קנטרה
 | |
| מדינה |
 מצרים |
|---|---|
| מחוז | מחוז אסמאעיליה |
| גובה | 11 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 46,546[1] (1 ביולי 2020) |
| קואורדינטות | 30°51′00″N 32°19′00″E / 30.85°N 32.316666666667°E |
  | |
.jpg)
אלְ-קַנְטַרַה (בערבית: القنطرة; באופן מילולי: הקשת, או: הגשר) היא עיר בצפון-מזרח מצרים, במחוז אסמאעיליה. העיר מחולקת לשני חלקים הנמצאים משני צידיה של תעלת סואץ; אל-קנטרה המערבית (القنطرة غرب, אל-קנטרה אל ע'רבייה) וקנטרה המזרחית (القنطرة الشرقية, אל-קנטרה א-שרקייה). העיר ממוקמת 160 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר ו-50 ק"מ דרומית לפורט סעיד.
מדרום לקנטרה מצוי גשר לכלי רכב והנקרא גשר שלום מובארכ או גשר תעלת סואץ. גשר זה, הוקם בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בעקבות שיתוף פעולה של ממשלת מצרים עם ממשלת יפן.
כ-7 קילומטרים צפונית מזרחית לאל-קנטרה המזרחית, מצוי היישוב א-תל אל אסמר ומצוי בו קמפוס קנטרה של אוניברסיטת סיני (הקמפוס השני של האוניברסיטה נמצא באל-עריש).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת מלחמת העולם הראשונה התרחשו מספר קרבות שנועדו להקנות שליטה על התעלה. בין השנים 1916–1920 היוותה העיר את הבסיס המרכזי ליחידות חיל הפרשים האוסטרליות, ולצורך כך הוקם בעיר מרכז רפואי. באותה העת, נהנתה העיר משיגשוג מעצם העובדה שהקנתה שירותים שונים ליחידות הרבות שפקדו את המקום. במקביל בשנת 1916 חובר מזרח העיר למסילת רכבת מארץ ישראל דרך אל-עריש. מסילת רכבת אחרת מחברת את מערב העיר עם קהיר.
מחוץ לעיר מצוי בית קברות צבאי של הרוגי מדינות ההסכמה וכן אנדרטה. בית הקברות הוקם בפברואר 1916 והיה בשימוש עד לשנת 1920. לאחר המלחמה, הוכפל שטח בית הקברות בעקבות קבורה מחודשת של חללי המלחמה במטרה לרכז את חללי קרבות המדבר, ובעיקר חללי קרבות אל עריש רפיח ורומני. בית הקברות מכיל 1562 קברים, וכן 110 קברים ממלחמת העולם השנייה. בבית הקברות מצויים גם 341 קברים של חללים מאומות אחרות.
אנדרטת קנטרה מנציחה את זכרם של 16 חיילים ניו זילנדים שנפלו בקרבות מלחמת העולם הראשונה ושמקום קבורתם לא נודע.
במפקד שנערך בסיני ב-1937 נמנו בעיר 1,927 תושבים, והיא הייתה העיר השנייה בגודלה בחצי האי סיני באותה עת, אחרי אל-עריש[2].
במלחמת העולם השנייה הצבא הבריטי הפעיל בקנטרה בית חולים צבאי שבראשו עמד הד"ר רפאל גז'בין.
בעת מלחמת ששת הימים בשנת 1967 עבר חלקה המזרחי של העיר לידי ישראל, ובשנת 1973 בעת מלחמת יום כיפור שב חלק זה של העיר לידי הצבא המצרי, אשר החזיק בו עד להפסקת האש. בשנת 1974 שבה העיר לשליטה מצרית מלאה.
קנטרה בתרבות הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ג'ו עמר שר בשירו האנטי מלחמתי מ-1967 "...מקוניטרה לקנטרה תשמע רק הגיטרה, ובמקום רעמי התותחים ישמע רק שבת אחים..." כתגובה למלחמת ששת הימים.
אריק לביא מזכיר את קנטרה בשני שירים שלו:
בשיר "כיפאק היי" (מילים: אורי סלע, לחן: דוד קריבושי):
- הפלוגה בדרך שרה והשיר עולה, עולה
- כל הארץ לנו שרה מקוניטרה עד קנטרה
- כיפאק היי, כיפאק היי, כיפאק היי, היי, היי!
- כיפאק היי, כיפאק היי, כיפאק היי, היי, היי!
וב"שיר הקטר":
- תפסיק לספר לי סיפורים על המנדט, ועל האנגלים, ועל הנסיעות שעשית מביירות ועד קנטרה.
- זה לא מעניין אף אחד היום... אנחנו, שישה עשר הדיזלים הגדולים עושים יותר ממאה קטרי קיטור.
- אז זוז.. זוז.. זוז הצידה ותן לצאת לדרך!
קנטרה מוזכרת גם בסיום הסרט הישראלי "אוונטי פופולו".
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נתונים טכניים ותמונות של "גשר תעלת סואץ"
- וידאו: כתבה של ה-BBC מתקופת מלחמת יום הכיפורים