לדלג לתוכן

M86

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M86
M86 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
M86 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
M86 בתמונה של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים בתולה
שמות נוספים NGC 4406
מגלה שארל מסיה
תאריך גילוי 18 במרץ 1781
סוג גלקסיה אליפטית או גלקסיית עדשה
בהירות נראית 8.9+[1]
סיווג מורפולוגי S0(3) או E3[2]
עלייה ישרה 12ʰ 26ᵐ 11.7ˢ
נטייה ‏46″ ‏56′ ‏12°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 22.3-
מרחק[3] 60,000,000 שנות אור
18,395,879.32 פארסק
קוטר 150,000 שנות אור
מסה ‎3.2×1012‎‏[4] M
הסחה לאדום 270-[1] ק"מ/שנייה
0.0009-

M86 (נקראת גם NGC 4406) היא גלקסיה ענקית הנמצאת במרחק כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ בקבוצת הכוכבים בתולה. גלקסיה זו שייכת לצביר הבתולה והיא אחת מהגלקסיות הבהירות והגדולות ביותר שבה. לא ברור האם M86 היא גלקסיית עדשה או גלקסיה אליפטית.

M86 התגלתה ב-18 במרץ 1781 על ידי האסטרונום הצרפתי שארל מסיה שצירף אותה לקטלוג מסיה ותיאר אותה כ"ערפילית ללא כוכבים" וציין שהיא סמוכה ל-M84, אותה גילה מעט מוקדם יותר, וכן שהן דומות זו לזו. מסיה חיפש ערפילית שעליה דיווח עוזרו פייר מאשן כשבועיים קודם (M85) וגילה באותו הלילה 7 גלקסיות נוספות על זו שגילה מאשן, כולן מצביר הבתולה. (האחרות הן M87 ‏- M91). ויליאם הרשל ציין בהערות של הקטלוג שלו משנת 1786, שזוג הגלקסיות NGC 4435 ו-NGC 4438, שאותן גילה ב-8 באפריל 1784 ושצוינו ביחד כ-I.28, נמצאות סמוך ל-M86.[5] בנו, ג'ון הרשל זיהה בטעות את NGC 4435 כ-M86 כשהוא מניח ש-I.28 מציין רק את NGC 4438, אך על פי רישומי המיקום והתאור של זוג הערפיליות בקטלוג הערפיליות שלו משנת 1833, מדובר ב-NGC 4435. במיקום של M86, מופיעה בקטלוג ערפילית, שכביכול התגלתה על ידיו וקיבלה את הציון 1253.[6] יותר מאוחר הוא זיהה את הטעות ולקטלוג הכללי של ערפיליות וצבירי כוכבים משנת 1864 הוא הכניס את M86 כ-GC 2961 כשהיא מזוהה עם ערפילית 1253 ומתוארת כערפילית בהירה מאוד, גדולה, עגולה, בהירה יותר במרכזה מאשר בשוליה ושיש לה גרעין (NGC 4435 קיבלה שם את הציון GC 2991).[7] בשנת 1888 כלל אותה ג'ון דרייר בקטלוג הכללי החדש תחת הציון NGC 4406 כשהיא מתוארת באותו התיאור של ג'ון הרשל.[8]

M86 נמצאת במרכז צביר הבתולה והיא מהגלקסיות הכי בהירות שבו. עם דרגת בהירות נראית 8.9 היא ניתנת לצפייה באמצעות משקפת או טלסקופ חובבים, אך מכיוון שאין כוכבים בולטים בסביבתה, לא קל לאתרה. M86 נמצאת כ-4.7 מעלות מצפון-מערב לכוכב ρ (רו) בבתולה ובערך באמצע הקו המחבר את דנבולה שבקבוצת אריה עם הכוכב וינדמיאטריקס (ε בבתולה) שבהירותו מדרגה 2.8, כ-9 מעלות מכל אחד מהם. כ-18 דקות קשת ממערב-דרום-מערב ל-M86 נמצאת M84 וניתן לראותן ביחד בטלסקופ עם הגדלה בינונית. M87 נמצאת כמעלה ורבע מדרום-דרום-מזרח ל-M86, ו-M88 נמצאת כ-2 מעלות מצפון-מזרח לה. למעשה ברדיוס של כ-5 מעלות מסביב ל-M86 נמצאות לא פחות מ-13 גלקסיות מתוך קטלוג מסיה. במרחק של כ-0.4 מעלות ממזרח-צפון-מזרח ל-M86 נמצאות זוג הגלקסיות NGC 4435 ו-NGC 4438 שמכונות "העיניים" וכ-0.3 מעלה מדרום-דרום-מערב לה נמצאת NGC 4388.

גודלה הזוויתי של M86 הוא כ-9 דקות קשת השקולות לקוטר של כ-155,000 שנות אור, ומסתה של הגלקסיה מוערכת בכ-3.2x1012 מסות שמש - פי 5.5 ממסת שביל החלב. צורתה אליפטית, אך לא ברור האם היא אכן גלקסיה אליפטית או שמדובר בגלקסיית עדשה שמישורה נטוי ביחס לקו הראיה אליה. על פי ההסחה לכחול של קרינת הגלקסיה היא מתקרבת אל שביל החלב במהירות של כ-270 ק"מ לשנייה ומבין הגלקסיות שבקטלוג מסיה רק ל-M90 יש הסחה לכחול גדולה יותר. בשל מהירות חריגה זו (צביר הבתולה מתרחק משביל החלב במהירות ממוצעת של כ-1,100 קילומטר בשנייה) שיערו בעבר ש-M86 אינה חלק מהצביר, אבל לאחר שנתגלו גלקסיות נוספות בצביר עם מהירויות חריגות אף יותר, משערים כיום שהיא נמצאת בצידו המרוחק של הצביר ומקיפה את מרכזו במהירות גבוהה, וזאת עקב מסתו הגדולה של הצביר - כ-1015 מסות שמש.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M86 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 SIMBAD: M86
  2. ^ NED: M86
  3. ^ J. L. Tonry, A. Dressler, J. P. Blakeslee, E. A. Ajhar, A. B. Fletcher, G. A. Luppino, M. R. Metzger & C. B. Moore:The SBF Survey of Galaxy Distances. IV. SBF Magnitudes, Colors, and Distances, p. 18
  4. ^ , H. Awaki, R. Mushotzky, T. Tsuru, A. C. Fabian, Y.Fukazawa & M. Loewenstein: ASCA observation of three bright early-type galaxies: NGC 4472, NGC 4406, and NGC 4636, Publications of the Astronomical Society of Japan, Vol. 46, no. 3, p. L69
  5. ^ W. Herschel: Catalogue of one thousand new nebulæ and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 76, p. 498 (1786)
  6. ^ J. F. W. Herschel: Observations of nebulæ and clusters of stars, made at Slough, with a twenty-feet reflector, between the years 1825 and 1833, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 123 p. 423 (1833)
  7. ^ J. F. W. Herschel: Catalogue of nebulae and clusters of stars, Philosophical Transactions of the Royal Society of London, vol. 154, p. 99 (1864)
  8. ^ J. L. E. Dreyer: A New General Catalogue of Nebulæ and Clusters of Stars, being the Catalogue of the late Sir John F. W. Herschel, Bart, revised, corrected, and enlarged, Memoirs of the Royal Astronomical Society, Vol. 49, p. 125 (1888)
  9. ^ P. Fouqué, J. M. Solanes, T. Sanchis, & C. Balkowski: Structure, mass and distance of the Virgo cluster from a Tolman-Bondi model