חניף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה אחרונה מ־18:33, 23 ביולי 2023

ערך זה עוסק במאמינים במונותיאיזם מהתקופה הקדם איסלאמית. אם התכוונתם לאחת מארבע האסכולות הפרשניות של האסלאם הסוני, ראו האסכולה החנפית.

חניף (בערבית: حنيف, רבים: حنفاء, חֻנַפָאאְ') הוא מונח ערבי המתייחס למונותאיסט מן התקופה הקדם-אסלאמית שאינו יהודי או נוצרי.

אטימולוגיה

השורש הערבי חנ"ף מציין "נטייה", ובפרט "נטייה למצב הנכון". לפיכך "חניף" הוא מי שנטה מן הדת הקיימת אל הדת הנכונה – המונותאיסטית.^[1]

בקוראן

המילה חניף נזכרת בקוראן 12 פעמים, 8 מתוכן ביחס לאברהם. כך, למשל, בסורה 3, סורת אל עִמְראן / איה (פסוק) 95: "אמור, אמת אמר אלוהים, לכן לכו בעקבות דת אברהם אשר נהג כחניף ולא היה בין עובדי האלילים". על סמך פסוק זה ואחרים התקבעה דמותו של אברהם כמודל המונותאיסטי האולטימטיבי. במסורת המוסלמית "דת אברהם" (בערבית: ملة إبراهيم) מכונה לעיתים "חניפיה". ההבדל בין חניף לבין יהודים ונוצרים משתקף בסורה 3, סורת אל עִמְראן / איה (פסוק) 67: "אברהם לא היה יהודי ולא נוצרי, אלא היה חניף מוסלמי, ולא היה בין עובדי האלילים". המילה "מוסלמי" בפסוק זה (مسلم), פירושה מי שמתמסר לעבודת האל לבדו, ולא בהכרח מי שמשתייך לדת האסלאם של מוחמד, שטרם הופיעה בזמנו של אברהם.

הקוראן מפציר במוחמד לנהוג כחניף, שכן זוהי הצורה הטבעית (בערבית: فطرة, בתעתיק מדויק: פִטְרה) בה ברא אלוהים את האדם (סורה 30, סורת א-רוּם / איה 30). גם שאר בני האדם נקראים לנהוג כחניפים (סורה 22, סורת אל-חג' / איה 31; סורה 98, אלבינה / איה 5).

במסורת המוסלמית

המסורת המוסלמית מזהה דמויות נוספות כחניפים, קרי, מונותאיסטים, מן התקופה הקדם-אסלאמית שנהגו לפי דתו של אברהם (החניפיה). בין השאר נזכרים שמותיהם של ורקה בן נופל (אנ'), עביד אללה בן ג'חש (אנ'), עת'מאן בן חוארת' (אנ') וזיד בן עמר בן נפיל. מסופר כי חלק מעובדי האלילים טענו שהם חניפים, למרות שקיימו רק חלק מהטקסים של דת החניפיה, כמו העלייה לרגל למכה וביצוע ברית מילה.^[2]

המילה "חניף" משמשת לעיתים כמקבילה למילה "מסלם" (مسلم, כלומר: "מוסלמי"), והצורה "חניפיה" כמתייחסת לדת האסלאם.^[3] משמעויות אלה צמחו על רקע התפיסה שהאסלאם הוא המשכה האמיתי של הדת המונותאיסטית הטהורה של אברהם.

במקורות חוץ-אסלאמיים

בספרות המדרשית השורש חנ"ף מקושר למינים, ובסורית הצורה "חנפא" מציינת עובדי אלילים לא-נוצרים. על רקע זה השתמשו כותבים נוצרים מהתקופה העבאסית במונח "חניף" ככינוי גנאי למוסלמים.^[4]

קישורים חיצוניים

חניף, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ ראו מילון ליין, בערך ח.נ.ף.
^ Rubin, Uri. "Ḥanīf ." Encyclopaedia of the Qurʾān.
^ Watt, W. Montgomery. "Ḥanīf." Encyclopaedia of Islam.
^ Rubin, Ibid.

[1] ראו מילון ליין, בערך ח.נ.ף.

[2] Rubin, Uri. "Ḥanīf ." Encyclopaedia of the Qurʾān.

[3] Watt, W. Montgomery. "Ḥanīf." Encyclopaedia of Islam.

[4] Rubin, Ibid.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=מאמינים במוזותיאיזם מהתקופה הקדם איסלאמית|אחר=אחת מארבע האסכולות הפרשניות של האסלאם הסוני|ראו=[[האסכולה החנפית]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=מאמינים במונותיאיזם מהתקופה הקדם איסלאמית|אחר=אחת מארבע האסכולות הפרשניות של האסלאם הסוני|ראו=[[האסכולה החנפית]]}}
-'''חניף''' (ב[[ערבית]]: '''حنيف''', רבים: '''حنفاء''', חנפאא') הוא מונח [[ערבית|ערבי]] המתייחס ל[[מונותאיזם|מונותאיסט]] מן התקופה ה[[קדם אסלאם|קדם-אסלאמית]] שאינו [[יהודי]] או [[נוצרי]].
+'''חניף''' (ב[[ערבית]]: '''حنيف''', רבים: '''حنفاء''', חֻנַפָאאְ') הוא מונח [[ערבית|ערבי]] המתייחס ל[[מונותאיזם|מונותאיסט]] מן התקופה ה[[קדם-אסלאם|קדם-אסלאמית]] שאינו [[יהודי]] או [[נוצרי]].
 ==אטימולוגיה==
-השורש הערבי ח.נ.ף מציין "נטייה", ובפרט "נטייה למצב הנכון". לפיכך "חניף" הוא מי שנטה מן ה[[דת]] הקיימת אל הדת הנכונה המונותאיסטית.‏‏<ref>‏ראו מילון ליין, בערך ח.נ.ף.‏</ref>
+השורש הערבי חנ"ף מציין "נטייה", ובפרט "נטייה למצב הנכון". לפיכך "חניף" הוא מי שנטה מן ה[[דת]] הקיימת אל הדת הנכונה – המונותאיסטית.{{הערה|ראו מילון ליין, בערך ח.נ.ף.}}
 ==בקוראן==
-המילה חניף נזכרת ב[[קוראן]] 12 פעמים, 8 מתוכן ביחס ל[[אברהם]]. כך, למשל, ב[[סורה]] 3, [[סורת אל עמראן|סורת אל עִמְראן]] / [[איה (פסוק)]] 95: "אמור, אמת אמר אלוהים, לכן לכו בעקבות דת אברהם אשר נהג כחניף ולא היה בין [[פגניות|עובדי האלילים]]". על סמך פסוק זה ואחרים התקבעה דמותו של אברהם כמודל המונותאיסטי האולטימטיבי. ב[[חדית'|מסורת המוסלמית]] דת אברהם (בערבית: ملة إبراهيم) מכונה לעתים "חניפיה". ההבדל בין חניף לבין יהודים ונוצרים משתקף בסורה 3, סורת אל עִמְראן / [[איה (פסוק)]] 67: "אברהם לא היה יהודי ולא נוצרי, אלא היה חניף מוסלמי, ולא היה בין עובדי האלילים". המילה "מוסלמי" בפסוק זה (مسلم), פירושה מי שמתמסר לעבודת האל לבדו, ולא בהכרח מי שמשתייך לדת האסלאם של [[מוחמד]], שטרם נגלתה בזמנו של אברהם.
+המילה חניף נזכרת ב[[הקוראן|קוראן]] 12 פעמים, 8 מתוכן ביחס ל[[אברהם]]. כך, למשל, ב[[סורה]] 3, [[סורת אל עמראן|סורת אל עִמְראן]] / [[איה (פסוק)]] 95: "אמור, אמת אמר אלוהים, לכן לכו בעקבות דת אברהם אשר נהג כחניף ולא היה בין [[פגניות|עובדי האלילים]]". על סמך פסוק זה ואחרים התקבעה דמותו של אברהם כמודל המונותאיסטי האולטימטיבי. ב[[חדית'|מסורת המוסלמית]] "דת אברהם" (בערבית: ملة إبراهيم) מכונה לעיתים "חניפיה". ההבדל בין חניף לבין יהודים ונוצרים משתקף בסורה 3, סורת אל עִמְראן / [[איה (פסוק)]] 67: "אברהם לא היה יהודי ולא נוצרי, אלא היה חניף מוסלמי, ולא היה בין עובדי האלילים". המילה "מוסלמי" בפסוק זה (مسلم), פירושה מי שמתמסר לעבודת האל לבדו, ולא בהכרח מי שמשתייך לדת האסלאם של [[מוחמד]], שטרם הופיעה בזמנו של אברהם.
 הקוראן מפציר במוחמד לנהוג כחניף, שכן זוהי הצורה הטבעית (בערבית: فطرة, בתעתיק מדויק: פִטְרה) בה ברא אלוהים את האדם (סורה 30, [[סורת א-רום|סורת א-רוּם]] / איה 30). גם שאר בני האדם נקראים לנהוג כחניפים (סורה 22, [[סורת אל-חג']] / איה 31; סורה 98, [[סורת אל-בינה|אלבינה]] / איה 5).
 ==במסורת המוסלמית==
-[[חדית'|המסורת המוסלמית]] מזהה דמויות נוספות כחניפים, קרי, מונותאיסטים, מן התקופה הקדם-אסלאמית שנהגו לפי דתו של אברהם (החניפיה). בין השאר נזכרים שמותיהם של ורקה בן נופל, עביד אללה בן ג'חש, עת'מאן בן אלחוירת' וזיד בן עמרו בן נפיל. מסופר כי חלק מעובדי האלילים טענו שהם חניפים, למרות שקיימו רק חלק מהטקסים של דת החניפיה, כמו ה[[חג'|עלייה לרגל]] ל[[מכה]] וביצוע [[ברית מילה]].‏‏<ref>‏Rubin, Uri. "Ḥanīf ." Encyclopaedia of the Qurʾān. ‏</ref>
+[[חדית'|המסורת המוסלמית]] מזהה דמויות נוספות כחניפים, קרי, מונותאיסטים, מן התקופה הקדם-אסלאמית שנהגו לפי דתו של אברהם (החניפיה). בין השאר נזכרים שמותיהם של ורקה בן נופל {{אנ|Waraka ibn Nawfal}}, עביד אללה בן ג'חש {{אנ|Ubayd-Allah ibn Jahsh}}, עת'מאן בן חוארת' {{אנ|Uthman ibn Huwarith}} וזיד בן עמר בן נפיל. מסופר כי חלק מעובדי האלילים טענו שהם חניפים, למרות שקיימו רק חלק מהטקסים של דת החניפיה, כמו ה[[חג'|עלייה לרגל]] ל[[מכה]] וביצוע [[ברית מילה]].{{הערה|Rubin, Uri. "Ḥanīf ." Encyclopaedia of the Qurʾān.|כיוון=שמאל}}
-המילה "חניף" משמשת לעתים כמקבילה למילה "מסלם" (مسلم, כלומר: "מוסלמי"), והצורה "חניפיה" כמתייחסת לדת האסלאם.‏‏<ref>‏Watt, W. Montgomery. "Ḥanīf." Encyclopaedia of Islam. ‏</ref> משמעויות אלה צמחו על רקע התפיסה שהאסלאם הוא המשכה האמיתי של הדת המונותאיסטית הטהורה של אברהם.
+המילה "חניף" משמשת לעיתים כמקבילה למילה "מסלם" (مسلم, כלומר: "מוסלמי"), והצורה "חניפיה" כמתייחסת לדת האסלאם.{{הערה|Watt, W. Montgomery. "Ḥanīf." Encyclopaedia of Islam.|כיוון=שמאל}} משמעויות אלה צמחו על רקע התפיסה שהאסלאם הוא המשכה האמיתי של הדת המונותאיסטית הטהורה של אברהם.
 ==במקורות חוץ-אסלאמיים==
-ב[[מדרש|ספרות המדרשית]] השורש ח.נ.ף מקושר ל[[מינות (יהדות)|מינים]], וב[[סורית]] הצורה "חנפא" מציינת עובדי אלילים לא-נוצרים. על רקע זה השתמשו כותבים נוצרים בתקופת [[בית עבאס|האימפריה העבאסית]] במונח "חניף" ככינוי גנאי למוסלמים.‏‏<ref>‏Rubin, Ibid.‏</ref>
+ב[[מדרש|ספרות המדרשית]] השורש חנ"ף מקושר ל[[מינות (יהדות)|מינים]], וב[[סורית]] הצורה "חנפא" מציינת עובדי אלילים לא-נוצרים. על רקע זה השתמשו כותבים נוצרים מ[[התקופה העבאסית]] במונח "חניף" ככינוי גנאי למוסלמים.{{הערה|Rubin, Ibid.|כיוון=שמאל}}
+==קישורים חיצוניים==
+* {{בריטניקה}}
 == הערות שוליים ==
+{{הערות שוליים}}
-<references />
+{{בקרת זהויות}}
-[[קטגוריה:אסלאם]]
-[[קטגוריה:דתות מונותאיסטיות]]
+[[קטגוריה:מושגים באסלאם]]
-[[en:Hanif]]
+[[קטגוריה:דתות מונותאיסטיות]]
-[[ar:حنيفية]]
-[[arz:حنيفية]]
-[[bg:Ханифи]]
-[[cs:Haníf]]
-[[de:Hanīf]]
-[[es:Hanif]]
-[[fr:Hanif]]
-[[it:Hanif]]
-[[ms:Hanif]]
-[[nl:Hanif]]
-[[ru:Ханифизм]]
-[[tr:Hanif]]
-[[ur:حنیف]]