שלי טפיירו
 | |
| לידה |
4 בספטמבר 1980 (בת 44)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| השכלה |
אוניברסיטת בר-אילן |
| מעסיק |
כאן 11, ישראל היום |
| סוג כתב | משפט ופלילים |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | shelleytap |
| טוויטר | shelleytap |
  | |
שלי טפיירו (נולדה ב-4 בספטמבר 1980) היא עיתונאית ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למדה לתואר ראשון בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. עבדה ככתבת לענייני משפט ופלילים במקומונים שונים של ידיעות אחרונות ומעריב בשרון.
ב-2007 החלה לעבוד כתחקירנית בענייני פשיעה בחדשות 10 עבור התוכנית "שישי"[1]. ב-2009 עברה לשמש ככתבת לענייני משפט ופלילים במהדורה המרכזית של חדשות עשר[2]. בעבודתה סיקרה אירועים בעיקר בתחום הפשיעה החמורה בישראל, חשפה קלטות חקירה שונות, וראיינה מספר דמויות ידועות שנחשדו כחברות בעולם הפשע המאורגן. ב-2008 חשפה בתקשורת את סיפורו של גואל רצון[3], ויצרה על כך סרט טלוויזיה, שהוקרן בערוץ 10 וזכה לרייטינג גבוה[4].
ב-2012 עברה לתפקיד כתבת תחום הפשיעה והמשטרה בעיתון "ישראל היום". לאחר שנה וחצי, החלה לשמש ככתבת לענייני משפט בתל אביב בערוץ 1. עם הקמת תאגיד השידור הישראלי, עברה לעבוד בו.
ב-2021 ערכה טפיירו עבור "כאן 11" ראיון בלעדי עם החשוד בניסיון הרצח של שירה איסקוב, אביעד משה, מתוך בית כלא. לאחר שידור הראיון, החלה ביקורת ציבורית חזקה כנגד שידור הכתבה במהדורה וכנגד טפיירו על הצגת הנרטיב של אביעד משה לניסיון הרצח ונתינת הבמה התקשורתית בטרם החל המשפט. בעקבות הביקורת הציבורית, "כאן 11" התנצלו בפומבי על שידור הראיון והתנערו מהחלטתם לשדרו. טפיירו עצמה הגיבה על הראיון בתגובה לפוסט של לילי בן עמי, אחותה של הנרצחת מיכל סלה בגנות הכתבה, טענה טפיירו שנעשה ניסיון להציג את הכרוניקה של אדם "נורמטיבי" תוך דגש על מעשיו הנתעבים והאכזריים בין קטע ראיון למשנהו[5].
טפיירו נשואה לפסיכולוג ד"ר דביר קוה, בנו של פרופ' משה קוה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלי טפיירו, ברשת החברתית פייסבוק
שלי טפיירו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
שלי טפיירו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שלי טפיירו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שלי טפיירו, באתר nana10
- אלכסנדר כץ, יש חיים אחרי ערוץ 10: שלי טפירו מצטרפת לחטיבת החדשות של ערוץ 1, באתר אייס, 27 בינואר 2014
- דוד אברהם, היי, זאת שלי, באתר וואלה, 27 בינואר 2014
מורן שריר, הרחיקו את הילדים. דחוף, באתר הארץ, 15 באפריל 2014 - ביקורת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ רביב דרוקר, פישלנו, 10 באוקטובר 2007
- ^ ערן סויסה, ובא לשלי טפירו גואל: תהפוך מתחקירנית לכתבת בחדשות 10, באתר nrg, 18 במרץ 2009
- ^ יעל פפר נגאלה מרצון, וכתבה על זה ספר, באתר ynet, 11 ביוני 2012
- ^ אלכסנדר כץ, יש חיים אחרי ערוץ 10: שלי טפיירו מצטרפת לחטיבת החדשות של ערוץ 1, באתר אייס, 27 בינואר 2014
- ^
ציוץ של לילי בן עמי ברשת החברתית אקס (טוויטר), 6 בינואר 2021
צוות כאן חדשות 
| |
|---|---|
|