לדלג לתוכן

ברפיליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: עות'מאני
 
(16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{עיר
{{עיר
|שם=ברפיליה
| שם = ברפיליה
|סוג יישוב=יישוב לשעבר
| סוג יישוב = יישוב לשעבר
|שם בשפת המקור=برفيلية
| שם בשפת המקור = برفيلية
|תמונה=[[קובץ:גבעת ברפיליה 2.jpg|250px|]]
| תמונה = [[קובץ:גבעת ברפיליה 2.jpg|250px|]]
|כיתוב=גבעת ברפיליה בצילום מצפון מזרח. משמאל רחוב פז במודיעין.
| כיתוב = גבעת ברפיליה בצילום מצפון מזרח. משמאל רחוב פז במודיעין.
|מדינה=המנדט הבריטי
| מדינה = ישראל
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות המנדט הבריטי|מחוז]]
| סוג יחידה שלטונית ראשונה = [[מחוזות המנדט הבריטי|מחוז]]
|יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוז לוד]]
| יחידה שלטונית ראשונה = [[מחוז לוד]]
|שפה רשמית=[[ערבית]]
| שפה רשמית = [[ערבית]]
|שטח=7,134
| שטח = 7,134
|תאריך שטח=[[1945]]
| תאריך שטח = [[1945]]
|יחידת שטח=[[דונם עות'מאני]]
| יחידת שטח = [[דונם עות'מאני]]
|גובה=
| גובה =
|תאריך ייסוד=לפני [[המאה העשירית]]
| תאריך ייסוד = לפני [[המאה העשירית]]
|סיבת נטישה=[[מבצע דני]]
| סיבת נטישה = [[מבצע דני]]
|תאריך נטישה=[[15 ביולי]] [[1948]]
| תאריך נטישה = [[15 ביולי]] [[1948]]
|יישובים יורשים=[[מודיעין-מכבים-רעות]]
| יישובים יורשים = [[מודיעין-מכבים-רעות]]
|דת=[[מוסלמים]]
| דת = [[מוסלמים]]
|אוכלוסייה=730
| אוכלוסייה = 730
| אזור זמן = +2
|שנת אוכלוסייה=[[1945]]
| אתר אינטרנט =
|הערת אוכלוסייה=
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=ברפיליה|אורך=34.989444|רוחב=31.91|כותרת=לא}}
|צפיפות=
| סוג יחידה שלטונית שנייה = [[נפות המנדט הבריטי|נפה]]
|שנת צפיפות=
| יחידה שלטונית שנייה = [[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]]
|קואורדינטות=
| תאריך אוכלוסייה = [[1945]]
|אזור זמן=+2
|אתר אינטרנט=
|מפה={{מיקום מפורט בישראל|שם=ברפיליה|אורך=34.989444|רוחב=31.91|כותרת=לא}}
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[נפות המנדט הבריטי|נפה]]
|יחידה שלטונית שנייה=[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]]
}}
}}
'''ברפיליה''' ([[ערבית]]: '''برفيلية''') היה [[כפר]] [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] באזור גבעות [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], שהשקיף אל שפלת [[לוד]] ממערב ואל [[הרי ירושלים]] ממזרח. הכפר היה ממוקם באזור [[מודיעין-מכבים-רעות]] וכ-11 [[מטר|קילומטרים]] מזרחית ל[[רמלה]], על גבעה בגובה 230 מטר מעל [[פני הים]]. הכפר היה שייך ל[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]] במחוז לוד. כיום נמצאת הגבעה בקצה המערבי של מודיעין, ליד [[מודיעין-מכבים-רעות#שכונות|שכונת אבני-חן]].
'''ברפיליה''' (ב[[ערבית]]: '''برفيلية''') היה [[כפר]] [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] באזור גבעות [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], שהשקיף אל שפלת [[לוד]] ממערב ואל [[הרי ירושלים]] ממזרח. הכפר היה ממוקם באזור [[מודיעין-מכבים-רעות]] של ימינו וכ-11 [[מטר|קילומטרים]] מזרחית ל[[רמלה]], על גבעה בגובה 230 מטר מעל [[פני הים]]. הכפר היה שייך ל[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]] במחוז לוד. כיום נמצאת הגבעה בקצה המערבי של מודיעין, ליד [[שכונת אבני-חן]].


== היסטוריה ==
== היסטוריה ==
ברפיליה שכן על הדרך הרומית העתיקה שהובילה מיפו לירושלים. גבעת ברפיליה הייתה מיושבת כבר ב[[התקופה הצלבנית|תקופה הצלבנית]] וייתכן שאף קודם לכן. מ[[המאה ה-16]], וייתכן שאף מוקדם יותר, הייתה הגבעה מיושבת בקביעות.
ברפיליה שכן על הדרך הרומית העתיקה שהובילה מיפו לירושלים. גבעת ברפיליה הייתה מיושבת כבר ב[[יוון ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] וההתיישבות במקום נמשכה ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]], ב[[ימי הביניים]] וב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/67/site/14666|כותרת=אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל|אתר=survey.antiquities.org.il|תאריך_וידוא=2024-09-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25400&mag_id=126|כותרת=גיליון 130 לשנת 2018מודיעין, ברפיליה|אתר=www.hadashot-esi.org.il|תאריך_וידוא=2024-09-08}}</ref> מ[[המאה ה-16]], וייתכן שאף מוקדם יותר, הייתה הגבעה מיושבת בקביעות.


בתקופת האימפריה העות'מאנית היה במקום ישוב שכלל 8 משפחות מוסלמיות. התושבים התפרנסו מעבודת אדמה ושילמו מס בשיעור של 25% מגידוליהם. ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נכתב כי בכפר התגוררו 28 משפחות וכ-175 גברים.
בתקופת האימפריה העות'מאנית היה במקום ישוב שכלל 8 משפחות מוסלמיות. התושבים התפרנסו מעבודת אדמה ושילמו מס בשיעור של 25% מגידוליהם. ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נכתב כי בכפר התגוררו 28 משפחות וכ-175 גברים.


בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] השתמשו הבריטים בדרך הרומית שעברה מצפון לגבעה לצורך הנעת כוחות ואספקה. בברפיליה הוקם מחנה צבאי אשר שימש כוחות סקוטים.
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] השתמשו הבריטים בדרך הרומית שעברה מצפון לגבעה לצורך הנעת כוחות ואספקה. בברפיליה הוקם מחנה צבאי אשר שימש כוחות סקוטים.


בתקופת [[המנדט הבריטי]] גדל היישוב. במפקד של 1922 נמנו בכפר 411 תושבים{{הערה|[https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20%281922%29#page/n24/mode/1up Palestine Census (1922)]}}, וב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים בארץ ישראל בשנת 1945]] נמנו בו 730 נפשות{{הערה|1=נגה קדמן, '''בצדי הדרך ובשולי התודעה''', ספרי נובמבר, 2008, עמ' 145.}}[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|.]] שטח אדמות הכפר היה 7,134 [[דונם]].
בתקופת [[המנדט הבריטי]] גדל היישוב. במפקד של 1922 נמנו בכפר 411 תושבים{{הערה|[https://archive.org/stream/PalestineCensus1922/Palestine%20Census%20(1922%29#page/n24/mode/1up Palestine Census (1922)]|כיוון=שמאל}}, וב[[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל|סקר הכפרים בארץ ישראל בשנת 1945]] נמנו בו 730 נפשות{{הערה|1=נגה קדמן, '''בצדי הדרך ובשולי התודעה''', ספרי נובמבר, 2008, עמ' 145.}}. שטח אדמות הכפר היה 7,134 [[דונם]].


=== מלחמת העצמאות ===
=== מלחמת העצמאות ===
במהלך [[מבצע דני#ההתקוממות בלוד ופינוי לוד ורמלה|פינוי לוד ורמלה]] ב[[מלחמת העצמאות]] התפנו חלק מתושבי הערים אל ברפיליה.
במהלך [[מבצע דני#ההתקוממות בלוד ופינוי לוד ורמלה|פינוי לוד ורמלה]] ב[[מלחמת העצמאות]] התפנו חלק מתושבי הערים אל ברפיליה.


שלושה ימים מאוחר יותר, במהלך השלב השני של [[מבצע דני]] ב-[[15 ביולי]] [[1948]], נכבש הכפר{{הערה|{{המשקיף||צבא ישראל הולם בלגיון בחזית לאטרון|1948/07/18|00406}}}} על ידי כח של [[חטיבת יפתח]]{{הערה|{{דבר|אמנון ברקאי|לזכרונות על שיחרור לוד|1961/07/24|00500}}}} ותושביו עזבוהו, במסגרת מה שמכונה [[הנכבה]] ה[[פלסטינים|פלסטינית]]. מפקדת החטיבה נקבעה על הגבעה ומכאן המשיכו כוחות החטיבה לכיבוש [[קרב אל בורג'|אל בורג']] ([[גבעת התיתורה]]) וביר מאעין (מגדל המים ב[[מכבים-רעות|רעות]]). במהלך המלחמה ולאחריה החליטה ממשלת ישראל שלא לאפשר לתושבים לחזור{{הערה|[[בני מוריס]] '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''' - הפרקים "ההחלטה נגד שיבת הפליטים, אפריל-דצמבר 1948" (עמוד 184), ו"חסימת השיבה"(עמוד 213)}}. באוקטובר 1949 פורסם בעיתונות הערבית ש[[צה"ל]] השמיד את בתי הכפר כדי למנוע אפשרות של חזרת הפליטים ששהו באזור [[רמאללה]]{{הערה|{{חרות||היהודים משמידים כפרים ערביים|1949/10/16|00320}}}}. בתחום הכפר צילם [[בוריס כרמי]] את [[זיוה ארבל]] בזמן מלחמת העצמאות בתמונה שכונתה: "החיילת השותה מהכד".
שלושה ימים מאוחר יותר, במהלך השלב השני של [[מבצע דני]] ב-[[15 ביולי]] [[1948]], נכבש הכפר{{הערה|{{המשקיף||צבא ישראל הולם בלגיון בחזית לאטרון|19480718|48}}}} על ידי כח של [[חטיבת יפתח]]{{הערה|{{דבר|אמנון ברקאי|לזכרונות על שיחרור לוד|19610724|50}}}} ותושביו עזבוהו. מפקדת החטיבה נקבעה על הגבעה ומכאן המשיכו כוחות החטיבה לכיבוש [[קרב אל בורג'|אל בורג']] ([[גבעת התיתורה]]) וביר מאעין (מגדל המים ב[[מכבים-רעות|רעות]]). במהלך המלחמה ולאחריה החליטה ממשלת ישראל שלא לאפשר לתושבים לחזור{{הערה|[[בני מוריס]] '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''' - הפרקים "ההחלטה נגד שיבת הפליטים, אפריל-דצמבר 1948" (עמוד 184), ו"חסימת השיבה"(עמוד 213)}}. באוקטובר 1949 פורסם בעיתונות הערבית ש[[צה"ל]] השמיד את בתי הכפר כדי למנוע אפשרות של חזרת הפליטים ששהו באזור [[רמאללה]]{{הערה|{{חרות||היהודים משמידים כפרים ערביים|19491016|48}}}}. בתחום הכפר צילם [[בוריס כרמי]] את [[זיוה ארבל]] בזמן מלחמת העצמאות בתמונה שכונתה: "החיילת השותה מהכד".


עד שנות ה-80 נכלל הכפר בשטח אש של צה"ל{{הערה|{{מעריב|אריה יצחקי|הכפרים הנטושים|1986/10/27|01105}}}}. כיום נמצאים שרידי הכפר בקצה המערבי של [[מודיעין-מכבים-רעות]], ליד שכונת אבני-חן. בגבעת ברפיליה ממצאים רבים מתקופות שונות כולל בורות מים עתיקים רבים, [[גת (בור)|גתות]] חצובות בסלע, גדרות אבן ו[[מערת קבורה|מערות קבורה]]. [[קובץ:ברפיליה.jpg|ממוזער|מאהל סקוטי למרגלות ברפיליה, 1917]]
עד שנות ה-80 נכלל הכפר בשטח אש של צה"ל{{הערה|{{מעריב|אריה יצחקי|הכפרים הנטושים|19861027|83}}}}. כיום נמצאים שרידי הכפר בקצה המערבי של [[מודיעין-מכבים-רעות]], ליד [[שכונת אבני-חן]]. בגבעת ברפיליה ממצאים רבים מתקופות שונות כולל בורות מים עתיקים רבים, [[גת (בור)|גתות]] חצובות בסלע, גדרות אבן ו[[מערת קבורה|מערות קבורה]]. [[קובץ:ברפיליה.jpg|ממוזער|מאהל סקוטי למרגלות ברפיליה, 1917]]


== מקור השם ==
== מקור השם ==
שורה 73: שורה 69:
[[קטגוריה:ישראל: גבעות|ברפיליה, גבעת ה]]
[[קטגוריה:ישראל: גבעות|ברפיליה, גבעת ה]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות|ברפיליה]]
[[קטגוריה:קהילות ויישובים ערביים שנחרבו במלחמת העצמאות|ברפיליה]]
[[קטגוריה:מודיעין-מכבים-רעות: גאוגרפיה]]

גרסה אחרונה מ־11:02, 1 באוקטובר 2024

ברפיליה (יישוב לשעבר)
برفيلية
גבעת ברפיליה בצילום מצפון מזרח. משמאל רחוב פז במודיעין.
גבעת ברפיליה בצילום מצפון מזרח. משמאל רחוב פז במודיעין.
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז מחוז לוד
נפה נפת רמלה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני המאה העשירית
שטח 7,134 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מבצע דני
תאריך נטישה 15 ביולי 1948
יישובים יורשים מודיעין-מכבים-רעות
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 730 (1945)
קואורדינטות 31°54′36″N 34°59′22″E / 31.91°N 34.98944444°E / 31.91; 34.98944444 
אזור זמן UTC +2

ברפיליהערבית: برفيلية) היה כפר ערבי באזור גבעות יהודה, שהשקיף אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הכפר היה ממוקם באזור מודיעין-מכבים-רעות של ימינו וכ-11 קילומטרים מזרחית לרמלה, על גבעה בגובה 230 מטר מעל פני הים. הכפר היה שייך לנפת רמלה במחוז לוד. כיום נמצאת הגבעה בקצה המערבי של מודיעין, ליד שכונת אבני-חן.

ברפיליה שכן על הדרך הרומית העתיקה שהובילה מיפו לירושלים. גבעת ברפיליה הייתה מיושבת כבר בתקופה ההלניסטית וההתיישבות במקום נמשכה בתקופה הרומית, הביזנטית, בימי הביניים ובתקופה העות'מאנית.[1][2] מהמאה ה-16, וייתכן שאף מוקדם יותר, הייתה הגבעה מיושבת בקביעות.

בתקופת האימפריה העות'מאנית היה במקום ישוב שכלל 8 משפחות מוסלמיות. התושבים התפרנסו מעבודת אדמה ושילמו מס בשיעור של 25% מגידוליהם. ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נכתב כי בכפר התגוררו 28 משפחות וכ-175 גברים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה השתמשו הבריטים בדרך הרומית שעברה מצפון לגבעה לצורך הנעת כוחות ואספקה. בברפיליה הוקם מחנה צבאי אשר שימש כוחות סקוטים.

בתקופת המנדט הבריטי גדל היישוב. במפקד של 1922 נמנו בכפר 411 תושבים[3], ובסקר הכפרים בארץ ישראל בשנת 1945 נמנו בו 730 נפשות[4]. שטח אדמות הכפר היה 7,134 דונם.

מלחמת העצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פינוי לוד ורמלה במלחמת העצמאות התפנו חלק מתושבי הערים אל ברפיליה.

שלושה ימים מאוחר יותר, במהלך השלב השני של מבצע דני ב-15 ביולי 1948, נכבש הכפר[5] על ידי כח של חטיבת יפתח[6] ותושביו עזבוהו. מפקדת החטיבה נקבעה על הגבעה ומכאן המשיכו כוחות החטיבה לכיבוש אל בורג' (גבעת התיתורה) וביר מאעין (מגדל המים ברעות). במהלך המלחמה ולאחריה החליטה ממשלת ישראל שלא לאפשר לתושבים לחזור[7]. באוקטובר 1949 פורסם בעיתונות הערבית שצה"ל השמיד את בתי הכפר כדי למנוע אפשרות של חזרת הפליטים ששהו באזור רמאללה[8]. בתחום הכפר צילם בוריס כרמי את זיוה ארבל בזמן מלחמת העצמאות בתמונה שכונתה: "החיילת השותה מהכד".

עד שנות ה-80 נכלל הכפר בשטח אש של צה"ל[9]. כיום נמצאים שרידי הכפר בקצה המערבי של מודיעין-מכבים-רעות, ליד שכונת אבני-חן. בגבעת ברפיליה ממצאים רבים מתקופות שונות כולל בורות מים עתיקים רבים, גתות חצובות בסלע, גדרות אבן ומערות קבורה.

מאהל סקוטי למרגלות ברפיליה, 1917

במפות מהתקופה הצלבנית נקרא המקום "פורפיריה", שמשמעותו תעשיית הצבע ארגמן. ייתכן והמקום היה מרכז תעשייה לצביעת בדים באותה תקופה. השם ברפיליה בא משיבוש השם המקורי בתקופה מאוחרת יותר.

גלריית תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברפיליה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, באתר survey.antiquities.org.il
  2. ^ גיליון 130 לשנת 2018מודיעין, ברפיליה, באתר www.hadashot-esi.org.il
  3. ^ Palestine Census (1922)
  4. ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 145.
  5. ^ צבא ישראל הולם בלגיון בחזית לאטרון, המשקיף, 18 ביולי 1948
  6. ^ אמנון ברקאי, לזכרונות על שיחרור לוד, דבר, 24 ביולי 1961
  7. ^ בני מוריס לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 - הפרקים "ההחלטה נגד שיבת הפליטים, אפריל-דצמבר 1948" (עמוד 184), ו"חסימת השיבה"(עמוד 213)
  8. ^ היהודים משמידים כפרים ערביים, חרות, 16 באוקטובר 1949
  9. ^ אריה יצחקי, הכפרים הנטושים, מעריב, 27 באוקטובר 1986