לדלג לתוכן

דולהינוב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור למרטין דין
 
(21 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עיר|
{{עיר
|שם=דולהינוב
|שם=דולהינוב
|סוג יישוב=כפר
|סוג יישוב=כפר
|שם בשפת המקור=Даўгінава
|שם בשפת המקור=Даўгінава
|תמונה=[[קובץ:Daŭhinaŭ. Даўгінаў (23.08.2010).jpg|מרכז|250px]]
|תמונה=[[קובץ:Daŭhinaŭ. Даўгінаў (23.08.2010).jpg|מרכז|250px]]
|כתובית=כנסייה בדולהינוב
|כיתוב=כנסייה בדולהינוב
|סמל=
|דגל=
|מדינה=בלארוס
|מדינה=בלארוס
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות בלארוס|וובלסט]]
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות בלארוס|וובלסט]]
שורה 12: שורה 10:
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[ראיון (חלוקה מנהלית)|ראיון]]
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[ראיון (חלוקה מנהלית)|ראיון]]
|יחידה שלטונית שנייה=[[וילייקה (מחוז משנה)|וילייקה]]
|יחידה שלטונית שנייה=[[וילייקה (מחוז משנה)|וילייקה]]
|תאריך ייסוד=
|שטח=
|שטח=
|אוכלוסייה=1,110
|אוכלוסייה=1,110
|שנת אוכלוסייה=2010
|צפיפות=
|ראש העיר=
|ראש העיר=
|קואורדינטות={{coord|54|38|N|27|28|E|display=inline,title|type:city}}
|קואורדינטות={{coord|54|38|N|27|28|E|display=inline,title|type:city}}
שורה 22: שורה 17:
|אתר אינטרנט=
|אתר אינטרנט=
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=בלארוס|מפה נוספת=מחוז מינסק|שם=דולהינוב|אורך=27.480278|רוחב=54.646389|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=בלארוס|מפה נוספת=מחוז מינסק|שם=דולהינוב|אורך=27.480278|רוחב=54.646389|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
|תאריך אוכלוסייה=2010}}
}}
'''דולהינוב''' (ב[[בלארוסית]]: '''Даўгінава''', דאוהינבה; ב[[פולנית]]: '''Dołhinów'''; ב[[רוסית]]: '''Долгиново''', דולגינובו; ב[[יידיש]]: '''דאלהינאוו''') הוא כפר ב[[מחוז מינסק]] שב[[בלארוס]], בו התקיימה עד [[השואה]] קהילה [[יהודים|יהודית]] גדולה.

'''דולהינוב''' (ב[[בלארוסית]]: '''Даўгінава'''; ב[[פולנית]]: '''Dołhinów'''; ב[[יידיש]]: '''דאלהינאוו‎''') הוא כפר ב[[מחוז מינסק]] שב[[בלארוס]], בו התקיימה עד [[השואה]] קהילה [[יהודים|יהודית]] גדולה.


==תולדות היישוב==
==תולדות היישוב==
שורה 30: שורה 24:


==יהודי דולהינוב==
==יהודי דולהינוב==
בשנת 1847 נמנו בדולהינוב 1,194 יהודים, ובשנת 1897 נמנו בו 2,559 יהודים, כשלושה רבעים מאוכלוסייתו. [[בין מלחמות העולם]] חיו ביישוב כ-3,000 יהודים, כמחצית מאוכלוסייתו. בשנים אלה פעלו בכפר מפלגות ו[[תנועת נוער|תנועות נוער]] [[ציונות|ציוניות]], וכן [[אגודת ישראל]] ו[[הבונד]]. כמו כן, פעל בכפר [[בית ספר]] מ[[תרבות (רשת חינוך)|רשת תרבות]]. עם כניסת ה[[ברית המועצות|סובייטים]] לכפר בספטמבר 1939 הולאמו בו עסקים פרטיים, ושפת הלימוד בבתי הספר הייתה [[יידיש]].
בשנת 1667 נמנו בדולהינוב 485 יהודים, בשנת 1847 נמנו 1,194 יהודים, ובשנת 1897 נמנו בו 2,559 יהודים, כשלושה רבעים מאוכלוסייתו. ב-1925 נמנו כ-2500 יהודים. [[בין מלחמות העולם]] חיו ביישוב כ-3,000 יהודים, כמחצית מאוכלוסייתו. בשנים אלה פעלו בכפר מפלגות ו[[תנועת נוער|תנועות נוער]] [[ציונות|ציוניות]], וכן [[אגודת ישראל]] ו[[הבונד]]. כמו כן, פעל בכפר [[בית ספר]] מ[[תרבות (רשת חינוך)|רשת תרבות]]. עם כניסת ה[[ברית המועצות|סובייטים]] לכפר בספטמבר 1939 הולאמו בו עסקים פרטיים, ושפת הלימוד בבתי הספר הייתה [[יידיש]].


עם פרוץ [[מבצע ברברוסה]] הגיעו לכפר פליטים יהודים רבים. ב-7 ביולי 1941 נכבש הכפר בידי ה[[גרמניה|גרמנים]], ואלו החלו מיד במעשי שוד ורצח של יהודים בו. ב-20 ביולי 1941 נלקחו כ-1,000 גברים יהודים מהכפר ל[[עבודות כפייה]], וכעבור חמישה ימים הוטלו על יהודי היישוב גזירות שונות, ובהן חובת ענידת אות מזהה, הגבלות תנועה וחובת תשלום סכומי כופר, תוך לקיחת ילדים כבני ערובה.
עם פרוץ [[מבצע ברברוסה]] הגיעו לכפר פליטים יהודים רבים. ב-7 ביולי 1941 נכבש הכפר בידי ה[[גרמניה|גרמנים]], ואלו החלו מיד במעשי שוד ורצח של יהודים בו. ב-20 ביולי 1941 נלקחו כ-1,000 גברים יהודים מהכפר ל[[עבודות כפייה]], וכעבור חמישה ימים הוטלו על יהודי היישוב גזירות שונות, ובהן חובת ענידת אות מזהה, הגבלות תנועה וחובת תשלום סכומי כופר, תוך לקיחת ילדים כבני ערובה.


ב-1 באפריל 1942 נורו ונשרפו כ-800 יהודים בכפר. לאחר מכן רוכזו יהודי היישוב ב[[גטו]] קטן שהוקם בו. ב-27 עד ה-29 באפריל 1942 נרצחו כ-1,200 מיושבי הגטו מחוץ לעיר, וב-22 במאי 1942 נרצחו גם כ-300 היהודים בעלי המקצועות שהושארו בו. לאחר [[אקציה]] זו הוכרז היישוב רשמית כ"נקי מיהודים", והגרמנים ביצעו מצוד אחר יהודים שנמלטו ממנו ליערות. מספר יהודים מהכפר שנמלטו ליערות הצטרפו ליחידות [[פרטיזנים]], ובמקרה אחד נכנסו ליישוב, ולקחו ממנו נשק וציוד.
ב-1 באפריל 1942 נורו ונשרפו כ-800 יהודים בכפר. לאחר מכן רוכזו יהודי היישוב ב[[גטו]] קטן שהוקם בו. ב-27 עד 29 באפריל 1942 נרצחו כ-1,200 מיושבי הגטו מחוץ לעיר, וב-22 במאי 1942 נרצחו גם כ-300 היהודים בעלי המקצועות שהושארו בו. לאחר [[אקציה]] זו הוכרז היישוב רשמית כ"נקי מיהודים", והגרמנים ביצעו מצוד אחר יהודים שנמלטו ממנו ליערות. מספר יהודים מהכפר שנמלטו ליערות הצטרפו ליחידות [[פרטיזנים]], ובמקרה אחד נכנסו ליישוב, ולקחו ממנו נשק וציוד.

רבי [[יעקב קמנצקי]] גדל בדולהינוב.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{ספרי יזכור||דולהינוב|2012}}
* {{ספרי יזכור||דולהינוב|2012}}
* {{גטו|225|דולהינוב (Dołhinów)}}
* {{גטו|225|דולהינוב (Dołhinów)}}
* {{שטעטל|d/1195-dolhinow}}
* [http://www.sztetl.org.pl/he/city/dolhinow/ דולהינוב] באתר [[השטעטל הווירטואלי]] {{באנגלית}}
* {{ג'ואיש ג'ן|1942476}}
* {{ויקישיתוף בשורה}}
* {{המחנות והגטאות|[[מרטין דין]] {{אנ|Martin C. Dean}}|דולהינוב|2|B|1179–1180}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:מחוז מינסק]]
[[קטגוריה:קהילות יהודיות בבלארוס]]
[[קטגוריה:גטאות בבלארוס]]
[[קטגוריה:גטאות בבלארוס]]
[[קטגוריה:עיירות יהודיות בבלארוס]]
[[קטגוריה:מחוז מינסק: עיירות יהודיות]]
[[קטגוריה:בלארוס: ערים]]

גרסה אחרונה מ־08:02, 11 ביולי 2023

דולהינוב (כפר)
Даўгінава
כנסייה בדולהינוב
כנסייה בדולהינוב
כנסייה בדולהינוב
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
וובלסט מינסק (מחוז)מינסק (מחוז) מינסק
ראיון וילייקה
גובה 176 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,110 (2010)
קואורדינטות 54°38′N 27°28′E / 54.633°N 27.467°E / 54.633; 27.467
אזור זמן UTC+3

דולהינובבלארוסית: Даўгінава, דאוהינבה; בפולנית: Dołhinów; ברוסית: Долгиново, דולגינובו; ביידיש: דאלהינאוו) הוא כפר במחוז מינסק שבבלארוס, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

תולדות היישוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזכור הראשון לדולהינוב הוא מהמאה ה-15, ובמאה ה-16 נבנתה בו כנסייה. לאחר חלוקת פולין בשנת 1793, נכלל היישוב בתחום האימפריה הרוסית, ומשנת 1921 נכלל במחוז וילנה של הרפובליקה הפולנית השנייה. בשנת 1940, תחת שלטון הסובייטים, קיבל היישוב מעמד עירוני, ובשנת 1954 הוחזר למעמד של כפר.

יהודי דולהינוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1667 נמנו בדולהינוב 485 יהודים, בשנת 1847 נמנו 1,194 יהודים, ובשנת 1897 נמנו בו 2,559 יהודים, כשלושה רבעים מאוכלוסייתו. ב-1925 נמנו כ-2500 יהודים. בין מלחמות העולם חיו ביישוב כ-3,000 יהודים, כמחצית מאוכלוסייתו. בשנים אלה פעלו בכפר מפלגות ותנועות נוער ציוניות, וכן אגודת ישראל והבונד. כמו כן, פעל בכפר בית ספר מרשת תרבות. עם כניסת הסובייטים לכפר בספטמבר 1939 הולאמו בו עסקים פרטיים, ושפת הלימוד בבתי הספר הייתה יידיש.

עם פרוץ מבצע ברברוסה הגיעו לכפר פליטים יהודים רבים. ב-7 ביולי 1941 נכבש הכפר בידי הגרמנים, ואלו החלו מיד במעשי שוד ורצח של יהודים בו. ב-20 ביולי 1941 נלקחו כ-1,000 גברים יהודים מהכפר לעבודות כפייה, וכעבור חמישה ימים הוטלו על יהודי היישוב גזירות שונות, ובהן חובת ענידת אות מזהה, הגבלות תנועה וחובת תשלום סכומי כופר, תוך לקיחת ילדים כבני ערובה.

ב-1 באפריל 1942 נורו ונשרפו כ-800 יהודים בכפר. לאחר מכן רוכזו יהודי היישוב בגטו קטן שהוקם בו. ב-27 עד 29 באפריל 1942 נרצחו כ-1,200 מיושבי הגטו מחוץ לעיר, וב-22 במאי 1942 נרצחו גם כ-300 היהודים בעלי המקצועות שהושארו בו. לאחר אקציה זו הוכרז היישוב רשמית כ"נקי מיהודים", והגרמנים ביצעו מצוד אחר יהודים שנמלטו ממנו ליערות. מספר יהודים מהכפר שנמלטו ליערות הצטרפו ליחידות פרטיזנים, ובמקרה אחד נכנסו ליישוב, ולקחו ממנו נשק וציוד.

רבי יעקב קמנצקי גדל בדולהינוב.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דולהינוב בוויקישיתוף