T-38 טאלון
.jpg) | |
| מאפיינים כלליים | |
|---|---|
| יצרן |
נורת'רופ  |
| תקופת שירות |
17 במרץ 1961 – הווה (63 שנים) |
| יחידות שיוצרו |
1,187 |
| משתמש ראשי |
חיל האוויר של ארצות הברית |
  | |
T-38 טאלון (Talon) הוא מטוס אימונים סילוני דו־מנועי על־קולי, שפותח עבור חיל האוויר האמריקאי בסוף שנות ה־50 של המאה ה־20 על ידי חברת נורת'רופ. המטוסים הראשונים נכנסו לשירות במרץ 1961.
המטוס נחשב מוצלח מאוד, אמין, זול ופשוט לתחזוקה, בעל ביצועים טובים ובטוח מאוד. כתוצאה מכך, הוא עדיין נמצא בשימוש בחיל האוויר האמריקאי, וכן בסוכנות החלל האמריקאית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באמצע שנות ה־50 החלה נורתרופ לתכנן מטוס קרב קל ומהיר (שהפך בסופו של דבר ל־F-5 פרידום פייטר), ולצידו מטוס אימונים על קולי שהתבסס עליו. אב הטיפוס הראשון טס ב־10 באפריל 1959, תחת הכינוי YT-38. לאחר שנבדקו שני סוגי מנועים, נחתם חוזה עם חיל האוויר האמריקאי, וכאמור, המטוס נכנס לשירות ב־1961 בבסיס חיל האוויר רנדולף. הייצור הופסק בתחילת 1972, לאחר ש־1,187 מטוסים יוצרו. המטוס משמש בחיל האוויר האמריקאי כיום כמטוס אימונים מתקדם לתלמידי טייס המיועדים למטוסי קרב. הוא משמש גם כמטוס אימונים בסינגפור, טיוואן, גרמניה ופורטוגל. בנוסף, חיל הים האמריקאי מפעיל לפחות שלושה מטוסי טאלון בבית הספר לטייסי ניסוי שלו, וחברת בואינג מפעילה מספר מטוסים כמטוסי מרדף.
למטוס יש שלוש גרסאות עיקריות: T-38A הייתה הגרסה הראשונה שנמסרה לחיל האוויר האמריקאי. T-38B היא גרסה המצוידת בכוונת תותח ואפשרות להתקנת תותח, פצצות אימונים או רקטות. הדגם האחרון, T-38C טאלון II נכנס לשירות ב־2001. דגם זה היה מורכב משלדות ישנות שהורכבו עליהן מערכות אלקטרוניות חדישות - קוקפיט זכוכית ותצוגה עילית. בנוסף, שופר המנוע כך שיהיה אמין יותר וקל יותר לתחזוק, ובעל דחף גדול יותר. בואינג זכתה בשני חוזים לשיפור מערכות האויוניקה של המטוס בשנת 1996 ובשנת 2002. התעשייה האווירית נבחרה על ידי בואינג כקבלן משנה ראשי לפרויקט. המטוס מתוכנן להמשיך לשרת עד 2020.
המטוס משרת כיום בבית הספר לטייסי ניסוי בבסיס חיל האוויר אדוארדס. פיקוד הציוד של חיל האוויר משתמש במטוס לבדיקת מערכות נשק ואלקטרוניקה חדשות. טייסים מרוב חילות האוויר של נאט"ו מתאמנים על T-38A בבסיס חיל האוויר שפרד בטקסס, כחלק מתוכנית אימוני הטייסים המשותפת האירו-נאט"ו. פיקוד החינוך והאימונים של חיל האוויר משתמש במטוסי T-38B לאימון טייסים המיועדים למטוסי F-16, F-15, B-1, A-10, F-111 ו־F/A-22. גם פיקוד הקרב של חיל האוויר של ארצות הברית עושה שימוש במטוסי T-38A. נאס"א משתמשת במטוס כמטוס אימונים לאסטרונאוטים, וכן למרדף אחרי מעבורת החלל בזמן הנחיתה, או כמטוס ליווי לטיסות ניסוי במרכז מחקרי הטיסה ע"ש דריידן.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המטוס מצויד בשלושה כני נסע, מתוכם גלגל הכן הקדמי ניתן לניהוג. תא הטייס מדוחס אוויר וממוזג, ובו שני מושבים שבהם כיסאות מפלט המצוידים ברקטות. מושב המדריך, היושב מאחורי הטייס, מוגבה ב־25 ס"מ כדי לאפשר לו שדה ראייה רחב. הטייס והמדריך מופרדים במחיצה שקופה, ומקושרים עם מערכת קשר פנים ועם רדיו UHF. לכל איש צוות יש חופה נפרדת, הניתנת להשלכה במקרה חירום.
הכנפיים משוכות לאחור, והגוף בעל מבנה זורם. שתי מערכות הידראוליות עצמאיות מפעילות את משטחי הניהוג של המטוס. הגה הגובה מתפקד כמשטח ניהוג הנע ביחידה אחת, ולא מפוצל לכנף ומשטח. תדלוק ובדיקות לפני הטיסה קלים מאוד לביצוע. הטאלון נדרש למסלול של 695 מטרים בלבד כדי להמריא, ויכול להגיע מגובה פני הים לגובה 9,068 מטרים תוך דקה אחת. המנועים מצוידים במבער אחורי.
