מודיעין-מכבים-רעות
מלמעלה למטה מימין לשמאל: מבט על מודיעין מלמעלה, שלט מודיעין בדם המכבים, הפארק הטכנולוגי, בנייני דימרי וכיכר התחבורה מלמעלה, מזרקות בטיילת דם המכבים, תחנת הרכבת של מודיעין, מפעל רימוני מודיעין, כיכר בעיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מחוז | המרכז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | חיים ביבס | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[1] | 209 מטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תאריך ייסוד | 1985 - מכבים 1987 - רעות 1996 - מודיעין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 100,000–199,999 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 100,290 תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[2] | 18 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[3] | 0.17 אלפי תושבים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,077 תושבים לקמ"ר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[2] | 113 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[4] | 48,290 דונם | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 48 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[5] |
8 מתוך 10 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 19 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[4] |
0.4477 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[2] | 48 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פרופיל מודיעין-מכבים-רעות נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
www.modiin.muni.il |
מוֹדִיעִין-מַכַּבִּים-רֵעוּת (הידועה בשמה המקוצר "מודיעין") היא עיר במחוז המרכז בישראל, הממוקמת בין ירושלים לבין תל אביב-יפו. העיר במתכונתה הנוכחית היא תוצאה של איחוד רשויות, עליו הוחלט בשנת 2003, בו אוחדו העיר מודיעין והיישוב הקהילתי מכבים-רעות לרשות אחת, לה שטח שיפוט של 50,000 דונם. מודיעין היא בין הערים החשובות כלכלית בישראל, וקרויה על שם עירם של המכבים.
שם העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודיעין קרויה על שם העיר הקדומה מודיעים, שבין תושביה הידועים נמנים מתתיהו הכהן וחמשת בניו. העיר שכנה גם היא בשפלת יהודה, כתשעה ק"מ ממזרח ללוד, אך לא במקום המדויק בו נמצאת העיר המודרנית. מקור השם מכבים הוא בכינוי שניתן לבניו של מתתיהו, וביניהם יהודה המכבי.
השם מודיעין אומנם בנוי מהשורש י-ד-ע, אך לא ידוע בוודאות מדוע העיר הקדומה נקראה כך. יש הטוענים כי המקום שימש בין היתר להעברת הודעות ובשורות, ומשמעות שמו היא "המקום בו מודיעים". על פי מסכת ראש השנה, בתקופה בה נהגו לקבוע את הלוח העברי לפי מולד הירח, אנשי הסנהדרין היו חוקרים עדים, שראו את צורת הירח, ולפי עדותם היו מחליטים מתי חל ראש חודש. אם אושרה העדות, היו חברי בית הדין מכריזים על קידוש החודש בקריאת "מקודש, מקודש". ואחר כך היו מודיעים ומפיצים את הבשורה לכל הקהילות היהודיות על ידי הדלקת משואות אש או עשן בראשי ההרים.
בהסבר זה תומך הגאוגרף וההיסטוריון זאב וילנאי: ”ראשיתו של היישוב הייתה, כנראה, בראש הר שנקרא המודיעים, כי ממנו היו מודיעים, במשואות אש או בתמרות עשן, הודעות ליישובי הסביבה.”
על פי המקורות, היוונים נהגו להגות את השם כ"מודעין" או "מודעים" Μωδεειμ. דוגמאות לכך נמצאו בכתביהם של סופרים כמו יוספוס או אוסביוס מקיסריה שכתב על המקום: "מודעין כפר קרוב ללוד, משם היו המכבים, שאת מצבת קברם מראים שם עד היום". בלטינית נהגו לבטא את השם כ"מודעים" והוא נכתב כ-Modeim.[7] בארמית כונתה העיר "מודיעין".[7] במשנה ובתלמוד היא נזכרת כ"מודיעית"[8] וכ"מודיעים",[9] ובמפת מידבא כתוב: "מודיעים היא עתה מודיתא".[10]
שמה לא הוזכר במקורות היהודיים עד זמן החשמונאים, בתקופת בית שני. השם "מודיעין" נזכר לראשונה בספר מכבים, ומאז הוא מופיע במקומות שונים בספרות היהודית, בצורותיו השונות, הנזכרות לעיל, לרוב בשינוי הסיומת. האותיות מ"ם ונו"ן בסוף השם מסמנות צורה עברית או ארמית.
במקורות כגון התלמוד, המדרשים וספריו של יוסף בן מתתיהו המקום נקרא גם בשמות אחרים כגון: "מודיעין", "מודעין",[7] "הר מודעית"[7] ועוד. נראה ששני השמות: מודיעין ומודיעים היו נפוצים בתקופת בית שני אך עם העדפה ברורה לשם מודיעים במקורות היהודיים.
למרות זאת, נראה כי עדיין השמות היו כה נפוצים זה לצד זה עד כי לעיתים נכתבו יחדיו באותו משפט. כך למשל נכתב בתוספתא: ”מן המודיעין ולפנים - נאמנין על כלי חרס דקים לקודש, מן המודיעים ולחוץ - אין נאמנין.” התוספתא היא המקור העברי הקדום ביותר שבו מופיעות שתי צורות אלו, אך היא מקור מאוחר יחסית בהיסטוריה של המקום ונכתבה כשלוש מאות שנה לאחר ימי המכבים.
נתונים גאוגרפיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר ממוקמת באזור גבעות יהודה, משקיפה אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הגבעות בעיר מתנשאות לרום הנע בין 220 ל-300 מטר, ובהן גבעות כגון גבעת ברפיליה (239 מטר), גבעת שר (253 מטר) וגבעת התיתורה (כ-290 מטר). נקודות הציון הגבוהות ביותר (כ-300 מטר) נמצאות סמוך לצומת שילת, ברחוב מגדל הלבנון ובסמוך לגבעת הברושים בין מכבים לרעות.
האקלים בעיר הוא אקלים ים-תיכוני, הנפוץ במדינות שלאורך חופי הים התיכון, ומתאפיין בחורף גשום וקיץ יבש. ערוצי הנחלים והוואדיות מתמלאים מים וזורמים רק כאשר יורד גשם בעונת החורף. מסביב לעיר נפוצה צמחיית חורש ים-תיכוני.
שטח העיר נמצא במסדרון האקולוגי.
גבולות השטח המוניציפלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצפון גובלת העיר במושבים שילת וכפר רות, במזרח בכפר הפלסטיני בית סירא, בדרום בקיבוץ שעלבים וביישוב הקהילתי נוף איילון ובמערב ביער בן שמן. לגבי חלק מגבולות השטח המוניציפלי של העיר קיימות מחלוקות משפטיות:[11]
- שדות חקלאיים בין רחוב דרך יאיר פרג למכבים (עמק החמניות). השטח הוחכר למספר שנים לא ידוע למושב מסילת ציון. המושב משלם לעירייה ארנונה עבור שטח חקלאי ואין אפשרות בנייה במקום.
- שטח בין מכבים למבוא חורון. אין בהירות לאיזה ישות שייך השטח.
- שטחים מעובדים של נוף איילון, ליד גשר הרכבת מעל עמק איילון. קיים ויכוח בין עיריית מודיעין לנוף איילון לגבי בעלות על הקרקע.
- שטח של 1,000 דונם במשולש בין כביש 1, קיבוץ שעלבים, לבין מרכז עינב של מודיעין, נמצא בלב הוויכוח על הבעלות בין עיריית מודיעין לבין מועצה אזורית גזר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ימיה הראשונים של העיר המאוחדת מודיעין-מכבים-רעות החלו ביוזמה של הוגה רעיון המכביה יוסף יקותיאלי, שעשה צעדים ראשונים לתכנון עיר באזור מודיעין, אך יוזמתו לא קרמה עור וגידים. שמו הונצח בכיכר יקותיאלי שבמכבים.
ב-1985 החלה תנועת מכבי העולמית, בראשות הד"ר ישראל פלד, שהפך אזרח כבוד ותושב המקום, בהקמה בפועל של יישוב צמוד קרקע בשם מכבים. באותה שנה התקבלה במקביל החלטת ממשלה עקרונית על הקמת עיר באזור.
ב-1990 אושרה באופן רשמי, במועצה לתכנון ובנייה, הקמת העיר על שטח של 30,000 דונם. כצעד ראשון, החלה הקמתו של יישוב צמוד קרקע נוסף בגבעה הסמוכה למכבים בשם רעות.[12] יוזמת ההקמה של היישוב הייתה עמותה מטעם צבא הגנה לישראל שייעדה את המגורים במקום למשרתי כוחות הביטחון. באפריל אותה שנה הוקמה מועצה מקומית מאוחדת לשני היישובים בשם מכבים-רעות.
ב-1994 החלו עבודות הפיתוח של היישוב העירוני מודיעין וב-1996 החל אכלוס העיר. גם היישוב מודיעין הוכר כמועצה מקומית וב-2001 עם הגידול במספר התושבים הוכרז כעיר.
הקמת העיר לוותה בביקורת. המתנגדים טענו שהקמת יישוב נוסף בשפלת יהודה תפגע בערים חלשות סמוכות כגון לוד ורמלה, ושהקמת העיר פוגעת באתרים ארכאולוגיים רבים הנמצאים באזור, פוגעת בנוף ובטבע, ובבעלי החיים החיים באזור יער בן שמן[דרוש מקור].
איחוד מודיעין ומכבים-רעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2003 החליט משרד הפנים על איחוד היישובים והוכרזה העיר מודיעין-מכבים-רעות. מכבים ורעות הפכו לרובע עירוני בעיר, למרות התנגדותם של חלק מתושבי מכבים-רעות, בין השאר עקב אופייה העירוני של מודיעין והמעבר מתרבות יישוב מקומי אל עיר גדולה.
תושבי מכבים-רעות התנגדו להקמת מודיעין עוד בטרם הוקמה בטענה שהעיר תפגע באיכות חייהם. עם קבלת ההחלטה על האיחוד עם מודיעין ניהלו תושבים ממכבים-רעות מאבק לביטול האיחוד אך ללא הצלחה. גם מספר שנים לאחר האיחוד נשמעו לעיתים קרובות ביקורות של תושבי מכבים-רעות על התנהלות העירייה המאוחדת. כמו כן, גם פעולות העירייה הנעשות לטובת שילוב היישובים זוכות להבעת מחאה מצד מנהלי המאבק לביטול האיחוד. נושאים המעסיקים את מנהלי המאבק כוללים לדוגמה טענות על בניית כביש עוקף רעות (שכונה 11/12) הפוגע לטענתם באיכות חיי התושבים הסמוכים והתוכניות לבנייה בגבעות מדרום למודיעין, מחסומים על כביש יאיר פרג ומעברים חסומים בין שכונת השבטים (בוכמן) ורעות. מחלוקות אלו היוו בעיה מרכזית למשך מספר שנים, אך עם התפתחותה של העיר השלימו הצדדים עם האיחוד כעובדה מוגמרת.
תכנון עירוני וסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר מודיעין תוכננה כולה מראש במטרה להיות עיר מחוז גדולה בין ירושלים לתל אביב. היוזמה להקמת העיר הייתה של מנהלת אגף תכנון ופיתוח במשרד השיכון, סופיה אלדור.[13][14] את תוכנית המתאר של העיר תכנן האדריכל משה ספדיה.
על תכנון העיר קיימת ביקורת קשה הטוענת כי העיר שהתפתחה היא פרבר שינה נוסף ולא עיר בעלת מאפיינים המעודדים דפוסי התנהגות עירוניים מקיימים. בעיר קיימת בנייה מרקמית ורוויה הצמודה לקו הרחוב, אך לא קיימים בה רחובות רבים הכוללים חזיתות מסחריות בקומת הרחוב ושימושי הקרקע בה יחסית מופרדים. ביקורת נוספת היא שהעיר קמה ללא קשר או זיקה להיסטוריה של המקום. על רקע ביקורת זו קודמו פרויקט המע"ר ותוכנית המתאר העתידית להרחבת העיר הכוללת עקרונות תכנוניים המעודדים הליכה.
החברה להגנת הטבע הזהירה שהתפתחות העיר עלולה להזיק לסביבתו של יער בן שמן הנמצא בצמוד אל העיר ואל הערים השכנות הוותיקות, לוד ורמלה, משום שתגרום לעזיבתם של תושבים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ובכך תחליש אותן.[15] בנוסף, הזהירו מתכנני ערים את משרד השיכון כי הקמתם של אזורי תעשייה חדשים בעיר תגרום להיחלשותם של אזורי תעשייה קיימים ביישובים שמסביב לעיר, כולל של יישובים בסביבת העיר כגון האזור המסחרי בצומת שילת. בנוסף, ישנם סקרים ארכאולוגיים וחפירות הצלה הנערכות מידי כמה שנים באזור העיר.
במודיעין כל הרחובות הוקמו על גבי הטופוגרפיה ההררית של הגבעות כאשר כל השדרות בנויות בתחתית העמקים של הגבעות וגם בעלות שם של עמקים ברחבי הארץ לעומת ראשי הגבעות שהוקמו בצורת מעגלים ונושאים שמות של מגדלים. רוב השירותים המסחריים והציבוריים בעיר נמצאים בתוך השדרות ולא בצדדי השדרות כמקובל ברוב הערים. בנוסף, כאשר תכננו את המרכזים המסחריים הראשונים בעיר, רצה המתכנן שהם יפנו אל הצדדים של שדרה עם הפנים אל הרחוב, לאחר מאבק של תושביה העתידיים הראשונים של העיר הוחלט כי כל המרכזים המסחריים במרכזי השדרות יפנו עם הפנים אל השדרות ולא אל הצדדים וזאת במטרה למנוע רעש לכיוון בתי המגורים. כל המרכזים המסחריים בעיר הם בעלי קומה אחת או שתי קומות עם מראה שכונתי ועם רחבה פנימית מרכזית שאליה פונות כל החנויות. חלק מן השדרות בעמקים עוברות בתוואי יובלים שמתנקזים אל נחל ענבה.
כל השדרות בעיר משמשות בתור צירי העיר הראשיים. הן מתחילות מהכיכר המרכזית המכונה כיכר התחבורה שבה נמצאת תחנת הרכבת "מודיעין מרכז" ותחנת האוטובוסים המרכזית. שדרות החשמונאים הן ציר התנועה הראשי החוצה את העיר מצפון לדרום, שסמוך אליו עתיד לקום מרכז העסקים הראשי של העיר. הפארק העירוני המתחיל בכיכר המרכזית של העיר היושב מסביב לערוץ נחל ענבה תוכנן להתרחב לגבעה הצמודה לכביש הראשי אך שטח זה הוקצה לבסוף לשכונת מגורים בשם "שכונת הציפורים". הפארק העירוני אמור להתרחב בעתיד עד כביש מספר 1 במערב בסמוך אל מחלף ענבה ולכלול בתוכו אתרים ארכאולוגיים.
בשנת 2009 זכתה העיר ב"דגל היופי" בתחרות קריה יפה לישראל של המועצה לישראל יפה. בדרום העיר נבנה סקייט פארק מוריה, שהוא ה"סקייט פארק" הגדול בישראל.[16]
בשנת 2022 ועדת המשנה של המועצה הארצית אישרה את תוכנית המתאר המחוזית החדשה לעיר במסגרתה צפויות להתווסף עשרות אלפי דירות לעיר, ומספר התושבים בה יעמוד על כ-240 אלף תושבים.[17]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברחבי העיר מצויים אתרים ארכאולוגים רבים. בשכונת הנחלים ברחוב נחל זוהר ישנו אתר ארכאולוגי הכולל חווה חקלאית מתקופת החשמונאים ואילו בשטחים הפתוחים במערב העיר ואזור נחל ענבה ישנם כבשני סיד טורקיים רבים ששימשו לצורך הכנת סיד לבנייה על ידי שרפה של אבני גיר במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, הכבשנים מצויים ברובם בשטחים המערביים של העיר. בין היתר ישנם אתרים ארכאולוגים ששימשו להפקת שמן זית. באזור המערבי והדרומי של העיר מצויים גם כמה כפרים ערביים עתיקים שחלקם נטוש וחלקם שימש בתור ישוב עונתי עבור החקלאים שגרו באזור.
אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים במודיעין והסביבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרכז העיר
- אל-אביאר – שרידי מנזר ביזנטי קטן
- צפון העיר
- חורבת הגרדי ומשלט 219 – מקום קברי המכבים המשוער
- בקעת הנזירים (ביר-א-שמי) – אל המערה שבאזור נקשרת אגדה אודות התנא נחום איש גמזו ועכביש. במקום נמצא קבר מפואר של קצין רומי
- חורבת זכריה – שרידי יישוב נוצרי עם שרידי מבנה כנסייה ואגן טבילה
- חורבת התרסי – על שם שמעון התרסי, אחרון האחים החשמונאיים. במקום נמצאים שרידי יישוב יהודי מימי בית שני
- מערב העיר
- גבעת ברפיליה – אתר ארכאולוגי נוסף
- חורבת חרובה – מזוהה עם כפר-חרובה
- חורבת נכס (שרידי כפר ערבי) – ליד מתחם מסחרי ישפרו
- חורבת רגב – אתר עתיקות, נמצא על הגבעה בגובה 202 מטר
- נחל ענבה ובית ענבה – כבשני סיד
- חירבת כפר טוב
- חורבת אשון – שרידי יישוב יהודי מימי בית שני, מקוואות, מערות קבורה.[18]
- חירבת בזקה – שרידי כפר הביזנטי
- חירבת אבידן
- דרום העיר
- גבעת עגלגל (עג'נג'ול) ושיח סולימאן
- חורבת קנובה וחורבת בארית – חוות חקלאיות עתיקות בגבעות הדרומיות
- חורבת חדת – שרידי כנסייה ביזנטית
- גבעת שר – אתר חפירות ארכאולוגי נוסף
- אום אל עומדן – אתר בית כנסת ומקווה עתיקים מתקופת החשמונאים
- גבעת הברושים – אום רוג'מן, אתר נופש שהיה שייך לפני מלחמת העצמאות לאמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים. במקום יש מצפור על שם אמנון ליפקין שחק
- חירבת בית שנה
- חורבת ברדה
- דרך הפטרולים – ששימשה בתור הכביש הישן של מכבים-רעות שעברה בצמוד אל קו הגבול הישן של מלחמת ששת הימים
- מזרח העיר
- גבעת התיתורה – אתר ארכאולוגי בעל חשיבות רבה במורשת האזור
- קבר סית מנע – אחת מחמש השייח'יות שקבורות באזור.
דמות מודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצורך מיתוג אתרי היסטוריה והמורשת במודיעין עוצבה הדמות המצוירת של איש מזוקן בבגדי התקופה ההלניסטית מודי שהפך לקמע או מותג של המורשת של העיר מודיעין.
מוזיאון מורשת החשמונאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מוזיאון מורשת החשמונאים
בתחילת ספטמבר 2021 נחנך בעיר מוזיאון "מורשת החשמונאים מאז ועד היום". שטחו של המוזיאון כ-700 מ"ר ומוצגים בו יותר מ-150 פריטים עתיקים וגם מיצגים אינטראקטיביים רב חושים. המוזיאון הוקם בשיתוף פעולה של עיריית מודיעין מכבים רעות, רשות העתיקות ומשרד ירושלים ומורשת.
פארקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודיעין היא אחת הערים הירוקות בישראל ומתאפיינת במספר רב של פארקים וגינות ציבוריות.
- פארק ענבה – הפארק המרכזי בעיר.
- הגינה הירוקה – גינה הנמצאת בשכונת השמשוני ומהווה מקום מרכזי לעיר.
- פארק החרגול – פארק הנמצא במרכז הרחוב עמק בית שאן.
- פארק יצחק רבין – פארק שכונתי הנמצא בשדרות יצחק רבין בשכונת "משואה".
- פארק משהב – פארק שכונתי הנמצא ברחוב אפרים בשכונת "השבטים".
- פארק הפיראטים – פארק שכונתי קטן הנמצא ברחוב נחל צלמון בשכונת "משואה".
- פארק המוזיקה – פארק שכונתי בדרום שכונת "מוריה" הנמצא במרכז שדרות מנחם בגין.
- פארק הצוללת – פארק הנמצא במרכז רחוב עמק האלה.
- פארק עינב – פארק הנמצא באזור התעשייה והמסחר "מרכז עינב" בין שדרות המלאכה לבין שדרות המקצועות.
- הפארק הרטוב – פארק שכונתי קטן הנמצא ברחוב עמק איילון צמוד למע"ר הנבנה ולשכונת "הנחלים".
- גן מגדל המנורה – גינת משחקים שכונתית הנמצאת בדרום שכונת "אבני חן".
- פארק עמק חרוד – פארק שכונתי הנמצא במזרח רחוב עמק חרוד שבצפון שכונת "הכרמים".
- גן מגדל ים – גן משחקים שכונתי הנמצא במרכז שכונת "אבני חן".
- פארק הקטר (גינת קופות החולים) – גן משחקים הנמצא ליד קופות החולים מכבי כללית במרכז שכונת אבני חן
- פארק חטיבת יפתח – פארק שכונתי הנמצא במרכז רחוב עמק דותן בשכונת "הנחלים".
- פארק השכנות – פארק עירוני הנמצא בין שכונת "השבטים" לרובע רעות.
- פארק הדגים – פארק ברחוב עמק יזרעאל, בו מתקיימים אירועים עירוניים רבים, כמו פסטיבל הקרקס, העדלאידע מופעי יום העצמאות וכן מהווה את נקודת הזינוק של מרוץ מודיעין.
- הפארק הירוק – פארק הנמצא מתחת לגשר המחבר את שכונת הציפורים לנופים, הוא ממוקם מצד הגשר של שכונת הציפורים.
- פארק יער יתיר – פארק שכונתי הממוקם בדיוק באמצע השכונה צמוד לבית הספר הדתי "נוף הרים" הפארק כולל גם מגרש כדורגל ופארק כלבים.
- טיילת יערות ישראל – טיילת המתחילה בתחילת הגשר המחבר בין שכונות נופים וציפורים המלאה בפארקים קטנים וכוללת מגרש כדורגל וכדורסל ומתקנים מטכנולוגיית Park player.
תעשייה ומסחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודיעין היא עיר שינה, שכן רובם המוחלט של תושביה עובדים מחוץ לעיר ומספר מקומות התעסוקה בה עדיין קטן.[19] בשכונות העיר מודיעין פועלים כ-12 מרכזים מסחריים. אלו הם מרכזים שכונתיים שנועדו לספק את צורכיהם היום-יומיים של התושבים. בשנות העיר הראשונות, בגלל העדר מרכזים מסחריים גדולים, התפתחו חלק מן המרכזים השכונתיים כמרכזי מסחר עירוניים ראשיים כשהבולט בהם הוא "מודיעין סנטר".
כאשר ביקשה העירייה להקים אזורי תעשייה בעיר היא נענתה בסירוב של משרדי הממשלה בטענה שהדבר יביא להיחלשותם של אזורי התעשייה הקיימים באזור לוד–רמלה המשמשים בחלקם גם תעשייה רגילה ומפעלים מזהמים. לאחר בקשות רבות הוחלט שלא יקומו בעיר תעשיות כבדות ומזהמות ולא יקומו מבני לוגיסטיקה ומחסנים (דבר שלא יצא אל הפועל לבסוף). בשנת 2014 נסלל כביש המחבר בין 2 אזורי התעשייה ואל כביש 431.
בקרבת העיר ממוקם אזור מסחרי גדול שהוקם על חלק מאדמות היישוב שילת. אתר זה כלל שטחי מסחר שנבנו בחלקם על גבי מבני חממות ששימשו בעבר את ענף החקלאות של שילת. מבני המסחר שהתפתחו באזור זה ללא תכנון מסודר, היו מאז אמצע העשור הראשון של המאה ה-21 בשלבי פינוי והריסה.
בתוכנית האב של מודיעין הוקצו בפאתי העיר בנפרד משכונות המגורים שני אזורים לשימושי תעשייה ומסחר שאינם מזהמים וטובלים בגינות ירק. מרכז העסקים הראשי הוא למעשה רצועת שטח המתחילה בכניסה הראשית אל העיר ומסתיימת בכיכר התחבורה בה מתוכננים לקום בנייני המשרדים הראשיים של העיר ביחד עם חנויות ומרכזי עסקים אחרים.
מרכז העסקים הראשי (מע"ר) וטיילת דם המכבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מרכז העסקים הראשי של מודיעין
מרכז העסקים הראשי של מודיעין הוא אזור שנבנה בין שדרות החשמונאים לרחוב תלתן ובין כיכר העירייה לרחוב פיקוס. במרכזו של האזור, לאורך שדרות דם המכבים, עוברת טיילת. משני צדי השדרה נבנו בנייני משרדים ובנייני דירות, כאשר הקומה הראשונה בכל הבניינים היא קומה מסחרית. בנוסף, בשדרה קיימת תחנת המשטרה של מודיעין, "מוזיאון מורשת החשמונאים", בית הופעות המונהל על ידי מועדון הגריי ובית ההנדסה והתכנון של מודיעין.
בקצה הדרומי של מרכז העסקים העירוני נמצאת: "כיכר התחבורה" המאכלסת בתוכה את התחנה המרכזית של העיר ובה מצויים הקניון העירוני של קבוצת עזריאלי. הקניון שנפתח ביוני 2008 משמש כאזור המסחר הראשי של העיר בהיעדר רחובות מסחריים עם חנויות ומשרדים ובסמוך אליו נמצאת "תחנת הרכבת מודיעין מרכז" שמתוכננת להיות בעתיד קניון נוסף וכניסה אל התחנה המרכזית מתחתיה.
גלריית מע"ר וטיילת דם המכבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
הטיילת בלילה
-
טיילת דם המכבים
-
מועדון גראי בשדרות דם המכבים, במע"ר
אזור התעסוקה (הפארק הטכנולוגי מודיעין)
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצפון מערב העיר, בסמוך ליער בן שמן, תוכנן אזור תעסוקה ובדרום מערב העיר תוכנן אזור המלאכה והשירותים שבחלקו מוקם על אדמות קיבוץ שעלבים. אזור התעסוקה נועד לאכלס במקור תעשיות מדע וטכנולוגיה ושטחי מסחר תומכים. בשנת 2003 אוכלס המבנה הראשון באזור שנודע בשם "ליגד סנטר", אך עקב המיתון באותה תקופה הוא התקשה לאכלס חברות תעשייתיות והיי-טק. המחסור בשטחי מסחר ושירותים במרכז העיר הסיט את השימוש במבנה למסחר ושירותים עירוניים. החל משנת 2007 החלה הקמת מבנים נוספים באזור. אזור התעסוקה שהוקם בשנת 2003 נועד לאכלס בתחילה את 3 בנייני ליגד סנטר למשרדים ותעשיית היי-טק, לאחר שהוקמו רק 2 מבין 3 הבניינים שהיו אמורים לקום, נחל האזור כישלון בניסיון להביא תעשיות מתקדמות ומשרדים כגון ניסיון להקים את בניין הנהלת "סלקום" (לפני שעברו אל נתניה).[20] ניסיון נוסף היה בשנת 2007 להקים במקום את בניין הנהלת מגן דוד אדום יחד עם בית ספר לחובשים ועם בנק הדם – ניסיון נוסף שנכשל. החל מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 הוקמו במקום מבני לוגיסטיקה ומשרדי ההנהלה של חברות כגון "קרביץ"[21] ו"אופיס דיפו". בסמוך לאזור התעסוקה עתיד לקום בית חולים ואצטדיון עירוני. החל בעשור השני של המאה ה-21 הוקמו באזור גם בנייני משרדים וביניהם גם אולפני תקשורת כגון האולפנים של תאגיד השידור הישראלי "כאן" שהחליפו את אולפני "ערוץ 9" שעברו לנווה אילן.
פארק המים והספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשדרה המרכזית, בכניסה לאזור התעסוקה נבנה פארק המים והספורט.
-
פארק המים החדש בשדרה המרכזית במודיעין
-
פסל גולש גלים במזרקה בכיכר תנועה שבשדרה המרכזית, ליד מרכז מים של מודיעין
אזור המלאכה (מרכז עינב)
[עריכת קוד מקור | עריכה]באזור המערבי של העיר שוכן אזור המלאכה והשירותים הנועד לשמש תעשייה קלה, תעשייה זעירה, מחסנים, מוסכים ומרכזי מסחר גדולים בעלי אופי חוץ שכונתי כדוגמת פאוור סנטרים. בספטמבר 2005 נפתח בשדרה הראשית של אזור המלאכה – הפאוור סנטר "ישפרו סנטר", ובו חנויות רבות ובית קולנוע. בהמשך נפתחו באזור מרכזים נוספים וסניפים של מספר רשתות מזון גדולות. שמו של האזור נקרא: "עינב" על שם נחל ענבה העובר בסמוך. בשנת 2010 החלה העירייה לסלול דרכים נוספות ולשווק שטחים נוספים כדי להקים בתי מלאכה נוספים. בשנת 2017 החלו להבנות מחלף חדש מעל כביש 431 ועל ידו גשר להולכי רגל שעתידים לחבר את האזור אל תחנת הרכבת "פאתי מודיעין".
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2022 משחק מועדון הכדורגל עירוני מודיעין – בליגה א'. מאמן הקבוצה הוא ארז בנודיס.[22]
בנות עירוני מודיעין היא קבוצת כדורגל נשים וחלק ממועדון עירוני מודיעין, שיחקה בליגה הלאומית והייתה אמורה לשחק בליגת העל בכדורגל נשים החל מעונת 2021/2022 אך לא עברה את הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל. הקבוצה נוסדה בשנת 2015 כקבוצת "מאמא רגל" ומשנת 2019 הפכה לקבוצת כדורגל רשמית שהצליחה לעלות תוך שתי עונות לליגת העל אך לא מימשה את הצלחתה ופעילותה הופסקה. המועדון מפעיל גם קבוצת נערות וילדות.
אנדרטאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ובפעולות איבה – ברחוב עמק זבולון ליד פארק ענבה
- אנדרטה לשני צנחנים – בדרך מנחם בגין ליד כיכר בגין. לזכר שני צנחנים: יצחק נצר (בנו של משה נצר) ונסים שקורי, שנפלו במקום בתאונת אימונים ב-1967.
- אנדרטה לברוך מזרחי שנפל בפעולת איבה – בנחל חבר ליד המדרגות, כמו גם אנדרטאות תואמות לנתן כהן ולאבנר גולדמן שנפלו במהלך מבצעים צבאיים כאשר לכל אחד מהם נקרא מעלה מדרגות על שמו.
תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר מופצים מספר מקומונים. ביניהם: מודיעין News (אלי דנון), ידיעות מודיעין (רשת ידיעות אחרונות), גל גפן ו-ModiInfo לדוברי האנגלית והעיתון הדתי לאומי LPH לדוברי צרפתית.
כמו כן, פועלים בעיר מספר אתרי אינטרנט לחדשות ומידע מקומי. ביניהם: מודיעין בכף ידך – האפליקציה של מודיעין[23] (למידע על כל מה שיש בעיר), מודיעינט, MCity (למידע חדשותי) ודתי מודיעין[24] השייך לרשת אתרי מקומונט.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת הלימודים התשפ"א (2021–2020) למדו בעיר כ-27,302 תלמידים.[25]
- 152 גני ילדים (כולל גני חובה וטרום חובה): 81 ממלכתיים, 32 ממלכתיים-דתיים ו-39 חינוך מיוחד
- 29 בתי ספר יסודיים מהם 22 בתי ספר ממלכתיים ושבעה בתי ספר ממלכתי דתיים
- 13 בתי ספר על יסודיים מהם תשעה בתי ספר ממלכתיים וארבעה בתי ספר ממלכתיים דתיים
- שני בתי ספר לחינוך מיוחד
תקציב החינוך העירוני הוא יותר ממחצית תקציב העירייה.
מערכת החינוך בעיר מציעה מבחר תחומי לימוד – מדע וטכנולוגיה, אומנויות וספורט – כבר בכיתות בתי הספר היסודיים.
מוסדות חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
- בשנת 2005 (התשס"ו) הוקמה במודיעין ישיבת ההסדר "מאיר הראל" בה לומדים תלמידים לקראת השירות הצבאי ובמהלכו.
תנועות נוער
[עריכת קוד מקור | עריכה]במודיעין פועלות 13 תנועות נוער שונות, הפרוסות ב-25 סניפים ושבטים ברחבי העיר. בתנועות חברים כ-4,500 ילדים ובני נוער. התנועות שותפות למגוון אירועים עירוניים כגון יום תנועות הנוער העירוני, בשיתוף עם חטיבת יפתח של הפלמ"ח, ארגון אירועי יום הזיכרון המרכזיים בעיר וארגון אירועי פורים המוניים לקהילה.
• שבט יובל • שבט אופק • שבט דרור – צופים דתיים • שבט לביא – צופים דתיים • שבט אמיר • שבט תבור • שבט ארבל • קן נחלים • קן מודיעין כרמים |
• מכבי צעיר סניף מודיעין • מכבי צעיר סניף מכבים • בני עקיבא – סניף יש"י • בני עקיבא – סניף מק"ש • בני עקיבא – סניף רע"ם • בני עקיבא – סניף כרמים (החדש) • בני עקיבא – סניף נופים (החדש) • סניף מג"ב • סניף יובלים |
מועצת התלמידים והנוער העירונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועצת הנוער העירונית היא הגוף הנבחר והמייצג של כלל בני הנוער בעיר. במועצה חברים בני נוער אשר מייצגים מועצות תלמידים בית ספריות, תנועות נוער וארגוני נוער בעיר.
המועצה מוכרת לכל הגופים והגורמים השונים בעירייה ובעיר בכלל. במועצת הנוער חברים נציגים אשר נבחרו בבחירות דמוקרטיות מכלל גופי הנוער בעיר (בכיתות ז' עד י"ב בלבד). את מועצת הנוער מובילים חברי מזכירות המועצה אשר נבחרו מתוך המועצה עצמה.
מזכירות המועצה המצומצמת כוללת: יושב ראש המועצה, סגני יושב ראש, דובר, מזכ"ל, ומבקר.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כבישים עירוניים וגשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]את העיר חוצים מצפון לדרום ארבע כבישי רוחב פנימים ראשים:
- כביש 1 הפנימי – דרך יאיר פרג
- כביש 2 הפנימי – שדרות חשמונאים
- כביש 3 הפנימי – רחוב יהודה המכבי (שני חלקים, בעתיד מתוכנן להתחבר)
- כביש 4 הפנימי – שדרות בן-גוריון
עקב טופוגרפיה ההררית, העיר מודיעין מתאפיינת בריבוי גשרים. במיוחד קיים צורך בגשרים המקשרים את העיר משני גדות של נחל ענבה. בתחום העיר שלושה גשרים חוצים את נחל ענבה: גשר יהודה המכבי, גשר נופים-מורשת וגשר שדרות בן גוריון. בנוסף לאלה נבנו בין השכונות גשר נופים-ציפורים וגשר ציפורים-משואה.
רחובות מרכזיים נוספים ממוקמים בתוואי העמקים שבין הגבעות: עמק החולה, עמק איילון, עמק דותן, עמק בית שאן, עמק האלה, עמק חרוד, עמק זבולון, עמק חפר,דרך מנחם בגין ושדרות יצחק רבין.
כבישים בינעירוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודיעין ממוקמת בסמוך לכביש 443 המחבר את העיר לוד עם העיר ירושלים וזהו עורק התחבורה העיקרי הן לכיוון מערב (השפלה וגוש דן) והן לכיוון מזרח (ירושלים). כמו כן מודיעין מחוברת לכביש 3 המוביל דרומה. לכיוון צפון מוליך כביש 446 המגיע אל מודיעין עילית, ובהמשכו לכביש 465 שמתחבר עם כביש 444. כביש עיקרי נוסף שנפתח לתנועה ב-2009 הוא כביש 431 שמחבר בין מודיעין לראשון לציון, נס ציונה, באר יעקב ורמלה.
תחבורה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוטובוסים – החל מיולי 2013 פועלת בעיר חברת קווים. היא החליפה את חברת ויאוליה (לשעבר קונקס). עד לאוגוסט 2007 פעלה בעיר חברת מרגלית. במסגרת שירותי האוטובוסים פועלים קווים עירוניים ובין-עירוניים המחברים לערים תל אביב-יפו, ירושלים, פתח תקווה, לוד-רמלה, רחובות, ראשון לציון ואריאל. בנוסף לשירות הבינעירוני חברת קווים מפעילה 11 קווים פנימיים המשרתים את כל חלקי העיר.
- רכבת – רכבת ישראל מפעילה בעיר שני קווים:
- מודיעין מרכז – נהריה הקו נחנך עם פתיחת תחנת פאתי מודיעין ב-1 בספטמבר 2007 והתחיל את נסיעתו ממנה עד פתיחת תחנת מודיעין מרכז ב-1 באפריל 2008.
- מודיעין מרכז – ירושלים יצחק נבון הקו נחנך לאחר דחיות רבות ב-31 במרץ 2022 אחרי 6 שנות עבודה הקו מתחבר לקו המהיר לירושלים באמצעות קשת מודיעין.
בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת פאתי מודיעין הממוקמת בסמוך לאזור התעשייה ישפרו סנטר ונפתחה ב-1 בספטמבר 2007, ותחנת הרכבת מודיעין מרכז הממוקמת במרכז העיר בסמוך לקניון במרכז העסקים הראשי, נחנכה ב-1 באפריל 2008.
בשנת 2017 הסתיימה בניית מרכז התחבורה של העיר, אשר כולל תחנה מרכזית ובה שירות אוטובוסים של חברות קווים ואגד תעבורה לאזור מרכז הארץ. בבניית מרכז התחבורה נבנה מסדרון המחבר אותו אל תחנת הרכבת במעבר תת-קרקעי, אך הוא אינו פעיל.
-
מסילת הרכבת למודיעין בכניסה אל המנהרה המובילה אל תחנת הרכבת מודיעין מרכז. משמאל נראה גן עצי ארץ ישראל בפארק ענבה
-
בניית גשר המחבר דרך בן-גוריון (כביש 4 פנימי) מליגד סנטר לכביש 431 באזור תחנת רכבת פאתי מודיעין
שכונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מודיעין
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתכנני מודיעין הגדירו בעיר אזורים שכונו מתחמי בנייה, וכל מתחם שעמד בפני פיתוח נמסר לאדריכל שהכין תוכנית-על שהגדירה את מבנה הרחובות ומאפייני הבנייה הכלליים. באופן טבעי, המתחמים התוו את גבולות השכונות וכל שכונה כונתה באופן זמני על שם האדריכל שתכנן אותה. ביוני 2009 הכריזה העירייה על שמות חדשים לשכונות, שנבחרו מתוך הצעות התושבים ואף על גבולות חדשים שבמסגרתם פוצלו שכונות גדולות. תיאור השכונות ושמותיהן הקודמים בסוגריים:
כל נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2018.[26]
- השבטים (בוכמן צפון) ומוריה (בוכמן דרום) – המתחם הדרומי ביותר בעיר. רוב המבנים במתחם זה צמודי קרקע, בבתים דו משפחתיים. בחלק הצפוני נקראים הרחובות על שם שבטי ישראל ובחלק הדרומי נקראים הרחובות על שם נשים מההיסטוריה היהודית הקדומה. שם השכונה הדרומית, מוריה, הוא שם נשי המייצג נשים אלו. בשכונת השבטים גרים כ-6,000 תושבים ומוריה כ-9,000.
- הפרחים (מירומי) – מתחם קטן במרכז העיר בו גרים כ-7,500 תושבים. בשטחו מרכז מסחרי, שני בתי ספר יסודיים ובית ספר על יסודי. הרחובות במתחם נקראים על שם עצים, פרחים וצמחים. בחלק הצפוני קיים תת-מתחם קטן שבו שמות הרחובות הם ביטוים משיר השירים.
- הנחלים (ספדיה) ומשואה (גבעת סי) – מתחם במזרח העיר, שתוכנן על ידי האדריכל משה ספדיה. במתחם יש חמישה מרכזים מסחריים, בית ספר על יסודי ושלושה בתי ספר יסודיים. שמות הרחובות הראשיים במתחם הם על שם עמקים בארץ ושמות הרחובות המשניים על שם נחלים ונהרות בישראל. השם משואה נבחר כדי לייצג את מיקומו הגבוה של אזור זה. במתחם הנחלים נמצא אזור המכונה 'מליבו' שנבנה על ידי חברה קבלנית זו. בשכונת הנחלים גרים כ-3,000 תושבים ובמשואה כ-9,500.
- הכרמים (ציפור) – המתחם הצפוני ביותר בעיר בו גרים יותר מ-12,000 תושבים. חלקו הצפוני נבנה בשנות 2009–2010. במתחם זה הרחובות נקראים על שם חודשי השנה העברית. מקור שם השכונה בכרמים שגדלו בדרום-מזרחה טרם הקמתה.
- אבני חן (קייזר) – מתחם במערב העיר בו גרים כ-11,000 תושבים. הרחובות במתחם נקראים על שם אבני החושן של הכהן הגדול. הרחוב הראשי נקרא אבני החושן ומוביל למרכז המסחר הבנוי מתחת לבתי המגורים, היחיד במודיעין הבנוי בצורה זו.
- הנביאים (השמשוני צפון) והמגינים (השמשוני דרום) – מתחם בצפון מערב העיר. במתחם שלושה מרכזים מסחריים, שלושה בתי ספר יסודיים ושני בתי ספר על יסודיים. המתחם נחצה על ידי רחוב עמק בית שאן לאזור בו הרחובות נקראים על שם הנביאים ולאזור "צבאי" בו השמות הם של אלופים, חטיבות ומבצעים של צבא הגנה לישראל. בנביאים גרים כ-6,000 תושבים ובמגינים כ-10,000.
- הציפורים – שכונה במערב העיר, בה נקראים הרחובות על שמות ציפורים. השכונה קטנה יחסית ונכללים בה רק שבעה רחובות. נבנתה בין השנים 2013–2018 והיא כוללת 991 יחידות דיור.
- נופים (מתחם N) – שכונה במערב העיר בסמוך בין כביש 431 לבין הגדה הדרומית של נחל ענבה, שבנייתה החלה ב-2014 ואוכלסה החל מ-2019. היא כוללת שטחי מסחר, ומוסדות חינוך רבים. שמות רחובותיה של השכונה נקראים על שם יערות בישראל.
- מורשת (מתחם P) – שכונה במערב העיר בסמוך לגדה הצפונית של נחל ענבה, שבנייתה החלה ב-2018 והיא תכלול 4,200 יחידות דיור. שמות רחובותיה של השכונה יקראו על שם הנשיאים וראשי הממשלה בישראל (רחובות בן-גוריון, רבין ובגין כבר קיימים באזורים אחרים של העיר) ורחוב עמק חפר יתחום את השכונה מצפון.
השכונות מחוברות ביניהן על ידי שדרות רחבות הנושאות שמות עמקים בישראל. עם זאת, שני רחובות הקרויים על שם עמקים נמצאים בתוך השכונות: רחוב עמק יזרעאל ורחוב עמק חרוד.
רחוב יהודה המכבי מורכב משני חלקים לא רציפים שמתוכננים להתחבר בעתיד, החלק הצפוני בין כביש 443 לשד' עמק האלה וחלק הדרומי בין כביש 431 (שד' יצחק רבין) לבין רח' פז.
-
פסל סביבתי שמסמל אבני חושן של הכהן הגדול, בכניסה לשכונת אבני חן. פסלים: בן אריה רותי וצוקרמן יוסף
-
פסל סביבתי בשכונת המשואה, האמן אריה אלמוג.
-
פסל סביבתי "ציפור" בשדרות הרכס
-
פסל סביבתי בשדרה המרכזית
-
פסל סביבתי בבמעגל תנועה ברחוב לוח העברי
-
מעגל תנועה עם פסלי תזמורת, בצומת הרחובות תשרי וכסליו
מכבים-רעות (רובע עירוני)
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מכבים-רעות
מכבים ורעות היו יישובים קהילתיים שאוחדו תחת מועצה מקומית אחת בשנת 1990. בשנת 2003 אוחדה המועצה המקומית מכבים-רעות עם העיר מודיעין. ב-2006 הכריז שר הפנים על מכבים-רעות כעל רובע עירוני.
יוסף יקותיאלי, מי שהיה יוזם רעיון המכביה ומגשימו, היה גם היוזם של הקמת עיר חדשה באזור מודיעין ואף התחיל בביצוע הפעולות הדרושות להקמת היישוב מכבים. שמו הונצח ב"כיכר יקותיאלי" במכבים. הגוף שהוביל את הפרויקט להקמת מכבים, הוא מכבי עולמי, בראשות ד"ר ישראל פלד – היום אזרח כבוד של היישוב ותושב המקום. הגוף שהוביל את הקמת רעות היה עמותה של אנשי קבע בצה"ל.
ברעות גרים כ-6,000 תושבים ובמכבים כ-2,300.
-
קטע ממגדלי ה"אקוודוקט" במרכז העיר, דצמבר 2009
-
רחוב טיפוסי בשכונת השבטים, דצמבר 2009
-
צילום אוויר של רובע רעות. בתחתית התמונה ניתן לראות את שכונת הנחלים (ספדיה) ובצד ימין את שכונת השבטים (בוכמן)
-
שכונת המגינים (השמשוני) בלילה
-
בנייני מגורים רבי קומות בעיר
מיזמים בתכנון ובבנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק במיזם עתידי
| ||
פרק זה עוסק במיזם עתידי | |
שכונות מגורים עתידיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גבעת שר (שכונת L) – גבולה הצפוני הוא כביש 431 והשכונות נופים והציפורים, גבולה המזרחי הוא שדרות החשמונאים ושכונת השבטים. הרחובות בשכונה ייקראו על שמות תבלינים. גודל השכונה המתוכנן הוא כ-6,000 יחידות דיור.[27]
- המעיינות – גבולה הצפוני הוא כביש 443 וגבולה הדרומי הוא רחוב עמק האלה, גבולה המזרחי הוא רחוב עמק חרוד בשכונת הכרמים וגבולה המערבי הוא רחוב יהודה המכבי. תהליך הקמת השכונה אמור להתחיל ב-2024 והיא תהיה השכונה הראשונה שתיבנה במסגרת שלב ב' של פיתוח העיר והיא מתוכננת לכלול 5,000 יחידות דיור. רחובות השכונה יהיו שמות מעיינות ברחבי ישראל.[28]
מרכז העסקים הראשי העתידי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 נחשף כי מתוכנן מרכז עסקים ראשי חדש שעתיד לחבר האזור שבין שכונות העיר המערביות לבין הפארק הטכנולוגי. השם שהוצע לקרוא לתוכנית הוא: "מנהטן הקטנה".
קיימת תוכנית להקמת תחנה רכבת באזור והארכת קו הרכבת במרכז העיר לכיוון המרכז על מנת לתת פתרון תחבורתי לאזור.[29]
מיזמים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בניית מתחם עסקים בשטח שמצפון לחניון העירייה, מבנה תרבות עירוני, ספרייה עירונית, מכללה עירונית, מעונות סטודנטים, מוזיאון עירוני ואף בית מלון.[30]
- מבני שירות וחירום של מד"א.[31]
- הגדלת אזור התעשייה המערבי בעיר.
- בניית מחלף "מודיעין" בצומת שילת בכביש 443.[32][33][34]
- בניית אצטדיון בצמוד לתחנת רכבת פאתי מודיעין, שיחליף את אצטדיון רמת גן כאצטדיון הלאומי על פי התכנון באצטדיון צפוי להכיל כ-30 אלף מקומות ישיבה וקיימת אופציה להרחבתו לכ-50 אלף מקומות.[35]
- סלילת קטע כביש 3 שיחבר בין כביש 1 לכביש 443. הקטע אמור לעבור בתוואי הצמוד לגדר הביטחון בין מכבים לבית סירה.[36]
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אקלים במודיעין-מכבים-רעות | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 16.9 | 17.6 | 20.4 | 24.7 | 28.7 | 31.1 | 32.9 | 32.9 | 31.7 | 28.7 | 24.2 | 19.3 | |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | 9.2 | 9.3 | 10.9 | 13.4 | 16.4 | 19 | 21.2 | 21.7 | 20.7 | 18.4 | 14.9 | 11.3 | |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 128 | 116 | 67 | 15 | 4 | 0 | 0 | 0 | 0.2 | 14 | 59 | 99 | |
מקור: Israel Weather |
ראשי עיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- באניה לוקה, בוסניה והרצגובינה (מ־2010)
- האגן, נורדריין-וסטפאליה, גרמניה (מ־1997)
- מונטריי, צרפת (הסכם ידידות)
- רוצ'סטר, ניו יורק, ארצות הברית (מ־2004) (במסגרת תוכנית שותפות ביחד של הסוכנות היהודית)
- האיקואו, האינאן, הרפובליקה העממית של סין (שותפות 2013 של Unique 1 Asia)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אנדרטה לנופלים בקרבות באזור מודיעין
- העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים
- פיסול חוצות במודיעין-מכבים-רעות
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מודיעין העיר, עורך: אייל מירון, יד יצחק בן-צבי, 2014.
- עשור למודיעין, דוברות עיריית מודיעין מכבים רעות, עורך: אפי מלצר, 2007.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של מודיעין-מכבים-רעות
- פרופיל מודיעין-מכבים-רעות נכון לשנת 2021 באתר הלמ"ס
- מודיעין, באתר האקדמיה ללשון העברית, 11 בדצמבר 2012
- מיכאל יעקובסון, מודיעין שלום, סליחה טעות: בת 20 ועדיין לא עיר, וכנראה גם לא תהיה, באתר Xnet, 1 במרץ 2015
- יונתן גת, הערכות מודיעין חדשות, באתר אורבנולוגיה, המעבדה לעיצוב עירוני, 10 במאי 2015
- אסנת ניר, פעם אפשר היה לקנות פה דירת 4 חדרים במיליון שקל, היום - המחיר כפול: חדר השינה של גוש דן מתעורר, באתר TheMarker, 25 בספטמבר 2022
- מודיעין-מכבים-רעות (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
- ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוקטובר 2024 (אומדן).
- ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ פסל אור במע"ר – החברה הכלכלית מודיעין
- ^ 1 2 3 4 מקור השם מודיעין, באתר עיריית מודיעין מכבים רעות
- ^ משנה, מסכת חגיגה, פרק ג', משנה ה'; תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ט', הלכה ב'
- ^ משנה, מסכת פסחים, פרק ט', משנה ב'; תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ו, עמוד א'
- ^ באתר פרנציסקני על פרטי מפת מדבה
- ^ גל גפן – מודיעין והסביבה, קובי אור, חסרי גבולות, 4 באוגוסט 2010
- ^ בניית הדירות ביישוב רעות (מודיעין) תחל באפריל, מעריב, 26 בינואר 1989
- ^ עינת פז-פרנקל, "אם ידחפו פינוי־בינוי, המחירים יוכלו לרדת", באתר כלכליסט, 24 באפריל 2014
- ^ דפנה פיינס, עם הפנים לעיר, מבנים, עמ' 12-21
- ^ צפריר רינת, רשויות התכנון נוטות להגדיל את העיר מודיעין על חשבון רמלה ולוד, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2007
- ^ סקייט פארק מודיעין בשכונת מוריה הוא פארק האקסטרים הגדול בישראל ומשתרע על שטח של 2,600 מ"ר בשכונת מוריה., באתר העייריה, 12 בספטמבר 2019
- ^ דותן לוי, אושר: מספר התושבים במודיעין יזנק פי 2.5 - ל-240 אלף, באתר כלכליסט, 26 בינואר 2022
- ^ גיליון 129 לשנת 2017מודיעין, חורבת אשון, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ דניאל מורגנשטרן, תמ"א 35 – סכנה לסביבה בישראל, באתר ynet, 1 במאי 2005
- ^ ynet, סלקום עוברת לבניין חדש באזור התעשייה בנתניה, באתר ynet, 17 באוגוסט 2003
- ^ עדי וילדר, קרביץ הקימה מרכז לוגיסטי באזור התעשיה במודיעין, באתר News1 מחלקה ראשונה, 24 בפברואר 2010
- ^ מודיעין נט - ספורט - מאמן חדש לעירוני מודיעין - ארז בנודיס, באתר מודיעין נט
- ^ מודיעין בכף ידך - האפליקציה של מודיעין
- ^ חדשות מודיעין דתי, באתר המקומון לציבור הדתי במודיעין
- ^ מידע על החינוך בעיר מאתר העירייה http://www.modiin.muni.il/ModiinWebSite/ArticlePage.aspx? PageID=586_598(הקישור אינו פעיל, 2.11.2019)
- ^ אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, 2014–2019, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ בילי פרנקל, העתיד של מודיעין: עוד 12 אלף דירות ב-10 שנים, באתר ynet, 22 ביולי 2017
- ^ שכונת המעיינות במודיעין: כל הפרטים, 6 בפברואר 2023 באתר מודיעין NEWS
- ^ יהודה גולן, רמבלאס OUT – השדרה החמישית IN, באתר מודיעין NEWS.
- ^ מיכאל יעקובסון, מודיעין מתחברת לסיפור החשמונאים והמכבים - ובונה מוזיאון למורשתם, באתר Xnet, 22 בדצמבר 2019
- ^ טל נתנאל-נוריאל, תחנת מד"א חדשה במודיעין: החלו עבודות ההקמה, באתר כל העיר מודיעין, 30 באוקטובר 2019יובל ניסני, תוכנית להקמת תחנות מד"א וכיבוי אש חדשות בעיר, באתר כל העיר מודיעין, 12 בפברואר 2018
- ^ יהודה גולן, מחלף שילת חוזר לחיים. תקציב עבורו עוד אין, באתר מודיעין News, 10 בספטמבר 2014
- ^ בן סימנובסקי, הצומת הקטלני של מודיעין: האם הקמת מחלף בצומת שילת תצמצם את תאונות הדרכים?, באתר "כל העיר מודיעין", 27 באוקטובר 2019
- ^ יהודה גולן, הפנים החדשות של צומת שילת, באתר "מודיעין ניוז", 23 ביולי 2020
- ^ בצמוד לתחנת "פאתי מודיעין" ייבנה אצטדיון שבו עשרות אלפי מקומות ישיבה, באתר www.mnews.co.il
- ^ יהודה גולן, כביש עוקף מודיעין יוצא לדרך, באתר "מודיעין ניוז", 22 ביולי 2020
ראשי עיריית מודיעין-מכבים-רעות | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
משה שכטר (מועצה מקומית מודיעין) | משה ספקטור (מועצה מקומית מכבים-רעות) | משה שכטר | משה ספקטור | חיים ביבס | |||||
1996–2003 | 1990–2003 | 2001–2003 | 2003–2008 | 2008-מכהן |
מחוז המרכז | ||
---|---|---|
נפות | נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות |
לחצו כדי להקטין חזרה |
ערים | אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה | |
מועצות מקומיות | אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד | |
מועצות אזוריות | ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן | |
ועדי רובע עירוני | נוה מונוסון • מכבים-רעות |
| |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
ירושלים תל אביב-יפו | |||||||||
1 | ירושלים | ירושלים | 1,003,755 | 11 | רמת גן | תל אביב | 177,462 | חיפה ראשון לציון | |
2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 483,319 | 12 | בית שמש | ירושלים | 169,983 | ||
3 | חיפה | חיפה | 298,006 | 13 | אשקלון | הדרום | 162,616 | ||
4 | ראשון לציון | המרכז | 265,265 | 14 | רחובות | המרכז | 153,653 | ||
5 | פתח תקווה | המרכז | 258,143 | 15 | בת ים | תל אביב | 129,817 | ||
6 | נתניה | המרכז | 242,343 | 16 | הרצליה | המרכז | 109,826 | ||
7 | אשדוד | הדרום | 227,943 | 17 | חדרה | חיפה | 105,077 | ||
8 | בני ברק | תל אביב | 224,890 | 18 | מודיעין-מכבים-רעות | המרכז | 103,657 | ||
9 | באר שבע | הדרום | 216,273 | 19 | כפר סבא | המרכז | 101,387 | ||
10 | חולון | תל אביב | 197,270 | 20 | לוד | המרכז | 88,127 |