לדלג לתוכן

קשת 12

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קשת 12
פרטי הערוץ
מדינה ישראלישראל ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
סוג ערוץ טלוויזיה מסחרי
תאריך השקה 1 בנובמבר 2017
בעלות שידורי קשת בע"מ
שפה עברית
משרד ראשי ראול ולנברג 12, רמת החייל, תל אביב, ישראל
פורמט תמונה (SDTV (576i
(HDTV (1080i
זמינות
חבילה HOT • ‏yesFreeTVסלקום tvפרטנר tv • ‏+STING • ‏ NEXT TVרמי לוי TVעידן פלוס
HOT אפיק 12 + SVOD
yes אפיק 12 + SVOD
סלקום TV אפיק 12 + VOD
פרטנר tv אפיק 12 + VOD
עידן+ מרבב 1
פורטל מאקו

קשת 12 (נקרא גם ערוץ 12) הוא ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי של שידורי קשת בע"מ, קבוצת תקשורת הכוללת גם את הזרוע הבינלאומית קשת אינטרנשיונל ואת הזרוע הדיגיטלית mako.[1] עם עליית ערוץ 2 המסחרי, ב-4 בנובמבר 1993, נמנתה "קשת" יחד עם שתי זכייניות נוספות, "רשת" ו"טלעד". בעקבות פיצול ערוץ 2,[2] ערוץ "קשת 12" הושק ב-1 בנובמבר 2017, והחל מינואר 2019 משדר באופן בלעדי את תוכני חברת החדשות של ערוץ 2 לשעבר, הנקראת היום חדשות 12.[3]

בערוץ משודרות תוכניות טלוויזיה מסוגות שונות, בהן ריאליטי, סאטירה, סדרות דרמה וקומדיה, ותוכניות בידור ומגזין. בין התוכניות המזוהות עם הערוץ: "עובדה", "ארץ נהדרת", "נינג'ה ישראל", "הכוכב הבא", "מאסטר שף", "בשבילה גיבורים עפים", "צומת מילר", "חתונה ממבט ראשון", "אופירה וברקוביץ", "חדשות הבוקר", "ערב טוב עם גיא פינס", "אנשים", "יצאת צדיק", "המתחזים", "מועדון לילה", "MKR המטבח המנצח", "כפולים" ועוד.

ציר הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל
Urban head station
24/3/1966 - פתיחת הטלוויזיה הלימודית
Urban stop on track
1/5/1968 - סגירת הטלוויזיה הלימודית
Urban stop on track
2/5/1968 - פתיחת הערוץ הראשון
Urban stop on track
3/5/1968 - פתיחת חינוכית 1
Urban straight track
Urban straight track
Urban straight track
Urban stop on track
7/10/1986 - פתיחת ערוץ 2 הנסיוני
Urban straight track
Urban stop on track
3/11/1993 - סגירת ערוץ 2 הניסיוני
Urban stop on track
4/11/1993 - פתיחת ערוץ 2 וחינוכית 2
Urban stop on track
22/2/1994 - פתיחת ערוץ 33
Urban stop on track
6/6/1995 - פתיחת חינוכית 23
Urban straight track
Urban stop on track
28/1/2002 - פתיחת ערוץ עשר וחינוכית 10
Urban stop on track
31/10/2003 - סגירת חינוכית 10
Urban stop on track
29/10/2005 - סיום שידורי טלעד בערוץ 2
Urban straight track
Urban straight track
Urban stop on track
30/6/2014 - פתיחת ערוץ 20
Urban stop on track
10/5/2017 - סגירת ערוץ 33
Urban stop on track
14/5/2017 - סגירת הערוץ הראשון וחינוכית 1
Urban stop on track
15/5/2017 - פתיחת כאן 11 ומכאן 33
Urban stop on track
4/6/2017 - פתיחת חינוכית 11
Urban stop on track
3/8/2017 - סגירת חינוכית 11
Urban stop on track
31/10/2017 - פיצול וסגירת ערוץ 2 וחינוכית 2
Urban stop on track
31/10/2017 - השידור האחרון של ערוץ עשר באפיק 10
Urban stop on track
1/11/2017 - פתיחת קשת 12 ורשת 13
Urban stop on track
1/11/2017 - תחילת שידורי ערוץ עשר באפיק 14
Urban stop on track
4/3/2018 - פתיחת חינוכית עשר
Urban stop on track
14/8/2018 - סגירת חינוכית 23 וחינוכית עשר
Urban stop on track
15/8/2018 - פתיחת כאן חינוכית
Urban stop on track
15/1/2019 - סגירת ערוץ עשר
Urban End station
28/11/2021 - מעבר ערוץ 20 לעכשיו 14

ב-4 בנובמבר 1993, החלו שידורי ערוץ 2 המסחרי בשיטת 3 זכייניות – קשת, רשת וטלעד. ב-5 בנובמבר היה יום השידורים הראשון של קשת. עם השקת ערוץ 2 הושקה גם חברת החדשות של הערוץ, שהייתה משותפת לשלוש הזכייניות. בין השנים 1996–2002, הרייטינג של ערוץ 2 ושל חברת החדשות המשיך לטפס ולהוביל על ערוץ 1, כאשר בטבלאות הרייטינג – מאז תחילת המדידה, קשת הובילה את הצפייה באופן המשכי לאורך השנים. בתקופה זו צמחו בקשת התוכניות "הלילה השישי", "מרגול", "גלגל המזל", "עובדה" (במקור בטלעד), "הפוך", "בת ים ניו יורק", "שמש", "רק בישראל", "לתפוס את השמים", "הבורגנים", "חלומות בהקיציס" ועוד.

בשנת 2003, שנה לאחר עליית ערוץ 10, השיקה קשת את התוכניות "קחי אותי שרון" ו"כוכב נולד" וכן את העונה הראשונה של תוכנית הסאטירה והבידור "ארץ נהדרת". בשנת 2005 תמה תקופת הזיכיון הראשונה בערוץ 2, והערוץ עבר לשיטת "שתי זכייניות", כאשר במכרז זכו קשת ורשת, וטלעד חדלה מלהיות גוף משדר. בשנת 2008 עלתה לראשונה תוכנית "האח הגדול" בקשת.

בשנת 2011 הופסקו כליל השידורים האנלוגיים בישראל והערוצים עברו לשידור דיגיטלי. באותה שנה, התקבלה ההחלטה המקורית על סגירת ערוץ 2; בשנת 2011, הוביל שר התקשורת משה כחלון, תיקון חקיקה שמשמעותו, מעבר לרישיונות שידור ופיצול ערוץ 2 לשני אפיקים נפרדים בהם שבוע שידורים מלא. המועד המקורי בחוק היה נובמבר 2015, אך בשנת 2014 הוחלט על הארכת הזיכיונות לשנתיים נוספות.[4]

ב-31 באוקטובר 2016 הגישה "קשת" לרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו בקשה לקבלת רישיון שידור לשבעה ימים בשבוע.[5] ב-29 בינואר 2017 אישרה מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו ל"קשת" להתחיל בהליכי קבלת רישיון שידורים.[6] ב-26 באפריל 2017 נקבע שקשת תשדר באפיק 12, לאחר שהציעה במכרז על אפיק זה את הסכום הגבוה ביותר מבין המתמודדות, 25,222,000 ש"ח.[7]

ב-2017 הרשות השנייה החליטה לחייב את קשת עם המעבר לאפיק החדש, וכך גם את רשת ואת ערוץ עשר, להתחיל לשדר באיכות HD.[8] אולם עם שינוי האפיקים, בעידן פלוס ובממירים של סלקום tv הנשענים על עידן+, הערוצים עדיין משודרים באיכות SD, הנמוכה יותר.[9]

ב-31 באוקטובר 2017 סיים ערוץ 2 את שידוריו עם תום שיטת הזיכיונות. במסגרת שיטת הרישיונות, קשת משודרת בערוץ 12, ובנפרד, רשת משודרת בערוץ 13. החל מ-16 בינואר 2019, לאחר שקשת ורשת חתמו על הסכם מכירת מניותיה של רשת בחברת החדשות לקשת,[10] לאור המיזוג של רשת עם ערוץ עשר בתאריך זה, תוכני חברת החדשות משודרות באופן בלעדי בערוץ 12, ושם המותג "החדשות" (לשעבר "החדשות 2") השתנה ל"החדשות 12", על אף שבשידורי החברה, המותג נשאר כפי שהיה אז, כ"החדשות".

ב-21 באפריל 2019 שודרה לראשונה בישראל ושאר העולם במקבץ הפרסומות בפריים טיים בחדשות 12, פרסומת המונגשת לעיוורים של חברה מסחרית המיועדת לקהל הרחב.[11]

לאורך הרוב המוחלט של שנות המדידה, הובילה קשת את טבלאות הצפייה עם נתוני הרייטינג הגבוהים יותר,[12] וציוני דרך היסטוריים כמו גמר ריאליטי הבישול "מאסטר שף" שהניב נתון של 46.6%.[13] גם לאחר פיצול ערוץ 2, מובילה קשת ברייטינג ברוב רצועות השידור והפרמטרים,[14] וכך גם לאחר המיזוג של רשת עם ערוץ עשר.[15][16]

בשנת 2020 הוחלט בשידורי קשת לעשות שינויים במבנה הארגוני שלה, שבו נערכת החברה לפעול כקבוצת תקשורת. אחד מהשינויים הבולטים שיתבצעו הוא הקמת הנהלה עצמאית לערוץ 12, כאשר סמנכ"ל התוכניות של קשת, חיליק שריר, מונה למנהל הערוץ. ערוץ 12 יפעל כחברה עצמאית בתוך הקבוצה, בדומה ל-mako ולקשת אינטרנשיונל.[17]

שידורי קשת בע"מ נמצאת בבעלות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים (קוקה-קולה ישראל) של משפחת ורטהיים. בעלים נוספים: טי. אס. אר. או. אן ניהול בע"מ, אחין השקעות (1995) בע"מ, ענבר ומריוס נכט בע"מ.[18][19]

שיתופי פעולה של הערוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת משתפת פעולה עם חברות תקשורת וערוצי טלוויזיה אחרים, ומובילה הפקות משותפות (קו פרודוקציות) כמו "שטוקהולם" ו"תיק נעדר" עם תאגיד השידור הציבורי, ו"משיח" עם סלקום TV. בנוסף, עד 2020 ובעונת 2023–2024 נציג ישראל לאירוויזיון המשודר בערוץ כאן 11, היה נבחר במסגרת התוכנית "הכוכב הבא" של קשת, זאת אף על פי שבתאגיד עלתה האפשרות להחזיר את שידורי קדם האירוויזיון כפי שהיו נהוגים בימי רשות השידור.

בשנת 2018, חידשה קשת הסכם עם אק"ט (איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה), המסדיר את תנאי העובדים,[20] וכן חתמה על הסכם עם אולפני הרצליה על השקעה משותפת בתכנים והשתתפות ברווחי ההפצה.[21] בשנת 2019, תיקפה קשת הסכם עם שח"ם (ארגון השחקנים בישראל), המסדיר את נושא התמורה הנוספת לשחקנים המופיעים בהפקות שנמכרות על ידי קשת לשידור בגופי שידור בינלאומיים.[22]

על אף שבעת זכייתה במכרז באפיק 12 הציגה "קשת" שני סמלים שונים לערוץ 12 החדש (ראו גלריה בהמשך), בחודשים האחרונים של ערוץ 2 הציבה לצד הלוגו של ערוץ 2 בגרסתה את הספרה "1", אשר לאחר מכן בליל הפיצול שולב באופן מוחלט בלוגו ומאז עבר שינוי קל בצורתו. גם בזכיינית המתחרה "רשת" ניסו ככל האפשר ליצור דמיון בין סמל ערוץ 2 הוותיק לבין הסמל החדש של ערוץ 13. הרשות השנייה לא פתחה בהליכים כלשהם כלפי "קשת" בגין השימוש בלוגו, זאת אף על פי שבעבר פעלה כנגד השימוש בסמל ערוץ 2 עבור זכיינית אחרת - "נגה" (שלימים אוחדה ל"רשת").

מיד חוזרים/מיד נשוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קשת 12 היה ערוץ הטלוויזיה הראשון ששילב במהלך הפרסומות את הכתובית "מיד נשוב" בצירוף שם התוכנית המשודרת, וכמו כן גם את הספירה לאחור עד החזרה מהפרסומות ומהחסויות, מהלך אשר אומץ גם על ידי המתחרות רשת 13, ערוץ עשר, כאן 11 ועכשיו 14. בעקבות השימוש של המתחרות בכתוביות הללו, הסדר שלהן השתנה בערוץ 12 כך שבשונה מבערוצים האחרים, הכתובית מוצגת מעל שם התוכנית ולא מתחתיו. בנוסף, בסמל הפרסומות עצמו מופיעה אנימציה בו הסמל נצבע מבפנים החוצה בצבעי הקשת ולאחר מכן הצבע מוסר באותו אופן. אנימציה דומה קיימת במעבר לפרסומות ובחזרה מהפרסומות שמשלבת את הופעת או היעלמות סמל הערוץ. בכך, נשברה ה"אחידות" המיתוגית שאפיינה את ערוצים 2 ו-10, שבזמן הפסקות הפרסומות לא הציגו אף כתובית או אנימציה על גבי המסך, לרבות צבע אחיד ללוגו - בדרך כלל בגווני לבן-שקוף. כמו כן מציבה קשת מתחת לסמליל הערוץ את סמליל חברת החדשות במהלך שידוריה בערוץ, כאשר בתחילה הכיתוב "החדשות" הוצג בגופן המותג של קשת, ואילו החל מ-2019 מוצג בגופן המותג של חברת החדשות. בתחילת ינואר 2021 שונה "מיד נשוב" ל"מיד חוזרים".

גלריית סמלילים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מקור בהווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
12 - הערוץ של החדשות
מסע הפרסום של קשת וחברת החדשות, תחת הכותרת "12 הערוץ של החדשות" שהחל בעת אישור מיזוג רשת-עשר

תוכניות אקטואליה וחדשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אירוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות דרמה וקומדיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות סאטירה ובידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות מציאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות תחקירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "עובדה" (1993–רץ): תוכנית התחקירים והתעודה הנצפית בישראל בהנחיית אילנה דיין; שודרה בתחילת דרכה בטלעד ועברה בהמשך לקשת.
  • "יצאת צדיק" (2004–רץ): תוכנית תחקיר המחפשת רמאים בשוקי עבודה שונים. מנחה התוכנית בשש העונות הראשונות היה חיים הכט והחל מהעונה השביעית המנחה הוא חיים אתגר.
  • "המתחזים" (2018–רץ): תוכנית תחקירים בהובלתו של חיים אתגר, העוקבת אחרי התחזיות שונות של אנשים.
  • "חשיפה" (לשעבר "הכל אישי") (2015–רץ): תוכנית תחקירים וראיונות בהנחיית חיים אתגר.
  • "לוחמים" (2024–רץ): מיני-סדרת תחקירים וראיונות. פרויקט של קשת אשר שודר מ-29 בספטמבר 2024 ועתידה לכלול שבעה פרקים בני שעה כל אחד, ובכל פרק יש חייל או חיילת אחדים (סדירים או במילואים) ומספרים על איך לחמו במלחמת חרבות ברזל. המיני-סדרה היא סוג של המשך לסדרה "גיבורים" משנת 2023.

תוכניות דוקומנטריות ותעודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "בגובה העיניים" (2017–רץ): תוכנית תעודה בהנחיית גלית גוטמן.
  • "אחד למיליון" (2018–רץ): תוכנית דוקומנטרית בהגשת נסלי ברדה, העוקבת אחרי אנשים שעברו מקרים בגדר נס.
  • "אנשים" (2011–רץ): תוכנית מגזין ותעודה בהנחיית נסלי ברדה.
  • "המתמחים (2016-רץ) : סדרה דוקומנטרית על מתמחים בבית חולים המראים בעיות של מטופלים.
  • "אהבה גדולה מהחיים" (2022–רץ): תוכנית דוקומנטרית בהגשת נסלי ברדה, העוקבת אחרי סיפורי אהבה כנגד כל הסיכויים.
  • "גיבורים" (2023–רץ): תוכנית דוקומנטרית בהגשת נסלי ברדה, העוקבת אחרי סיפורי גבורה מהשבעה באוקטובר.

תוכניות מקור בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות סאטירה ובידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות דרמה וקומדיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאליטי ושעשועונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "2025" (2019): תוכנית ריאליטי בהגשת ארז טל וקורין גדעון, בה 12 תושבים נכנסים לעיר עתידנית ומתנהלים על פי תקציב אישי.
  • "דייט ראשון" (2017–2018): תוכנית ריאליטי בהנחיית קורין גדעון בה מצולמים שני אנשים בדייט הראשון שלהם (פגישה עיוורת).
  • "לאהוב את אנה" (2018): תוכנית מציאות תיעודית שבמסגרתה יצאה אנה ארונוב למספר סבבים של דייטים עם גברים שונים, ניתחה את מסקנותיה מהמפגשים עם הגברים יחד עם ד"ר גבריאל בוקובזה, והכירה במסגרתה את בעלה, אייל אלגבי.
  • "אביב או אייל" (2018): תוכנית מציאות העוסקת בגילוי כישרונות מוזיקליים בהנחיית ארז טל. הזמרים אביב גפן ואייל גולן הם המנטורים של הנבחרות שלהם בתוכנית, והבוררת היא מירי מסיקה.
  • "היום בעוד שנה" (2018): תוכנית מציאות תיעודית בהגשת אסי עזר, בה המשתתפים מציבים לעצמם אתגר בו יצטרכו לעמוד תוך שנה אחת. הצילומים באולפן מתרחשים בהפרש של שנה שלמה.
  • "כמה רחוק" (2018): תוכנית ריאליטי בהנחיית אילנית לוי, בה שלושה גברים המתגוררים במדינות אחרות, מחפשים אהבה ישראלית. המתמודדות שנבחרו על ידי הגברים, טסות אל מגוריו של כל אחד מהשלושה – בסוף התוכנית כל אחד מהגברים בוחר את האחת.
  • "בייק אוף ישראל" (2016–2018): תחרות אפייה בהנחיית פאולה רוזנברג ואיה קרמרמן בעונה הראשונה ובהנחיית קורין גדעון בעונה השנייה. מבוסס על פורמט בריטי.

תוכניות אירוח ואקטואליה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות דוקו ותחקירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך 2018-09-28, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ חגית מהלא בן משה, ‏“התחרות היא לא רק בינינו לבין רשת. גוגל ופייסבוק מאיימות על תעשיית התוכן", באתר גלובס, 4 באפריל 2019
  2. ^ רן בוקר, המסך יורד: להתראות ערוץ 2, שלום 12 ו-13, באתר ynet, 1 בנובמבר 2017
  3. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏המשבר נפתר: מיזוג רשת וערוץ עשר יוצא לדרך; מה תראו בטלוויזיה מחר?, באתר גלובס, 15 בינואר 2019
  4. ^ רן בוקר, המפץ הגדול של הטלוויזיה הישראלית: כל מה שצריך לדעת, באתר ynet, 31 באוקטובר 2017
  5. ^ מערכת ערוץ התרבות, ‏"קשת" הגישה בקשה לרישיון שידור: "נוביל את הטלוויזיה גם בעידן החדש", באתר ‏מאקו‏, 31 באוקטובר 2016
  6. ^ נועה פרייס‏, הרשות השנייה: קשת ורשת כשירות לקבלת רישיון, באתר וואלה, 29 בינואר 2017
  7. ^ אביב גוטר, שינויים בהרגלי הצפייה: איפה תוכלו לראות את שידורי קשת, רשת וערוץ 10?, באתר כלכליסט, 26 באפריל 2017
  8. ^ גד פרץ, ‏קשת, רשת וערוץ 10: שידורי HD מנובמבר הקרוב, באתר גלובס, 4 במאי 2017
  9. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, מאות אלפי צופי עידן פלוס וסלקום לא יוכלו לצפות בשידורים ב-HD, באתר TheMarker‏, 22 באוקטובר 2017
  10. ^ ענת ביין-לובוביץ', ‏פרסום ראשון: נחתם ההסכם למכירת חלקה של רשת בחברת החדשות, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2018
  11. ^ יעל ולצר, החברה הראשונה שמנגישה פרסומות לעיוורים, באתר ynet, 29 באפריל 2019
  12. ^ יונתן כיתאין, ‏יום לפני פיצול ערוץ 2: מי היא אלופת הרייטינג של כל הזמנים?, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2017
  13. ^ דוד אברהם‏, רייטינג יומי: גמר "מאסטר שף" עם שיא צפייה היסטורי של 46.6%, באתר וואלה, 30 בינואר 2013
  14. ^ אלכסנדר כץ, שנה לפיצול: קשת מובילה ברייטינג, הערוצים מדממים כלכלית, באתר ביזפורטל, 4 בנובמבר 2018
  15. ^ קיץ ברבנר, ‏שבוע למיזוג: ניצחון מוחץ של "קשת" על "רשת" בכל ערבי השידור, באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2019
  16. ^ Keshet leads the way two months after TV merger - Israel News - Jerusalem Post, www.jpost.com
  17. ^ שינוי ארגוני בקשת: חיליק שריר ימונה למנהל ערוץ 12, באתר אייס, 4 במרץ 2020
  18. ^ אורן פרסיקו, בדיקה: בחדשות 12 מסקרים באופן מוטה את בעלי השליטה, באתר העין השביעית, 27 ביולי 2022
  19. ^ בצמרת רשימת עשירי ישראל - בעלי רוב כלי התקשורת המרכזיים, באתר שקוף, ‏2022-06-23
  20. ^ יונתן כיתאין, ‏קשת חתמה על הסכם עם איגוד עובדי הקולנוע והטלוויזיה, באתר גלובס, 7 בפברואר 2018
  21. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, אחרי שנים של קרבות - המפיקים וגופי השידור מנסים לשנות את העלילה, באתר TheMarker‏, 19 בנובמבר 2018
  22. ^ לראשונה בישראל – שידורי קשת ושח"ם חתמו על הסכם תמורה לשחקנים ממכירת סדרות לחו"ל, באתר שח"ם ארגון השחקנים בישראל
  23. ^ סמל זה הוצג גם בשקופיות מיוחדות שנעשו לזכרם של אישים מוכרים, בהם נחמה ריבלין, מאריק הניג ומיכאל שטראוס