מדד תל אביב 35

מדד תל אביב 35 (שנקרא בעבר מדד המעו"ף, כראשי התיבות של "מכשירים עתידיים ופיננסיים", ובהמשך, עד אמצע פברואר 2017, "מדד תל אביב 25") הוא מדד הדגל של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, העוקב אחר 35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר הנסחרות בה, בכפוף לתנאי סף מסוימים. חלק ממניות אלה הן מניות דואליות. מדובר במדד תשואה כוללת, כלומר מדד שמייצג הן את השינוי המצרפי במחירי המניות המרכיבות אותו והן את הדיבידנדים המתקבלים מהן, בהנחה שהדיבידנדים מושקעים מחדש במניות המדד. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. ערכו של המדד בנקודות הוא ביחס לערך בסיס שרירותי של 100 נקודות - ערכו ביום השקתו, 1 בינואר 1992. המדד מתעדכן לפרקים על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב ומשנה את הרכבו; בתקופה של עדכון ייתכן מצב שנכללות בו יותר מ-35 מניות.

המדד מהווה כלי לסקירה מהירה של השינוי במצב שוק המניות. המוצרים והנגזרים העוקבים אחר מדד זה הם הסחירים ביותר בבורסה בתל אביב. בזכות התעניינות זו של המשקיעים במדד נהנות המניות החברות בו מיתרון בסחירות ביחס לשאר המניות בבורסה, נוסף על זה שמקנה להן גודלן.

מדד תל אביב 35 נחשב ל"מדד העם". רוב השקעות הציבור הלא מתוחכם, המבקש להשקיע בבורסה באופן ישיר, מתבצעות דרך מוצרי מדד ת"א 35 (לשעבר ת"א 25). זאת משום שמדד זה נחשב סולידי יחסית בעיני הציבור בעיקר בשל העובדה שהמדד מכיל חברות ענק כגון "טבע" ומניות בנקים. ב-19 באוקטובר 2010 היה שווי השוק הכולל של מניות ת"א 25 כ-520 מיליארד ש"ח, כשני שלישים משווי כלל המניות וההמירים בבורסה.

מניות מדד תל אביב 35 יחד עם מניות מדד תל אביב 90 מרכיבות את מדד תל אביב 125. אין לשווי נקודה במדד כל משמעות ישירה, שכן לא ניתן לקנות את המדד אלא רק מוצרי מדד (תעודות סל או נגזרים). רוב התעודות העוקבות אחר מדד ת"א 35 עושות זאת ביחס של 1:1 עם שער המדד. בתעודות אלו, שווי כל נקודה הוא אגורה.

באוגוסט 2016 הודיעה הבורסה בתל אביב על "רפורמת המדדים", במסגרתה מדד ת"א 25 הוחלף על ידי "מדד ת"א 35" החל מ-9 בפברואר 2017.

הרכבת המדד וחישובו

המדד מורכב מ-35 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר העומדות בתנאים הבאים:

• נכללות במאגר המניות למדדים.
• מינימום 25% החזקות ציבור.

משקל המניות במדד נקבע לפי היחס בין שווי השוק שלהן לשווי השוק המצרפי של המדד, עד תקרה של 7%. מניה שמשקלה היחסי אמור היה להיות למעלה מתקרה זו, נקבע משקלה להיות 7% והיתרה מחולקת בין שאר החברות במדד, ביחס למשקלן הן. החל מפברואר 2008 משקלה של כל מניה במדד נקבע על פי הכמות הצפה - שווי השוק של החזקות הציבור במניה.

משקלן היחסי של המניות במדד מתעדכן מדי יום על פי שווי השוק שלהן בטרם פתיחת יום המסחר. ערך המדד מחושב ומפורסם על ידי הבורסה בזמן המסחר מדי 15 שניות.

הרכב המדד מתעדכן פעמיים בשנה, בתום המסחר ביום חמישי הראשון בחודשים פברואר ואוגוסט, לפי נוסחה מוגדרת של שווי שוק ממוצע למניות בתום יום המסחר ביום חמישי שהתקיים שלושה שבועות לפני מועד העדכון. נוסף על התנאים האמורים לעיל קיימים כללי דירוג שווי שוק ממוצע לשם החלפת מניות במדד.

מלבד העדכון המסודר פעמיים בשנה, חלים לעיתים שינויים בהרכב המדד שלא במועדם, אשר עשויים להוריד או להעלות את מספר המניות החברות במדד מ-35. שינויים כאלה קורים למשל כאשר חברות המדד מתמזגות ביניהן, או בצירוף מניה למדד במסלול המהיר, המאפשר את הוספתן המזורזת למדד של חברות שזה לא מכבר הנפיקו מניות לראשונה או שנרשמו למסחר בבורסה בתל אביב בנוסף על רישומן בבורסה זרה. מניה תיווסף למדד אם שווי השוק שלה מספיק גבוה לפי תנאי המסלול המהיר של המדד. חברה שעומדת בתנאי המסלול המהיר מצורפת למדד כשבועיים לאחר יום המסחר הראשון במניותיה.

התנהגות המדד

גרף של מדד ת"א 25 בשנים 2000–2010

ממרץ 2003 עד סוף שנת 2007 היה מדד ת"א 25 במגמת עלייה חזקה, מרמה של קרוב ל-300 נקודות בתחילת התקופה, ועד לשיא של 1,237 ב-31 באוקטובר 2007. במהלך שנת 2008 ירד מדד 25 לרמה של 1,000 נקודות בסוף אוגוסט, ועם ההחרפה במשבר האשראי העולמי צנח לשפל של כ-596 נקודות בנובמבר 2008. מאז חזר המדד והתאושש באופן עקבי ובדצמבר 2010 עבר את רף 1300 הנקודות. התאוששות זו של המדד בלטה מאוד מול מדדי הבורסות האחרות בעולם באותה תקופה. כך למשל, מדד דאו ג'ונס נותר עדיין במרחק של 20% משיאו, מדד DAX הגרמני נותר במרחק 15% משיאו, ומדד CAC 40 הצרפתי במרחק 35% משיאו. גם בהשוואה למדדים אחרים בבורסה בת"א ניתן לראות כי התאוששות מדד ת"א 25 הייתה יוצאת דופן. כך למשל, מדד ת"א 75 נותר בתקופה זו במרחק של 18% משיאו, ומדד הנדל"ן נשאר במרחק של 60% משיאו.

הסיבה להתאוששות זו של המדד, נובעת בעיקר מכך שרמת החשיפה של ישראל למשבר הכלכלי העולמי הייתה פחותה באופן משמעותי מרמת החשיפה של מדינות אחרות. התווספה לכך מדיניות ריבית נמוכה של בנק ישראל והעדר אלטרנטיבה להשקעה, שדחפה את הציבור להשקיע במוצרי מדד זה.

התנהגות מדד ת"א 35 מושפעת באופן בולט מהתנהגות המדדים בארצות הברית ומדד DAX הגרמני. במסחר התוך יומי ניתן לראות, בדרך כלל, שכל שינוי קל במדדי החוזים העתידיים בבורסת ניו יורק משתקף באופן מיידי במדד בישראל. נתוני מאקרו המפורסמים בארצות הברית משפיעים יותר מאשר פרסומים שקולים בישראל. עקב התנהגות זו הוחלט בשנת 2008 להקדים את שעת תום המסחר, משעה 17:30 לשעה 16:30, וכך לבטל את שעת החפיפה שהייתה עם המסחר בארצות הברית.

נכון ל-2017 קיימת עדיין שעת חפיפה בין המסחר בישראל ובארצות הברית, בתקופת הסתיו, כאשר ישראל עוברת לשעון חורף וארצות הברית עדיין נמצאת בשעון קיץ. בתקופה זו אפשר לראות את הקורלציה החזקה שיש בין המדדים.

תנודתיות תוך יומית

ארביטראז' בין המדד הגלום למדד ת"א 25 המחושב

תנודתיות מדד ת"א 25 (כיום ת"א 35) יחסית למדד ת"א 75 (כיום ת"א 90)

ברמה התוך יומית מדד ת"א 35 תנודתי יותר מאשר המדדים האחרים. קיימות קפיצות רבות יותר ושינויים בטווחי זמן של שניות. תופעה זו נובעת מהמסחר בנגזרים. הפרשי שערים שנוצרים כתוצאה מביקושים היצעים במסחר באופציות גורם לכך שהמדד המגולם על ידי האופציות, המכונה ה"מדד הגלום", מתרחק עד כדי נקודה עד שתיים ממדד ת"א 35. הפרשי שערים אלו מאפשרים לסוחרי ארביטראז', לקנות מדד אחד ולמכור את השני, ולקבל רווח בטוח שמורכב מההפרש בין המדדים. עם סגירת הארביטרז' מבצע המדד קפיצה מקומית וסגירת פער עם המדד הגלום. פעולה זו גורמת למדד ת"א 35 ברמתו התוך-יומית להראות כשיני מסור.

בתמונה משמאל ניתן לראות למשל כיצד מדד הבסיס (הקו הלבן) פותח פער עם המדד הגלום (הקו הצהוב). הפער יכול להיווצר כתוצאה מביקושים היצעים במניות המרכיבות את מדד הבסיס. הפער אינו יכול להחזיק מעמד זמן רב, שכן הוא מקור מיידי לרווח בטוח, ואכן ניתן לראות שתוך זמן קצר הפער נסגר. ככל שמחזורי המסחר קטנים יותר, ניתן לראות שהמדד הדומיננטי יותר הוא הגלום והמדד אשר סוגר את הפער הוא מדד הבסיס. בתמונה שמתחת ניתן לראות עד כמה מדד ת"א 90 "חלק" לעומת מדד ת"א 35.

מוצרי המדד ונגזריו

בשנת 2010 נסחרו בבורסה 16 תעודות סל שהתבססו על מדד ת"א 25, כאשר חלקן עקבו אחר המדד במישרין, חלקן תעודות "בחסר" שביקשו להציג תשואה הפוכה לתשואת המדד, וחלקן תעודות ממונפות (משני הכיוונים) שהציעו חשיפה של למעלה מ-100% לעלייה או ירידה במדד. תעודות סל אלה מרכזות עניין רב ומחזורי המסחר בהם הם מהגדולים בבורסה.

כמו כן נסחרים בבורסה אופציות וחוזים עתידיים על המדד במגוון מחירים. נגזרים אלה הם המכשיר הפיננסי בעל הסחירות הגבוהה ביותר בבורסה.

קרנות נאמנות רבות מגדירות עצמן כקרנות 'ת"א 35' ועבורן משמש המדד כמדד יחס (benchmark) שמול תשואתו הן מודדות את הצלחתן היחסית בניהול כספי משקיעיהן. גם דיווחי החדשות מהבורסה פותחים בדרך כלל בשינוי היומי במדד ת"א 35 ורק לאחר מכן פונים למדדים האחרים (בעיקר מדד תל אביב 125).

ביקורת על המדד

למרות מרכזיותו של מדד ת"א 35 בשוק ההון הישראלי, מבקרים מצביעים על מספר חסרונות ועיוותים הקיימים בו:

• כפילות: הוא מכיל חברות שיש להן בעלות על חברות אחרות בו, כגון החברה לישראל והחזקותיה בבז"ן (שמאוחר יותר יצאה מהמדד) ובכי"ל. החסרון בכך הוא שהמדד אינו מציע פיזור סיכונים אמיתי כפי שהיה יכול אלמלא הזיקה ההדדית בין החברות המרכיבות. טענה זו מופרכת לעיתים בכך שהמשקל במדד של כפילות זו הוא אחוזים בודדים (נכון ל-2013).
• קביעת התקרה למשקל מניה בודדת בו מעוותת את משקלן הראוי. מעשית, מדובר בשאלת משקלה הראוי של מניית "טבע", שמשקלה היה בעבר כשליש מהמדד ומוגבלת לפחות משליש מהשפעתה האמיתית על ציבור בעלי המניות. החסרון בעיוות הוא שהתוצאות שמציג המדד פחות דומות לאלה המצרפיות שהשיגו המשקיעים בשוק המניות הישראלי, אך יש בו גם יתרון: מנקודת מבט של פיזור השקעות וסיכונים, לא ראוי לתת לחברה אחת משקל רב כל כך.
• מיעוט המניות במדד מאפשר ויסות המדד על ידי שחקני המעו"ף המקצועיים.
• המדד מסיט את תשומת הלב של המשקיעים לקבוצה מצומצמת של מניות על חשבון שאר המניות.
• לא מיוצגות בו חברות פרטיות או ממשלתיות גדולות שחולשות על פעילות רבה במשק, כגון חברת החשמל, ישקר, תנובה ואף לא חברות היי-טק ישראליות מובילות, שמניותיהן אינן נסחרות בבורסה בתל אביב.

שתי הטענות האחרונות מופנות גם כלפי מדדי מניות מובילים בעולם ובראשם מדד דאו ג'ונס הוותיק של ארצות הברית, ואינן ייחודיות לישראל. אמנם מדדי מניות של חברות ציבוריות אינם מייצגים את כלל החברות הפועלות במשק כלשהו, או את הכלכלה המקומית בכללותה, אך אין זה תפקידם. המדד נועד לשמש כמכשיר ומדד יחס לכלל המניות הזמינות למשקיעים בשוק המניות שאותו הוא מודד.

המעבר ממדד ת"א 25 למדד ת"א 35

באוגוסט 2015 הודיעה הבורסה בתל אביב שהיא בוחנת אפשרות לרפורמה במדדים, במסגרתה יהפוך מדד ת"א 25 למדד ת"א 35. בינואר 2016 פרסמה הבורסה את התוכנית המפורטת לרפורמה להערות הציבור, ובאוגוסט 2016 הודיעה רשמית על יישום הרפורמה החל מ-9 בפברואר 2017.

במסגרת המעבר ממדד ת"א 25 למדד ת"א 35, תשתנה גם תקרת משקל כל מניה במדד מ-10% ל-7%.

בפברואר 2017, את "ת"א 25" החליף כמדד המוביל של הבורסה מדד "ת"א 35". המניות של ת"א 125 שאינן נכללות ב"ת"א 35" הרכיבו לבדן מדד נוסף, "ת"א 90" (שהחליף את מדד "ת"א 75").

נתונים היסטוריים

בטבלה להלן מופיעה סטטיסטיקה של מדד ת"א 25 / ת״א 35 בין השנים 2021-2000.

תאריך	ת"א 25	שנה	תשואה שנתית	תשואה שנתית מורכבת 5 שנים	תשואה שנתית מורכבת 10 שנים	תשואה שנתית מורכבת 15 שנים
3 בינואר 2000	487.23
31 בדצמבר 2000	506.05	2000	3.9%
31 בדצמבר 2001	459.26	2001	-9.2%
31 בדצמבר 2002	333.91	2002	-27.3%
31 בדצמבר 2003	504.15	2003	51.0%
30 בדצמבר 2004	617.94	2004	22.6%	4.9%
29 בדצמבר 2005	823.42	2005	33.3%	10.2%
31 בדצמבר 2006	926.3	2006	12.5%	15.1%
31 בדצמבר 2007	1217.07	2007	31.4%	29.5%
31 בדצמבר 2008	654.85	2008	-46.2%	5.4%
31 בדצמבר 2009	1145.06	2009	74.9%	13.1%	8.9%
30 בדצמבר 2010	1326.44	2010	15.8%	10.0%	10.1%
29 בדצמבר 2011	1085.59	2011	-18.2%	3.2%	9.0%
31 בדצמבר 2012	1185.6	2012	9.2%	-0.5%	13.5%
31 בדצמבר 2013	1329.39	2013	12.1%	15.2%	10.2%
31 בדצמבר 2014	1464.99	2014	10.2%	5.1%	9.0%	7.6%
31 בדצמבר 2015	1528.74	2015	4.4%	2.9%	6.4%	7.6%
29 בדצמבר 2016	1470.78	2016	-3.8%	6.3%	4.7%	8.1%
31 בדצמבר 2017	1509.78	2017	2.7%	5.0%	2.2%	10.6%
31 בדצמבר 2018	1463.87	2018	-3.0%	1.9%	8.4%	7.4%
31 בדצמבר 2019	1683.29	2019	14.9%	2.8%	3.9%	6.9%
31 בדצמבר 2020	1499.05	2020	10.9%-	-0.4%	1.2%	4.1%
30 בדצמבר 2021	1978.06	2021	31.9%	6.1%	6.2%	5.2%
תשואה שנתית מרוכבת (CAGR)			6.9%
תשואה מצטברת:			306%

ראו גם

• מדד תל אביב 125

קישורים חיצוניים

• מדד תל אביב 35, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
• שמואל מזרחי וקמרן משקטי, מדדי ניירות ערך בבורסה בתל אביב(הקישור אינו פעיל), נספח א' עמ' 8–11

• מדד תל אביב 35, ברשת החברתית LinkedIn