נחל חרמון
מפל בנחל חרמון | |
מידע כללי | |
---|---|
אורך | 9 ק"מ |
ספיקה ממוצעת | 4 מ"ק לשנייה |
אגן ניקוז | 145 קמ"ר |
מוצא | עין בניאס |
גובה מוצא הנהר | 390 מטרים |
יובלים | נחל גובתה, נחל סער, נחל שיאון, נחל פרע |
שפך | נהר הירדן |
מדינות באגן הניקוז | ישראל |
מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את נהר הירדן | |
נַחַל חֶרְמוֹן (מכונה גם בָּנְיַאס[1]) הוא נחל איתן והוא המזרחי במקורות הירדן. כמות מימיו היא כרבע מכלל מי נהר הירדן.
הגאוגרפיה, הגאולוגיה וההידרולוגיה של הנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגן הניקוז של נחל חרמון כולל חלקים מצפון רמת הגולן ואת השטח הישראלי של הר החרמון. יובליו העיקריים הם נחל סער, נחל גובתה, נחל שיאון ונחל פרע. אולם הזרימה ביובלים מגיעה רק ל-20% מכלל הזרימה בנחל, בשל האופי הקרסטי של הר החרמון, הגורם למים לחלחל לאדמה ולא לזרום על פני השטח.
מקור רוב המים בנחל הוא במעיינות שמתחת למערת בניאס, שמקורם בגשמים ושלגים שחלחלו בהר החרמון. בעבר נבעו המעיינות מתוך המערה, אך כיום הם נובעים בבריכות מתחתיה. המעיינות נובעים בטמפרטורה של 15 מעלות והם מהווים, יחד עם עין דן, בית גידול לתולעת השטוחה והאנדמית Dugesia golanica[2].
תוואי
[עריכת קוד מקור | עריכה]נחל חרמון זורם בתחילתו בכיוון דרום-מערב, וחלקו העליון נושא אופי הררי וקניוני. לאורך 3.5 ק"מ שבין המעיינות לשאר ישוב, יורד הנחל מרום של 390 מ' עד לרום של 200 מ', היינו בשיפוע ממוצע של 5.4%. זה שיפוע חריף למדי, המקנה למימיו עוצמת זרימה ומאפשר לו לחתור לעצמו קניון עמוק, ובו אשדות ומפלים. הגדול שבמפליו הוא מפל הבניאס, מפל בגובה 10 מטרים. יובלו נחל פרע, שלא התחתר כל כך עמוק, נופל אל קניון זה במפל גבוה.
ממוצא הקניון ומטה ממשיך הבניאס לזרום אל עמק החוּלה בשיפוע מתון יותר, אך עדיין כפלג-הרים מהיר וסוער למדי. תחילה ערוצו עמוק עם חתך טרפזי, ובהמשך אפיקו רדוד יותר, שפותיו מוגבהות מעל מפלס הזרימה בשיעור של 1–3 מ' בלבד. גם בתחום המישור של עמק החוּלה שומר האפיק על אופיו הפראי-טבעי, עם יער- גדות של דולב מזרחי וערבה, אולם השטחים המעובדים בעמק מגיעים למרחק של מטרים ספורים בלבד מהמים. נחל חרמון נפגש עם נחל דן בסמוך לקיבוץ שדה נחמיה. אורכו הכללי של נחל חרמון, מעין בניאס ועד למפגשו עם נחל דן כ- 9 ק"מ בקו אווירי, והוא יורד כדי 310 מ', מרום של 390 מ' במעיין ועד רום של 80 מ' במפגש הנחלים.
בצלעות הנחל נחשפת סדרה של שכבות בזלת וטרברטין (נטף-נחלים, טופה), הערוכות חליפות בדגם מאוצבע. שני סוגי סלע אלה הורבדו בתקופה מאוחרת (בפליסטוקן). הבזלת פרצה מלמטה וזרמה באפיק, ואילו הטרברטין הושקע מלמעלה מתוך מי המעיינות שזרמו כאן בתנאים שעודדו השקעת חומר גירני שהומס במים. בתוך שכבות אלה חצב הנחל את ערוצו. בהמשך, במישור העמק, חתור הנחל בתוך משקעים אלוביאליים.
ספיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספיקה השנתית של הנחל מגיעה לכ-125 מיליון מ"ק מים, שהם כרבע מכלל מי הירדן. התנודה בין שנת השיא לשנת השפל בשפיעתו השנתית הקבועה של נחל חרמון (למעט זרימה עילית בשיטפונות), היינו בספיקתו נטו של עין בניאס – היא בשיעור של כ-1:4; בין ממוצע חודש השיא לממוצע חודש השפל – כ-1:15; בין שיא רגעי לשפל רגעי – כ-1:20.[דרוש מקור]
הצומח בנחל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצומח לאורך נחל חרמון מצטיין ברבגוניות, בזכות מפגש של שלוש חברות צומח עיקריות: חברת אלון התבור והאלה האטלנטית, האופיינית לשולי עמק החולה, ומגיעה בחלקו העליון של הנחל לאחד משיאיה, חברת האלון המצוי והאלה הארצישראלית, (חורש ים תיכוני) הגולשת לכאן מצפון רמת הגולן במזרח, וחברת צמחיית הנחלים בשליטת הדולב המזרחי והערבה המחודדת, עם ער אציל, אשחר רחב-עלים ומילה סורית. חברה זו מצטיינת לא רק בפרטים עבי-גזע ומרשימים של דולב וערבה, אלא גם בתופעות מעניינות אחדות נוספות, המייחדות את הבניאס משכניו: בסלעי טרברטין סמוך למפל, גדלה אחת מהאוכלוסיות הצפופות ביותר בארץ של השרך רב-רגל פשוט, ובחלקו התחתון של הנחל, סמוך למפגשו עם הדן, בקרקע אלוביאלית, יש שטחים נרחבים מכוסים ב"יער" של השרך שבטבט גדול. באותה סביבה גדל בשפע גם המטפס חלביב יווני, שאפשר למצוא אותו בארץ אך ורק כאן ולגדות נחל שניר (החצבני).
הדמיון בין צומח- הגדות של הבניאס לזה של החצבני בולט בעיקר כאשר משוים אותם לצומח- הגדות של נחל דן, שבו הדולב, שהוא שכיח עד שולט בשני הראשונים, נעשה נדיר בדן. אפשר להבדיל בין צומח הבניאס לצומח החצבני בכך שלאורך הבניאס צומחים פרטים עבי-גזע וזקנים של דולב, בעוד שלאורך החצבני כל עצי הדולב צעירים יותר, אולי כי העצים הזקנים בחצבני מושמדים מדי פעם בשיטפונות או בשרֵפות.
בצלעות קניון הבניאס, במיוחד מן המפל ומטה, גדל צומח מגוון של עשבוניים, שבולטות בו בראשית החורף כלניות בצבעים רבים, מהמקדימות בפריחתן בכל האזור, ואילו בראשית הקיץ שולטים מרבדים של דרדר גדול פרחים, המתגוונים בעמודי פריחה של בן חצב יקינתוני.
בסמוך לנחל ישנם גם עצי פרי שהם שרידי בוסתנים נטושים, וכן צומחים ליד הנחל עצי צפצפה מכסיפה שניטעה על מנת להכין ממנה קורות לבתים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכתבי יוסף בן מתתיהו משתמע שהבניאס היה המקור העיקרי של נהר הירדן. יואל אליצור משער שמדובר בטעות של בני התקופה אשר בגלל חשיבות העיר בניאס או בגלל מפלו המרשים ייחסו לו זרימה חזקה יותר מאשר בנחל דן[3].
הסכם ניוקומב-פולה מ-1923 שמאוחר יותר אושרר על ידי חבר הלאומים קבע את קו הגבול הבינלאומי בין המנדט הבריטי למנדט הצרפתי ולמעשה בין ארץ ישראל ומאוחר יותר מדינת ישראל ובין סוריה ולבנון. בהסכם נקבע כי הנחל עצמו יישאר בשטח המנדט הבריטי בעוד שהכפר והמעיינות יהיו בשטח המנדט הצרפתי (ובמשתמע, חלק מסוריה). הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות קבעו שהשטחים ממערב לקו הגבול הבינלאומי עליהם השתלטו הסורים יהיו לאזורים מפורזים. בפועל השתלטו הסורים בתחילת שנות ה-50 על רכס הבניאס חלקו הגדול של המפורז הצפוני כך שרק חלקו הדרומי של הנחל נותר בשליטה ישראלית. בשנת 1964 ריכזה סוריה ציוד הנדסי כבד באזור, והחלה במפעל שמטרתו הטיית מסלול הנחל מזרחה על מנת למנוע ממימיו להגיע לישראל, בניגוד לחוק הבינלאומי. ישראל התנגדה לפעולה זו, והמאבק על מי הירדן נמשך בגזרה, כאשר אחד משיאיו היה פעולה גדולה של צה"ל ב-12 באוגוסט 1965 במהלכה הצליח צה"ל להשמיד את ציוד ההטיה, לאחר קרב בו הופעלו ארטילריה וטנקים[4]. הסורים המשיכו במאמציהם, אך הצליחו לחפור רק חלק קטן מן התעלה עד שנכבש האזור בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. במהלך אותה מלחמה פלשה מחלקת טנקים סורים לאזור, במהלך הקרב הידרדר אחד הטנקים לאפיק הנחל, הוא הושאר במקום.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שמורת נחל הבניאס
מאז 2009 חלקו העליון של הנחל כלול בשמורת הטבע 'שמורת נחל חרמון', ובמקום ישנם מסלולי טיולים רגליים, בנופי הפרא הקדומים של האזור, שהם בין הנופים הטבעיים היפים בישראל. בשנת 2010 נחנך באתר, לאחר מאבקים משפטיים ממושכים, שביל תלוי ראשון מסוגו בישראל, העובר באזור שעד כה לא היה נגיש למטיילים[5]. הכניסה לשמורה בתשלום והכניסה למים אסורה בכל שטח השמורה. השמורה הוכרזה בשנת 1977, וכיום, שטחה של השמורה הוא כ-1,300 דונם (כ-1.3 קמ"ר).
מחוץ לשמורה יש מסלולי טיול נוספים, ללא תשלום. אלו כוללים את המסלול אל הטנק הסורי ההפוך, ליד קיבוץ שניר[6], וממנו מסלול לאורך הנחל אל שאר ישוב וחורשת הנופלים לזכר הרוגי אסון המסוקים, הסמוך לקבר נבי יהודה. בהמשך הנחל נמצא חניון האקליפטוסים ליד חיבור הנחל עם נחל דן.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמורת טבע נחל חרמון (בניאס), באתר רשות הטבע והגנים
- נחל חרמון - הבניאס באתר החברה להגנת הטבע.
- משה גלעד, נמצאה פינה שקטה ונפלאה בבניאס, באתר הארץ, 13 ביולי 2022
- שער לגן עדן, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1984
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הגייה ערבית של השם הקדום פָּנְיַאס - העיצור p אינו פונמה בשפה הערבית ולכן נעשה שימוש בעיצור b
- ^ D.golanica באתר www.lifedesks.org.
- ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 241
- ^ רון פז, מים לא שקטים, באתר גלובס, 18 במרץ 2001
- ^ משה גלעד, טיול אל השביל התלוי בשמורת הבניאס, באתר הארץ, 30 ביולי 2014
- ^ בריכת הטנק הסורי בנחל חרמון, אתר מסלולים ישראל
נחלי רמת הגולן | ||
---|---|---|
נחלי איתן | נחל חרמון • נחל סער • ואדי אבו סעיד • נחל שוח • נחל גילבון • נחל משושים • נחל זוויתן • נחל יהודיה • נחל עיט • נחל גמלא • נחל בזלת • נחל דליות • נחל סמך • נחל אל על • ירמוך | |
נחלי אכזב | נחל שיאון • נחל חבושית • נחל ערער • נחל גובתה • נחל סנאים • ואדי אל-חמאם • נחל חזורי • נחל ירדינון • נחל עורבים • נחל פרש • נחל חמדל • נחל נשף • ואדי עין א-תינה • נחל יוסיפון • מסיל אל-ע'נאמה • נחל קצרין • נחל חיוויאי • נחל בתרא • נחל נשרים • נחל שפמנון • נחל כנף • נחל נוב • נחל צלצל • נחל עין גב • נחל מיצר • ואדי ברברה • ואדי סמר • נחל פרע • נחל רוקד |