לדלג לתוכן

ראש סגל הבית הלבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראש סגל הבית הלבן
White House Chief of Staff
איוש נוכחי ג'ף זיינטס
תאריך כניסה לתפקיד 8 בפברואר 2023
דרכי מינוי מינוי אמון של הנשיא
תחום שיפוט משרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית
משרד הבית הלבן
כפוף נשיא ארצות הברית
דרגה עוזר לנשיא
מושב המשרה האגף המערבי של הבית הלבן
ייסוד המשרה 1946
איוש ראשון ג'ון סטילמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראש סגל הבית הלבןאנגלית: White House Chief of Staff) הוא עוזרו הבכיר של נשיא ארצות הברית והאחראי על כל הסגל הנשיאותי. ראש הסגל עובד בצמוד לנשיא על בסיס יומיומי, ועוצמה רבה מרוכזת בידיו כתוצאה מקרבה זו.

ראש הסגל עומד בראש משרד הרשות המבצעת של נשיא ארצות הברית.

ראש הסגל הנוכחי הוא ג'ף זיינטס.

תולדות התפקיד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד ראש הסגל נוצר ב-1946 ונקרא אז "עוזר נשיא ארצות הברית". הצורך בתפקיד עלה עם יישום מסקנות ועדת בראונלאו ב-1939 והקמת הסגל הנשיאותי העומד לרשות הנשיא ומדווח לו ישירות. התואר שונה ל"ראש הסגל של הבית הלבן" ב-1961.

נשיאים שונים יצקו תוכן שונה לתפקיד ראש הסגל. בדרך כלל הוא אחראי על ניהול כל אנשי הסגל שמתחתיו, קביעת לוח הזמנים של הנשיא וניטור הגישה הישירה אליו. היכולת לקבוע מי זוכה להיפגש עם הנשיא ומי לא זוכה לכך מעניקה לראש הסגל עוצמה פוליטית רבה. בדרך כלל נבחר לתפקיד אחד מיועציו הפוליטיים הקרובים של הנשיא, על פי רוב חבר אישי שהלך עם הנשיא כברת דרך פוליטית.

לא כל נשיא בוחר לאייש את תפקיד ראש הסגל. לקנדי לא היה ראש סגל וגם לא לקרטר עד שלהי כהונתו. ניקסון לא רצה למנות ראש סגל במקום בוב הולדמן שהתפטר, אולם שינה את דעתו כשראה כמה קשה להתמודד עם הניהול היומיומי הישיר של הסגל כולו, ומינה במקומו את אלכסנדר הייג.

לרוב הנשיאים היה יותר מראש סגל אחד, בעיקר משום שהלחץ הרב הכרוך בתפקיד גורם לזמן כהונה ממוצע של פחות משנתיים וחצי. כהונתו של ג'ון סטילמן (1946–1952) הייתה הארוכה ביותר עד כה.

ראשי סגל היו על פי רוב פוליטיקאים לפני שנכנסו לתפקיד וכמה מהם המשיכו מתפקיד זה למשרות בכירות אחרות בממשלים מאוחרים יותר. הייג היה למזכיר המדינה, דיק צ'ייני, שהיה ראש הסגל של ג'רלד פורד, כיהן בהמשך כסגן נשיא ארצות הברית תחת הנשיא ג'ורג' ווקר בוש. גם מזכיר ההגנה לשעבר דונלד רמספלד היה ראש הסגל של הנשיא פורד.

לעיתים בחרו נשיאים להותיר בידי ראשי הסגל שלהם את כל הפרטים של ניהול הממשל, להתוות בקווים כלליים מדיניות ולהתרחק מפרטי יישומה בפועל. במקרים כאלה נוצרת דינמיקה שמזכירה את תפקידו של ראש ממשלה במשטרים נשיאותיים כגון אלה של צרפת ורוסיה. דוגמה לכך היא התפקיד שמילאו ג'יימס בייקר ודונלד ריגן תחת הנשיא רונלד רייגן, במה שכונתה לעיתים "נשיאות קיסרית". בצד השני של הסקאלה מצויים נשיאים שבחרו לשקוע בפרטים רבים ככל האפשר ולתקשר באופן ישיר עם חברי הקבינט. ביל קלינטון וג'ורג' ווקר בוש נחשבים לנשיאים כאלה, ועל כן עוצמתם הפוליטית של ראשי הסגל שלהם לא הייתה רבה.

ראש הסגל בטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • השחקן ג'ון ספנסר גילם במשך שש שנים את ראש הסגל הדמוקרטי ליאו מקגרי בסדרת הטלוויזיה עטורת הפרסים "הבית הלבן". מבקרי טלוויזיה ופוליטיקאים כאחד שיבחו את הנאמנות של התפקיד שגילם לזה שבמציאות. בעונה השישית הוחלף מקגרי בסי ג'יי קרג, בגילום השחקנית אליסון ג'אני. במציאות לא כיהנה מעולם אישה בתפקיד ראש הסגל.
  • בסדרה "השורד המיועד" אדן קנטו גילם את אהרון שור, ראש סגל אשר קיבל את התפקיד בלית ברירה לאחר פיגוע המוני בקפיטול שהרג 1,000 מאנשי הממשל ובהמשך אמילי רודס (איטליה ריצ'י), לאחר התפטרותו של שור ועד חזרתו לתפקיד. בעונה השלישית הוחלף שור במארס הרפר בגילומו של אנתוני אדוארדס.
  • בסדרת הטלוויזיה "24" משחקים מספר שחקנים את תפקיד ראש הסגל, ובהם ג'וד צ'יקוללה.
  • בעונה הראשונה של סדרת הטלוויזיה "בית הקלפים" משחקת סקינה ג'פרי את ראש סגל הבית הלבן.
  • בסדרת הטלוויזיה "מזכירת המדינה" מגלם את ראש הסגל ראסל ג'קסון השחקן זליקו איבנק על כל עונותיה. ג'קסון מוצג כפוליטיקאי קר ואכזר והאדם המשפיע ביותר על הנשיא (לצד מזכירת המדינה).
  • בסדרת הסאטירה הפוליטית "ויפ" משחק קווין דאן את ראש הסגל של הנשיא ולאחר מכן של הנשיאה המחליפה ומתואר כבן אדם ציני ומדוכא שיודע לשחק היטב בפוליטיקה האמריקאית.

רשימת ראשי הסגל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיוקן ראש הסגל נשיא תקופת כהונה
ג'ון סטילמן הארי טרומן 1946–1952
שרמן אדמס דווייט אייזנהאואר 1953–1958
וילטון פרסונז 1958–1961
קנת אודונל ג'ון קנדי 1961–1963
ו. מרווין ווטסון לינדון ג'ונסון 1963–1968
בוב הולדמן ריצ'רד ניקסון 1969–1973
אלכסנדר הייג 1973–1974
דונלד רמספלד ג'רלד פורד 1974–1975
דיק צ'ייני 1975–1977
ללא איוש ג'ימי קרטר 1977–1979
המילטון ג'ורדן 1979–1980
ג'ק ווטסון 1980–1981
ג'יימס בייקר רונלד רייגן 1981–1985
דונלד ריגן 1985–1987
הווארד בייקר 1987–1988
קנת דוברשטיין 1988–1989
ג'ון סונונו ג'ורג' הרברט ווקר בוש 1989–1991
סמואל סקינר 1991–1992
ג'יימס בייקר 1992–1993
מאק מקלארטי ביל קלינטון 1993–1994
ליאון פנטה 17 ביולי 1994 – 20 בינואר 1997
ארסקין באולס 20 בינואר 1997 – 20 באוקטובר 1998
ג'ון פודסטה 20 באוקטובר 1998 – 20 בינואר 2001
אנדרו קארד ג'ורג' ווקר בוש 2001–2006
ג'וש בולטן 2006–2009
רם עמנואל ברק אובמה 20 בינואר 2009 – 1 באוקטובר 2010
פיט ראוס (בפועל) 2010–2011
ויליאם דיילי 13 בינואר 2011 – 27 בינואר 2012
ג'ק לו[1] 27 בינואר 2012 – 20 בינואר 2013
דניס מקדאנה[2] 20 בינואר 2013 – 20 בינואר 2017
ריינס פריבס דונלד טראמפ 20 בינואר 2017 – 27 ביולי 2017
ג'ון קלי 31 ביולי 2017 – 2 בינואר 2019
מיק מולבני (בפועל) 2 בינואר 2019 – 31 במרץ 2020
מארק מדוז 31 במרץ 2020 – 20 בינואר 2021
רון א. קליין ג'ו ביידן 20 בינואר 2021 – 7 בפברואר 2023
ג'ף זיינטס 8 בפברואר 2023 – הווה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראש סגל הבית הלבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]