אתמול כאב לי הראש, ולכן בלעתי כדור שהקל את הכאבים.
גיזרון
המילה משותפת לכמה שפות שמיות: kudûru (אשורית), kdrt (אוגריתית), כַּדוּרָא (ארמית). עם זאת, זמן הופעתה המדויק בעברית איננו ברור. היא מופיעה פעמיים בספר ישעיהו: ”צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ“ (ישעיהו כב, פסוק יח) ”וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת“ (ישעיהו כט, פסוק ג) פרשנים וחוקרים נחלקו ביניהם בשאלה אם בפסוקים אלה הכוונה למשמעות הידועה לנו כיום, או שמא לכ"ף הדימוי ואחריה המילה דּוּר (מעגל). טור סיני הציע לזהות כדור עם סוג של רמש,אחרים הציעו אלומות . ברוקלמן הציע "כ-ערימה", וקאסוטו הציע לזהות שם זה במשמעותו המודרנית, עוד מוסיף קאסוטו כי מילה זו היא מן הרובד הקדום של הכנענית-עברית והיא מופיעה בלשון אוגריתית בעלילות בעל וענת - "תחתה ככדרת ראש", פירוש - תחתיה ראשים ככדורים [1].
טור-סיני הציע כגרסת תרגום השבעים, לקרוא את המילה בפסוק השני "כְּדַוִד". בין אם הכוונה במקרא אכן הייתה לגוף עגול ובין אם לא, משמעותה הנוכחית של המילה מצויה כבר בתקופת חז"ל[2].
בלשון חז"ל ואף אחריה נעשה שימוש במילה הן במין זכר הן במין נקבה. למשל: ”מוכין כדי לעשות כדור קטנה“ (בבלי, מסכת שבת – דף עח, עמוד ב). כיום המילה נהוגה במין זכר בלבד.
ערך בוויקיפדיה: כדור
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כדורי רובה