סמ"ג עשה קעד
וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. בפ׳ נשא ותניא בפסחים [דף ס״ז] יכול יהיו זבין וטמאי מתים משתלחים חוץ למחנה אחת? תלמוד לומר ולא יטמאו את מחניהם, תן מחנה לזה ומחנה לזה, דברי רבי יהודא.
רבי שמעון אומר אינו צריך, הרי הוא אומר צרוע וזב וטמא לנפש. יאמר טמא נפש ולא יאמר זב. ואני אומר מה טמא נפש משתלח זב לא כל שכן מה ת״ל זב ליתן לו מחנה שנייה. יאמר זב ואל יאמר מצורע. ואני אומר זב משתלח מצורע לא כל שכן מה ת״ל מצורע ליתן לו מחנה שלישית.
והמסקנא שם כי המצורע משתלח חוץ לשלש מחנות, וזב חוץ לשתי מחנות, וטמא מת חוץ לאחת, ממחנה שכינה בלבד כאשר בארנו בסמל״ת [מל״ת ש״ד].