קיבול קטיונים חליפים
במדעי הקרקע, קיבול הקטיונים החליפים או CEC הוא פרמטר המייצג את כמות הקטיונים המצויים בדוגמת קרקע יבשה בתנאי pH נתונים, אשר זמינים לתחלופה ספונטנית עם יונים חיוביים מתמיסת הקרקע. נהוג להשתמש בקרקעות שיובשו בתנור תחת 105 מ"צ.[1] CEC משמש כמדד לפוריות האדמה, קיבול ההזנה החוזרת, ויכולת הקרקע להגן על מי התהום מפני זיהום באמצעות ספיחה. נהוג לבטא אומדן זה ביחידות של מיליאקוויוולנט (meq) של מימן (אקוויוולנט מטען בודד), על כל 100 גרם של אדמה יבשה.
קרקעות המכילות מינרלים חרסיתיים וחומרים הומיים המצויים בעילית הקרקע הם בעלי מטעני שטח גבוהים הנוטים למשוך ולספוח יונים בסביבתם. קיבולתם משתנה בהתאם לסוג המינרל או דרגת הפילמור של החומצה (הומין, חומצה הומית, חומצה פלאבית ועוד), בהתאמה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Robertson, G. Philip; Sollins, Phillip; Ellis, Boyd G.; Lajtha, Kate. 1999. "Exchangeable ions, pH, and cation exchange capacity. In: Robertson, G. Philip; Coleman, David C.; Bledsoe, Caroline S.; Sollins, Phillip, eds. Standard soil methods for long-term ecological research. New York, NY: Oxford University Press: 106-114" (PDF). נבדק ב-2015-01-22.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)