אגר (עיר)

אֶגֶר
Eger

סמל אגר סמל אגר דגל אגר דגל אגר
מבט אווירי
מדינה
חבל	צפון הונגריה
מחוז
נפה	נפת אגר
ראש העיר	Ákos Vágner
שטח	92.20 קמ"ר
גובה	165 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	49,499 (1 בינואר 2024)
‑ צפיפות	613.54 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות	47°53′56″N 20°22′29″E
אזור זמן	UTC +1
http://www.eger.hu
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת הונגריה מוגדלת)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. אגר (למפת הונגריה רגילה)   בודפשט דברצן מישקולץ סגד פץ' גיור נירג'האזה קצ'קמט אוסטריה סלובקיה אוק. רומניה סרביה קרואטיה סל. אגר tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

ככר דוֹבּוֹ עם המצודה ברקע

אֶגֶר (בהונגרית: Eger) היא עיר בצפון הונגריה, מזרחית להרי מאטרה. העיר השנייה בגודלה בצפון הונגריה, ומשמשת גם כבירת מחוז הווש. העיר ידועה בעיקר בזכות המצודה שלה, המרחצאות החמים, מבנים היסטוריים (ובכללם המינרט הטורקי הצפוני ביותר), ויינותיה האדומים והלבנים. שמה הגרמני של העיר (Erlau) אומץ על ידי יהודי העיר ודוברי יידיש בכלל, והיא מופיעה בספרות היהודית המסורתית בשם ערלוי.

היסטוריה

אגר הייתה מיושבת כבר בתקופת האבן. העיר הנוכחית נוסדה במאה העשירית על ידי אישטוון הראשון, מלך הונגריה, שהקים בה את אחת מעשר הדיוקסיות של הונגריה. הקתדרלה הראשונה נבנתה בהר המצודה, על המקום בו יושבת כיום המצודה של אגר.

העיר צמחה מסביב לקתדרלה והפכה למרכז דתי חשוב עד ימינו. בין המאות ה-14 וה-16 העיר התפתחה וגידול ענבי יין וייצור יינות, בהם העיר מפורסמת גם היום, הפכו לגורם מרכזי בכלכלתה. במאות ה-18 וה-19, הוקמו מבנים מרשימים ויפים בסגנונות הבארוק והנאו-קלאסי על ידי הבישופים של העיר.

בתקופת הכיבוש העות'מאני, הייתה אגר אחת ממבצרי הגבול החשובים והדפה בהצלחה את ההתקפה של הצבא העות'מאני במצור על העיר בשנת 1552. מגני המצודה, שמנו פחות מ-2,000 איש בהנהגתו של אישטוון דוֹבּוֹ, הצליחו להדוף התקפה של יותר מ-80,000 חיילי הצבא העות'מאני. על מצור זה נכתב הרומן המפורסם "הכוכבים של אגר" ("Egri Csillagok") מאת גזה גארדוני, שהפך לספר חובה בתוכנית הלימודים הרשמית בהונגריה. בשנת 1596 הצליח הצבא העות'מאני לכבוש את העיר לאחר מצור קצר. בתקופת השלטון העות'מאני, שנמשך 91 שנים, הפכו הכנסיות למסגדים, המצודה נבנתה מחדש, ונבנו מבני ציבור נוספים בהם מרחצאות ציבוריים ומינרטים.

בשנת 1687, עם התמוטטות השלטון העות'מאני לאחר הניסיון הכושל לכבוש את וינה, נכבשה אגר מחדש על ידי ההבסבורגים. היא החלה להתפתח מחדש ושוקמה על ידי הבישופים של העיר. התפתחות העיר והבנייה המוגברת חיזקו את ההגירה אליה. אוכלוסיית העיר גדלה בקצב מהיר מ-1,200 תושבים ב-1688 ליותר מ-17,000 ב-1787.

בתחילת המאה ה-19 אירעו בה סדרת אסונות: ב-1800 פרצה שרפה שכילתה חצי מן העיר, וב-1801 התמוטטה החומה הדרומית של המצודה ומספר בתי מגורים נפגעו. ב-1827 שוב פרצה שרפה שכילתה חלק ניכר ממרכז העיר. ארבע שנים מאוחר יותר מתו כ-200 מתושבי העיר במגפת כולרה.

תושבי אגר לקחו חלק פעיל במהפכת 1848 כחלק ממהפכות אביב העמים באירופה, אך על אף שהמהפכה דוכאה, בא הקץ לשלטון האצילים. שלטון הארכיבישוף הסתיים בשנת 1854 לאחר שוויתר על זכויותיו תמורת 50,000 פורינט. קו הרכבת שנסלל בין בודפשט למישקולץ עקף את העיר, דבר שהאט את התפתחותה הכלכלית.

שיקומה של העיר לאחר מלחמת העולם הראשונה היה איטי. פרסום הרומן "הכוכבים של אגר" (ראו לעיל) הפך את העיר לאטרקציה תיירותית והביא גם לחידוש החפירות הארכאולוגיות בתחומי המצודה העתיקה. במלחמת העולם השנייה סבלה העיר גם מהצבא הגרמני הנסוג וגם מהצבא הסובייטי שנכנס לעיר ב-30 בנובמבר 1944, אך היא לא ניזוקה בצורה רצינית.

לאחר מלחמת העולם השנייה החלה בנייה מזורזת של שכונות מגורים חדשות ונמנעו מבנייה במרכז העיר כדי לא לפגוע באופייה ההיסטורי של העיר העתיקה. רחובות העיר העתיקה הפכו לרחובות להולכי רגל בלבד, והעיר הפכה למוקד משיכה תיירותי פופולרי הן לתיירות פנים והן לתיירות חוץ.

הקהילה היהודית

אף על פי שיהודים נזכרים בכתובים בהקשר לעיר אגר החל מהמאה ה-15, התיישבות מסודרת החלה רק ב-1840 לאחר שהפרלמנט ההונגרי אישר התיישבות של יהודים בערים. ב-1842 גרו בעיר 34 משפחות יהודיות וב-1844 הגיע מספר המשפחות ל-56 שכללו 306 נפשות. ב-1848 נוסדה קהילה יהודית מאורגנת. הרב הראשון של הקהילה היה הרב יוסף צבי הירש וייס שנכדו סטיבן שמואל וייז הפך לימים לאחד ממנהיגיה הידועים של יהדות ארצות הברית. ב-1877 הוקמה קהילה אורתודוקסית נפרדת שהתפלגה מקהילת הסטטוס קוו הראשית. אוכלוסיית היהודים הגיעה לשיאה בשנת 1910 ולאחר מכן החלה לקטון עקב הגירה של היהודים לעיר הבירה בודפשט ולארצות שמעבר לים.

אוכלוסיית היהודים (1840 – 1941)

1840	1880	1910	1920	1930	1941	1945	1949	1959	2010
-	2,328	2,674	2,559	2,128	1,787	150	400	300	20

רבני העיר

לאחר פטירת הרב יוסף צבי וייס שכיהן כרב העיר כארבעים שנה (ה'ת"ר, 1840 - ה'תר"ם, 1880), התפלגה הקהילה. כרבני הקהילה הראשית (שנמנתה על זרם קהילות הסטטוס קוו אנטה) כיהנו: הרב ד"ר שוורץ; הרב ד"ר אליעזר שווייגר (כיהן 1904–1932); הרב ד"ר אמיל רוט (כיהן 1932–1937); הרב ד"ר זולטן רֶץ (Récz Zoltán). כרב הקהילה האורתודוקסית-החרדית כיהן משנת ה'תרמ"א, 1881, הרב שמעון סופר, בנו של הכתב סופר ונכדו של החת"ם סופר. הוא נספה באושוויץ בגיל 94 עם בנו הרב משה סופר מחבר ספר השו"ת "יד סופר" שכיהן כדיין ופוסק הלכה בעיר לצד אביו משנת 1916. אחרי תום מלחמת העולם השנייה התגבשה קבוצה של ניצולי השואה בעיר וחידשה את הקהילה, כרב הקהילה וראש הישיבה המתחדשת כיהן הרב יוחנן סופר בנו של הרב משה סופר.

מוסדות הקהילה

שתי הקהילות הקימו מוסדות מקבילים שכללו בתי כנסת, בתי ספר, בתי עלמין, מאפיות לאפיית מצות, בתי מטבחיים ואטליזים. בנוסף לכך, לקהילה האורתודוקסית היה גם מקווה טהרה. כמו כן הוקמו מוסדות חסד וצדקה לטיפול ועזרה עבור קשישים חולים ויתומים.

תקופת השואה

ב-1942 כל הגברים היהודים בגילאים 18 עד 42 גויסו לשירות העבודה ונשלחו לחזית הרוסית. רק מעטים מהם שרדו. ב-5 במאי 1944 ניתנה הוראה לרכז את יהודי אגר בגטו שהוקם במרכז העיר. ב-15 במאי הסתיים ריכוז של 1,620 יהודים בגטו. ב-8 ביוני תושבי הגטו הובלו בצעידה לבית חרושת ללבנים בקרצ'נד – מרחק של 16 ק"מ. לאחר צעידה של 10 ק"מ נוספים לתחנת רכבת בכפר הסמוך, הועמסו היהודים על קרונות בקר ונשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. עם סיום המלחמה, רק מעטים שרדו ושבו לעיר. בלה אנגיאלושי הסתיר בביתו משפחה יהודית וקיבל הכרה כחסיד אומות העולם.

לאחר המלחמה

ב-1945 היו בעיר כ-150 יהודים, רובם פליטים ששבו מהחזית הרוסית ומספר נשים. ב-1949 מנו שתי הקהילות כ-400 נפשות מתוכן כ-100 בקהילה האורתודוקסית. ב-1950, עלה הרב יוחנן סופר, שהקים ישיבה במקום לאחר ששרד את מחנות העבודה, עם חלק מתלמידיו לישראל וייסד בה את חסידות ערלוי. בעקבות דרישת השלטון הקומוניסטי שתי הקהילות התמזגו. המרד ההונגרי ב-1956, הביא לגל נוסף של הגירת יהודים, בעיקר לישראל ולארצות הברית. ב-1967 הרסו השלטונות את בית הכנסת הגדול, שהיה בזמנו מן המפוארים בהונגריה, מכיוון שעמד ללא שימוש ובמצב תחזוקה ירוד.

יהודים ילידי המקום

• מיהאי רונאי במקור מיקשה רוזנברג (1879 – 1945) היה וטרינר, יועץ וטרינרי ראשי, סופר, נובליסט, פובליציסט יהודי-הונגרי.
• שאנדור ברודי (1863 – 1924) סופר, פובליציסט מחזאי הונגרי-יהודי. השפיע רבות על רבים מהסופרים ההונגריים כמו: פרנץ מולנר, ז'יגמונד מוריץ, דיולה קרודי.
• קארוי קרפטי במקור קלנר (1906 – 1996) היה ספורטאי יהודי-הונגרי. אלוף אולימפי, פעמיים אלוף אירופה ושבע פעמים אלוף הונגריה בהיאבקות.
• שאנדור ציפר (1880 – 1962) היה צייר יהודי-הונגרי, זוכה פרס האמן המצטיין. הוא מילא תפקיד חשוב הן בתנועות הציור ההונגרית והן בהונגריה והן ברומניה.
• ג'רג' אילש (1914 – 2006) היה צלם קולנוע יהודי-הונגרי זוכה פרס קושוט פעמיים, מורה ומחנך לקולנוע.
• איזידור שר משנת 1907 גונדוש (1860 – 1930) היה בנאי אמן, אדריכל יהודי-הונגרי.
• תרזה בנדק (1892 – 1977) הייתה פסיכואנליטיקאית הונגרייה-יהודייה-אמריקאית, חוקרת ומחנכת.
• אירן אלפלדי במקור רבוס שוורץ (1871 – אחרי 1940) הייתה זמרת אופרה (סופרן) יהודייה-הונגרייה. קרוב לוודאי הייתה מקורבנות השואה.
• לאסלו ויידה במקור ליפוט וייס (1877 – 1933)  היה סופר, תסריטאי, עיתונאי, במאי תיאטרון יהודי-הונגרי.

נתונים דמוגרפיים

קבוצות אתניות

• הונגרים – 83.4%
• צוענים – 2.0%
• גרמנים – 0.7%
• רומנים – 0.2%
• יוונים – 0.1%
• אחרים, לא השיבו – 17.7%

דתות

• קתולים – 42.6%
• קלוויניסטים – 5.6%
• לותרנים – 0.4%
• אחרים – 1.5%
• אתאיסטים – 18.4%
• לא השיבו – 31.4%

שינויים באוכלוסייה בין השנים 1870 - 2015

ערים תאומות

• גאורגן (אנ'), רומניה
• גיינסוויל (אנ'), ג'ורג'יה, ארצות הברית
• צ'בוקסרי, רוסיה
• דולני קובין, סלובקיה
• סרזנה, איטליה
• קוטנה הורה, צ'כיה
• מאקון (אנ'), צרפת
• פורי, פינלנד
• מוקצ'בו, אוקראינה
• פשמישל, פולין
• אסלינגן אם נקר, גרמניה
• פמוקלה, טורקיה

לקריאה נוספת

• אֶגאֶר (ערלוי), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמ' 6–7. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
• רנדולף ל. ברהם, אגר, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך III, עמ' 337–338), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אגר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אגר (בהונגרית)
• אתר האינטרנט הרשמי של אגר (באנגלית)
• אתר האינטרנט הרשמי של אגר (בגרמנית)
• אתר האינטרנט הרשמי של אגר (בפולנית)
• אתר האינטרנט הרשמי של אגר (בצ'כית)
• אתר האינטרנט הרשמי של אגר (ברוסית)
• על אגר ותולדות היהודים בעיר באתר JewishGen KehilaLinks (באנגלית)
• אגר (Eger), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
• ספר יזכור לקהילת ערלאו (אגר) בספריית העיר ניו יורק
• מצלמת אינטרנט חיה מככר דובו
• "אגר (עיר)", באתר JewishGen (באנגלית)
• אגר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• אגר (הונגריה), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערים הגדולות של הונגריה אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2019
	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה	דירוג	שם	מחוז	אוכלוסייה
בודפשט דברצן
	1	בודפשט	בודפשט	1,752,286	11	סולנוק	יאס-נאג'קון-סולנוק	71,285	סגד מישקולץ
	2	דברצן	היידו-ביהר	201,432	12	ארד	פשט	68,211
	3	סגד	צ'ונגראד-צ'נאד	160,766	13	טטבאניה	קומארום-אסטרגום	65,845
	4	מישקולץ	בורשוד-אבאוי-זמפלן	154,521	14	שופרון	גיור-מושון-שופרון	62,671
	5	פץ'	באראניה	142,873	15	קאפושוואר	שומוג'	61,441
	6	גיור	גיור-מושון-שופרון	132,038	16	וספרם	וספרם	59,738
	7	נירג'האזה	סבולץ'-סטמאר-ברג	116,799	17	בקשצ'בה	בקש	58,996
	8	קצ'קמט	באץ'-קישקון	110,687	18	זאלאגרסג	זאלה	57,403
	9	סקשפהרוואר	פייר	96,940	19	אגר	הווש	52,898
	10	סומבטהיי	ואש	78,407	20	נג'קניז'ה	זאלה	46,649