בלחטוב – הבדלי גרסאות

בלחטוב
**Bełchatów**
סמל בלחטוב סמל בלחטוב	דגל בלחטוב דגל בלחטוב
מדינה	פולין
פרובינציה	לודז'
ראש העיר	Mariola Czechowska
תאריך ייסוד	המאה ה-14
שטח	34.63 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	54,338 (31 במרץ 2021)
קואורדינטות	51°22′00″N 19°22′00″E / 51.366666666667°N 19.366666666667°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.belchatow.pl
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת פולין רגילה) ורשה לודז' ורוצלב גדנסק קרקוב פוזנן ביאליסטוק שצ'צ'ין לובלין קטוביץ קיילצה בידגושץ' אולשטין ז'שוב צ'כיה סלובקיה ליטא בלארוס אוקראינה רוסיה - מחוז; קלינינגרד; ג; ר; מ; נ; י; ה; הים הבלטי בלחטוב

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־06:50, 5 בספטמבר 2024

בלחטוב (בפולנית: Bełchatów; ביידיש: בעלכאטאוו) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז'. בעיר התגוררו בשנת 2014 כ-59,000 איש.

התיעוד הראשון ליישוב הוא מהמאה ה-14, אז היה רכוש אצולה. במאה ה-18 קיבל היישוב זכויות עיר, ובמאה ה-19 התפתח כמרכז לתעשיית הטקסטיל האזורית.

בעיר נמצאת תחנת כוח גדולה המשתמשת בפחם, המספקת כ-20% מצריכת החשמל של פולין.

יהודי בלחטוב

בתחילה ישבו בעיר יהודים מעטים, אך עם התפתחות תעשיית הטקסטיל במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19 גדל מספר היהודים בה, ובשנת 1857 היוו כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. בתחילה השתייכה קהילת העיר לקהילת פיוטרקוב טריבונלסקי, אך משנת 1821 נעשתה לעצמאית, ואף פרשה חסותה על יישובי הסביבה, תוך שנתקיימו בה בית כנסת ובית עלמין.

לאחר מלחמת העולם הראשונה הורע מצבם הכלכלי של יהודי העיר, ורבים היגרו ממנה. בין מלחמות העולם התקיימה בעיר פעילות של הזרמים היהודיים השונים, ובהם אגודת ישראל, חסידות גור, הארגונים הציוניים והבונד. רבה האחרון של הקהילה היה שמואל יהושע הורוביץ. בשנים אלו נמנו בעיר כ-5,500 יהודים מתוך כ-6,200 תושבים.

בשואה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיר בידי הגרמנים, ורבים מתושביה היהודים נסו ממנה, אך נאלצו לשוב אליה בשל השלמת כיבוש האזור. בזמן זה נבזזו בתי היהודים הנמלטים בידי הפולנים המקומיים.

עם כניסת הגרמנים לעיר, החלו במעשי התעללות ביהודיה, ובין היתר, יהודים צוו להתעטף בטליתות ולרקוד, לאסוף גחלים בידיהם, ואף הושלכו מגגות בתים. בית הכנסת בעיר הועלה באש, ויהודי העיר צוו לרכז בכיכר העיר את ספרי התורה שבבתיהם, ולרקוד סביב המדורה בה נשרפו. בנוסף, יהודים זקנים אולצו לאכול בשר חזיר, וזקניהם של יהודים נגזזו בעזרת כידונים. מעשים אלו צולמו בידי הגרמנים, תוך שהאוכלוסייה המקומית צופה בהם להנאתה.

בחודשים הראשונים לכיבוש נמלטו מהעיר יהודים רבים, ובמקביל, הגיעו אליה למעלה מאלף פליטים יהודים מיישובי הסביבה. עם סיפוח האזור לרייך השלישי הובאו לעיר מתיישבים גרמנים רבים, אשר קיבלו לרשותם בתים וחנויות של יהודים. עד מהרה מונה בעיר יודנרט, בראשות מיכאל יעקובוביץ', אשר נצטווה לספק לגרמנים עובדי כפייה יהודים רבים. בהמשך הוקם בעיר גטו לא סגור, אליו הועברו כל יהודי העיר, והצפיפות בו הייתה רבה. צפיפות זו התגברה כאשר הובאו לגטו בסתיו 1941 יהודים רבים מכפרי ועיירות הסביבה.

ב-19 באוגוסט 1941 צוו הגברים היהודים מהגטו בגילאי 18 עד 45 להתכנס במגרש בית החרושת המקומי, ורופאים גרמנים ערכו סלקציה בקרב כ-2,000 המתייצבים. היהודים שנמצאו כשירים לעבודה הושארו במגרש משך הלילה, ובבוקר שולחו 250 מהם למחנה עבודה באזור פוזנן. כעבור שלושה שבועות נשלחו עוד כמה מאות גברים יהודים למחנות עבודה באותה השיטה, ולאחר שנערך מצוד בבתי היהודים. ממחנות אלו שבו חזרה לגטו יהודים מעטים. בדצמבר 1941 הגיעו לעיירה יהודים מוידאווה הסמוכה.

בראשית 1942 החלו מעשי רצח רבים של יהודים בגטו. בין היתר, בפורים נתלו באופן פומבי 10 יהודים בגטו, לאחר שהואשמו בהברחת מזון. במצוד שנערך אחר יהודים שהסתתרו בעיר, נתפסו כ-400 איש, ואלו שולחו למחנות שונים. במהלך עוצר בן שלושה ימים שהוטל על הגטו באפריל 1942 ניסה יושב ראש היודנרט להימלט מהעיר, ולאחר שנתפס, נרצח עם כל משפחתו.

בתחילת יוני 1942 צוו הגברים בגטו להתייצב פעם נוספת לשם משלוח לעבודות כפייה, ולאחר שלא התייצבו, נערך מצוד בבתי היהודים, במסגרתו נרצחו מספר יהודים, וכעשרים נשים יהודיות הופשטו, והוכו במקלות ובשוטים.

ב-11 באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו בעיר, לאחר שראש היודנרט האחרון בו הוצא להורג. יהודי הגטו הוצאו בכוח מבתיהם בשעת לילה, והובלו לחצר בית הכנסת. במעמד זה הופרדו הזקנים, הילדים והחולים, ושולחו במשאיות למחנה ההשמדה חלמנו, וכ-850 יהודים הועברו במשאיות לגטו לודז'. יתר היהודים הוכנסו למבנה בית הכנסת, והוחזקו בו משך שלושה ימים ללא מזון או שתייה. לאחר מכן, הועברו במשאיות לחלמנו, יחד עם יתר היהודים שנתפסו מסתתרים. קבוצה של כ-150 עד 200 גברים יהודים הושארה בגטו עבור איסוף וסידור הרכוש היהודי הנותר. חלקם הועברו לאחר מכן לגטו לודז', וחלקם ליעד לא ידוע.

רוב יהודי העיר שניסו להסתתר בסביבת העיר נספו, לאחר שהוסגרו לגרמנים, ובמקרה אחד אף רצח פולני שתי ילדות יהודיות מהעיר באמצעות פטיש. בתקופת המלחמה הוסב בית הכנסת השרוף של העיר למחסן קש ומזון, ולאחר מכן לאולם ספורט, ובית העלמין היהודי בה נהרס, ומצבותיו נלקחו לריצוף רחובות וגשרים. כ-400 מיהודי העיר שרדו את השואה, בין אם במסתורים או שנמלטו לשטחי ברית המועצות.

ערים תאומות

ליטא טאורגה, ליטא

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בלחטוב בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של בלחטוב
"בלחטוב", באתר JewishGen (באנגלית)
ספר יזכור לקהילת בלחטוב, בספריית העיר ניו יורק, תל אביב, תשל"ח
בלחטוב, אתר יד ושם
בלחטוב (Bełchatów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
אדריין ספיין ומרטין דין, בלחטוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 42–43), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
"בלחטוב", באתר השטעטל הווירטואלי
בלחטוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
בלכטוב (פולין), דף שער בספרייה הלאומית

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{עיר
+| סוג יישוב = עיר
-|שם=בלחטוב
+| שם בשפת המקור = Bełchatów
-|סוג יישוב=עיר
+| תמונה = [[קובץ:Bełchatów -siedziba PGE 4.JPG|מרכז|250px]]
-|שם בשפת המקור=Bełchatów
+| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[פרובינציות פולין|פרובינציה]]
-|תמונה=[[קובץ:Osiedle 1 Maja bloki 1,2,3 (Bełchatów).JPG|מרכז|250px]]
+| יחידה שלטונית ראשונה = {{דגל|לודז' (פרובינציה)||+}}
-|מדינה=פולין
+| שטח = 34.63
-|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[פרובינציות פולין|פרובינציה]]
+| תאריך ייסוד = [[המאה ה-14]]
-|יחידה שלטונית ראשונה={{דגל|לודז' (פרובינציה)||+}}
+| אזור זמן = +1
-|ראש העיר=
+| אתר אינטרנט = http://www.belchatow.pl
-|מושל=
+| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=פולין|מפה נוספת=פרובינציית לודז'|שם=בלחטוב|אורך=19.3666666666667|רוחב=51.3666666666667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|הסטת פירוט שם נוסף1=פיוטרקוב/טריבונלסקי|הסטת פירוט אופקי נוסף1=ימינה|הסטת פירוט אנכי נוסף1=5}}
-|נפות במחוז=
+|תאריך צפיפות=}}
-|ערים במחוז=
+'''בלחטוב''' ({{שם בשפת המקור|שם=Bełchatów|שפה=פולנית}}; ב[[יידיש]]: '''בעלכאטאוו''') היא עיר במרכז [[פולין]], ב[[לודז' (פרובינציה)|פרובינציית לודז']]. בעיר התגוררו בשנת 2014 כ-59,000 איש.
-|שטח=34.63
-|גובה=
-|תאריך ייסוד=[[המאה ה-14]]
-|אוכלוסייה=59,025
-|שנת אוכלוסייה=2014
-|מטרופולין=
-|שנת מטרופולין=
-|צפיפות=
-|שנת צפיפות=
-|קואורדינטות={{coord|51.3666666666667|N|19.3666666666667|E|display=inline,title|type:city}}
-|אזור זמן=+1
-|אתר אינטרנט=http://www.belchatow.pl
-|מפה={{מפת מיקום|מדינה=פולין|שם=בלחטוב|אורך=19.3666666666667|רוחב=51.3666666666667|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}
-|סטטיסטיקות=
-|סוג יחידה שלטונית שנייה=
-|יחידה שלטונית שנייה=
-}}
-'''בלחטוב''' (ב[[פולנית]]: '''Bełchatów'''; ב[[יידיש]]: '''בעלכאטאוו''') היא עיר במרכז [[פולין]], ב[[לודז' (פרובינציה)|פרובינציית לודז']]. בעיר התגוררו בשנת 2014 כ-59,000 איש.
 התיעוד הראשון ליישוב הוא מהמאה ה-14, אז היה רכוש אצולה. במאה ה-18 קיבל היישוב זכויות עיר, ובמאה ה-19 התפתח כמרכז לתעשיית ה[[טקסטיל]] האזורית.
-בעיר נמצאת תחנת כוח גדולה המשתמשת ב[[פחם]], המספקת כ-20% מצריכת החשמל של פולין.
+בעיר נמצאת [[תחנת כוח]] גדולה המשתמשת ב[[פחם]], המספקת כ-20% מצריכת החשמל של פולין.
 ==יהודי בלחטוב==
-בתחילה ישבו בעיר יהודים מעטים, אך עם התפתחות תעשיית הטקסטיל במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19 גדל מספר היהודים בה, ובשנת 1857 היוו כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. בתחילה השתייכה קהילת העיר לקהילת [[פיוטרקוב טריבונלסקי]], אך משנת 1821 נעשתה לעצמאית, ואף פרשה חסותה על יישובי הסביבה, תוך שנתקיימו בה [[בית כנסת]] ו[[בית קברות|בית עלמין]].
+בתחילה ישבו בעיר יהודים מעטים, אך עם התפתחות [[תעשיית הטקסטיל]] במקום במחצית הראשונה של המאה ה-19 גדל מספר היהודים בה, ובשנת 1857 היוו כשלושה רבעים מאוכלוסייתה. בתחילה השתייכה קהילת העיר לקהילת [[פיוטרקוב טריבונלסקי]], אך משנת 1821 נעשתה לעצמאית, ואף פרשה חסותה על יישובי הסביבה, תוך שנתקיימו בה [[בית כנסת]] ו[[בית קברות|בית עלמין]].
 לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] הורע מצבם הכלכלי של יהודי העיר, ורבים היגרו ממנה. [[בין מלחמות העולם]] התקיימה בעיר פעילות של הזרמים היהודיים השונים, ובהם [[אגודת ישראל]], [[חסידות גור]], [[ציונות|הארגונים הציוניים]] ו[[הבונד]]. רבה האחרון של הקהילה היה שמואל יהושע הורוביץ. בשנים אלו נמנו בעיר כ-5,500 יהודים מתוך כ-6,200 תושבים.
@@ שורה 44: / שורה 27: @@
 עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] הופצצה העיר בידי ה[[גרמניה|גרמנים]], ורבים מתושביה היהודים נסו ממנה, אך נאלצו לשוב אליה בשל השלמת כיבוש האזור. בזמן זה נבזזו בתי היהודים הנמלטים בידי הפולנים המקומיים.
-עם כניסת הגרמנים לעיר, החלו במעשי התעללות ביהודיה, ובין היתר, יהודים צוו להתעטף בטליתות ולרקוד, לאסוף גחלים בידיהם, ואף הושלכו מגגות בתים. [[בית כנסת|בית הכנסת]] בעיר הועלה באש, ויהודי העיר צוו לרכז בכיכר העיר את ספרי התורה שבבתיהם, ולרקוד סביב המדורה בה נשרפו. בנוסף, יהודים זקנים אולצו לאכול בשר חזיר, וזקניהם של יהודים נגזזו בעזרת כידונים. מעשים אלו צולמו בידי הגרמנים, תוך שהאוכלוסייה המקומית צופה בהם להנאתה.
+עם כניסת הגרמנים לעיר, החלו במעשי התעללות ביהודיה, ובין היתר, יהודים צוו להתעטף בטליתות ולרקוד, לאסוף גחלים בידיהם, ואף הושלכו מגגות בתים. [[בית כנסת|בית הכנסת]] בעיר הועלה באש, ויהודי העיר צוו לרכז בכיכר העיר את ספרי התורה שבבתיהם, ולרקוד סביב המדורה בה נשרפו. בנוסף, יהודים זקנים אולצו לאכול [[בשר חזיר]], וזקניהם של יהודים נגזזו בעזרת כידונים. מעשים אלו צולמו בידי הגרמנים, תוך שהאוכלוסייה המקומית צופה בהם להנאתה.
 בחודשים הראשונים לכיבוש נמלטו מהעיר יהודים רבים, ובמקביל, הגיעו אליה למעלה מאלף פליטים יהודים מיישובי הסביבה. עם סיפוח האזור ל[[הרייך השלישי|רייך השלישי]] הובאו לעיר מתיישבים גרמנים רבים, אשר קיבלו לרשותם בתים וחנויות של יהודים. עד מהרה מונה בעיר [[יודנרט]], בראשות מיכאל יעקובוביץ', אשר נצטווה לספק לגרמנים [[עבודות כפייה|עובדי כפייה]] יהודים רבים. בהמשך הוקם בעיר [[גטו]] לא סגור, אליו הועברו כל יהודי העיר, והצפיפות בו הייתה רבה. צפיפות זו התגברה כאשר הובאו לגטו בסתיו 1941 יהודים רבים מכפרי ועיירות הסביבה.
-ב-19 באוגוסט 1941 צוו הגברים היהודים מהגטו בגילאי 18 עד 45 להתכנס במגרש בית החרושת המקומי, ורופאים גרמנים ערכו [[סלקציה]] בקרב כ-2,000 המתייצבים. היהודים שנמצאו כשירים לעבודה הושארו במגרש משך הלילה, ובבוקר שולחו 250 מהם למחנה עבודה באזור [[פוזנן]]. כעבור שלושה שבועות נשלחו עוד כמה מאות גברים יהודים למחנות עבודה באותה השיטה, ולאחר שנערך מצוד בבתי היהודים. ממחנות אלו שבו חזרה לגטו יהודים מעטים.
+ב-19 באוגוסט 1941 צוו הגברים היהודים מהגטו בגילאי 18 עד 45 להתכנס במגרש בית החרושת המקומי, ורופאים גרמנים ערכו [[סלקציה]] בקרב כ-2,000 המתייצבים. היהודים שנמצאו כשירים לעבודה הושארו במגרש משך הלילה, ובבוקר שולחו 250 מהם למחנה עבודה באזור [[פוזנן]]. כעבור שלושה שבועות נשלחו עוד כמה מאות גברים יהודים למחנות עבודה באותה השיטה, ולאחר שנערך מצוד בבתי היהודים. ממחנות אלו שבו חזרה לגטו יהודים מעטים. ב[[דצמבר]] [[1941]] הגיעו לעיירה יהודים מ[[וידאווה]] הסמוכה.
 בראשית 1942 החלו מעשי רצח רבים של יהודים בגטו. בין היתר, בפורים נתלו באופן פומבי 10 יהודים בגטו, לאחר שהואשמו בהברחת מזון. במצוד שנערך אחר יהודים שהסתתרו בעיר, נתפסו כ-400 איש, ואלו שולחו למחנות שונים. במהלך עוצר בן שלושה ימים שהוטל על הגטו באפריל 1942 ניסה יושב ראש היודנרט להימלט מהעיר, ולאחר שנתפס, נרצח עם כל משפחתו.
@@ שורה 54: / שורה 37: @@
 בתחילת יוני 1942 צוו הגברים בגטו להתייצב פעם נוספת לשם משלוח לעבודות כפייה, ולאחר שלא התייצבו, נערך מצוד בבתי היהודים, במסגרתו נרצחו מספר יהודים, וכעשרים נשים יהודיות הופשטו, והוכו במקלות ובשוטים.
-ב-11 באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו בעיר, לאחר שראש היודנרט האחרון בו הוצא להורג. יהודי הגטו הוצאו בכוח מבתיהם בשעת לילה, והובלו לחצר בית הכנסת. במעמד זה הופרדו הזקנים, הילדים והחולים, ושולחו במשאיות ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[חלמנו]], וכ-850 יהודים הועברו במשאיות ל[[גטו לודז']]. יתר היהודים הוכנסו למבנה בית הכנסת, והוחזקו בו משך שלושה ימים ללא מזון או שתייה. לאחר מכן, הועברו במשאיות לחלמנו, יחד עם יתר היהודים שנתפסו מסתתרים. קבוצה של כ-150 עד 200 גברים יהודים הושארה בגטו עבור איסוף וסידור הרכוש היהודי הנותר. חלקם הועברו לאחר מכן ל[[גטו לודז']], וחלקם ליעד לא ידוע.
+ב-11 באוגוסט 1942 החל חיסולו של הגטו בעיר, לאחר שראש היודנרט האחרון בו הוצא להורג. יהודי הגטו הוצאו בכוח מבתיהם בשעת לילה, והובלו לחצר בית הכנסת. במעמד זה הופרדו הזקנים, הילדים והחולים, ושולחו במשאיות ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[חלמנו]], וכ-850 יהודים הועברו במשאיות ל[[גטו לודז']]. יתר היהודים הוכנסו למבנה בית הכנסת, והוחזקו בו משך שלושה ימים ללא מזון או שתייה. לאחר מכן, הועברו במשאיות לחלמנו, יחד עם יתר היהודים שנתפסו מסתתרים. קבוצה של כ-150 עד 200 גברים יהודים הושארה בגטו עבור איסוף וסידור הרכוש היהודי הנותר. חלקם הועברו לאחר מכן לגטו לודז', וחלקם ליעד לא ידוע.
 רוב יהודי העיר שניסו להסתתר בסביבת העיר נספו, לאחר שהוסגרו לגרמנים, ובמקרה אחד אף רצח פולני שתי ילדות יהודיות מהעיר באמצעות פטיש. בתקופת המלחמה הוסב בית הכנסת השרוף של העיר למחסן קש ומזון, ולאחר מכן לאולם ספורט, ובית העלמין היהודי בה נהרס, ומצבותיו נלקחו לריצוף רחובות וגשרים. כ-400 מיהודי העיר שרדו את [[השואה]], בין אם במסתורים או שנמלטו לשטחי [[ברית המועצות]].
+== ערים תאומות ==
+* {{עיר תאומה|טאורגה|ליטא}}
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{אתר רשמי}}
 * {{ג'ואיש ג'ן|493112}}
 * {{ספרי יזכור||בלחטוב|1542|תל אביב, תשל"ח}}
 * [http://www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%20833.pdf בלחטוב], אתר [[יד ושם]]
 * {{גטו|144|בלחטוב (Bełchatów)}}
+* {{המחנות והגטאות|אדריין ספיין ו[[מרטין דין]]|בלחטוב|2|A|42–43}}
-* [http://www.sztetl.org.pl/he/city/belchatow/ בלחטוב] באתר [[השטעטל הווירטואלי]] {{באנגלית}}
+* {{שטעטל|b/464-belchatov-blkhtvb}}
+* {{בריטניקה}}
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007560166905171|בלכטוב (פולין)}}
+{{בקרת זהויות}}
 [[קטגוריה:לודז' (פרובינציה): ערים]]