אסמאעיל הנייה
.jpg) | |||||
| לידה |
29 בינואר 1962 שאטי, רצועת עזה תחת הכיבוש המצרי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| נהרג |
31 ביולי 2024 (בגיל 62) טהראן, איראן | ||||
| מדינה |
 הרשות הפלסטינית | ||||
| מקום קבורה |
לוסייל  | ||||
| השכלה |
האוניברסיטה האסלאמית בעזה (1987) | ||||
| מפלגה |
 חמאס | ||||
| בת זוג | עמל הנייה (1980-2024) | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
אִסמאעיל עבד א-סלאם אחמד הנייה (בערבית: إسماعيل عبد السلام أحمد هنية, תעתיק מדויק: אסמאעיל עבד אלסלאם אחמד הניה; 29 בינואר 1962[1] – 31 ביולי 2024), אשר היה מוכר גם בכינוי "אבו אל-עבד" (ابو العبد), היה ראש הלשכה המדינית של חמאס ממאי 2017 עד 31 ביולי 2024, אז נהרג בהתנקשות. קודם לכן כיהן כראש ממשלת הרשות הפלסטינית החמישי מ-2006 עד 2014, ולאחר ההפיכה בעזה ב-2006 המשיך לכהן כראש הממשלה של ארגון הטרור חמאס ברצועת עזה, עד ל-2017, אז הוחלף על ידי יחיא סינוואר.
הנייה היה אחד מראשי הנהגת ארגון חמאס לאחר הריגת אחמד יאסין ועבד אל עזיז א-רנתיסי ב-2004, ובאפריל 2012 נבחר גם לכהן כראש הלשכה המדינית של הארגון בעזה[2], עד להחלפתו בשנת 2017 על ידי יחיא סנוואר. לאחר שסיים את תפקידו בעזה ב-2017 עבר להתגורר בקטר.
ב-31 ביולי 2024 נהרג בהתנקשות המיוחסת לישראל בבית הארחה בטהראן[3], ויחיא סנוואר נבחר לכהן במקומו כראש הלשכה המדינית של חמאס.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנייה נולד ב-1962 במחנה הפליטים שאטי שברצועת עזה לאב דייג ממשפחה שברחה לשם מהכפר אל-ג'ורה שליד אשקלון. אביו מת בילדותו.
בנעוריו עבד בישראל כטייח באשקלון במשך 9 שנים כדי לסייע בפרנסת משפחתו[4][5]. במהלך שנות ה-80 היה פעיל במסגרת מועצת הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית של עזה, ואף כיהן כיו"ר המועצה למשך שנתיים. במהלך תקופה זו הרבה להתעמת עם מוחמד דחלאן, יו"ר "השביבה" ולימים ממנהיגי תנועת פת"ח. בשנת 1987 קיבל תואר בספרות ערבית מהאוניברסיטה האסלאמית של עזה. באותה שנה הושם במעצר מנהלי לחצי שנה.
החל מ-1989 ריצה הנייה עונש של שלוש שנות מאסר בכלא קציעות. עם שחרורו גורש לדרום לבנון ב-1992, חזר לעזה כעבור שנה יחד עם יתר 416 המגורשים והתמנה למזכיר חבר הנאמנים של האוניברסיטה האסלאמית בעזה ולמנהלה האדמיניסטרטיבי. הנייה הגיש את מועמדותו לבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית הראשונה, אך פרש מהתמודדות בעקבות לחצים מצד תנועת חמאס שהחרימה את הבחירות.
לאחר שחרור שייח' אחמד יאסין מהכלא ב-1997 מונה הנייה לראש לשכתו. ב-6 בספטמבר 2003, במבצע קטיף כלניות שנועד לחסל את צמרת החמאס, כאשר שהה בדירה בעזה עם צמרת חמאס ובהם השייח' יאסין, נפצע הנייה קל בזרועו מפצצות שהטיל חיל האוויר.
מעמדו של הנייה בתנועת חמאס הלך והתחזק במשך האינתיפאדה השנייה בשל קרבתו ליאסין וחיסול מרבית צמרת חמאס על ידי מדינת ישראל. בדצמבר 2005 נבחר לעמוד בראש רשימת חמאס, ובבחירות שהתקיימו ב-25 בינואר 2006 הוביל את התנועה לניצחון על תנועת פת"ח ונבחר לראשות ממשלת הרשות הפלסטינית החל מ-19 בפברואר 2006.
בתקופתו סבלה הרשות הפלסטינית מעיצומים כלכלים, עקב היות חמאס ארגון טרור. בדצמבר 2006 נסע הנייה לסבב פגישות בעולם הערבי במטרה לגייס כספים. כשחזר, ב-14 בדצמבר 2006, נעשה ניסיון להתנקש בחייו על ידי כמה פעילי פת"ח. הנייה לא נפגע, אך אחד משומריו נהרג ובנו נפצע[6].
בעקבות החרם ועל רקע חטיפת גלעד שליט ואירועים אלימים בין פת"ח לחמאס, הוחלט על הקמת ממשלת אחדות פלסטינית. ממשלה זו הושבעה בסופו של דבר ב-17 במרץ 2007 והיא הורכבה מנציגי רוב המפלגות הפלסטיניות. בראשה עמד הנייה וסגנו היה עזאם אל-אחמד מפת"ח. הממשלה סירבה להכיר רשמית במדינת ישראל, ועל כן לא זכתה להכרה מצד ממשלת ישראל בראשותו של אהוד אולמרט. מדינות נוספות בעולם לא הכירו בהנהגת החמאס: מזכ"ל האו"ם באן קי מון סירב להיפגש עם הנייה כאשר היה בביקור באזור במרץ 2007. באפריל 2007 סירבה ממשלת הולנד לבקשת הנייה להיכנס לתחומה כדי להשתתף בכנס אירופי-פלסטיני, בנימוק שהאיחוד האירופי רואה בחמאס ארגון טרור.
ב-14 ביוני 2007 הודיע נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס על פיטורי הנייה מתפקיד ראש הממשלה עקב העימותים ברצועת עזה[7]. חמאס סירב לקבל את פיטוריו והנייה המשיך לשלוט ברצועת עזה. בתפקידו זה הוביל את רצועת עזה במבצע עופרת יצוקה, שבו נהרגו 1,166 פלסטינים והוחרבו מרבית בנייני הממשל, וכן בתיהם של פעילי חמאס רבים. הנייה עצמו הסתתר במהלך המבצע, ולא הופיע בציבור מחשש לחייו, אך הופיע בשני שידורי טלוויזיה בערוץ של החמאס, והכריז "עזה לא תישבר – הניצחון שלנו על הציונים קרוב"[8].
ב-2010 הכריז כי חמאס יקבל הסדר עם ישראל גם בניגוד לעמדות הארגון אם כך ייקבע במשאל עם ובכפוף לתנאים נוספים[9]. הנייה נמנה עם מובילי עסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו מהכלא הישראלי כ-1,027 אסירים פלסטינים, בהם 280 רוצחים שנשפטו למאסר עולם, בתמורה לשחרורו של גלעד שליט. בחגיגות בעזה לרגל השחרור ציין הנייה שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני"[10].
בפברואר 2017 נבחר יחיא סנוואר בבחירות פנימיות למנהיג חמאס ברצועת עזה[11], והחליף את הנייה. בין השניים היו חיכוכים[12]. מאז החליף הנייה את ח'אלד משעל כראש הלשכה המדינית של חמאס ועבר לקטר[13].
ב-20 במאי 2024 התובע של בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג, כרים קאן, ביקש להוציא צו מעצר להנייה, במסגרת חקירת בית הדין הפלילי על מספר סעיפים של פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך מלחמת חרבות ברזל. בקשה לצווי מעצר בחשדות דומים הוגשה גם נגד יחיא סינוואר ומוחמד דף, במקביל הוגשה בקשה לצווי מעצר בגין חשד לפשעים נגד האנושות גם עבור ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט[14].
ביולי 2014 במהלך מבצע צוק איתן הפציץ חיל האוויר הישראלי את ביתו, אך הנייה לא שהה בו באותה עת ולא נפגע[15].
ב-25 במרץ 2019, כתגובה לירי רקטת M-75 של חמאס על בית במושב משמרת, תקף חיל האוויר, לצד מטרות רבות נוספות, את לשכתו של הנייה בעזה[16].
ב־31 ביולי 2024 נהרג יחד עם שומר ראשו מפיצוץ חדרו בבית הארחה של משמרות המהפכה בטהראן, אליה הגיע לשם השתתפות בטקס ההשבעה של נשיא איראן מסעוד פזשכיאן[3]. חמאס ואיראן טענו כי ישראל עמדה מאחורי ההתנקשות. הלווייתו נערכה במסגד האימאם מוחמד אבן עבד אל-והאב והוא נקבר בקטר.
דעותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחס לישראל וליהודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנייה אמר מספר פעמים כי חמאס לעולם לא תכיר בישראל, למשל בזמן ביקור באיראן ב-2006[17] וגם ב-2012[18]. לאחר מותו בכיר החמאס ח'ליל אל-חיה אמר כי זו הייתה "הסיסמה של הנייה"[19].
ב-28 בינואר 2006, עם הניצחון של חמאס בבחירות ברצועת עזה, העניק איסמעיל הנייה ריאיון לעיתונאי הישראלי שלומי אלדר, בו אמר שאינם עוינים את היהודים מכיוון שהם יהודים, אלא מכיוון שהם כבשו את אדמתם[20].
בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל אמר כי חמאס מוכן לדון בפתרון שתי המדינות בהינתן תנאים שכוללים הפסקת אש, וסיוע הומניטרי לתושבי רצועת עזה[21].
על פיגועי 11 בספטמבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 במאי 2011, כחלק מהמלחמה של ארצות הברית באל-קאעדה בעקבות פיגועי 11 בספטמבר, הרגו כוחות קומנדו של ארצות הברית את אוסאמה בן לאדן. בניגוד לפת"ח שברך על החיסול, הנייה כינה את בן-לאדן קדוש ושהיד, וגינה את הריגתו: ”אנו רואים בכך המשך של המדיניות האמריקאית המבוססת על דיכוי ושפיכת דם מוסלמי וערבי... אנו מגנים את ההתנקשות וההרג של לוחם קדוש ערבי. אנו מבקשים מאלוהים להעניק לו רחמים עם המאמינים האמיתיים והשהידים”[22][23].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנייה התגורר בדוחה, היה נשוי ונולדו לו 13 ילדים. יש לו שני אחים ושמונה אחיות, שלוש מהן נישאו לבדואים ישראלים, והן בעלות אזרחות ישראלית ומתגוררות בתל שבע[24]. הונו הוערך ב-2.5–4 מיליארד דולר[25].
ב-2014 רכש שטח אדמה של 2,500 מ"ר ברחוב עומאר אל־מוכתאר בשכונת היוקרה א-רימאל בעזה תמורת 4 מיליון דולר[26].
בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל נהרגו נכדו הגדול ונכדתו[27]. באפריל 2024 נעצרה אחותו שגרה בתל שבע בחשד לקשר עם מחבלי חמאס והסתה לטרור[28]. באותו חודש שלושה מילדיו ושלושה מנכדיו נהרגו יחד בתקיפת חיל האוויר הישראלי במחנה הפליטים שאטי[29]. ב-25 ביוני נהרגה גם אחותו, בתקיפה במחנה שאטי[30].
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
אסמאעיל הנייה נפגש עם עלי חמנאי, 12 בפברואר 2012 -
אסמאעיל הנייה עם משלחת חמאס ברוסיה, 13 בספטמבר 2022 -
מנהיגי חמאס, 2012
.jpg)
.jpg)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוני שקד, אמירה לם, שחר גינוסר, "דוקטור אסמאעיל ומיסטר הנייה", מוסף 7 ימים, 9 בינואר 2009, עמודים 27–32
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסמאעיל הנייה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אסמאעיל הנייה, באתר Last.fm (באנגלית)- שלומי אלדר, ראיון בלעדי עם אסמאעיל הנייה, באתר nana10, 7 באוקטובר 2008
- ראיון עם אסמעיל הנייה (בערבית), אל-ג'זירה (2022)
- 62 שנות טרור: חייו ומותו של אסמאעיל הנייה - מספר שתיים בארגון חמאס, באתר i24news, 31 ביולי 2024
- עינב חלבי, ירון דרוקמן, יד ימינו של יאסין, מיליארדר, "הפנים הקשוחות של חמאס" | איסמעיל הנייה - פרופיל, באתר ynet, 31 ביולי 2024
- אסמאעיל הנייה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל המזרח התיכון | ||
- ^ אסמאעיל הנייה, בספר "The Encyclopedia of the Arab-Israeli Conflict" (באנגלית)
- ^ אבי יששכרוף, החמאס ברצועה ערך בחירות חשאיות להנהגת הארגון: המנצח הגדול - הנייה, באתר הארץ, 24 באפריל 2012
- ^ 1 2 נדב איל, עינב חלבי, ליאור בן ארי, איסמעיל הנייה חוסל בטהרן, חמאס מאשים את ישראל, באתר ynet, 31 ביולי 2024
- ^ החבר הישראלי של הנייה: "אחלה בן אדם שבעולם, היה בחתונה של בתי", באתר מעריב אונליין, 19 בנובמבר 2019
- ^ יניר יגנה, "איסמאעיל הנייה עבד אצלי 9 שנים, היה בחתונה של הבת שלי", באתר וואלה, 31 ביולי 2024
- ^ ברק רביד, ניסיון התנקשות בחייו של הנייה, באתר nrg, 14 בדצמבר 2006
- ^ עלי ואקד וסוכנויות הידיעות, אבו מאזן החליט: מפרק את ממשלת האחדות, באתר ynet, 14 ביוני 2007
- ^ אבי יששכרוף, איסמעיל הנייה: עזה לא תישבר - הניצחון קרוב, באתר הארץ, 12 בינואר 2009
- ^ הניה מפתיע: נסכים להסדר אחרי משאל עם, באתר וואלה, 1 בדצמבר 2010
- ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011
- ^ יאסר עוקבי, איסמעיל הנייה הודח מהנהגת חמאס, יחיא סנואר נבחר במקומו, באתר מעריב אונליין, 13 בפברואר 2017
- ^ דניאל סיריוטי, קרע חסר תקדים בחמאס: ארגון הטרור מפוצל בין סינוואר להנייה, באתר ישראל היום, 21 בנובמבר 2018
- ^ אריה יואלי, דיווח פלסטיני: צה"ל תוקף את ביתו של איסמעיל הנייה, באתר "סרוגים", 13 במאי 2021
- ^ עומר שחר, חמאס: "מכינים תגובה משפטית לבקשת צווי המעצר של האג", באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 ביוני 2024
- ^ ערוץ 7, תיעוד - תקיפת ביתו של אסמאעיל הנייה, באתר ערוץ 7, 29 ביולי 2014
- ^ טל לב רם, צה"ל מאשר: תקפנו את הלשכה של איסמעיל הנייה, באתר מעריב אונליין, 25 במרץ 2019
- ^ איי.פי, הנייה: לעולם לא נכיר בישראל, באתר ynet, 8 בדצמבר 2006
- ^ איסמעיל הנייה בטהרן: לעולם לא נכיר בישראל, המאבק יימשך, באתר ynet, 11 בפברואר 2012
- ^ חבר הלשכה המדינית של חמאס: נרדוף את ישראל עד שתיעקר מאדמתנו, באתר חמ"ל, 1 באוגוסט 2024
- ^ הצינור, 8 בנובמבר 2023, עם מיקרופון של ערוץ עשר, כאחד האדם - שלומי אלדר בראיון פנים מול פנים עם אסמאעיל הנייה, ויותר מפעם אחת, באתר אינסטגרם, נובמבר 2023
- ^ Haniyeh says Hamas ready for negotiations on a two-state solution if Israel stops war on Gaza Ahram Online, Wednesday 1 Nov 2023
- ^ Hamas in Their Own Words הליגה נגד השמצה, 2011
- ^ Bush, victims, world leaders react to bin Laden's death, nbc news, May 2, 2011
- ^ יעל דן, ריאיון עם אחיינו של איסמעיל הנייה. דצמבר 2018, גלי צה"ל
- ^ מלונות יוקרה ורכבי פאר: המיליארדרים של חמאס, ובן המנהיג שחובב אלכוהול, באתר ynet, 7 בנובמבר 2023
- ^ דורון פסקין, תנועת התנגדות שהיא גם עסק: כך הפכו בכירי חמאס לטייקונים שצוברים נדל”ן, באתר כלכליסט, 13 ביולי 2014
- ^ ישראל לפקוביץ, דיווח: נכדו של מנהיג חמאס חוסל בתקיפה ישראלית - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 21 בנובמבר 2023
- ^ שב"כ והמשטרה עצרו את אחותו של איסמעיל הנייה - תושבת הנגב, באתר עכשיו 14, 1 באפריל 2024
- ^ שלושה מילדיו של איסמעיל הנייה חוסלו בעיר עזה, באתר ynet, 10 באפריל 2024
- ^ אחותו של איסמעיל הנייה נהרגה בתקיפה ברצועת עזה | דיווח, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2024
| חמאס
| ||
|---|---|---|
| מחלקות | הלשכה המדינית של החמאס • גדודי עז א-דין אל-קסאם | |
| היסטוריה | אמנת חמאס • תמיכת איראן בחמאס • תמיכת טורקיה בחמאס | |
| קרבות ומלחמות | האינתיפאדה הראשונה • האינתיפאדה השנייה • עימות חמאס–פת"ח ברצועת עזה • מבצע עופרת יצוקה • מבצע עמוד ענן • מבצע צוק איתן • מבצע שומר החומות • מבצע חגורה שחורה • מתקפת הפתע על ישראל • מלחמת חרבות ברזל | |
| פיגועים | רצח אבי סספורטס ואילן סעדון • חטיפת נסים טולדנו ורציחתו • הפיגוע בקו 5 • הפיגועים באוטובוסים בקו 18 בירושלים • הפיגוע בדיזנגוף סנטר • הפיגוע בדולפינריום • הפיגוע במסעדת סבארו • הפיגוע במלון פארק • הפיגוע במסעדת מצה • רצח שלושת הנערים | |
| מנהיגים | אחמד יאסין • יחיא עיאש • אחמד ג'עברי • עבד אל-עזיז א-רנתיסי • ח'אלד משעל • יחיא סינוואר • אסמאעיל הנייה | |
| תקשורת, תעמולה וחינוך | ערוץ אל-אקצא • האוניברסיטה האסלאמית בעזה • תקוף, תעשה פיגועים • חלוצי המחר • מערך ההסברה של החמאס • סוכנות הידיעות שהאב • מרכז המידע הפלסטיני | |
| הקודם: אחמד קריע |
ראש ממשלת הרשות הפלסטינית 19 בפברואר 2006 – 14 ביוני 2007 |
הבא: סלאם פיאד |
- ראשי ממשלת הרשות הפלסטינית
- חברי הלשכה המדינית של חמאס
- חברי המועצה המחוקקת הפלסטינית
- עצירים מנהליים בישראל
- מגורשי החמאס ללבנון
- ראשי ארגוני טרור אסלאמי
- ראשי ארגוני טרור פלסטיני
- רצועת עזה: אישים
- פלסטינים שהופיעו ברשימת טיים 100
- בוגרי האוניברסיטה האסלאמית בעזה
- פעילי טרור שנהרגו
- מחבלים עולמיים שהוכרזו באופן מיוחד
- פעילי חמאס שנהרגו במלחמת חרבות ברזל
- פלסטינים שנולדו ב-1962
- פלסטינים שנפטרו ב-2024