית השיטה, מקום מגוריו עד פטירתו. בשנות ה-40 טייל רבות בכל רחבי ארץ ישראל, ונעצר מספר פעמים על ידי משטרת המנדט, על טיול באזורים אסורים לטיול. בשנת 1944, בעת טיול לחרמון, נעצר על ידי הסורים, נשפט וקיבל קנס[2]. לחם במלחמת העצמאות.
לאחר הקמת המדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלון נמנה עם אבות נושא שמורות טבע בישראל והיה ממייסדי החברה להגנת הטבע בשנת 1953[4]. הוא פעל שנים רבות כמורה דרך ומדריך לידיעת הארץ. במהלך השנים היה אלון מזכיר[5] או יו"ר החברה להגנת הטבע[6], עסק בהקמת בתי ספר שדה ובמאבקים ציבוריים של החברה.
בשנת 1987 נבחר אלון ליקיר האו"ם בנושא איכות הסביבה[7]. מאז 1992 לימד בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.
אלון נהג להדגיש את זיקתו לטבע ולפשטות גם בהופעתו החיצונית. בשנת 2011 הוצגה התערוכה "עזריה אלון-תצלומים, מדבר-קיבוץ-טבע, 1940-1990" במשכן לאמנות על שם חיים אתר ובמוזיאון בית שטורמן בעין חרוד.
בשנת 2012 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים, על תרומתו הייחודית להגנת הטבע בישראל.
בשנת 1952 נישא לרות אלון (לבית דיאמנט)[8], קרובת משפחה רחוקה של בנימין זאב הרצל. נולדו להם שלושה ילדים, ובביתם גדל גם בנה של רות מנישואיה הראשונים ליצחק קוטנר.
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1955 יצא ספרו הראשון בנושא הטבע ומאז הוציא עשרות ספרים בנושאי טבע וידיעת הארץ. בשנת 1969 ערך את ספרו של וולטר פרגסון, "מדריך לציפורי ארצנו". שימש עורך ראשי של האנציקלופדיה "החי והצומח של ארץ ישראל", שנכתבה ויצאה לאור בשנים 1983–1984[9]. חיבר ספרי ילדים המקרבים את הקוראים הצעירים לנושא הטבע ושמירתו ובשנת 1987 הוציא מגדיר צמחי בר המלווה בצילומיו.
רדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1959 החל להגיש את התוכנית "נוף ארצנו" (שנקרא בשנתו הראשונה: "ישראל במבט חטוף") ב"קול ישראל"[10] ועשה זאת ברציפות במשך למעלה מ-50 שנה. הוא נכנס ל"ספר השיאים של גינס" כמגיש הוותיק ביותר של תוכנית ברדיו. העיתון "מעריב" תיאר את סגנונו: ”אף כי טון הדיבור שלו מיושב ורציני, מתבל את דבריו בהרבה הומור. שפתו חיה ודוגמאותיו מעניינות. הוא רואה, כנראה, לנגד עיניו בלי הרף את העובדה, כי ייתכן שמאזיניו אינם חובבי טבע דווקא, מכל מקום, שאינם מבינים גדולים בכך, ועל כן הוא יודע תמיד להתחיל מן האל"ף בי"ת”[11]. בנוסף לתוכנית "נוף ארצנו" שהייתה במתכונת של פינה קצרה, שודרו מדי פעם תוכניות ארוכות יותר "פגישות עם עולם החי והצומח"[12]. בשנת 1966 זכה בפרס רשות השידור (ראשון מקבלי הפרסים מטעם הרשות) על תוכניתו[13].
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלון השתתף במאבקים רבים, גדולים וקטנים, בנושאי שמירת הטבע והנוף, אך גם בתחומים אחרים. בין מאבקיו בנושא שמירת הטבע והנוף נאבק נגד לקיחת מים מנחל ערוגות בידי אנשי קיבוץ עין גדי[14], על הגנת פרחי הבר[15] ונגד הבנייה על הכרמל[2]. כן התנגד לגביית דמי כניסה לגנים לאומיים[16].
אלון נהג להדגיש שבאקלים ארץ ישראל יש רק שתי עונות ואין סתיו ואביב[17] והתנגד לכינוי רמת הגולן שניתן לגולן.
החל ממלחמת ששת הימים[18], ובתחילת שנות ה-70 ובמיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הרבה להביע עמדות נגד חלוקת הארץ ובעד ארץ ישראל השלמה[19] (מאמריו בנושא זה נאספו בספר "כשרון לארץ ישראל"), אך בספרו האוטוביוגרפי "טבע ואדם" שפרסם ב-2012, הבהיר, כי לאחר שהבין שלא ניתן לספח בהסכמה את יהודה ושומרון, הוא נסוג מרעיון זה וכי הוא מסכים לפתרון שתי המדינות[20][21].
פרסים ותוארי כבוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלון זכה בפרסים רבים כהוקרה על עבודתו למען איכות הסביבה ולמען הטבע בישראל:
- 1977 - פרס צימרמן לאיכות הסביבה
- 1980 - פרס ישראל לחברה להגנת הטבע, תוך ציון שמם של אלון, זהבי ושגיא[22]
- 1984 - פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות החיים
- 1987 - 500 Global של UNEP, תואר המוענק מדי שנה למוסדות ולאישים נבחרים על תרומתם המיוחדת לאיכות הסביבה.
- 1991 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם מכון ויצמן
- 1994 - פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי
- 2008 - "אות מפעל חיים להגנה על הסביבה" מטעם המשרד להגנת הסביבה[23]
- 2008 - פרס פראט[24]
- 2010 - פרס הרצל מטעם עיריית הרצליה
- 2011 - תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- 2012 - פרס ישראל על מפעל חיים
לרגל הגיעו לגבורות, יצא לכבודו בשנת תש"ס הספר "נופי ארץ ישראל - מבחר מאמרים על טבע, נוף וידיעת הארץ", בהוצאה משותפת של "אריאל" והחברה להגנת הטבע.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרחי הר וגיא הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1955
- על פני סיני, בשיתוף עם מיכה ברעם, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשי"ז 1957
- על העצים ועל האבנים - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשי"ח
- אלף בית של ציפורים הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"א 1961
- אלף בית של חיות - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה, 1965
- 77 שיחות על טבע - הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח-תשכ"ט (2 כרכים)
- שבילים במדבר - הוצאת הקיבוץ המאוחד תשכ"ט, 1969
- עצי בר בישראל, עם יואב ויזל, הוצאת רשות שמורות הטבע וקק"ל, תש"ל 1970
- סיני - אלבום מצילומי 5 צלמים, הוצאת "שקמונה" חיפה 1972
- כישרון לארץ ישראל - הוצאת זמורה-ביתן-מודן תשכ"ט 1979
- פרחים יפים בהר - הוצאת עם עובד, תש"מ
- פרחים יפים בנגב - הוצאת עם עובד, תשמ"א
- ישראל - טבע ונוף - הוצאת מודן, תשמ"ב
- 300 פרחי בר בצבעי הקשת - הוצאת החברה להגנת הטבע, תשמ"ג 1983 - יצא לאור גם בערבית (1992), אנגלית (1993) ורוסית (2006)
- עץ ושיח, עצים, שיחים ומטפסים של ארץ ישראל, הוצאת החברה להגנת הטבע 1991 - יצא לאור גם בערבית
- איריסים - משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ב
- אלף בית של קיבוץ עם חיתוכי נייר של אראלה הורביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1993
- יש אריה על העץ חוויות ממזרח אפריקה, מסופרות לילדים - הוצאת "כרטא" 1993
- אסור להרגיז פיל – הוצאת "כרטא" 1993
- יופי של סביבה לכיתות ג' ד', ספר התלמיד + מדריך למורה, הוצאת "רכס" והחלה"ט, תשנ"ג 1993
- אני ואתה נשנה את הסביבה לכיתות ה' ו', ספר התלמיד + מדריך למורה
- מה יכול ילד לעשות? 25 פעילויות למען איכות הסביבה הוצאת "רכס" והחלה"ט, 1994 - יצא לאור גם בערבית.
- חי וצומח במדליוני ישראל, עם יעקב שורר - הוצאת החלה"ט תשנ"ד 1994
- עורב ושמו טוטו הוצאת כרטא, תשנ"ח 1998
- לטייל עם עזריה אלון הוצאת כרטא תשנ"ח 1998
- ארץ נהדרת - מדריך כרטא לארץ ישראל - הוצאת כרטא ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשס"א
- מדריך כרטא - שמורות טבע וגנים לאומיים - הוצאת כרטא, תשס"ג
- שבעת המינים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ה 2005
- מדריך כרטא לטיול בין פרחים - הוצאת כרטא, תשס"ז
- פרחי בר בישראל, הוצאת גולד בנד – תלמה (ללא ציון תאריך)
- החי והצומח של ארץ ישראל (עורך) - 12 כרכים, הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עזריה אלון, טבע ואדם (אוטוביוגרפיה), עם עובד, תשע"ב 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של עזריה אלון באתר רמב"י
- עזריה אלון, באתר פרס ישראל
- ארכיון עזריה אלון, בספרייה הלאומית
- מידע על עזריה אלון בקטלוג הספרייה הלאומית
- חיפוש עזריה אלון בעיתונות יהודית היסטורית
- ניר מן, "נקודת המכשלה נעוצה בטִמטום" (גבורות לעזריה אלון), הקיבוץ, 20 במאי 1999, עמ' 12–14
- אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, שיחה אחת על טבע ופוליטיקה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
- עזריה אלון, באתר קיבוצו בית השיטה
- עזריה אלון - כישרון לארץ ישראל: ריאיון עם עזריה אלון, בחגיגות 50 השנה לפינתו הרדיופונית בקול ישראל
- דוד חרמץ, נוטרי הארץ, באתר ערוץ 7, 21 באוגוסט 2003
- עזריה אלון, השביל הזה מתחיל כאן, באתר הארץ, 4 באפריל 2010
האזנה לשירי עזריה אלון, באתר זמרשת- קרני עם-עד, על הטבע ועל הטבע האנושי של עזריה אלון, באתר mynet קיבוץ, 24 באפריל 2011
- נדב מן, מדבר, קיבוץ, טבע: עזריה אלון והתמונות העלומות, באתר ynet, 22 באפריל 2011
- בילי פרנקל, פרס ישראל לגורו הטבע והגנת הסביבה עזריה אלון, באתר ynet, 7 במרץ 2012
- nrg מעריב, מגן הטבע והסביבה: פרס ישראל לעזריה אלון, באתר nrg, 7 במרץ 2012
- תומר ברנד, "ראינו דברים הרבה לפני האחרים", ריאיון עם עזריה אלון, באתר nrg, 12 במרץ 2012
- יואב איתיאל, הטבע להגנת החברה: ריאיון עם עזריה אלון לאחר שנודע כי יוענק לו פרס ישראל, מגזין המושבות, 16 במרץ 2012
- קובי בן-שמחון, החיה הנדירה מכולן, באתר הארץ, 3 במאי 2012
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם עזריה אלון, באתר iCast, 11 ביוני 2012
- צפריר רינת, "טבע ואדם": לא עוצר בירוק, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012
- שיחה עם עזריה אלון, משוט בארץ, מחשבות 24, יוני 1968, עמ' 1–3
פס קול ישראל - 80 שנה לשידור העברי - עזריה אלון, סרטון באתר יוטיוב- בני פירסט, העמוד החמישי של שמירת הטבע, אקולוגיה וסביבה, דצמבר 2014
- הספרייה הלאומית, צילומי טיולים של עזריה אלון, באתר הארץ, 30 בינואר 2019
- חגית זמרוני, 'צא לנוף – אך אל תקטוף': עזריה אלון למען הטבע, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 04.02.2020
- גלעד כרמלי, תמונות נדירות: כך נראו טיולים שנתיים בשנות ה-50, באתר ynet, 17 ביוני 2022
- עזריה אלון, באתר זמרשת
- עזריה אלון, דף שער בספרייה הלאומית
- עזריה אלון, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- מבחר כתבות פרי עתו
- עזריה אלון, תמורות בנוף, בחי ובצומח, למרחב, 22 באפריל 1958
- עזריה אלון, חיות ירוקות, למרחב, 17 במאי 1963
- עזריה אלון, הצד השני של המחצבה, למרחב, 11 במרץ 1966
- עם מותו
- צפריר רינת, מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
- זיו ריינשטיין, הלך בדרך הטבע: עזריה אלון נפטר בגיל 95, באתר ynet, 19 בינואר 2014
- עלית קרפ, עזריה אלון: סיפור על אהבה וטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
- דן לביא, שלמה צזנה, חתן פרס ישראל עזריה אלון הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2014
- עדי חשמונאי, נביא, לוחם ומהפכן: עזריה אלון שלא הכרתם, באתר וואלה, 25 בינואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עזריה אלון, טבע ואדם, עם עובד
- ^ 1 2 3 עדית זרטל, האיש המציץ על נוף ארצנו, דבר, 19 בספטמבר 1969; המשך
- ^ קובי בן-שמחון, החיה הנדירה מכולן, באתר הארץ, 3 במאי 2012
- ^ יגאל לב, עמוס מגן על קרן הצבי, מעריב, 23 במרץ 1962
- ^ נורתה אבן-פינה לבית ספר שדה ע"ש סגן י. נויפלד, על המשמר, 16 במרץ 1970
- ^ שימוש ברעלים חריפים גרם לתמותה המונית של החי, דבר, 11 בנובמבר 1970
- ^ עזריה אלון נבחר ליקיר או"ם לאיכות הסביבה, מעריב, 7 בספטמבר 1987
- ^ לפי האתר "גפן"
- ^ עזריה מן הירוקים, דבר, 25 במרץ 1983
- ^ נשמע השבוע, דבר, 17 באפריל 1959
- ^ בלי דעות קדומות, מעריב, 19 ביוני 1959
- ^ 4 ק"מ של הקלטה - לשעה של שידור, מעריב, 2 באוגוסט 1963
- ^ "נוף ארצנו", "טובים השניים", "מירדף" והחידון המוסיקלי החי זכו בפרסי רשות־השידור, למרחב, 22 בדצמבר 1966
- ^ ניצול מי נחל ערוגות, דבר, 3 בספטמבר 1961
- ^ הפרחים הללו, מעריב, 18 בינואר 1965
- ^ טדי פרויס, אהבת מולדת ב-15 שקל, דבר, 28 במאי 1981
- ^ הארץ כולה - אין סתיו, דבר, 20 באוקטובר 1961
- ^ ארץ שומרון - הקרובה והזרה, למרחב, 22 באפריל 1969
- ^ עזריה אלון, קרן הצבי, דבר, 10 בנובמבר 1972
עזריה אלון, זכות קיומה של מדינת ישראל מהי, דבר, 2 בנובמבר 1973
יחיאל לקט, בדותות על המשמרת, דבר, 18 באוקטובר 1974 - ^ צפריר רינת, מת עזריה אלון, ממייסדי החברה להגנת הטבע, באתר הארץ, 19 בינואר 2014
- ^ אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין, שיחה אחת על טבע ופוליטיקה, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2008
- ^ פרס ישראל תש"ם באתר פרסי ישראל
- ^ פרס מפעל חיים לאורי דביר ועזריה אלון, באתר ynet, 5 באוגוסט 2008
- ^ nrg מעריב, פרס פראט: אות מפעל חיים לעזריה אלון, באתר nrg, 1 באפריל 2009
- אנשי העלייה הרביעית
- זוכי פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- שיאני גינס ישראלים
- פעילי איכות הסביבה ישראלים
- זוכי פרס הרצל (הרצליה)
- זוכי פרס יגאל אלון
- זוכי פרס יו"ר הכנסת
- זוכי פרס פראט
- זוכי פרס רשות השידור
- מחברי ספרי עיון ישראלים
- בוגרי בית הספר הריאלי
- החברה להגנת הטבע
- החברה להגנת הטבע: אישים
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד ממכון ויצמן למדע
- זוכי פרס הגלובוס הירוק
- בית השיטה: אישים
- בוגרי המחנות העולים
- אישים הקבורים בבית השיטה
- ישראלים שנולדו ב-1918
- ישראלים שנפטרו ב-2014
- ארץ ישראל: חוקרי טבע