לדלג לתוכן

פפיאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פפיאס
לידה 60?
אסיה הקטנה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה המאה ה־2
סמירנה, רומא העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה אסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד בישוף עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית נצרות קדומה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פפיאס מהייראפוליסיוונית: Παπίας, בלטינית: Papias; חי בערך בשנים 70–140) בהייראפוליס שבפריגיה (טורקיה של ימינו). היה אחד מתלמידיו של יוחנן, כיהן כבישוף של הייראפוליס (פמוקלה), והוכרז כקדוש נוצרי. הוא נחשב אחד מהאבות האפוסטוליים יחד עם קלמנס הראשון, איגנטיוס מאנטיוכיה (אנ'), קודראטוס מאתונה (אנ') ופוליקרפוס.

חיבורו "הסברים על דברי האדון" בחמישה כרכים הסתמך הן על הכתובים שהיו ידועים בזמנו (הבשורות) והן על מסורות ותורה שבעל-פה שהועברו בקהילות היהודים-הנוצרים.

הספרים שכתב אבדו ונותרו רק קטעים שצוטטו במקומות אחרים, למשל אצל אירנאיוס ואוסביוס מקיסריה. לפי פפיאס, הבשורה על-פי מתי נכתבה במקור בעברית[1] ויש דיון בלתי פתור האם הכוונה לעברית ממש או לארמית. בנוסף, מצוטטת מדברי פפיאס התייחסות לחיבור בשם "לוגיה", שהחוקרים חלוקים עליו אם הכוונה לבשורה על פי מתי, או לחיבור אבוד ששימש כמקור למתי וללוקס ומכונה על ידי מצדדי השערת שני המקורות "מקור Q"[2].

בכתבי הכנסייה הקופטית האורתודוקסית במצרים נשתמר ציטוט מאת פפיאס, שהעלה על הכתב מסורת שבעל-פה, לפיה יהודה איש קריות תלה עצמו על עץ וביום המחרת הצמיח העץ אזניים.

פפיאס נחשב גשר בין השלב של העברת מסורות בעל פה, לשלב של העברת המסורת בכתב, באמצעות האוונגליונים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פפיאס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מצוטט על ידי אוסביוס בהיסטוריה של הכנסייה, 3:39:16 ואפיפאניוס, נגד הכפירות, 29:9
  2. ^ לוגיה באנציקלופדיה הקתולית