תן ביס
נתונים כלליים | |
---|---|
סוג | חברה פרטית |
בורסה | הבורסה לניירות ערך בלונדון (3 בפברואר 2020–JET) |
מייסדים | תמיר כרמל |
תקופת הפעילות | 2000, ישראל – הווה |
חברת אם | Just Eat Takeaway |
מיקום המטה | אמסטרדם |
משרד ראשי | תל אביב, ישראל |
שליטה בחברה | Just Eat Takeaway (אנ') הולנד (2018 ואילך) |
ענפי תעשייה | הזמנת משלוחים ממסעדות, כרטיס תן ביס לעובדי היי טק |
מוצרים עיקריים | אתר תן ביס, אפליקציית תן ביס, כרטיס תן ביס |
הכנסות | מעל מיליארד ש"ח |
יו"ר | Adriaan Nühn |
מנכ"ל | Peter Plumb |
עובדים | 2,700 (ספטמבר 2022) |
www.10bis.co.il | |
תן ביס הוא המותג שבו ידועה חברת 10 ביס.קו.איל בע"מ, העוסקת בסליקת תשלומים למסעדות ובשירותי הזמנת מזון ממסעדות באמצעות האינטרנט.
את שירותי הסליקה מספקת החברה באמצעות כרטיס מגנטי שהיא מנפיקה, וכן באמצעות כרטיסי עובד של מקומות עבודה רבים בישראל איתם יש לחברה הסכמים לסליקת תשלומים עבור ארוחות לעובדים. כרטיס תן ביס מקושר לכרטיס האשראי של בעליו, והחיוב מבוצע דרך חברת האשראי. כרטיס עובד מאפשר תשלום בהתאם לתקציב שאישר המעסיק (למשל: 25 ש"ח ליום או 500 ש"ח לחודש), והחיוב בגין הארוחה מועבר למעסיק (ונחשב לצורך מס להטבה בשווה כסף לעובד). כאשר מחיר הארוחה גבוה מהתקציב שנקבע, יכול העובד להשלים אותו במזומן, או לתת הוראת קבע לחיוב הסכום העודף בכרטיס האשראי שלו. בשנת 2018 סיפקה החברה את שירותיה ליותר מ-3,500 מעסיקים וליותר מ-5,000 מסעדות. תמורת שירותיה גובה החברה מהמסעדות עמלה שנעה בין 7% ל-12% ממחיר הארוחה. בקרב המסעדנים יש הרואים בכך עמלה גבוהה מדי, ונמנעים מהתקשרות עם תן ביס.[1]
החברה נוסדה ביוני 2000 על ידי תמיר כרמל כ-Bootstrap. בשנת 2016 רכשה קרן הפרייווט אקוויטי האמריקאית TA Associates 70% מהחברה בעסקת מזומן המוערכת ב-80 מיליון דולר.[2]
בשנת 2017 עברו דרך החברה 15.2 מיליון הזמנות מזון במחיר כולל של 560 מיליון ש"ח, שיצרו לחברה הכנסות של 56.2 מיליון ש"ח. מתחרה עיקרית של החברה היא סיבוס סודקסו, שהיא חברת בת של חברת סודקסו הצרפתית. ביולי 2018 הועסקו בתן ביס 150 עובדים בתל אביב.[3]
ביולי 2018 פורסם על רכישת 100% ממניות החברה על ידי Takeaway.com (כיום נקראת Just Eat Takeaway), חברה הולנדית, תמורת 157 מיליון דולר.[3]
באוקטובר 2020 הוקם ועד עובדים בהובלתו של יו"ר ועד הפעולה אדם שטיינר, המייצג חלק מהשליחים בחברה, כחלק מההסתדרות החדשה. לוועד שהוכר על ידי החברה הצטרפו כ-700 שליחים מתוך 1,400 השליחים המועסקים בחברה.[4] באוגוסט 2021 פסק בית הדין לעבודה בתל אביב כי החברה פגעה בהתארגנות העובדים, והורה לה לשלם 80 אלף שקלים פיצויים ולהיכנס עם ארגון העובדים למשא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי.[5]
לחברה שיתופי פעולה עסקיים רבים בציבור, כגון השיתוף שלהם כמפרסמת הראשית של ליגת האלופות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של תן ביס
- תן ביס, ברשת החברתית פייסבוק
- תן ביס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- תן ביס, ברשת החברתית אינסטגרם
- תן ביס, באתר פינטרסט
- רפאלה גויכמן, כלכלת "תן ביס": ההיי־טקיסטים אוכלים בזול - ואת המחיר משלמות המסעדות, באתר TheMarker, 6 בפברואר 2018
- שלומית לן, שני מוזס, ביס אחד יותר מדי: לאקזיט של תן ביס יש גם צד אפל, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2018
- דיאנה בחור ניר, "נצמצם את זמן ההמתנה למשלוח אוכל ל-35 דקות", באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2018
- שגיא כהן, "הכוח שלנו הוא קללה": מה חושב מנכ"ל תן ביס על התחרות עם וולט, באתר TheMarker, 31 בינואר 2020
- צליל אברהם, וולט נגד תן ביס, פרק 182 בפודקאסט "חיות כיס", באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קרן מרציאנו, מאבק בעלי המסעדות נגד "תן ביס", באתר מאקו, 6 בפברואר 2018
- ^ TA Associates השקיעה ב"תן ביס" מישראל להזמנת אוכל בסלולר ובאינטרנט, באתר TelecomNews, 23 במאי 2016
- ^ 1 2 הגר רבט, נורית קדוש ועמרי מילמן, מכירת תן ביס: חצי מיליארד לחצי דואופול, באתר כלכליסט, 30 ביולי 2018
- ^ שני מוזס, אחרי חודשים של מאבקים ואיומים: שליחי תן ביס התאגדו בהסתדרות, באתר גלובס, 25 באוקטובר 2020
- ^ ניצן צבי כהן, ביה"ד קבע: תן ביס תשלם לעובדיה פיצויים בגין פגיעה בזכותם להתאגד, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 16 באוגוסט 2021