שאר ישוב – הבדלי גרסאות

שאר ישוב
	רחוב בשאר ישוב, פברואר 2017
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מבואות החרמון
גובה ממוצע	‎129 מטר
תאריך ייסוד	1940
תנועה מיישבת	העובד הציוני
סוג יישוב	מושב
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023
- אוכלוסייה	790 תושבים
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת אצבע הגליל רגילה) שאר ישוב33°13′35″N 35°38′48″E / 33.2263581085567°N 35.6467521409119°E מפת היישובים של מועצה אזורית מבואות החרמון; באדום - שאר ישוב; בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2021	7 מתוך 10

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה אחרונה מ־21:33, 30 בספטמבר 2024

ערך זה עוסק במושב בעמק החולה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שאר ישוב (פירושונים).

שְׁאָר יָשׁוּב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון־מזרחי של עמק החולה. הוא שייך למועצה אזורית מבואות החרמון. המושב הוקם בשנת 1939 ונקרא על שם שאר ישוב, בנו של ישעיהו הנביא^[3]. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרת צימרים, מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים.

בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים היה המושב מטרה לסורים שצלפו עליו מתל עזזיאת. המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבות אסון המסוקים ב-1997, כששני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו זה בזה מעל שמי המושב.

היסטוריה

הוקם לראשונה בפברואר 1940 כחלק ממצודות אוסישקין על ידי 20 משפחות מהתנועות "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני". המושב תוכנן ל-60 משפחות^[4]. נקרא בהתחלה "מצודת אוסישקין ג.". עם שוך הקרבות של מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת 1948 נעזב מרבית המושב מיושביו עקב ההפגזות הקשות של הסורים (מתל עזזיאת, המשקיף מלמעלה), חלק מהתושבים פונה לווילהלמה (היום בני עטרות) שבמרכז הארץ.

בשנת 1949 יושב בשנית כמושב שיתופי, על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי ארגון "עלה רש" (השם על פי ספר דברים א כא) שהיו חברים מתנועת "הנוער הציוני" מהונגריה ששרדו את השואה, עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים יישוב. אריה זהורי, ממקימי המושב ויושב ראש הוועד שנים רבות: "איבדנו את כל משפחתנו ורכושנו בשואה. באנו למדינת ישראל בכלל ולשאר ישוב בפרט לחזק את חלקה הצפוני של מדינת ישראל על מנת להבטיח ששוב לא יגזלו את היקר לנו".

בגלל סיבות בירוקרטיות, שינו את שם המושב מ"עלה רש" לשמו הקודם - שאר ישוב. בשנים הראשונות, המושב השיתופי קיבל ורכש כלים חקלאיים, שתילים ופרות שפרנסו את תושביו.

הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל עזזיאת ובשנת 1957 אף רצחו את אחד מחברי המושב^[5]. ב-6 בספטמבר 1966 נפצעו 7 עובדי קרן קיימת מהתפוצצות מוקש סמוך למושב^[6]. עקבות הובילו ממקום הפיצוץ אל המוצב הסורי הסמוך בתל עזזיאת. יומיים אחר כך, ב-9 בספטמבר, עלה ג'יפ של צה"ל על מוקש, סמוך לאותו מקום. שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ^[7].

ב-6 ביוני 1967, בקרבות מלחמת ששת הימים עם הצבא הסורי, שידרו ברדיו דמשק ששאר ישוב נכבש על ידי הסורים. ב-7 ביוני, דווח כתב ברדיו ישראלי משאר ישוב והזים את הידיעות הכוזבות של הסורים.

ב-9 ביוני, כחלק מכיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים, כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל עזזיאת והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.

בשנות ה-70 וה-80 נפלו במושב רקטות קטיושה, ששיגרו מלבנון מחבלים, וגרמו נזק לרכוש.

אתרים

בצדו הדרומי של המושב נמצאים שרידי יישוב קדום ועתיקות טחנת קמח.

"חורשת הנופלים" נמצאת בצדו הדרום־מזרחי של המושב. בחורשה 73 עצים לזכר 73 חללי אסון המסוקים שהתרחש בתאריך 4 בפברואר 1997 מעל שאר ישוב ומעל קיבוץ דפנה.

לצדו המזרחי של המושב זורם נחל חרמון (הבניאס).

גלריה

תצלום של מטע ובית מהצד המערבי של הגדר החיצונית
ההרחבה החדשה
בית הכנסת
"גן הצלילים"
מכון החליבה הישן
אחד ממבני המגורים הראשונים
גן ילדים
מראה שדרת העצים המרכזית ביישוב

ראו גם

אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים

קישורים חיצוניים

שאר ישוב באתר הרשות לפיתוח הגליל
מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על אתר ההנצחה לאסון המסוקים בקצה היישוב, באתר 'חלון אחורי', 3 באוגוסט 2014
שאר ישוב (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
עובדי קרן קיימת לישראל נפצעו ממטען חבלה, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1966
לוי אשכול מבקר בחזית הצפון בתום מלחמת ששת הימים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק ג'
^ עוד ישוב חדש בחבל דן אשר בצפון, דואר היום, 8 בפברואר 1940; המשך
^ פועל נהרג באש חיילים סורים, דבר, 25 בנובמבר 1957
^ י. ארז ומ. רהט, המוקש התפוצץ - שבעה נפצעו, מעריב, 7 בספטמבר 1966
^ "הג'יפ היה אפוף להבות", מעריב, 11 בספטמבר 1966

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.

[ESHKOL-2] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021

[3] ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק ג'

[4] עוד ישוב חדש בחבל דן אשר בצפון, דואר היום, 8 בפברואר 1940; המשך

[5] פועל נהרג באש חיילים סורים, דבר, 25 בנובמבר 1957

[6] י. ארז ומ. רהט, המוקש התפוצץ - שבעה נפצעו, מעריב, 7 בספטמבר 1966

[7] "הג'יפ היה אפוף להבות", מעריב, 11 בספטמבר 1966

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 |אתר אינטרנט=|
 }}
-'''שְׁאָר יָשׁוּב''' הוא [[מושב עובדים]] ב[[הגליל העליון|גליל העליון]], בחלקו הצפון־מזרחי של [[עמק החולה]] ושייך ל[[מועצה אזורית מבואות החרמון]]. המושב הוקם בשנת [[1940]]. נקרא על שם [[שאר ישוב (בן ישעיה)|שאר ישוב]], בנו של [[ישעיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|ז|ג}}}}. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כ[[שכיר|שכירים]] ומהשכרת [[צימר|צימרים]], מיעוטם מתפרנס מ[[חקלאות]] ומגידול בעלי חיים. המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבות [[אסון המסוקים]], כששני [[מסוק|מסוקי]] [[CH-53 סי סטאליון|יסעור]] של [[צה"ל]] התנגשו זה בזה מעל שמי המושב, באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים.
+'''שְׁאָר יָשׁוּב''' הוא [[מושב עובדים]] ב[[הגליל העליון|גליל העליון]], בחלקו הצפון־מזרחי של [[עמק החולה]]. הוא שייך ל[[מועצה אזורית מבואות החרמון]]. המושב הוקם בשנת [[1939]] ונקרא על שם [[שאר ישוב (בן ישעיה)|שאר ישוב]], בנו של [[ישעיהו]] ה[[נביא]]{{הערה|1={{תנ"ך|ישעיהו|ז|ג}}}}. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כ[[שכיר]]ים ומהשכרת [[צימר]]ים, מיעוטם מתפרנס מ[[חקלאות]] ומגידול בעלי חיים.
+בין [[מלחמת העצמאות]] ל[[מלחמת ששת הימים]] היה המושב מטרה לסורים שצלפו עליו מ[[תל עזזיאת]].
+המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבות [[אסון המסוקים]] ב-1997, כששני [[מסוק]]י [[CH-53 סי סטאליון|יסעור]] של [[צה"ל]] התנגשו זה בזה מעל שמי המושב.
 == היסטוריה ==
 [[קובץ:shearyishuv.jpg|ימין|ממוזער|250px|מושב שאר ישוב בראשיתו, [[1944]]]]
-הוקם לראשונה בפברואר [[1940]] כחלק מ[[מצודות אוסישקין]] על ידי 20 משפחות מהתנועות "[[הנוער הציוני]]" ו"העובד הציוני". המושב תוכנן ל-60 משפחות{{הערה|{{דואר היום||עוד ישוב חדש בחבל דן אשר בצפון|1940/02/08|00100}}; {{דואר היום||המשך|1940/02/08|00204}}}}. נקרא בהתחלה "מצודת אוסישקין ג.". עם שוך הקרבות של [[מלחמת העצמאות]] והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת [[1948]] נעזב מרבית המושב מיושביו עקב ההפגזות הקשות של [[סוריה|הסורים]] (מ[[תל עזזיאת]], המשקיף מלמעלה), חלק מהתושבים פונה ל[[וילהלמה]] (היום [[בני עטרות]]) שבמרכז הארץ.
+הוקם לראשונה בפברואר [[1940]] כחלק מ[[מצודות אוסישקין]] על ידי 20 משפחות מהתנועות "[[הנוער הציוני]]" ו"העובד הציוני". המושב תוכנן ל-60 משפחות{{הערה|{{דואר היום||עוד ישוב חדש בחבל דן אשר בצפון|19400208|1}}; {{דואר היום||המשך|19400208|24}}}}. נקרא בהתחלה "מצודת אוסישקין ג.". עם שוך הקרבות של [[מלחמת העצמאות]] והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת [[1948]] נעזב מרבית המושב מיושביו עקב ההפגזות הקשות של [[סוריה|הסורים]] (מ[[תל עזזיאת]], המשקיף מלמעלה), חלק מהתושבים פונה ל[[וילהלמה|ווילהלמה]] (היום [[בני עטרות]]) שבמרכז הארץ.
-בשנת [[1949]] יושב בשנית, על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי ארגון "עלה רש" (השם על פי ספר דברים א כא) שהיו חברים מתנועת "הנוער הציוני" מ[[הונגריה]] ששרדו את [[השואה]], עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים יישוב.
+בשנת [[1949]] יושב בשנית כ[[מושב שיתופי]], על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי ארגון "עלה רש" (השם על פי ספר דברים א כא) שהיו חברים מתנועת "הנוער הציוני" מ[[הונגריה]] ששרדו את [[השואה]], עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים יישוב.
-אריה זהורי, ממקימי המושב: "איבדנו את כל משפחתנו ורכושנו בשואה. באנו למדינת ישראל בכלל ולשאר ישוב בפרט לחזק את חלקה הצפוני של מדינת ישראל על מנת להבטיח ששוב לא יגזלו את היקר לנו".
+אריה זהורי, ממקימי המושב ויושב ראש הוועד שנים רבות: "איבדנו את כל משפחתנו ורכושנו בשואה. באנו למדינת ישראל בכלל ולשאר ישוב בפרט לחזק את חלקה הצפוני של מדינת ישראל על מנת להבטיח ששוב לא יגזלו את היקר לנו".
+בגלל סיבות בירוקרטיות, שינו את שם המושב מ"עלה רש" לשמו הקודם - שאר ישוב. בשנים הראשונות, המושב השיתופי קיבל ורכש כלים חקלאיים, שתילים ופרות שפרנסו את תושביו.
-הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל עזזיאת ובשנת [[1957]] אף רצחו את אחד מחברי המושב.{{הערה|{{דבר||פועל נהרג באש חיילים סורים|1957/11/25|00110}}}} ב-6 בספטמבר 1966 נפצעו 7 עובדי [[קרן קיימת לישראל|קרן קיימת]] מהתפוצצות מוקש סמוך למושב{{הערה|{{מעריב|י. ארז ומ. רהט|המוקש התפוצץ - שבעה נפצעו|1966/09/07|00711}}}}. עקבות הובילו ממקום הפיצוץ אל המוצב הסורי הסמוך בתל עזזיאת. יומיים אחר כך, ב-9 בספטמבר, עלה ג'יפ של צה"ל על מוקש, סמוך לאותו מקום. שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ{{הערה|{{מעריב||"הג'יפ היה אפוף להבות"|1966/09/11|00203}}}}.
+הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל עזזיאת ובשנת [[1957]] אף רצחו את אחד מחברי המושב{{הערה|{{דבר||פועל נהרג באש חיילים סורים|19571125|11}}}}. ב-6 בספטמבר 1966 נפצעו 7 עובדי [[קרן קיימת לישראל|קרן קיימת]] מהתפוצצות מוקש סמוך למושב{{הערה|{{מעריב|י. ארז ומ. רהט|המוקש התפוצץ - שבעה נפצעו|19660907|56}}}}. עקבות הובילו ממקום הפיצוץ אל המוצב הסורי הסמוך בתל עזזיאת. יומיים אחר כך, ב-9 בספטמבר, עלה ג'יפ של צה"ל על מוקש, סמוך לאותו מקום. שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ{{הערה|{{מעריב||"הג'יפ היה אפוף להבות"|19660911|20}}}}.
-ב-[[9 ביוני]] [[1967]], כחלק מ[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים]], [[קרב תל עזזיאת|כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל עזזיאת]] והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.
+ב-6 ביוני [[1967]], בקרבות [[מלחמת ששת הימים]] עם הצבא הסורי, שידרו ברדיו דמשק ששאר ישוב נכבש על ידי הסורים. ב-7 ביוני, [https://youtu.be/f--b05FyY_E דווח כתב ברדיו ישראלי משאר ישוב] והזים את הידיעות הכוזבות של הסורים.
-בשנות ה-70 וה-80 נפלו במושב [[קטיושה|קטיושות]] ששיגרו מ[[לבנון]] [[ארגון טרור|מחבלים]] ואף גרמו נזק לרכוש.
+ב-[[9 ביוני]], כחלק מ[[החזית הסורית במלחמת ששת הימים|כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים]], [[קרב תל עזזיאת|כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל עזזיאת]] והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.
+בשנות ה-70 וה-80 נפלו במושב רקטות [[קטיושה]], ששיגרו מ[[לבנון]] [[ארגון טרור|מחבלים]], וגרמו נזק לרכוש.
 [[קובץ:PikiWiki Israel 1228 Events in Israel אתר הנצחה לזכר אסון המסוקים.jpg|שמאל|ממוזער|220px|אתר ההנצחה לחללי [[אסון המסוקים]] בשאר ישוב]]
 == אתרים ==
 בצדו הדרומי של המושב נמצאים שרידי יישוב קדום ועתיקות [[טחנת קמח]].
-"חורשת הנופלים" נמצאת בצדו הדרום־מזרחי של המושב. בחורשה 73 עצים לזכר 73 חללי [[אסון המסוקים]] שהתרחש בתאריך 4 בפברואר 1997 מעל שאר ישוב ו[[דפנה (קיבוץ)|קיבוץ דפנה]].
+"חורשת הנופלים" נמצאת בצדו הדרום־מזרחי של המושב. בחורשה 73 עצים לזכר 73 חללי [[אסון המסוקים]] שהתרחש בתאריך 4 בפברואר 1997 מעל שאר ישוב ומעל [[דפנה (קיבוץ)|קיבוץ דפנה]].
 לצדו המזרחי של המושב זורם [[נחל חרמון]] (הבניאס).
 {{-}}
 ==גלריה==
 {| align=center
@@ שורה 57: / שורה 66: @@
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Shear Yishuv|שם ויקישיתוף=שאר ישוב}}
 * [http://www.romgalil.org.il/cds/127/ שאר ישוב] באתר הרשות לפיתוח הגליל
-*[[מיכאל יעקובסון]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2014/08/04/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A9%D7%90%D7%A8-%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91/ סקירה אדריכלית על אתר ההנצחה לאסון המסוקים בקצה היישוב], באתר 'חלון אחורי', 3.8.2014
+*[[מיכאל יעקובסון]]: [http://michaelarch.wordpress.com/2014/08/04/סיבוב-באנדרטת-אסון-המסוקים-בשאר-ישוב/ סקירה אדריכלית על אתר ההנצחה לאסון המסוקים בקצה היישוב], באתר 'חלון אחורי', 3 באוגוסט 2014
+* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467839805171|שאר ישוב (ישראל)}}
+* {{יומן חדשות|עובדי קרן קיימת לישראל נפצעו ממטען חבלה|/61004-2/97447-2/|'''1966'''}}
+* {{יומן חדשות|לוי אשכול מבקר בחזית הצפון בתום מלחמת ששת הימים|/60890-2/105661-2/|'''1967'''}}
 ==הערות שוליים==
@@ שורה 63: / שורה 75: @@
 {{מועצה אזורית מבואות החרמון|בחירה=[[שאר ישוב]]}}
+{{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1940]]
 [[קטגוריה:מושבים]]
+[[קטגוריה:מקבלי נס הקוממיות]]
+[[קטגוריה:עמק החולה: יישובים]]
+[[קטגוריה:יישובים בצפון ישראל שפונו במלחמת חרבות ברזל]]

רחוב בשאר ישוב, פברואר 2017
מדינה	ישראל ישראל
מחוז	הצפון
מועצה אזורית	מבואות החרמון
גובה ממוצע^[1]	‎129 מטר
תאריך ייסוד	1940
תנועה מיישבת	העובד הציוני
סוג יישוב	מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023^[1]
- אוכלוסייה	790 תושבים
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אצבע הגליל מוגדלת) שאר ישוב (למפת אצבע הגליל רגילה) שאר ישוב (למפת ישראל רגילה) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שאר ישוב (למפת ישראל מוגדלת) ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום שאר ישוב 33°13′35″N 35°38′48″E / 33.2263581085567°N 35.6467521409119°E מפת היישובים של מועצה אזורית מבואות החרמון באדום - שאר ישוב בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול^{לשנת 2021^[2]}	7 מתוך 10