הגירת פלסטינים מרצועת עזה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־18:13, 4 בינואר 2024

הגירת פלסטינים מרצועת עזה היא עזיבה, זמנית או לצמיתות, של אוכלוסייה פלסטינית מרצועת עזה למדינות אחרות. על פי הערכות תופעה זו התגברה מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה והסגר שהטילה ישראל בעקבותיה אולם אין מידע מדויק לגבי ממדי ההגירה.

רקע

לפני מלחמת העצמאות מנתה האוכלוסייה ברצועת עזה כ-71 אלף איש. בעקבות המלחמה והנכבה גדלה אוכלוסייה ברצועה ביותר מפי 3, לכ-268 אלף איש, שרובם פליטים^[1].

תחת שלטון מצרים

ערך מורחב – רצועת עזה תחת שלטון מצרים

לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בין ישראל ומצרים בסוף שנת 1948 נשארה רצועת עזה בידי מצרים. על תושביה ממשל צבאי מצרי. מצרים ניהלה את הרצועה אך תושביה נותרו חסרי אזרחות, ותנועתם הייתה מוגבלת ותלויה בקבלת היתרים מיוחדים מהממשל^[2]. זאת בניגוד לירדן שסיפחה את הגדה המערבית והעניקה אזרחות לתושביה ודרכון ירדני שאפשר להם חופש תנועה בעולם. לאחר מהפכת הקצינים החופשיים במצרים, הונהגה רפורמה שאפשרה לתושבי הרצועה ללמוד בחינם באוניברסיטאות מצריות, ואף הובטחה להם משרה בשירות הציבורי^[3]^[4]. אלפי פלסטינים ניצלו את ההזדמנות לזכות בהשכלה גבוהה^[5], ורבים מהם מצאו תעסוקה במדינות המפרץ.^[4]

תחת מדינת ישראל

במלחמת ששת הימים כבשה ישראל את רצועת עזה מידי מצרים, כמו גם שטחים נרחבים בסיני, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. בממשלת ישראל היה קונצנזוס שרצועת עזה תישאר בשליטה ישראלית עד שתסופח באופן רשמי, היות שנכללה בגבולות ארץ ישראל המנדטורית ואף מדינה אחרת לא טענה לריבונות עליה,^[6] בניגוד לגדה המערבית שעתידה היה שנוי במחלוקת בקרב הממשלה, והוחלט לדחות את הדיון במעמדה. אך בעוד הממשלה החליטה על סיפוח מזרח ירושלים, היא נמנעה מהחלטה על סיפוח מיידי של הרצועה משום שחששה לתת אזרחות ל-400 אלף תושביה, מחציתם פליטי 1948. בהתאם לכך, במשך כשנה ניסתה ממשלת ישראל לצמצם ככל האפשר את מספר הערבים החיים ברצועת עזה, ובפרט את אוכלוסיית הפליטים, באמצעות תוכנית ששימרה ברצועה במכוון רמת חיים נמוכה ורמת אבטלה גבוהה, וסיפקה תמריצים למשפחות וליחידים תמורת הגירתם מעזה, בעיקר לירדן.^[6]^[7] בראש הגוף האחראי לביצוע התכנית עמדה עדה סרני.^[8]^[9] בעקבות פעולת כראמה החליטה ממשלת ירדן ביולי 1968 לאסור מעבר של אנשים מרצועת עזה לשטחה, וההגירה מהרצועה נפסקה כמעט לחלוטין. בנוסף, הקרב בכראמה הפך לסמל בציבור הפלסטיני, וההתנגדות הפלסטינית החמושה נגד כוחות צה״ל ברצועת עזה התגברה. לאור זאת אימצה ישראל מדיניות לפיתוח כלכלי ברצועה כדי ליצור תעסוקה ורווחה שירחיקו את האוכלוסייה מההצטרפות לההתנגדות המזוינת.^[6] עד סוף 1968 היגרו מהרצועה יותר מ-31 אלף איש, כ-8% מהאוכלוסייה.^[1]

אף על פי שהתכנית לא השיגה את מטרותיה הדמוגרפיות, למדיניות ההגירה הישראלית הייתה השפעה ארוכת טווח על הדמוגרפיה הפלסטינית ברצועת עזה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 94,200 עזתים (23.5% מאוכלוסיית הרצועה ב-1967) עזבו את הרצועה בין השנים 1968–1987. היות שיותר גברים מנשים עזבו על מנת למצוא פרנסה, הוטה היחס בין המינים: ב-1973, למשל, רק 41% מהעזתים בגילאי 25–49 היו גברים.^[7]

בעוד שבשנות ה-70 וה-80 ההגירה הייתה לרוב אינדיבידואלית, בשנות ה-90 היא כללה את כל המשפחה - הבעל, האישה והילדים. ברוב המוחלט של המקרים, הבעלים היגרו ראשונים, ונשותיהם הצטרפו אליהם זמן קצר לאחר מכן. בדרך כלל חזרו הנשים והילדים לאחר שהות מוגבלת של מספר שנים, מתוך רצון לגדל את הילדים בדרך מסורתית ולשמור על זהותם הלאומית.^[10]^[11] אחרים חוזרים על מנת להתחתן או משום חוזרים משום שחוזה עבודתם הסתיים.^[11] סקר משנת 1999 שנערך באוניברסיטת ביר זית מצא שבשיעור גבוה של משפחות (49 אחוז מהנסקרים) היה לפחות בן משפחה אחד שהיגר.^[10]

מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה

ערך מורחב – השתלטות חמאס על רצועת עזה

לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007 הטילו ישראל ומצרים סגר על הרצועה. תחת שלטון חמאס והסגר עלתה האבטלה ברצועה לכ-40% בממוצע, ובקרב הצעירים כ-70%.^[12] רבים מבקשים לעזוב, אך אין מידע מדויק לגבי ממדי ההגירה. על פי המרכז למורשת המודיעין יצאו מהרצועה מאז 2007 עד 2023 כ-250–350 אלף תושבים^[13]^[14]. על פי דו"ח מנובמבר 2022 של המועצה ליחסי בינלאומיים-פלסטין, מכון המחקר המזוהה עם החמאס, 60 אלף צעירים עזבו את עזה בשנים האחרונות.^[15] לפי נתונים שפורסמו בישראל, ב-2018 עזבו את עזה כ-35 אלף תושבים.^[16]

בין הסיבות להגירה נמנים שיעורי האבטלה (סביב 75%) והעוני (כ-80% מתחת לקו העוני), האלימות מצד משטר החמאס, הסנקציות שהטילה הרשות הפלסטינית וסבבי הלחימה מול צה"ל^[17]. למרות ההגירה מרצועת עזה, האוכלוסייה גדלה במהירות עקב ריבוי טבעי מהגבוהים בעולם, העומד על כ־2.05%^[18].

במלחמת חרבות ברזל עלתה שאלת הגירת האוכלוסייה הפלסטינית מרצועת עזה. חברי ועדת החוץ והביטחון דני דנון (הליכוד) ורם בן ברק (יש עתיד), פרסמו מאמר בעיתון "וול סטריט ג'ורנל", בו קראו לגבש תוכנית שתאפשר הגירת פליטים מרצועת עזה למדינות שיסכימו לקלוט אותם^[19]. ב-1 בינואר 2024 פורסם כי ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר יעמוד בראש צוות לפינוי מרצון של פלסטינים מעזה, ויפעל לאיתור מדינות באירופה שיסכימו לקלוט אותם^[20]^[21].

קישורים חיצוניים

נטעאל בנדל, הגירה, גירוש ומה שביניהם: מה עושים עם עזה?, באתר ישראל היום, 22 בנובמבר 2023
ההגירה מעזה שחמאס מנסה להסתיר, סרטון בערוץ "צבי יחזקאלי", באתר יוטיוב (אורך: 04:36)
דנה בן שמעון, נוטשים את עזה: "עדיף לחיות בכבוד רחוק מהבית מאשר מושפלים בבית", באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2023

הערות שוליים

^ ¹ ² Stuart A. Gabriel and Eitan F. Sabatello, Palestinian Migration from the West Bank and Gaza: Economic and Demographic Analyses, Economic Development and Cultural Change, ‏1986 (באנגלית)
^ Joan Mandell, Gaza: Israel's Soweto, MERIP, ‏1985-10-20 (באנגלית אמריקאית)
^ Oroub El-Abed, The Palestinians in Egypt: Identity, Basic Rights and Host State Policies, Refugee Survey Quarterly 28, 2009, עמ' 531–549
^ ¹ ² Ilana Feldman, Police Encounters: Security and Surveillance in Gaza under Egyptian Rule, Stanford University Press, 2015-05-13, עמ' 4, ISBN 978-0-8047-9537-1. (באנגלית)
^ Laurie Brand, Nasir's Egypt and the Reemergence of the Palestinian National Movement, Journal of Palestine Studies 17, 1988, עמ' 29–45 doi: 10.2307/2536862
^ ¹ ² ³ עמרי שפר רביב, "רוצה אני לקוות שיסתלקו", באתר הזמן הזה, ‏2023-01-25
^ ¹ ² Omri Shafer Raviv, Israeli emigration policies in the Gaza Strip: crafting demography and forming control in the aftermath of the 1967 War, Middle Eastern Studies 57, 2021-03-04, עמ' 342–356 doi: 10.1080/00263206.2020.1864335
^ יוסי מלמן, עזה: מבצע הפינוי הראשון, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005
^ יואב גלבר, יציאת עזה אחרי מלחמת ששת הימים - מארכיון כתב העת האומה, באתר מידה, ‏2016-06-02
^ ¹ ² Palestinian Emigration (II), Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (באנגלית)
^ ¹ ² LUBBAD, Ismail, Palestinian Migration: Any circularity? Demographic and economic perspectives, 2008
^ International Monetary Fund Middle East and Central Asia Dept, West Bank and Gaza: Selected Issues, IMF Staff Country Reports 2023, 2023-09-13 doi: 10.5089/9798400253843.002.A001
^ ספיר ליפקין, ‏התופעה שגוברת וחמאס מנסה להסתיר: "ההגירה מדבקת", באתר ‏מאקו‏, 22 בספטמבר 2023
^ תופעת הגירת צעירים מרצועת עזה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏22 בספטמבר 2023
^ As young Gazans die at sea, anger rises over leaders’ travel, Arab News, ‏2023-01-06 (באנגלית)
^ יובל אברהם, "דור שלם של צעירים מוכשרים בעזה עסוק בשאלה איך לברוח", באתר שיחה מקומית, ‏2022-02-06
^ נוטשים את עזה
^ The World Factbook, Gaza Strip, Central Intelligence Agency, 2023-12-21
^ איתמר אייכנר, יוזמת הטרנספר מרצון של הח"כים דנון ובן ברק: העולם יקלוט פליטים פלסטינים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023
^ מתן וסרמן, ‏"למנוע אסון ברצועה": כיצד והאם ניתן לבצע הגירת פלסטינים מעזה?, באתר מעריב אונליין, 1 בינואר 2024
^ ירון אברהם, ‏כדי לעסוק בסוגיית ה"יום שאחרי": טוני בלייר הגיע לישראל לסדרת פגישות, באתר ‏מאקו‏, 31 בדצמבר 2023

[:1-1] ¹ ² Stuart A. Gabriel and Eitan F. Sabatello, Palestinian Migration from the West Bank and Gaza: Economic and Demographic Analyses, Economic Development and Cultural Change, ‏1986 (באנגלית)

[2] Joan Mandell, Gaza: Israel's Soweto, MERIP, ‏1985-10-20 (באנגלית אמריקאית)

[3] Oroub El-Abed, The Palestinians in Egypt: Identity, Basic Rights and Host State Policies, Refugee Survey Quarterly 28, 2009, עמ' 531–549

[:0-4] ¹ ² Ilana Feldman, Police Encounters: Security and Surveillance in Gaza under Egyptian Rule, Stanford University Press, 2015-05-13, עמ' 4, ISBN 978-0-8047-9537-1. (באנגלית)

[5] Laurie Brand, Nasir's Egypt and the Reemergence of the Palestinian National Movement, Journal of Palestine Studies 17, 1988, עמ' 29–45 doi: 10.2307/2536862

[:2-6] ¹ ² ³ עמרי שפר רביב, "רוצה אני לקוות שיסתלקו", באתר הזמן הזה, ‏2023-01-25

[:3-7] ¹ ² Omri Shafer Raviv, Israeli emigration policies in the Gaza Strip: crafting demography and forming control in the aftermath of the 1967 War, Middle Eastern Studies 57, 2021-03-04, עמ' 342–356 doi: 10.1080/00263206.2020.1864335

[8] יוסי מלמן, עזה: מבצע הפינוי הראשון, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2005

[9] יואב גלבר, יציאת עזה אחרי מלחמת ששת הימים - מארכיון כתב העת האומה, באתר מידה, ‏2016-06-02

[:4-10] ¹ ² Palestinian Emigration (II), Interactive Encyclopedia of the Palestine Question (באנגלית)

[:5-11] ¹ ² LUBBAD, Ismail, Palestinian Migration: Any circularity? Demographic and economic perspectives, 2008

[12] International Monetary Fund Middle East and Central Asia Dept, West Bank and Gaza: Selected Issues, IMF Staff Country Reports 2023, 2023-09-13 doi: 10.5089/9798400253843.002.A001

[13] ספיר ליפקין, ‏התופעה שגוברת וחמאס מנסה להסתיר: "ההגירה מדבקת", באתר ‏מאקו‏, 22 בספטמבר 2023

[14] תופעת הגירת צעירים מרצועת עזה, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ‏22 בספטמבר 2023

[15] As young Gazans die at sea, anger rises over leaders’ travel, Arab News, ‏2023-01-06 (באנגלית)

[16] יובל אברהם, "דור שלם של צעירים מוכשרים בעזה עסוק בשאלה איך לברוח", באתר שיחה מקומית, ‏2022-02-06

[17] נוטשים את עזה

[18] The World Factbook, Gaza Strip, Central Intelligence Agency, 2023-12-21

[19] איתמר אייכנר, יוזמת הטרנספר מרצון של הח"כים דנון ובן ברק: העולם יקלוט פליטים פלסטינים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2023

[20] מתן וסרמן, ‏"למנוע אסון ברצועה": כיצד והאם ניתן לבצע הגירת פלסטינים מעזה?, באתר מעריב אונליין, 1 בינואר 2024

[21] ירון אברהם, ‏כדי לעסוק בסוגיית ה"יום שאחרי": טוני בלייר הגיע לישראל לסדרת פגישות, באתר ‏מאקו‏, 31 בדצמבר 2023

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 20: / שורה 20: @@
 == מאז השתלטות חמאס על רצועת עזה ==
 {{ערך מורחב|השתלטות חמאס על רצועת עזה}}
+לאחר השתלטות חמאס על רצועת עזה בשנת 2007 הטילו ישראל ומצרים סגר על הרצועה. תחת שלטון חמאס והסגר עלתה האבטלה ברצועה לכ-40% בממוצע, ובקרב הצעירים כ-70%.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=International Monetary Fund Middle East and Central Asia Dept|שם=West Bank and Gaza: Selected Issues|כתב עת=IMF Staff Country Reports|כרך=2023|שנת הוצאה=2023-09-13|doi=10.5089/9798400253843.002.A001|קישור=https://www.elibrary.imf.org/view/journals/002/2023/327/article-A001-en.xml}}</ref>  רבים מבקשים לעזוב, אך אין מידע מדויק לגבי ממדי ההגירה. על פי [[המרכז למורשת המודיעין]] יצאו מהרצועה מאז 2007 עד 2023 כ-250–350 אלף תושבים<ref>{{mako|ספיר ליפקין|התופעה שגוברת וחמאס מנסה להסתיר: "ההגירה מדבקת"|70b9c477bbbba81027|news-military/2023_q3|22 בספטמבר 2023}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.terrorism-info.org.il/he/%d7%aa%d7%95%d7%a4%d7%a2%d7%aa-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%95%d7%a2%d7%aa-%d7%a2%d7%96%d7%94/|כותרת=תופעת הגירת צעירים מרצועת עזה|אתר=מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית|תאריך=22 בספטמבר 2023}}</ref>. על פי דו"ח מנובמבר 2022 של המועצה ליחסי בינלאומיים-פלסטין, מכון המחקר המזוהה עם החמאס, 60 אלף צעירים עזבו את עזה בשנים האחרונות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://arab.news/2sr9t|כותרת=As young Gazans die at sea, anger rises over leaders’ travel|אתר=Arab News|תאריך=2023-01-06|שפה=en|תאריך_וידוא=2024-01-04}}</ref> לפי נתונים שפורסמו בישראל, ב-2018 עזבו את עזה כ-35 אלף תושבים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.mekomit.co.il/%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%96%D7%94-%D7%A2%D7%A1%D7%95%D7%A7-%D7%91%D7%A9/|הכותב=יובל אברהם|כותרת="דור שלם של צעירים מוכשרים בעזה עסוק בשאלה איך לברוח"|אתר=שיחה מקומית|תאריך=2022-02-06|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2024-01-04}}</ref>
-מאז [[השתלטות חמאס על רצועת עזה]] בשנת 2007 יצאו מהרצועה כ-250–350 אלף תושבים<ref>{{mako|ספיר ליפקין|התופעה שגוברת וחמאס מנסה להסתיר: "ההגירה מדבקת"|70b9c477bbbba81027|news-military/2023_q3|22 בספטמבר 2023}}</ref>, אולם אין מידע מדויק לגבי ממדי ההגירה מאחר שממשל חמאס אינו מספק נתונים רשמיים בנושא.
 בין הסיבות להגירה נמנים שיעורי ה[[אבטלה]] (סביב 75%) והעוני (כ-80% מתחת ל[[קו העוני]]), האלימות מצד משטר החמאס, ה[[סנקציות]] שהטילה [[הרשות הפלסטינית]] וסבבי הלחימה מול צה"ל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/news/geopolitics/palestinians/article/14597946|כותרת=נוטשים את עזה}}</ref>. למרות ההגירה מרצועת עזה, האוכלוסייה גדלה במהירות עקב [[ריבוי טבעי]] מהגבוהים בעולם, העומד על כ־2.05%<ref>{{צ-מאמר|מחבר=The World Factbook|שם='''Gaza Strip'''|כתב עת=|מו"ל=Central Intelligence Agency|שנת הוצאה=2023-12-21|קישור=https://www.cia.gov/the-world-factbook/countries/gaza-strip/}}</ref>.

	אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
	הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 1.01.2024).	עריכה - שיחה

אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 1.01.2024).

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.