לדלג לתוכן

גטו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 62.0.209.1 (שיחה) לעריכה האחרונה של OBZR
מ בוט החלפות: מגפ\1
 
(76 גרסאות ביניים של 55 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת התיישבות יהודית|אחר=מחזה מאת יהושוע סובול|ראו=[[גטו (מחזה)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=צורת התיישבות יהודית בגולה|אחר=מחזה מאת יהושוע סובול|ראו=[[גטו (מחזה)]]}}
[[קובץ:ViaCapocciutoNelGhettoByRoeslerFranz.jpg|שמאל|ממוזער|240px|סמטה בגטו רומא, צוירה על ידי אטורֶה רוסלר פרנץ ב-[[1880]]]]
[[קובץ:ViaCapocciutoNelGhettoByRoeslerFranz.jpg|שמאל|ממוזער|240px|סמטה בגטו רומא, צוירה על ידי אטורֶה רוסלר פרנץ ב-[[1880]]]]
'''גטו''' (בעבר רווח הכתיב '''גיטו'''; מ[[איטלקית]]: '''Ghetto''') בהקשר ה[[היסטוריה|היסטורי]]-[[יהודים|יהודי]] הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית ב[[גלות|גולה]] ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה [[תרבות|תרבותית]] מה[[עם|עמים]] הלא-יהודיים. מקור המונח "גטו" ב[[גטו ונציה|רובע היהודי בעיר ונציה]] ב{{ה|מאה ה-16}}, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית:''' Ghetto'''), ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים ב[[אירופה]].
'''גטו''' (בעבר רווח הכתיב '''גיטו'''; מ[[איטלקית]]: '''Ghetto''') בהקשר ה[[היסטוריה|היסטורי]]-[[יהודים|יהודי]] הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית ב[[גלות|גולה]] ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה [[תרבות]]ית מה[[עם|עמים]] הלא-יהודיים. מקור המונח "גטו" ב[[גטו ונציה|רובע היהודי בעיר ונציה]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית:''' Ghetto'''), ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים ב[[אירופה]].


בנרטיב ה[[ציונות|ציוני]] קיבל מושג הגטו גם משמעות כללית ומופשטת יותר - כינוי לרעיון הגולה עצמו, שבמרכזו עמדה הסתגרות היהודים, בין מרצון ובין מכורח, מפני העמים האחרים. המילה "גטו" שולבה ביצירותיהם של הוגים ציונים: [[בנימין זאב הרצל]] אשר כתב חיבור ספרותי בשם "הגטו החדש" ו[[ישראל זנגביל]] שכתב את "ילדי הגטו". לשני החיבורים הייתה השפעה על בני תקופתם ולאחריה.
בנרטיב ה[[ציונות|ציוני]] קיבל מושג הגטו גם משמעות כללית ומופשטת יותר - כינוי לרעיון הגולה עצמו, שבמרכזו עמדה הסתגרות היהודים, בין מרצון ובין מכורח, מפני העמים האחרים. המילה "גטו" שולבה ביצירותיהם של הוגים ציונים: [[בנימין זאב הרצל]] אשר כתב חיבור ספרותי בשם "[[הגטו החדש]]" ו[[ישראל זנגביל]] שכתב את "ילדי הגטו". לשני החיבורים הייתה השפעה על בני תקופתם ולאחריה.


המונח משמש כיום לציון כל אזור עירוני המובדל או מתבדל תרבותית מסביבתו, ועל פי רוב מוכה-[[עוני]].
המונח משמש כיום לציון כל אזור עירוני המובדל או מתבדל תרבותית מסביבתו, ועל פי רוב מוכה-[[עוני]].


==ימי הביניים עד העת החדשה==
==ימי הביניים עד העת החדשה==
[[תמונה:C_F_Mylius_Frankfurt_Judengasse_c1870.jpg|ימין|ממוזער|220px|הרחוב הראשי בגטו היהודי ב[[פרנקפורט]], כפי שצולם בשנת [[1868]]]]
[[קובץ:C_F_Mylius_Frankfurt_Judengasse_c1870.jpg|ממוזער|200px|הגטו היהודי ב[[פרנקפורט]], [[1868]]]]
ב[[ימי הביניים]] העדיפו יהודי הגולה לחיות בקבוצה מגובשת ומתבדלת, הן מטעמי שמירת אורחות החיים הייחודיים והן מטעמי ביטחון. בנוסף, במקומות רבים ובתקופות רבות כפו השלטונות עליהם צורת חיים זו, כדי להבדילם או להשפילם, ובכדי להגביל את תחומי עיסוקיהם. ההחלטה על כך התקבלה לראשונה בשנת [[1179]], במועצה הלטראנית השלישית של הכנסייה, אולם לא נכפה עדיין נושא המגורים הנפרדים.
ב[[ימי הביניים]] העדיפו יהודי הגולה לחיות בקבוצה מגובשת ומתבדלת, הן מטעמי שמירת אורחות החיים הייחודיים והן מטעמי ביטחון. בנוסף, במקומות רבים ובתקופות רבות כפו השלטונות עליהם צורת חיים זו, כדי להבדילם או להשפילם, וכדי להגביל את תחומי עיסוקיהם. ההחלטה על כך התקבלה לראשונה בשנת [[1179]], במועצה הלטראנית השלישית של הכנסייה, אולם לא נכפה עדיין נושא המגורים הנפרדים.


בראשית [[העת החדשה]], בשנת [[1516]], הקצו שלטונות [[הרפובליקה של ונציה|ונציה]] אזור מוקף חומה ותעלות מים בעיר למגוריה של הקהילה היהודית, בקרבת בית היציקה החדש (ב[[איטלקית]]: ghetto nuovo). ה"'''[[הגטו היהודי בוונציה|גטו נואובו]]'''", ובקיצור גטו, הפך להיות שמה של השכונה היהודית, ולימים הפך גטו להיות השם המקובל לכל רובעי היהודים ב[[אירופה]].
בראשית [[העת החדשה]], בשנת [[1516]], הקצו שלטונות [[הרפובליקה של ונציה|ונציה]] אזור מוקף חומה ותעלות מים בעיר למגוריה של הקהילה היהודית, בקרבת בית היציקה החדש (ב[[איטלקית]]: ghetto nuovo). ה"'''[[הגטו היהודי בוונציה|גטו נואובו]]'''", ובקיצור גטו, הפך לשמה של השכונה היהודית, ולימים הפך גטו לשם המקובל לכל רובעי היהודים ב[[אירופה]].


בשנת [[1555]] הורה ה[[אפיפיור]] [[פאולוס הרביעי]] על הקמת [[גטו רומא]], ובהמשך גטאות בכל הארצות הנוצריות. גטאות הופיעו בדרום [[צרפת]], כמה מערי [[גרמניה]] ומקומות אחרים במרכז אירופה. [[פיוס החמישי]] אמר כי בכל מדינות איטליה יש להקים גטאות ובתחילת [[המאה ה-17]] היו גטאות בכל הערים המרכזיות ב[[איטליה]] מלבד [[פיזה]] ו[[ליבורנו]]. רוב הגטאות היו מוקפים בחומה ובה שער אחד או שניים. השערים היו נסגרים לעת ערב ונפתחים בבוקר. בגטו היהודי בוונציה, למשל, התגוררה הקהילה היהודית, שכמה מבניה היו [[בנקאי]]ם חשובים בעיר.
בשנת [[1555]] הורה ה[[אפיפיור]] [[פאולוס הרביעי]] על הקמת [[גטו רומא]], ובהמשך גטאות בכל הארצות הנוצריות. גטאות הופיעו בדרום [[צרפת]], כמה מערי [[גרמניה]] ומקומות אחרים ב[[מרכז אירופה]]. [[פיוס החמישי]] אמר כי בכל מדינות איטליה יש להקים גטאות ובתחילת [[המאה ה-17]] היו גטאות בכל הערים המרכזיות ב[[איטליה]] מלבד [[פיזה]] ו[[ליבורנו]]. רוב הגטאות היו מוקפים בחומה ובה שער אחד או שניים. השערים היו נסגרים לעת ערב ונפתחים בבוקר. בגטו היהודי בוונציה, למשל, התגוררה הקהילה היהודית, שכמה מבניה היו [[בנקאי]]ם חשובים בעיר.


היות ששטח הגטאות היה מוגבל ומתוחם, גברה בהם הצפיפות ככל שגדלה האוכלוסייה, והם התאפיינו בתנאי תברואה ירודים ולעתים בהתפרצויות [[מגפה|מגיפות]]. מאידך, היהודים תושבי הגטאות זכו לאוטונומיה דתית, תרבותית וחברתית יחסית. הנהגת ה[[אמנציפציה ליהודים]] ב{{ה|מאה ה-18}} גרמה לביטול הדרגתי של הגטאות בערי אירופה. הגטו האחרון שנותר היה הגטו שבעיר [[רומא]], שעל ביטולו הוחלט ב-[[1870]], ובפועל נפלו חומותיו ב-[[1888]].
היות ששטח הגטאות היה מוגבל ומתוחם, גברה בהם הצפיפות ככל שגדלה האוכלוסייה, והם התאפיינו בתנאי תברואה ירודים ולעיתים בהתפרצויות [[מגפה|מגפות]]. מאידך, היהודים תושבי הגטאות זכו לאוטונומיה דתית, תרבותית וחברתית יחסית. הנהגת ה[[אמנציפציה ליהודים]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] גרמה לביטול הדרגתי של הגטאות בערי אירופה. הגטו האחרון שנותר היה הגטו שבעיר [[רומא]], שעל ביטולו הוחלט ב-[[1870]], ובפועל נפלו חומותיו ב-[[1888]].


ישנם [[היסטוריון|היסטוריונים]] הסוברים, כי לגטאות שהוקמו ופעלו בראשית העת החדשה, הייתה השפעה על שימור הזהות היהודית והימנעות מטמיעה ו[[התבוללות]].
ישנם [[היסטוריון|היסטוריונים]] הסוברים, כי לגטאות שהוקמו ופעלו בראשית העת החדשה, הייתה השפעה על שימור הזהות היהודית והימנעות מטמיעה ו[[התבוללות]].


==גטאות בתקופת השואה==
==גטאות בתקופת השואה==
[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_101I-134-0766-20,_Polen,_Ghetto_Warschau,_Juden_auf_LKW.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טרנספורט מ[[גטו ורשה]], 1940]]
[[קובץ:Bundesarchiv_Bild_101I-134-0766-20,_Polen,_Ghetto_Warschau,_Juden_auf_LKW.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טרנספורט]] מ[[גטו ורשה]], 1940]]
{{ערך מורחב|גטאות בשואה}}
{{ערך מורחב|גטאות בשואה}}
ב[[מלחמת העולם השנייה]] השתמשו ה[[נאצים]] במונח "גטו", כחלק ממדיניות [[התעמולה הנאצית|התעמולה וההטעיה]], וקראו בשם זה רחובות ורבעים מגודרים, שבהן רוכזו יהודי הסביבה. היהודים נאספו על פי צווים שהודפסו בכרוזים, או ששודרו ברדיו אל [[גטאות בשואה|הגטאות]] כשלב ביניים לפני שילוחם אל [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] או חיסולם בדרכים שונות. וזאת, כחלק מתוכנית [[הפתרון הסופי]], לא לפני שנוצל כוח העבודה שלהם עד תום. בשנותיה הראשונות של המלחמה. גטאות אלה, שהוקמו בערים רבות ב[[מזרח אירופה]] נודעו בתנאי המחיה הירודים באופן קיצוני - צפיפות רבה, [[רעב]] ומחסור, הגבלות בלתי אפשריות, חשיפה ל[[התעללות|התעללויות]], תנאי [[היגיינה]] ירודים ועוד. חלק ניכר מיהדות אירופה ניספה עוד בשלב הגטאות. לאלה ששרדו את הגטאות, היה הגטו תחנת מעבר בדרך לגורל קשה יותר ב[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]].
ב[[מלחמת העולם השנייה]] השתמשו ה[[נאצים]] במונח "גטו", כחלק ממדיניות [[התעמולה הנאצית|התעמולה וההטעיה]], וקראו בשם זה רחובות ורבעים מגודרים, שבהם רוכזו יהודי הסביבה. למעשה היה זה [[מחנה ריכוז]] בליבה של העיר. היהודים נאספו על פי צווים שהודפסו בכרוזים, או ששודרו ברדיו אל [[גטאות בשואה|הגטאות]] כשלב ביניים לפני שילוחם אל [[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]] או חיסולם בדרכים שונות. זאת, כחלק מתוכנית [[הפתרון הסופי]], לא לפני שנוצל כוח העבודה שלהם עד תום. בשנותיה הראשונות של המלחמה, גטאות אלה, שהוקמו בערים רבות ב[[מזרח אירופה]] נודעו בתנאי המחיה הירודים באופן קיצוני - צפיפות רבה, [[רעב]] ו[[מחסור]], הגבלות בלתי אפשריות, חשיפה ל[[התעללות|התעללויות]], תנאי [[היגיינה]] ירודים ועוד. חלק ניכר מיהדות אירופה נספה עוד בשלב הגטאות. לאלה ששרדו את הגטאות, היה הגטו תחנת מעבר בדרך לגורל קשה יותר במחנות ההשמדה.


==גטו כמונח חברתי כללי==
==גטו כמונח חברתי כללי==
[[קובץ:Chicago ghetto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"גטו" ב[[שיקגו]], [[1974]]]]
[[קובץ:Chicago ghetto.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"גטו" ב[[שיקגו]], [[1974]]]]
מושג הגטו חרג ממשמעותו היהודית-היסטורית, ונפוץ היום בשימוש במקומות שונים בעולם ככינוי למתחם [[מגורים]] המהווה, מבחינה [[תרבות|תרבותית]], יחידה מסוגרת המייחדת את שוכניה ומונעת מהם מגע נרחב עם החוץ. גטו עשוי להיווצר הן מבחירה, והן מאילוץ חיצוני. מקובל מאד, למשל, השימוש במושג גטו ככינוי לשכונות המאוכלסות ב[[אפרו-אמריקאים]] בערי [[ארצות הברית]], ובעצם לכל גוש אורבני המאכלס, לרוב בתנאי מחיה ירודים, מיעוט מובדל או מתבדל.
מושג הגטו חרג ממשמעותו היהודית-היסטורית, ונפוץ היום בשימוש במקומות שונים בעולם ככינוי למתחם [[מגורים]] המהווה, מבחינה [[תרבות]]ית, יחידה מסוגרת המייחדת את שוכניה ומונעת מהם מגע נרחב עם החוץ. גטו עשוי להיווצר הן מבחירה, והן מאילוץ חיצוני. מקובל מאוד, למשל, השימוש במושג גטו ככינוי לשכונות המאוכלסות ב[[אפרו-אמריקאים]] בערי [[ארצות הברית]], ובעצם לכל גוש אורבני המאכלס, לרוב בתנאי מחיה ירודים, מיעוט מובדל או מתבדל.


ב[[ארצות הברית]] קיים גם המונח "גטו כפרי" כדי לציין מעונות קארוונים, שטחי דיור של עובדי חוות, ושמורות [[אינדיאנים]], כדי להצביע על כך שהאזורים העניים ביותר בארצות הברית לא שוכנים בהכרח בתוך הערים הגדולות.
ב[[ארצות הברית]] קיים גם המונח "גטו כפרי" כדי לציין מעונות קרוואנים, שטחי דיור של עובדי חוות, ושמורות [[אינדיאנים]], כדי להצביע על כך שהאזורים העניים ביותר בארצות הברית לא שוכנים בהכרח בתוך הערים הגדולות.


המונח "גטו" משמש גם כביטוי ציורי לציון אזור בו יש אוכלוסייה עם מאפיין מסוים, בלי קשר לרמת העוני שלה.{{הערה|לדוגמה ראו: {{תיאוריה וביקורת1|[[ישי בלנק]]|אין מולדת להומואים: גלובליזציה, פירוק מרחבי והגטו ההומו-לסבי|Ykkyy|23-4| סתיו 2003, עמ' 83}}.}}
המונח "גטו" משמש גם כביטוי ציורי לציון אזור בו יש אוכלוסייה עם מאפיין מסוים, בלי קשר לרמת העוני שלה.{{הערה|לדוגמה ראו: {{תיאוריה וביקורת|[[ישי בלנק]]|אין מולדת להומואים: גלובליזציה, פירוק מרחבי והגטו ההומו-לסבי|אין-מולדת-להומואים-גלובוליזציה-פירוק|23-4, סתיו 2003, עמ' 83}}.}}


==ראו גם==
==ראו גם==
*[[גטו עירוני]]
*[[גטאות באיטליה]]
*[[גטאות באיטליה]]
* [[מלאח]]
*[[גטו רומא]]
*[[גטו רומא]]
*[[הגטו היהודי בוונציה]]
*[[הגטו היהודי בוונציה]]
* [[היסטוריה של עם ישראל]]
* [[היסטוריה של עם ישראל]]
* [[רחוב היהודים (אירופה)|רחוב היהודים]]


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* [[רוני ויינשטיין]], "מבודדים אך לא דחויים" : היהודים בחברה האיטלקית בתקופת הרפורמציה הקתולית, בתוך: '''מיעוטים זרים ושונים''', ירושלים: הוצאת [[מרכז שזר]], תשס"א-2001, עמ' 93-132.
* [[רוני ויינשטיין]], "מבודדים אך לא דחויים" : היהודים בחברה האיטלקית בתקופת הרפורמציה הקתולית, בתוך: '''מיעוטים זרים ושונים''', ירושלים: הוצאת [[מרכז שזר]], תשס"א-2001, עמ' 93–132.
* רוני ויינשטיין, הגטו היהודי והרובע העירוני בערים האיטלקיות בראשית העת החדשה : בין ריחוק לקרבה, '''[[זמנים (כתב עת)|זמנים]]''', 67, 1999, עמ' 12-21.
* רוני ויינשטיין, הגטו היהודי והרובע העירוני בערים האיטלקיות בראשית העת החדשה : בין ריחוק לקרבה, '''[[זמנים (כתב עת)|זמנים]]''', 67, 1999, עמ' 12–21.
* [[דוד קאסוטו]], היבטים ארכיטקטונים ואורבנים של היישוב היהודי באיטליה, '''[[איטליה אברייקה (כתב עת)|איטליה אברייקה]]''', 2008, עמ' 136-151.
* [[דוד קאסוטו]], היבטים ארכיטקטוניים ואורבנים של היישוב היהודי באיטליה, '''[[איטליה אברייקה (כתב עת)|איטליה אברייקה]]''', 2008, עמ' 136–151.
* שלמה סימונסון, הגיטו באיטליה ומשטרו, בתוך: '''ספר-יובל ליצחק בער''', (עורך: [[שמואל אטינגר]]), ירושלים: הוצאת [[החברה ההיסטורית הישראלית]], תשכ"א-1960, עמ' 270-286.
* [[שלמה סימונסון]], הגיטו באיטליה ומשטרו, בתוך: '''ספר-יובל ליצחק בער''', (עורך: [[שמואל אטינגר]]), ירושלים: הוצאת [[החברה ההיסטורית הישראלית]], תשכ"א-1960, עמ' 270–286.
*אלינה קורן, מחשבות ישראליות על מושג הגטו, '''[[סוציולוגיה ישראלית (כתב עת)|סוציולוגיה ישראלית]]''', תשס"ד-2004, עמ' 163-169.
*אלינה קורן, מחשבות ישראליות על מושג הגטו, '''[[סוציולוגיה ישראלית (כתב עת)|סוציולוגיה ישראלית]]''', תשס"ד-2004, עמ' 163–169.
* [[גיא מירון]] ו[[שלומית שולחני]], [http://www1.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/intro.pdf מבוא כללי] ל{{ה|אנציקלופדיה של הגטאות}} בהוצאת מכון המחקר הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם
* [[גיא מירון]] ו[[שלומית שולחני]], [http://www1.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/intro.pdf מבוא כללי] ל[[האנציקלופדיה של הגטאות|אנציקלופדיה של הגטאות]] בהוצאת מכון המחקר הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם
*[[לוסי דווידוביץ']],'''המלחמה נגד היהודים''', תל אביב: זמורה ביתן מודן, 1982.חלק ב':השואה,חיים וממות בגיטאות מזרח אירופה עמ' 238-212.
*[[לוסי דווידוביץ']],'''המלחמה נגד היהודים''', תל אביב: זמורה ביתן מודן, 1982.חלק ב':השואה, חיים וממות בגטאות מזרח אירופה עמ' 212–238.


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=גטו|ויקישיתוף=Category:Ghetto|שם ויקישיתוף=גטו}}
{{מיזמים|ויקימילון=גטו|ויקישיתוף=Category:Ghetto|שם ויקישיתוף=גטו}}
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/index.asp?WT.mc_id=wiki האנציקלופדיה של הגטאות] באתר יד ושם
* [http://www1.yadvashem.org/yv/he/research/ghettos_encyclopedia/index.asp?WT.mc_id=wiki האנציקלופדיה של הגטאות] באתר יד ושם
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201002.pdf?WT.mc_id=wiki גטו], במרכז המידע אודות השואה באתר [[יד ושם]]
* [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201002.pdf?WT.mc_id=wiki גטו], במרכז המידע אודות השואה באתר [[יד ושם]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/articleitem.asp?item=40 גטו ובידוד], אסופת מאמרים ומקורות בספריה הווירטואלי של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]
* [http://lib.cet.ac.il/pages/articleitem.asp?item=40 גטו ובידוד], אסופת מאמרים ומקורות בספרייה הווירטואלית של [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־02:35, 1 ביולי 2024

סמטה בגטו רומא, צוירה על ידי אטורֶה רוסלר פרנץ ב-1880

גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי-יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים. מקור המונח "גטו" ברובע היהודי בעיר ונציה במאה ה-16, שם היה הרובע בסביבת בית היציקה (באיטלקית: Ghetto), ומאז הפך השם לרווח לכל רובעי היהודים באירופה.

בנרטיב הציוני קיבל מושג הגטו גם משמעות כללית ומופשטת יותר - כינוי לרעיון הגולה עצמו, שבמרכזו עמדה הסתגרות היהודים, בין מרצון ובין מכורח, מפני העמים האחרים. המילה "גטו" שולבה ביצירותיהם של הוגים ציונים: בנימין זאב הרצל אשר כתב חיבור ספרותי בשם "הגטו החדש" וישראל זנגביל שכתב את "ילדי הגטו". לשני החיבורים הייתה השפעה על בני תקופתם ולאחריה.

המונח משמש כיום לציון כל אזור עירוני המובדל או מתבדל תרבותית מסביבתו, ועל פי רוב מוכה-עוני.

ימי הביניים עד העת החדשה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגטו היהודי בפרנקפורט, 1868

בימי הביניים העדיפו יהודי הגולה לחיות בקבוצה מגובשת ומתבדלת, הן מטעמי שמירת אורחות החיים הייחודיים והן מטעמי ביטחון. בנוסף, במקומות רבים ובתקופות רבות כפו השלטונות עליהם צורת חיים זו, כדי להבדילם או להשפילם, וכדי להגביל את תחומי עיסוקיהם. ההחלטה על כך התקבלה לראשונה בשנת 1179, במועצה הלטראנית השלישית של הכנסייה, אולם לא נכפה עדיין נושא המגורים הנפרדים.

בראשית העת החדשה, בשנת 1516, הקצו שלטונות ונציה אזור מוקף חומה ותעלות מים בעיר למגוריה של הקהילה היהודית, בקרבת בית היציקה החדש (באיטלקית: ghetto nuovo). ה"גטו נואובו", ובקיצור גטו, הפך לשמה של השכונה היהודית, ולימים הפך גטו לשם המקובל לכל רובעי היהודים באירופה.

בשנת 1555 הורה האפיפיור פאולוס הרביעי על הקמת גטו רומא, ובהמשך גטאות בכל הארצות הנוצריות. גטאות הופיעו בדרום צרפת, כמה מערי גרמניה ומקומות אחרים במרכז אירופה. פיוס החמישי אמר כי בכל מדינות איטליה יש להקים גטאות ובתחילת המאה ה-17 היו גטאות בכל הערים המרכזיות באיטליה מלבד פיזה וליבורנו. רוב הגטאות היו מוקפים בחומה ובה שער אחד או שניים. השערים היו נסגרים לעת ערב ונפתחים בבוקר. בגטו היהודי בוונציה, למשל, התגוררה הקהילה היהודית, שכמה מבניה היו בנקאים חשובים בעיר.

היות ששטח הגטאות היה מוגבל ומתוחם, גברה בהם הצפיפות ככל שגדלה האוכלוסייה, והם התאפיינו בתנאי תברואה ירודים ולעיתים בהתפרצויות מגפות. מאידך, היהודים תושבי הגטאות זכו לאוטונומיה דתית, תרבותית וחברתית יחסית. הנהגת האמנציפציה ליהודים במאה ה-18 גרמה לביטול הדרגתי של הגטאות בערי אירופה. הגטו האחרון שנותר היה הגטו שבעיר רומא, שעל ביטולו הוחלט ב-1870, ובפועל נפלו חומותיו ב-1888.

ישנם היסטוריונים הסוברים, כי לגטאות שהוקמו ופעלו בראשית העת החדשה, הייתה השפעה על שימור הזהות היהודית והימנעות מטמיעה והתבוללות.

גטאות בתקופת השואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
טרנספורט מגטו ורשה, 1940
ערך מורחב – גטאות בשואה

במלחמת העולם השנייה השתמשו הנאצים במונח "גטו", כחלק ממדיניות התעמולה וההטעיה, וקראו בשם זה רחובות ורבעים מגודרים, שבהם רוכזו יהודי הסביבה. למעשה היה זה מחנה ריכוז בליבה של העיר. היהודים נאספו על פי צווים שהודפסו בכרוזים, או ששודרו ברדיו אל הגטאות כשלב ביניים לפני שילוחם אל מחנות ההשמדה או חיסולם בדרכים שונות. זאת, כחלק מתוכנית הפתרון הסופי, לא לפני שנוצל כוח העבודה שלהם עד תום. בשנותיה הראשונות של המלחמה, גטאות אלה, שהוקמו בערים רבות במזרח אירופה נודעו בתנאי המחיה הירודים באופן קיצוני - צפיפות רבה, רעב ומחסור, הגבלות בלתי אפשריות, חשיפה להתעללויות, תנאי היגיינה ירודים ועוד. חלק ניכר מיהדות אירופה נספה עוד בשלב הגטאות. לאלה ששרדו את הגטאות, היה הגטו תחנת מעבר בדרך לגורל קשה יותר במחנות ההשמדה.

גטו כמונח חברתי כללי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"גטו" בשיקגו, 1974

מושג הגטו חרג ממשמעותו היהודית-היסטורית, ונפוץ היום בשימוש במקומות שונים בעולם ככינוי למתחם מגורים המהווה, מבחינה תרבותית, יחידה מסוגרת המייחדת את שוכניה ומונעת מהם מגע נרחב עם החוץ. גטו עשוי להיווצר הן מבחירה, והן מאילוץ חיצוני. מקובל מאוד, למשל, השימוש במושג גטו ככינוי לשכונות המאוכלסות באפרו-אמריקאים בערי ארצות הברית, ובעצם לכל גוש אורבני המאכלס, לרוב בתנאי מחיה ירודים, מיעוט מובדל או מתבדל.

בארצות הברית קיים גם המונח "גטו כפרי" כדי לציין מעונות קרוואנים, שטחי דיור של עובדי חוות, ושמורות אינדיאנים, כדי להצביע על כך שהאזורים העניים ביותר בארצות הברית לא שוכנים בהכרח בתוך הערים הגדולות.

המונח "גטו" משמש גם כביטוי ציורי לציון אזור בו יש אוכלוסייה עם מאפיין מסוים, בלי קשר לרמת העוני שלה.[1]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]