לדלג לתוכן

קלאו אדום-ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןקלאו אדום-ראש
קלאו אדום-ראש
קלאו אדום-ראש
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: קלאונאים
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: קלאוניים
סוג: Rhyticeros
מין: קלאו אדום-ראש
שם מדעי
Rhyticeros cassidix
טמינק, 1823
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נקבה
זוג קלאויים על העץ

קלאו אדום-ראש (שם מדעי: Rhyticeros cassidix) הוא מין של עוף טרופי במשפחת הקלאוניים. הוא אנדמי לסולאווסי שבאינדונזיה ולאיים הסמוכים. הקלאויים אדומי-הראש חיים ביערות עד, לעיתים בגובה 1,800 מטר מעל פני הים. מחקרים גילו שהקלאו אדום-הראש יכול לעבור 37 ק"מ ביום, כשהוא מחפש אחרי מזון. המין נראה בסמל של דרום סולאווסי וכציפור הלאומית של האזור. תוחלת החיים בטבע היא 25–30 שנים אף על פי שהחוקרים עדיין לא יודעים זאת בוודאות. היא ארוכה יחסית לתוחלת החיים של רוב המינים במשפחה שמגיע ל-10 שנים. הפרט הבוגר ביותר שידוע הוא זכר שגן חיות רכש ב-1989. הגיל המדויק של הפרט לא ידוע. תכונה מעניינת של קלאוניים אסיאתיים ואפריקניים כאחד היא שהם כמעט ולא שותים מים - את כל הלחות לה הם זקוקים הם משיגים מן המזון.

הרעש הרם שנשמע בעת מעוף הקלאויים נגרם בגלל חוסר נוצות שיכסו את המרווחים בין נוצות התעופה - האוויר עובר דרך המרווחים ומשמיע קולות רמים. המזון של הקלאו אדום-הראש מורכבת בעיקר מתאנים ופיקוסים, אולם הם אוכלים גם פירות אחרים וחסרי חוליות קטנים. משום שהנקבה תלויה בזה שהזכר יספק לה מזון בעונת הרבייה, הם משקיעים שנה שלמה לחיזוק הקשרים ביניהם. הם מונוגמיים וחוזרים לאותו אתר קינון כל שנה. הקלאו אדום-הראש הוא מפיץ חשוב של הפיקוס, זרעי הפיקוס מופצים בלשלשת של הקלאו. הקלאויים אדומי-הראש נפוצים מאוד באזור המחיה שלהם. משום שהקלאו אנדמי לסולאווסי ולאיים הסמוכים, אזור המחיה שלו קטן מאוד ולכן הוא חשוף לסכנות. הסיבה העיקרית לדילול האוכלוסייה שלו היא הריסת אזורי המחיה שלו. דרוש מחקר נוסף כדי לגלות את גודל האוכלוסייה ואיומים אפשריים נוספים.

הקלאו גדול יחסית, אורכו הממוצע של בוגר נע משבעים עד שמונים ס"מ ומשקלו מ-1.8 ל-2.5 קילוגרם. הזנב לבן, הגוף שחור, הצוואר צהוב, הגרון כחול ומוקף בפס בצבע תכלת. המקור צהוב עם פסים אלכסוניים כתומים לאורכו, הקסדה אדומה. טבעת העין כחולה. אצל הנקבה כל הגרון בצבע תכלת, הצוואר צהוב והקסדה צהובה. הנקבה קטנה יותר מהזכר. הבדל נוסף הוא שלזכר יש קשתית עין אדומה, ואצל הנקבה שחורה או חומה. צעירים נראים כמו בוגרים אך המקור והקסדה לא מפותחים כמו אלה של הבוגרים. כשהצעירים בני שנה, הקסדה מתחילה להתפתח ולנקבה הבוגרת הנוצות מתחילות לנשור.

הקלאויים אדומי-הראש מגיעים לבגרות מינית בגיל חמש או שש. עונת הרבייה העיקרית שלהם בסולאווסי היא בין יוני לספטמבר. אם הרבייה נכשלה, לעיתים הזוג ייבנה את הקן מחדש וינסה שוב ביולי או אוגוסט. רבייה בשבי נעשית בזמן שונה מהרבייה בטבע: בחודשים אפריל-מאי. הזכר והנקבה מחפשים קינים טבעיים בעצים אך לא קודחים חור בעצמם, כשאר בני המשפחה, משום שהמקור והקסדה שלהם חלולים ולא חזקים מספיק כדי לאפשר לקלאו ליצור חור בעץ. הנקבה יוצרת עיסה דביקה משאריות המזון שאכלה ומהלשלשת שלה וחוסמת את עצמה, בעזרת הזכר, בקן. הקן נחסם ביסודיות ונשאר רק חור קטן להעברת אוכל לנקבה ולגוזלים. הזכר מביא לנקבה את האוכל במהלך תקופת השבי מרצון שלה. הנקבה מטילה 2–3 ביצים ודוגרת עליהם במשך כחודש. לאחר ההטלה, הנקבה נשארת בקן עם הגוזלים. לאחר כשלושה חודשים, המחסום נפרץ. הגוזלים נשארים בקן כחודש נוסף בעוד ההורים מביאים להם אוכל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלאו אדום-ראש בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קלאו אדום-ראש באתר הרשימה האדומה של IUCN