תומאס הנט מורגן

תומאס הנט מורגן
Thomas Hunt Morgan
לידה	25 בספטמבר 1866; לקסינגטון, ארצות הברית
פטירה	4 בדצמבר 1945 (בגיל 79); פסדינה, ארצות הברית
ענף מדעי	גנטיקה, אמבריולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות מאונטיין ויו
מקום לימודים	אוניברסיטת קנטקי (1886); אוניברסיטת ג'ונס הופקינס (1890); אוניברסיטת קולומביה ;
מוסדות	מכללת ברין מאר (1891–1904); המכון הטכנולוגי של קליפורניה (1928); אוניברסיטת קולומביה (1904–1927) ;
תלמידי דוקטורט	Fernandus Payne, Chester Ittner Bliss, הרמן מולר, ג'ון הווארד נורתרופ
פרסים והוקרה	מדליית קופלי (1939); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1933); ההרצאות לזכר סילימאן (1924); מדליית דרווין (1924); הרצאת קרוניאן (1922); חבר זר של החברה המלכותית (26 ביוני 1919) ;
בן או בת זוג	Lilian Vaughan Morgan (4 ביוני 1904–?)
צאצאים	Isabel Morgan
מספר צאצאים	4
תרומות עיקריות
	תגלית כי הגנים נמצאים על הכרומוזומים ומהווים את יחידות הבסיס של התורשה
חתימה

תומאס הנט מורגן (באנגלית: Thomas Hunt Morgan;‏ 25 בספטמבר 1866 – 4 בדצמבר 1945) היה חוקר אבולוציה, גנטיקאי ואמבריולוג אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1933 על תגליתו כי הגנים, שנמצאים על הכרומוזומים, מהווים את יחידות הבסיס של התורשה, ובכך היה הראשון שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בזכות מחקר בגנטיקה. בנוסף, גילה מורגן את תופעת התאחיזה ועל שמו של מורגן נקראת יחידת המידה "סנטימורגן" (מסומן: cM) המשמשת למדידת התאחיזה בין שני אתרים בכרומוזום.

קורות חייו

מורגן קיבל את התואר הראשון שלו ב-1886 מאוניברסיטת קנטקי, ואת תואר הדוקטור שלו מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בזואולוגיה ב-1890. באותה שנה, הועסק במעבדה לביולוגיה ימית (Marine Biological Laboratory). מאוחר יותר, עבר למעבדה לזואולוגיה ימית בנאפולי, ובהשפעתו של אחד החוקרים שם, הנס דריש, החל לעסוק במחקר בנושא אמבריולוגיה, תחום עליו מאוחר יותר זכה בפרס נובל. בשנים 1891 עד 1904 שימש כפרופסור במכללת ברין מאר לנשים בפילדלפיה, ובין השנים 1904–1928 לימד באוניברסיטת קולומביה. בין השנים 1928–1940 שימש כפרופסור לביולוגיה במכון הטכנולוגי של קליפורניה.

לאחר הגילוי מחדש של חוקי התורשה של מנדל ב-1900, עבר מורגן למחקר על מוטציות בדרוזופילה. בחדר גידול הזבובים שלו, הראה מורגן שגנים נמצאים בכרומוזומים והם הבסיס לתורשה, תגלית זו הגדירה את הבסיס למדע הגנטיקה. כמו כן, כתוצאה ממחקריו הפך הדרוזופילה לאורגניזם מודל בגנטיקה המודרנית.

במהלך הקריירה פרסם מורגן 22 ספרים ו-370 מאמרים מדעיים. במחלקה לביולוגיה אותה ייסד במכון הטכנולוגי של קליפורניה הוכשרו שבעה זוכי פרס נובל.

ראו גם

סנטימורגן

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תומאס הנט מורגן בוויקישיתוף

תומאס הנט מורגן, באתר פרס נובל (באנגלית)
תומאס הנט מורגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
כתבי תומאס הנט מורגן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
תומאס הנט מורגן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)