פיט טאונסנד
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
לידה |
19 במאי 1945 (בן 79) לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
---|---|
שם לידה | Peter Dennis Blandford Townshend |
מוקד פעילות | לונדון, אנגליה |
תקופת הפעילות | מ-1964 |
מקום לימודים | תיכון אקטון, מכללת אילינג לאמנות |
סוגה |
רוק קלאסי רוקנ'רול |
סוג קול | טנור |
שפה מועדפת | אנגלית |
כלי נגינה | גיטרה, ARP 2500, מנדולינה, ARP 2600 |
חברת תקליטים |
ריקודיסק אטקו אטלנטיק הקלטות |
בן או בת זוג |
Karen Townshend (20 במאי 1968–2010) Rachel Fuller (2016–?) |
פרסים והוקרה | פרס מרכז קנדי |
www.petetownshend.co.uk | |
פרופיל ב-IMDb | |
פיטר דניס בלאנדפורד טאונסנד (באנגלית: Peter Dennis Blandford Townshend; נולד ב-19 במאי 1945 בלונדון) הוא מלחין וגיטריסט רוק בריטי. עיקר פרסומו נובע מפעילותו כגיטריסט של להקת הרוק The Who. הוא מדורג במקום העשירי ברשימת "100 הגיטריסטים הגדולים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאונסנד נולד כבן למשפחה מוזיקלית (אביו קליף היה סקסופוניסט מקצועי ואמו בטי הייתה זמרת), והראה משיכה עזה למוזיקה כבר בגיל צעיר, עת נחשף לרוקנרול אמריקאי.
בשנת 1961 החל בלימודיו בבית-הספר לאומנויות באילינג, ושנה מאוחר יותר הצטרף לחברו מבית הספר ג'ון אנטוויסל והקימו את הלהקה הראשונה שלהם, "בעלי הברית", צמד דיקסילנד ג'אז בו טאונסנד ניגן על בנג'ו ואנטוויסל על קרן יער. לאחר זמן קצר שינו את שמם ל"המעקפים", להקת סקיפל שיוצגה על ידי הנפח רוג'ר דלטרי, ושתחת הנהגתו של טאונסנד ישנו את שמם ל"המי".
טאונסנד התפרסם בסגנון הבמה המשונה שלו. הוא היה מאריך שירים מעבר לאורכם המקורי, מטלטל את ידו הימנית כנגד הגיטרה כמו טחנת-רוח, ולפעמים שובר את הגיטרה שלו על הבמה, אל תוך רמקולים או מגברים. למרות שהתקרית הראשונה של שבירת הגיטרה נעשתה ככל הנראה בטעות, השמדה של כלי נגינה על הבמה נעשה חלק רגיל בהופעות של המי. טאונסנד, שתמיד היה רהוט בראיונות, ייחס מאוחר יותר מנהגים אלו לאומנות ההשמדה-העצמית של האומן האוסטרי גוסטב מצגר, אליהן נחשף בבית-הספר לאומנות בו למד.
טאונסנד סובל מלקות שמיעה חלקית וטיניטוס, כתוצאה מחשיפה ממושכת למוזיקה חזקה באוזניות ובקונצרטים.
עם המי
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאונסנד היה כותב השירים העיקרי של להקת המי, והוא כתב יותר ממאה שירים שהופיעו בעשרת אלבומי האולפן של הלהקה. בין הישגיו המוכרים ביותר נמצאים היצירה של האלבום טומי, שבעבורו הוטבע המושג אופרת רוק, השימוש בפידבק, וההצגה של סינתיסייזר ככלי למוזיקת רוק. עד היום טאונסנד הוא המוזיקאי המזוהה ביותר עם אופרות רוק. טאונסנד הציג גם כישרון עצום על הגיטרה כנגן, כאשר הוא מפתח סגנון נגינה ייחודי ששילב היבטים של גיטרת ליווי וגיטרה מובילה. המשפיעים הגדולים על נגינת הגיטרה של טאונסנד היו לינק ריי, ג'ון לי הוקר, בו דידלי והאנק מרווין מלהקת הצלליות.
דת
[עריכת קוד מקור | עריכה]טאונסנד היה חסיד של איש הדת ההודי הגורו מהר באבא, רעיונותיו של באבא היו מקור ההשפעה העיקרי על עבודותיו של טאונסנד, ביניהן טומי והפרויקט הלא גמור של המי Lifehouse. שירם של המי Baba O'Riley, נקרא כך לכבודו של מהר באבא והמלחין המינימליסטי טרי ריילי האמריקני.
למרות שהחינוך של באבא דרש התנזרות מאלכוהול וסמים, לטאונסנד היו כמה תקריות פומביות עם ההתמכרויות הללו, כולל מנת יתר של הרואין בשנת 1981 בה היה קרוב למוות.
עבודה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1985 פרסם טאונסנד מקבץ סיפורים קצרים שנקרא "צוואר של סוס." הוא גם דיווח שהוא כותב אוטוביוגרפיה. ב-1993 הוא ודס מקאנף כתבו וביימו את המחזה בברודוויי שהיה מבוסס על האלבום של המי טומי, כמו גם מחזה מוזיקלי פחות מצליח שהתבסס על אלבום הסולו של טאונסנד, איש הברזל, על פי ספר מאת טד הגס. מקאנף וטאונסנד יפיקו מאוחר יותר את הסרט המונפש, ענק הברזל, שהיה מבוסס גם הוא על סיפורו של הגס.
סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לעבודתו עם המי, טאונסנד היה פעיל מדי פעם גם כאומן יחיד. בין השנים 1969 ו-1971, טאונסנד, ביחד עם חסידים אחרים של מהר באבא, הקליטו טרילוגיה של אלבומים שהוקדשו ללימודי יוגי. בתגובה לביטלוג אלים של אלבומים אלו, שיפץ את הלהיטים האישיים שלו (ואת Evolution ביחד עם רוני ליין, הבאסיסט של להקת הפנים) והוציא בשנת 1972 את כותר הסולו הראשון הרציני שלו, Who Came First, והציג דמואים של שירים שנועדו עבור המי כמו גם את כישרון הנגינה שלו בגיטרה אקוסטית. טאונסנד שיתף פעולה עם רוני ליין באלבומם המשותף Rough Mix.
האלבום שפרץ את קריירת הסולו של טאונסנד, שהופץ אחרי מותו של קית' מון, היה האלבום משנת 1980 Empty Glass, שכלל את הסינגל שהגיע למקום העשירי Let My Love Open the Door. אחרי הוצאה זו יצא ב-1982 הדיסק All the Best Cowboys Have Chinese Eyes, שכלל את השיר הפופולרי Slit Skirts. במשך שארית שנות השמונים ותחילת שנות התשעים טאונסנד המשיך להתנסות בפורמט של אופרת רוק ובפורמטים דומים, כאשר הוא יוצר מספר אלבומים מבוססי סיפור.
טאונסנד גם זכה בהזדמנות לנגן ביחד עם הגיבור שלו האנק מרווין, עבור הפרויקט של פול מקרטני תזרוקת, ביחד עם מוזיקאי רוק מוערכים נוספים כגון דייוויד גילמור, ג'ון בונהם ורוני ליין.
טאונסנד הקליט גם מספר אלבומי הופעה, ביניהם אחד שהציג "סופרגרופ" שטאונסנד קיבץ שנקראה "קצה עמוק", שהופיעה רק בשלוש הופעות ועוד אחת בטלוויזיה עבור הסדרה "הצינור", במטרה לגייס כסף לסיוע למכורים לסמים.
מאמצע שנות השמונים טאונסנד השתתף בסדרה של איחודים ומופעי פרידה עם החברים הנותרים של המי, כולל סיבוב הופעות ב-2002, מיד אחרי מותו של ג'ון אנטוויסל.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרנים ו-EP's
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פיט טאונסנד, ברשת החברתית אינסטגרם
- פיט טאונסנד, ברשת החברתית Goodreads
- פיט טאונסנד, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פיט טאונסנד, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
- פיט טאונסנד, באתר ספוטיפיי
- פיט טאונסנד, באתר Last.fm (באנגלית)
- פיט טאונסנד, באתר AllMusic (באנגלית)
- פיט טאונסנד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- פיט טאונסנד, באתר דיזר
- פיט טאונסנד, באתר Discogs (באנגלית)
- פיט טאונסנד, באתר Songkick (באנגלית)
- פיט טאונסנד, באתר DNCI
- פיט טאונסנד, באתר בילבורד (באנגלית)
- אלכסיס פטרידיס, הגרדיאן, פיט טאונסנד אוהב להזדקן, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2012
- בן שלו, לנצח צעיר: כשהגיבורים המוזיקליים שלך חוגגים 70, באתר הארץ, 15 במאי 2015
- "תני לאהבתי לעבור", נוסח עברי ל-Let My Love Open the Door באתר Hebrew Version
- "אמרתי לו: 'אני רוצה ניצול מיני שם, אבל תשאיר את זה קליל'", באתר הארץ, 11 באפריל 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Pete Townshend, באתר הרולינג סטון