זביגנייב הרברט – הבדלי גרסאות

זביגנייב הרברט
Zbigniew Herbert
לידה	29 באוקטובר 1924; לבוב, פולין
פטירה	28 ביולי 1998 (בגיל 73); ורשה, רפובליקת פולין
מדינה	הרפובליקה הפולנית השנייה, הרפובליקה העממית הפולנית, פולין
מקום קבורה	בית הקברות פובונזקי
מקום לימודים	אוניברסיטת ניקולאוס קופרניקוס, האוניברסיטה הכלכלית של קרקוב, אוניברסיטת לבוב, אקדמיית יאן מטייקו לאמנות יפה, האוניברסיטה היגלונית, אוניברסיטת ורשה
שפות היצירה	פולנית
תקופת הפעילות	1950–1998 (כ־48 שנים)
בן או בת זוג	Katarzyna Herbert (29 במרץ 1968–28 ביולי 1998) ; Halina Misiołek (1947–1956) ;
פרסים והוקרה	פרס ירושלים (1991); פרס אוסטריה לספרות אירופית (1965); פרס סמואל בוגומיל לינדה (1997); פרס SWR-Bestenliste (1994); פרס וילניצה (1991); פרס הרדר (1973); Petrarca-Preis (1979); פרס קושצילסקי (1963); פרס העיר מינסטר לשירה אירופית (1997); עיטור מסדר העיט הלבן של פולין; אביר במסדר פולוניה רסטיטוטה ;
חתימה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־17:46, 2 באוגוסט 2024

זביגנייב הרברט (בפולנית: Zbigniew Herbert; ‏29 באוקטובר 1924 – 28 ביולי 1998) היה משורר, מסאי ומחזאי פולני. בן לדור היוצרים שלאחר מלחמת העולם השנייה שתולדות חייו וכתיבתו שזורים בקורותיה של המאה העשרים. נחשב לאחד מגדולי המשוררים המודרניים בפולין, שלכל אורך חייו לקח חלק פעיל בקונפליקטים של העם הפולני ובלט בדבקותו בעקרונותיו המוסריים והאמנותיים.

ביוגרפיה

זביגנייב הרברט נולד בשנת 1924 בלבוב, בעבר חלק מפולין וכיום בשטח אוקראינה. סבו היה אנגלי שהגיע ללבוב כמורה לאנגלית. אביו, לגיונר פולני בזמן מלחמת העולם הראשונה, שתמך בהשבת עצמאותה של פולין, היה משפטן ועבד כמנהל בנק. אמו הייתה עקרת בית. אבותיו הגיעו לגליציה מאנגליה דרך וינה ולפי המסורת המשפחתית נראה שישנו קשר משפחתי רחוק למשורר האנגלי ג'ורג' הרברט.

ילדותו של הרברט בשנות ה-20 הייתה בתקופה שבה פולין זכתה לעצמאות, והלך הרוח הפטריוטי נישא באוויר. באותם ימים בילה בחיק משפחתו, הזכורה לו כנווה פסטורלי ויציב. המלחמה וההרס שבאו על פולין באו במפתיע וסימנו עבורו את קץ החיים הקודמים ותחילתם של חיי הגולה הנצחיים. ב-1939, בפרוץ מלחמת העולם השנייה, כשהיה בן 15, חזה הרברט בהריסתה של לבוב כשפלש הצבא האדום לפולין, וב-1941 חזה בנפילתה לידי צבאה של גרמניה הנאצית, דבר שהותיר בו חותם עז.

באותה תקופה החל לכתוב את שיריו הראשונים, שהתפרסמו רק 15 שנה מאוחר יותר. בתקופת מלחמת העולם השנייה לקח חלק בפעילות המחתרתית ב"ארמייה קריובה"(צבא המולדת). בזמן המלחמה למד ספרות פולנית בקבוצות לימוד חשאיות של האוניברסיטה ע"ש יאן קזימיר.

ב-1944, עם כניסת הרוסים ללבוב עקר לפרושוביצה, לקח שיעורי אמנות וכלכלה באוניברסיטת קרקוב וקיבל תואר בכלכלה. ב-1949 למד באוניברסיטת "ניקולס קופרניקוס" שבטורון, וקבל תואר במשפטים ותואר בפילוסופיה כתלמידו של הפילוסוף הנריק אלזנברג, שהיה לו למנטור בהמשך דרכו. ב-1951 המשיך זמן מה בלימודי פילוסופיה באוניברסיטת ורשה.

בסוף שנות ה-40 החל לפרסם שירים ומאמרים מפעם לפעם בכתבי עת, בשמו ובשם עט, אך בשל מגבלות הצנזורה הנוקשה וזרם הריאליזם הסוציאליסטי במשטר הקומוניסטי, נאלץ לפרוש מן הכתיבה. בתקופה זו עבד בעבודות זוטרות וחי חיי דלות.

ב-1956, לאחר שפרצו מהומות אוקטובר הפולני נגד השלטון הסובייטי, ובעקבות מותו של סטלין, החלה הפשרה פוליטית שהביאה להקלות חלקיות ופריחה תרבותית, והרברט כעמיתיו מארק חלאסקו ויוליה הרטויג, היה בין היוצרים ששיריהם ראו אור. באותה שנה פורסם מחזור השירים הראשון שלו, "מיתר האור". הוא זכה להצלחה גדולה ומצבו הכלכלי השתפר מעט.

בסוף שנות ה-50 הצליח להשיג מלגה קטנה שאפשרה לו לצאת מפולין, והוא החל במסע נדודיו ברחבי אירופה שנמשך שנים ארוכות שבמהלכן שב מעת לעת למולדתו. הוא שהה בלונדון, באיטליה, בברלין ובפריז. הוא לימד תקופה קצרה באוניברסיטת קליפורניה בשנת 1971, שבמהלכה החל בכתיבת "מר קוגיטו".

ב-1968 תורגמה שירתו לראשונה לאנגלית בידי צ'סלב מילוש ופיטר דייל סקוט, ולשפות רבות לאחר מכן. לעברית תורגמו רבים מספריו על ידי דוד וינפלד, ומחזותיו הוצגו בפולין ובארצות אחרות.

הוא זכה להכרה ולפרסים בינלאומיים, בהם:

בעת שהותו בירושלים התיידד עם המשורר יהודה עמיחי ואף הקדיש לו שיר הנקרא 'ליהודה עמיחי' ופותח בשורה "כי אתה המלך ואני רק נסיך"^[1]. ב-1968 נשא לאשה את קטרז'ינה גֵ'דוּשיצְקָה, ובין השנים 1965-1968 שימש כעורך כתב העת לשירה "Poezja",אך פרש מהתפקיד במחאה על מדיניות אנטישמית.

ב-1981 חזר לפולין, עם הקמתה של התנועה "סולידריות" שהתנגדה לשלטון הקומוניסטי, והצטרף למערכת העיתון המחתרתי "Zapis". כשהוצאה "סולידריות" מחוץ לחוק הוא תמך בה בגלוי והפך לסמל הרוחני במאבק לעצמאותה של פולין. המשפט "הֱיֵה נֶאֱמָן לֵךְ" מתוך שירו "המסר של מר קוגיטו" היה לסיסמת המאבק. בראשית שנות ה-90, לאחר התמוטטות ברית המועצות וכשמפלגת "סולידריות" עלתה לשלטון, הוא מתח ביקורת על התנהלותם של הממשלה ושל אישים פולנים בולטים, כדוגמת צ'סלב מילוש ואדם מיכניק, שראה בהם אחראים למחדלים שנעשו בפולין אחרי נפילת הקומוניזם. דבריו עוררו ויכוח סוער וממושך בפולין.

ב-1992 שב לצמיתות לפולין והתגורר בוורשה, כשבריאותו רופפת והוא סובל מאסתמה חמורה, והיה מרותק למיטתו רוב הזמן. זמן קצר לפני מותו הספיק לפרסם את אוסף שיריו "אפילוג של סערה".

הרברט נפטר ב-1998 בוורשה.

הרברט וצ'סלב מילוש

ב-1958, בעת מגוריו בפריז, פגש לראשונה את צ'סלב מילוש. בין שני המשוררים, פולנים מהגרים, שהדאגה למצב הפוליטי והאתי בפולין הייתה משותפת להם, נרקמה ידידות מיוחדת ומורכבת. מילוש, שהיה מבוגר מהרברט ב-13 שנים ופעיל כמשורר וכמתרגם, שימש להרברט כמורה רוחני בתחילת דרכו הספרותית.

בשיא שיתוף הפעולה ביניהם תרגם מילוש את שירי הרברט לאנגלית ובכך חשף אותו לקהל הקוראים האמריקאי והבריטי. הרברט הקדיש לו את שירו "אלגיה לפורטינבראס" (דמות מ"המלט"). עם הזמן, כשמעמדו של הרברט כמשורר התבסס, נפלו ביניהם חילוקי דעות אישיים ופוליטיים, שמקורם בגישותיהם הפטריוטיות השונות. הרברט האשים את מילוש בכך שלדעתו לא גילה מספיק פטריוטיות ושבזמן הכיבוש הנאצי לא השתתף בפעילות המחתרת, ומילוש האשים את הרברט בכך שלדעתו לקה בעיוורון מיסטי ורגשי בכל הקשור לפולין. הייתה ביניהם התכתבות ענפה לאורך השנים והם התפייסו לפני מותו של הרברט.

על יצירתו

שירתו בעלת מבנה אסתטי דל בפיסוק ומדויקת. היא כתובה בראייה אירונית, ריאליסטית ומפוכחת, ועוסקת במושג הסבל המתמשך והזיכרון. הוא מרבה להשתמש באלמנטים מיתולוגיים והיסטוריים, כשהעבר משמש לו כלי להתבוננות בהווה. בראיון עמו אמר שהוא פונה להיסטוריה לא בתקווה להפיק ממנה לקח, אלא כדי לעמת את הניסיון שלו אל מול ניסיון האחרים, וכדי להשיג לעצמו מה שאפשר לכנותו כחמלה ואחריות כלל-אנושיים.

לאחר שחווה את ההרס שבמשטר הטוטליטרי, החל להטיל ספק בהשגת גאולה דרך הסתמכות על תורות מיסטיות או רציונליות ושלל את האוטופיה.

שירתו נוקטת עמדה לפיה היחיד מחויב לעמוד בהתנגדות חסרת סיכוי מול ההיסטוריה ללא ערובה לניצחון, תוך השענות על הקהילה האנושית חסרת השלמות, שבה היחיד אחראי לקהילה ונושא את הזיכרון ההיסטורי אל הדורות הבאים.

לך זקוף בין הכורעים ברך
בין אלה שהפכו גבם ושהפכו לאבק

ניצלת לא על מנת לחיות
זמנך קצר יש למסור עדות

היה אמיץ כשהתבונה מכזיבה היה אמיץ
בחשבון אחרון רק זה נחשב

וזעמך חסר האונים לו יהי כמו ים

בכל עת אשר תשמע את קול המושפלים והמוכים

כך נאמר לגיבור שלא מרצונו בשירו "המסר למר קוגיטו" בתרגומו של דוד וינפלד.

יצירותיו הבולטות

מיתר האור (1956), קובץ השירים שנכתבו החל ממלחמת העולם השנייה על פני תקופה של 15 שנה, הספוגים ברושם האכזרי של המלחמה הוא סוקר את כישלון האידאולוגיות, חולשתה של האמנות ואי-כשירותה של השפה להעביר את האירועים.
הרמס כלב וכוכב (1957), מעמיד את מלחמת העולם השנייה בהקשר אוניברסלי, הקורבנות מצטרפים לשאר קורבנות המלחמות בהיסטוריה.
מר קוגיטו (1974), מהחשובות ביצירותיו שהחלה להיכתב בעת שהותו בארצות הברית. הגיבור הטרגי-קומי המודרני והחתרן, ששימש כאני-הדובר הביקורתי של המשורר, מגלם את התודעה העל זמנית ובאמצעותו סוקר הרברט את תולדות האדם בזמן ומוצא נחמה בחוסר השלמות האנושית. שמו מיוחס לקוגיטו (החשיבה) של דקארט.
דו"ח מעיר נצורה (1983), נכתב כתגובה פיוטית לתודעת המרי שעלתה לנוכח המשטר הצבאי בפולין.
אלגיה לעת פרידה (1990), המשורר פונה בשאלות אתיות ופילוסופיות כגון מושג הרוע, הטבע וההרואיות, עמידותו של הזיכרון והצורך בחמלה.
רוביגו (1992), שירים מתפלמסים הפונים ליחידים. הספר נקרא על שם תחנת הרכבת בעיר האיטלקית בה עבר בדרכו לעיר אחרת.
אפילוג של סערה (1998), קובץ שיריו האחרון שמסכם את תהפוכות חייו. שם הספר הושאל מציורו של ג'ורג'ונה.
אנתולוגיה (1998), לפני מותו הספיק לקבץ את מיטב שיריו מכל תקופות חייו.

בעת שהותו הממושכת באירופה כתב את רשמיו על אמנות מערב אירופה:

ברברי בגן (1962), קובץ המסות שנכתב בעת מסעו הראשון לצרפת ולאיטליה. זהו מפגשו הראשון של המשורר, הזר ממזרח אירופה שמתבונן בהיקסמות ובאירוניה בגן העדן התרבותי של מערב אירופה.
טבע דומם עם רסן (1993), הספר מוקדש ל"תור הזהב של הולנד" באמנות במאה ה־17, תקופה המצטיירת להרברט כמודל חיובי של חיים בהיסטוריה שבה האמנות משקפת את החיים.

תרגומים לעברית

מר קוגיטו ושירים אחרים, תרגם מפולנית דוד וינפלד, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1984.
דו"ח מעיר נצורה, תרגם מפולנית דוד וינפלד, ספריית הפועלים, 1990.
האפוקריפים ההולנדיים, תרגם מפולנית דוד וינפלד, עם עובד, 1997.
אלגיה לעת פרידה, תרגם מפולנית דוד וינפלד, הקיבוץ המאוחד, 1998.
ברברי בגן, תרגמו מפולנית מרתה ויורק סטנקביץ', כרמל, 2004.
אפילוג של סערה, תרגם מפולנית דוד וינפלד, קשב לשירה, 2005.
טבע דומם עם רסן - קובץ מסות על האמנות ההולנדית, תרגם מפולנית דוד וינפלד, כרמל, 2008.
שירים, תרגם מפולנית דוד וינפלד, כרמל, 2012.

קישורים חיצוניים

פיליפ רוזנאו,זביגנייב הרברט עשור למותו, עיתון 77, גיליון 333-334, אוקטובר-נובמבר 2008
על הרברט, באתר מכונת קריאה
דוד וינפלד, טבע דומם עם רסן אחרית דבר
על הרברט באתר עיתון 77
דרור בורשטיין, על הספר ברברי בגן
ניסים קלדרון, אוצר טבע, באתר ynet, 22 באפריל 2009
רות אלמוג, עולם בלי תמונות היה פשוט בלתי נתפש, באתר הארץ, 9 בינואר 2009
ארז שוייצר, שירים של זביגנייב הרברט: עד אוהב, באתר הארץ, 8 בפברואר 2012
אלי הירש, על "זביגנייב הרברט, שירים", ידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012
ערן סבאג, ‏"חיים של אחרים", קריאה בשירי זביגנייב הרברט, באתר iCast‏, 10 באפריל 2012
זביגנייב הרברט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
זביגנייב הרברט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
זביגניב הרברט (1924-1998), דף שער בספרייה הלאומית
זביגנייב הרברט, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
זביגנייב הרברט, באתר MusicBrainz (באנגלית)
זביגנייב הרברט, באתר Discogs (באנגלית)

מכּתביו:

סדר העולם, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
רוצה הייתי לתאר, באתר הארץ, 19 בדצמבר 2008
המובסים, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2008
אגדה רוסית, שיר, מפולנית: בוריס גֶרוּס, עתון 77, גיליון 333-334, אוקטובר-נובמבר 2008
גדה, שיר, מפולנית: רפי וייכרט, עיתון 77, גיליון 333-334, אוקטובר-נובמבר 2008
הרהורים על בעיית הלאום, מפולנית: דוד וינפלד, באתר הספריה החדשה
משאות נפש, באתר הארץ, 13 באפריל 2014, מפולנית: דוד וינפלד
שובו של הפרוקונסול מפולנית: יורם ברונובסקי
שיר, הַחֲלוֹם - מִפְלַט הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2019
שיר: הרהורי מר קוגיטו על אודות הגאולה, תירגם מפולנית דוד וינפלד, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2020

הערות שוליים

^ מתוך הספר "אלגיה לעת פרידה" בהוצאת הקבוץ המאוחד

[1] מתוך הספר "אלגיה לעת פרידה" בהוצאת הקבוץ המאוחד

[1]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 }}
-'''זביגנייב הרברט''' (ב[[פולנית]]: '''Zbigniew Herbert'''; {{כ}}[[29 באוקטובר]] [[1924]] - [[28 ביולי]] [[1998]]) היה [[משורר]], [[מסה (חיבור עיוני)|מסאי]] ו[[מחזאי]] פולני. בן לדור היוצרים שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]] שתולדות חייו וכתיבתו שזורים בקורותיה של [[המאה ה-20|המאה העשרים]]. נחשב לאחד מגדולי המשוררים המודרניים ב[[פולין]], שלכל אורך חייו לקח חלק פעיל ב[[דילמה|קונפליקט]]ים של העם הפולני ובלט בדבקותו בעקרונותיו המוסריים והאמנותיים.
+'''זביגנייב הרברט''' (ב[[פולנית]]: '''Zbigniew Herbert'''; {{כ}}[[29 באוקטובר]] [[1924]] – [[28 ביולי]] [[1998]]) היה [[משורר]], [[מסה (חיבור עיוני)|מסאי]] ו[[מחזאי]] פולני. בן לדור היוצרים שלאחר [[מלחמת העולם השנייה]] שתולדות חייו וכתיבתו שזורים בקורותיה של [[המאה ה-20|המאה העשרים]]. נחשב לאחד מגדולי המשוררים המודרניים ב[[פולין]], שלכל אורך חייו לקח חלק פעיל ב[[דילמה|קונפליקט]]ים של העם הפולני ובלט בדבקותו בעקרונותיו המוסריים והאמנותיים.
+==ביוגרפיה==
-==חייו==
 זביגנייב הרברט נולד בשנת [[1924]] ב[[לבוב]], בעבר חלק מ[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] וכיום בשטח [[אוקראינה]]. סבו היה [[אנגלים|אנגלי]] שהגיע ללבוב כמורה לאנגלית. אביו, [[לגיון|לגיונר]] פולני בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], שתמך בהשבת עצמאותה של פולין, היה [[משפטן]] ועבד כמנהל בנק. אמו הייתה [[עקרת בית]].
-אבותיו הגיעו ל[[גליציה]] מאנגליה דרך וינה ולפי המסורת המשפחתית נראה שישנו קשר משפחתי רחוק למשורר האנגלי [[ג'ורג' הרברט]].
+אבותיו הגיעו ל[[גליציה]] מאנגליה דרך [[וינה]] ולפי המסורת המשפחתית נראה שישנו קשר משפחתי רחוק למשורר האנגלי [[ג'ורג' הרברט]].
 ילדותו של הרברט ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] הייתה בתקופה שבה פולין זכתה ל[[עצמאות]], והלך הרוח הפטריוטי נישא באוויר. באותם ימים בילה בחיק משפחתו, הזכורה לו כנווה פסטורלי ויציב. המלחמה וההרס שבאו על פולין באו במפתיע וסימנו עבורו את קץ החיים הקודמים ותחילתם של חיי הגולה הנצחיים. ב-[[1939]], בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], כשהיה בן 15, חזה הרברט בהריסתה של לבוב כשפלש [[הצבא האדום]] לפולין, וב-[[1941]] חזה בנפילתה לידי צבאה של [[גרמניה הנאצית]], דבר שהותיר בו חותם עז.
@@ שורה 18: / שורה 18: @@
 בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] החל לפרסם שירים ומאמרים מפעם לפעם ב[[כתב עת|כתבי עת]], בשמו וב[[שם עט]], אך בשל מגבלות ה[[צנזורה]] הנוקשה וזרם ה[[ריאליזם סוציאליסטי|ריאליזם הסוציאליסטי]] במשטר ה[[קומוניזם|קומוניסטי]], נאלץ לפרוש מן הכתיבה. בתקופה זו עבד בעבודות זוטרות וחי חיי דלות.
-ב-[[1956]], לאחר שפרצו [[מהומות אוקטובר הפולני]] נגד השלטון ה[[סובייטי]], ובעקבות מותו של [[סטלין]], החלה הפשרה [[פוליטיקה|פוליטית]] שהביאה להקלות חלקיות ופריחה תרבותית, והרברט כעמיתיו [[מארק חלאסקו]] ו[[יוליה הרטויג]], היה בין היוצרים ששיריהם ראו אור. באותה שנה פורסם מחזור השירים הראשון שלו, "מיתר האור". הוא זכה להצלחה גדולה ומצבו הכלכלי השתפר מעט.
+ב-[[1956]], לאחר שפרצו [[מהומות אוקטובר הפולני]] נגד השלטון ה[[סובייטי]], ובעקבות [[מותו של יוסיף סטלין|מותו של סטלין]], החלה הפשרה [[פוליטיקה|פוליטית]] שהביאה להקלות חלקיות ופריחה תרבותית, והרברט כעמיתיו [[מארק חלאסקו]] ו[[יוליה הרטויג]], היה בין היוצרים ששיריהם ראו אור. באותה שנה פורסם מחזור השירים הראשון שלו, "מיתר האור". הוא זכה להצלחה גדולה ומצבו הכלכלי השתפר מעט.
 בסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] הצליח להשיג מלגה קטנה שאפשרה לו לצאת מפולין, והוא החל במסע נדודיו ברחבי [[אירופה]] שנמשך שנים ארוכות שבמהלכן שב מעת לעת למולדתו. הוא שהה ב[[לונדון]], ב[[איטליה]], ב[[ברלין]] וב[[פריז]]. הוא לימד תקופה קצרה באוניברסיטת קליפורניה בשנת [[1971]], שבמהלכה החל בכתיבת "מר קוגיטו".
 ב-[[1968]] תורגמה שירתו לראשונה לאנגלית בידי [[צ'סלב מילוש]] ופיטר דייל סקוט, ולשפות רבות לאחר מכן. לעברית תורגמו רבים מספריו על ידי [[דוד וינפלד]], ומחזותיו הוצגו בפולין ובארצות אחרות.
 הוא זכה להכרה ולפרסים בינלאומיים, בהם:
 *[[פרס אוסטריה לספרות אירופאית]] לשנת [[1965]]
-*[[פרס ט.ס אליוט]] לשנת [[1993]]
+*[[פרס ת"ס אליוט]] לשנת [[1993]]
 *[[פרס ירושלים|פרס ירושלים לספרות]] לשנת [[1991]]
-בעת שהותו בירושלים התיידד עם המשורר יהודה עמיחי ואף הקדיש לו שיר הנקרא 'ליהודה עמיחי' ופותח בשורה "כי אתה המלך ואני רק נסיך"{{הערה|1=מתוך הספר "אלגיה לעת פרידה" בהוצאת הקבוץ המאוחד}}
+בעת שהותו בירושלים התיידד עם המשורר יהודה עמיחי ואף הקדיש לו שיר הנקרא 'ליהודה עמיחי' ופותח בשורה "כי אתה המלך ואני רק נסיך"{{הערה|1=מתוך הספר "אלגיה לעת פרידה" בהוצאת הקבוץ המאוחד}}.
 ב-[[1968]] נשא לאשה את קטרז'ינה גֵ'דוּשיצְקָה, ובין השנים [[1965]]-[[1968]] שימש כעורך כתב העת לשירה "Poezja",אך פרש מהתפקיד במחאה על מדיניות [[אנטישמיות|אנטישמית]].
 ב-[[1981]] חזר לפולין, עם הקמתה של התנועה "[[סולידריות (תנועה)|סולידריות]]" שהתנגדה לשלטון הקומוניסטי, והצטרף למערכת העיתון המחתרתי "Zapis".
 כשהוצאה "סולידריות" מחוץ לחוק הוא תמך בה בגלוי והפך לסמל הרוחני במאבק לעצמאותה של פולין.
 המשפט "הֱיֵה נֶאֱמָן לֵךְ" מתוך שירו "המסר של מר קוגיטו" היה לסיסמת המאבק. בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], לאחר התמוטטות [[ברית המועצות]] וכשמפלגת "סולידריות" עלתה לשלטון, הוא מתח ביקורת על התנהלותם של הממשלה ושל אישים פולנים בולטים, כדוגמת צ'סלב מילוש ו[[אדם מיכניק]], שראה בהם אחראים למחדלים שנעשו בפולין אחרי נפילת הקומוניזם. דבריו עוררו ויכוח סוער וממושך בפולין.
@@ שורה 57: / שורה 57: @@
 לאחר שחווה את ההרס שבמשטר ה[[טוטליטריזם|טוטליטרי]], החל להטיל ספק בהשגת גאולה דרך הסתמכות על תורות [[מיסטיקה|מיסטיות]] או [[רציונליזם|רציונליות]] ושלל את ה[[אוטופיה]].
 שירתו נוקטת עמדה לפיה היחיד מחויב לעמוד בהתנגדות חסרת סיכוי מול ההיסטוריה ללא ערובה לניצחון, תוך השענות על הקהילה האנושית חסרת השלמות, שבה היחיד אחראי לקהילה ונושא את הזיכרון ההיסטורי אל הדורות הבאים.
 [[קובץ:Popiersie Zbigniew Herbert ssj 20060914.jpg|שמאל|ממוזער|220px|פסלו של הרברט ב[[קיילצה]]]]
 {{ציטוט|תוכן=
@@ שורה 84: / שורה 84: @@
 * '''דו"ח מעיר נצורה''' (1983), נכתב כתגובה פיוטית לתודעת המרי שעלתה לנוכח המשטר הצבאי בפולין.
 * '''אלגיה לעת פרידה''' (1990), המשורר פונה בשאלות אתיות ופילוסופיות כגון מושג הרוע, הטבע וההרואיות, עמידותו של הזיכרון והצורך בחמלה.
-* '''רוביגו''' ( 1992), שירים מתפלמסים הפונים ליחידים. הספר נקרא על שם תחנת הרכבת בעיר האיטלקית בה עבר בדרכו לעיר אחרת.
+* '''רוביגו''' (1992), שירים מתפלמסים הפונים ליחידים. הספר נקרא על שם תחנת הרכבת בעיר האיטלקית בה עבר בדרכו לעיר אחרת.
-* '''אפילוג של סערה''' (1998),קובץ שיריו האחרון שמסכם את תהפוכות חייו. שם הספר הושאל מציורו של [[ג'ורג'ונה]].
+* '''אפילוג של סערה''' (1998), קובץ שיריו האחרון שמסכם את תהפוכות חייו. שם הספר הושאל מציורו של [[ג'ורג'ונה]].
 * '''אנתולוגיה''' (1998), לפני מותו הספיק לקבץ את מיטב שיריו מכל תקופות חייו.
@@ שורה 98: / שורה 98: @@
 * '''האפוקריפים ההולנדיים''', תרגם מפולנית דוד וינפלד, עם עובד, 1997.
 * '''אלגיה לעת פרידה''', תרגם מפולנית דוד וינפלד, הקיבוץ המאוחד, 1998.
 * '''ברברי בגן''', תרגמו מפולנית מרתה ויורק סטנקביץ', כרמל, 2004.
 * '''אפילוג של סערה''', תרגם מפולנית דוד וינפלד, [[קשב לשירה]], 2005.
-* '''טבע דומם עם רסן - קובץ מסות על האמנות ההולנדית ''', תרגם מפולנית דוד וינפלד, כרמל, 2008.
+* '''טבע דומם עם רסן - קובץ מסות על האמנות ההולנדית''', תרגם מפולנית דוד וינפלד, כרמל, 2008.
 * '''שירים''', תרגם מפולנית דוד וינפלד, כרמל, 2012.
 ==קישורים חיצוניים==
-{{מיזמים|ויקיציטוט=זביגנייב הרברט|ויקישיתוף בשורה}}
+{{מיזמים|ויקיציטוט=זביגנייב הרברט}}
 * [[פיליפ רוזנאו]],[https://web.archive.org/web/20090629034229/http://www.iton77.com/333/rosenau333.html זביגנייב הרברט עשור למותו], עיתון 77, גיליון 333-334, אוקטובר-נובמבר 2008
 * [http://readingmachine.co.il/home/contribs/1199731801/ על הרברט], באתר מכונת קריאה
 * [[דוד וינפלד]], [http://www.text.org.il/index.php?book=08041115/ טבע דומם עם רסן אחרית דבר]
 * [https://web.archive.org/web/20090629034340/http://www.iton77.com/rosenau333.html על הרברט] באתר [[עיתון 77]]
-* [[דרור בורשטיין]], [http://www.notes.co.il/burstein/11342.asp על הספר ברברי בגן]
+* [[דרור בורשטיין]], [https://drorburstein.com/2011/02/18/ההוכחה-לכך-שבעולם-שולטת-מידת-החסד-ולא/ על הספר ברברי בגן]
-* [[ניסים קלדרון]], [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3702022,00.html על הספר "טבע דומם עם רסן"], [[ynet]] {{כ}}, 22.04.09
+* {{ynet|ניסים קלדרון|אוצר טבע|3702022|22 באפריל 2009}}
-* {{הארץ|[[רות אלמוג]]|עולם בלי תמונות היה פשוט בלתי נתפש|1.1240131|09/01/09}}
+* {{הארץ|[[רות אלמוג]]|עולם בלי תמונות היה פשוט בלתי נתפש|1.1240131|9 בינואר 2009}}
 * {{הארץ|ארז שוייצר|שירים של זביגנייב הרברט: עד אוהב|1.1636452|8 בפברואר 2012}}
-* [[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=3607 על "זביגנייב הרברט, שירים"], ידיעות אחרונות, 9.3.2012
+* [[אלי הירש]], [http://elihirsh.com/?p=3607 על "זביגנייב הרברט, שירים"], ידיעות אחרונות, 9 במרץ 2012
 * {{iCast|[[ערן סבאג]]|"חיים של אחרים", קריאה בשירי {{שם הערך}}|385404|416656|10 באפריל 2012}}
+* {{בריטניקה}}
+* {{Find a Grave}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007262513005171|זביגניב הרברט (1924-1998)}}
+{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
 '''מכּתביו''':
-* {{הארץ||סדר העולם|1.1255572|14/04/09}}
+* {{הארץ||סדר העולם|1.1255572|14 באפריל 2009}}
-* {{הארץ||רוצה הייתי לתאר|1.1368384|19/12/08}}
+* {{הארץ||רוצה הייתי לתאר|1.1368384|19 בדצמבר 2008}}
-* {{הארץ||המובסים|1.1354211|13/10/08}}
+* {{הארץ||המובסים|1.1354211|13 באוקטובר 2008}}
 * [https://web.archive.org/web/20090629034319/http://www.iton77.com/333/herbert2.html אגדה רוסית, שיר], מפולנית: בוריס גֶרוּס, [[עתון 77]], גיליון 333-334, אוקטובר-נובמבר 2008
 * [https://web.archive.org/web/20090629034155/http://www.iton77.com/333/herbert333.html גדה, שיר], מפולנית: [[רפי וייכרט]], עיתון 77, גיליון 333-334, אוקטובר-נובמבר 2008
 * [http://www.newlibrary.co.il/HTMLs/page_721.aspx?c0=15678&bsp=13412 הרהורים על בעיית הלאום], מפולנית: [[דוד וינפלד]], באתר [[הספריה החדשה]]
-* {{הארץ||משאות נפש|1.2291436|13/04/2014}}, מפולנית: [[דוד וינפלד]]
+* {{הארץ||משאות נפש|1.2291436|13 באפריל 2014}}, מפולנית: [[דוד וינפלד]]
 * [http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=OBL7d6RdIyVQUIggt8n3jlPhIoa3Zo8tIwOqv3zfaKKGe2iJiy16Hd9mHQn9j8YeYw%3D%3D&mode=image&href=DAV%2F1975%2F11%2F14&page=21&rtl=true שובו של הפרוקונסול] מפולנית: [[יורם ברונובסקי]]
 * {{הארץ||שיר, הַחֲלוֹם - מִפְלַט הָאֲנָשִׁים כֻּלָּם|1.7992373|16 באוקטובר 2019}}
@@ שורה 140: / שורה 144: @@
 [[קטגוריה:לוחמי ארמייה קריובה]]
 [[קטגוריה:זוכי פרס אוסטריה לספרות אירופית]]
+[[קטגוריה:אבירי מסדר העיט הלבן]]
 [[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות האזרחי פובונזקי]]
 [[קטגוריה:פולנים שנולדו ב-1924]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: זביגנייב הרברט
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: זביגנייב הרברט