איסטנבול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריית שנת ייסוד בערכי יישובים (תג) |
הסרת קישורים עודפים |
||
| (17 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עיר |
{{עיר |
||
| |
|שם=אִיסְטַנְבּוּל |
||
| |
|סוג יישוב=עיר |
||
| |
|שם בשפת המקור=İstanbul |
||
| |
|תמונה=[[קובץ:Istanbul collage 5j.jpg|250px]] |
||
| |
|כיתוב=[[פוטומונטז']] של איסטנבול |
||
| |
|מדינה=טורקיה |
||
| |
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[מחוזות טורקיה|מחוז]] |
||
| |
|יחידה שלטונית ראשונה=[[מרמרה (מחוז)|מחוז מרמרה]] |
||
| |
|סוג יחידה שלטונית שנייה=[[נפות טורקיה|נפה]] |
||
| |
|יחידה שלטונית שנייה=[[איסטנבול (נפה)|איסטנבול]] |
||
| |
|ראש העיר= |
||
| |
|מושל= |
||
| |
|סוג יחידה שלטונית מתחת= |
||
| |
|נפות במחוז= |
||
| |
|ערים במחוז= |
||
| |
|בירת המחוז= |
||
| |
|עיר אם= |
||
| |
|שפה רשמית= |
||
| |
|שטח=5,196 |
||
| |
|גובה=100 |
||
| |
|תאריך ייסוד=[[667 לפני הספירה]] (כ[[ביזנטיון]]) |
||
| |
|אוכלוסייה=15,907,951 |
||
| ⚫ | |||
| |
|הערת אוכלוסייה={{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://citypopulation.de/en/turkey/admin/|כותרת=Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) – Population Statistics, Charts and Map}}|כיוון=שמאל}} |
||
| ⚫ | |||
| |
|מטרופולין=15,569,856 |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| |
|צפיפות=3,062 |
||
| |
|קואורדינטות={{coord|41.01224|N|28.976018|E|display=inline,title|type:city}} |
||
| |
|אזור זמן=+3 |
||
| |
|אתר אינטרנט=[http://english.istanbul.gov.tr istanbul.gov.tr] |
||
| |
|מפה={{מפת מיקום|מדינה=טורקיה|מפה נוספת=מחוז מרמרה|שם=איסטנבול|אורך=28.976018|רוחב=41.01224|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר|סוג נוסף=בירה}} |
||
| |
|מפה מפורטת={{מפת מיקום מוויקינתונים|איסטנבול|סוג=ריק}} |
||
| |
|סטטיסטיקות= |
||
| |
|תאריך מטרופולין=[[2022]] |
||
| |
|תאריך צפיפות=[[2022]] |
||
|מורשת עולמית= |
|מורשת עולמית={{תבנית מידע/אתר מורשת |
||
{{תבנית מידע/אתר מורשת |
|||
|שם=- |
|שם=- |
||
|שטח האתר=- |
|שטח האתר=- |
||
| שורה 49: | שורה 48: | ||
==שם העיר== |
==שם העיר== |
||
בראשיתה נקראה העיר '''[[ביזנטיון]]''', והשם הוסב בשנת 330 לספירה ל'''[[קונסטנטינופול]]''' (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של [[קונסטנטינוס]]". |
בראשיתה נקראה העיר '''[[ביזנטיון]]''', והשם הוסב בשנת 330 לספירה ל'''[[קונסטנטינופול]]''' (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של [[קונסטנטינוס]]". בקרב היהודים נקראה בשם '''קושטנדינא''' ובקיצור '''קושטא'''. |
||
"איסטנבול" היה שמה הטורקי הקדם־עות'מאני של העיר.{{הערה|שם=הערה 98|'''האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], כרך א, יחידה 1, עמ' 81, הערה 98.}} מקור השם ככל הנראה מהביטוי ב[[יוונית ביזנטית]] מהמילים ה[[יוונית|יווניות המודרניות]] "סטן פולי" (Στήν πόλι) שמקורו במילים ב[[קוינה|יוונית קדומה]] "איס טן פולין" (Εις τήν πόλιν) שפירושן "אל העיר" או "בתוך העיר" ([[פוליס]]) |
"איסטנבול" היה שמה הטורקי הקדם־עות'מאני של העיר.{{הערה|שם=הערה 98|'''האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות''', [[האוניברסיטה הפתוחה]], כרך א, יחידה 1, עמ' 81, הערה 98.}} מקור השם ככל הנראה מהביטוי ב[[יוונית ביזנטית]] מהמילים ה[[יוונית|יווניות המודרניות]] "סטן פולי" (Στήν πόλι) שמקורו במילים ב[[קוינה|יוונית קדומה]] "איס טן פולין" (Εις τήν πόλιν) שפירושן "אל העיר" או "בתוך העיר" ([[פוליס]]) – כאשר העיר בה מדובר היא עירו של [[קונסטנטינוס]], "קונסטנטין-פוליס", וכך כינו אותה התושבים היוונים המקומיים. שם זה שיקף את מעמדה כעיר הגדולה היחידה באזור. |
||
לדברי ההיסטוריון הטורקי [[חליל אינאלג'יק]], ביום שלאחר [[כיבוש קונסטנטינופול|הכיבוש העות'מאני של העיר]] בשנת 1453, קרא לה הסולטאן [[מחמד השני]] "אִסלַאם־בּוֹל" ("שפע אסלאם"). אולם שם זה שימש רק את ה[[עולמא]], ומלבדם קראו הכול לעיר בשמה הטורקי הקדם־עות'מאני, "איסטנבול". במסמכים רשמיים ועל גבי מטבעות שנטבעו בה נקראה העיר "קֻסְטַנטִינִיֶה".{{הערה|שם=הערה 98}} |
לדברי ההיסטוריון הטורקי [[חליל אינאלג'יק]], ביום שלאחר [[כיבוש קונסטנטינופול|הכיבוש העות'מאני של העיר]] בשנת 1453, קרא לה הסולטאן [[מחמד השני]] "אִסלַאם־בּוֹל" ("שפע אסלאם"). אולם שם זה שימש רק את ה[[עולמא]], ומלבדם קראו הכול לעיר בשמה הטורקי הקדם־עות'מאני, "איסטנבול". במסמכים רשמיים ועל גבי מטבעות שנטבעו בה נקראה העיר "קֻסְטַנטִינִיֶה".{{הערה|שם=הערה 98}} |
||
| שורה 72: | שורה 71: | ||
או Κωνσταντινούπολις, ב[[לטינית]]: Constantinopolis). |
או Κωνσταντινούπολις, ב[[לטינית]]: Constantinopolis). |
||
עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת [[האימפריה הרומית המזרחית]] (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם ב[[ארץ ישראל]], והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר ל[[הכנסייה האורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]]. מיקומה האסטרטגי |
עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת [[האימפריה הרומית המזרחית]] (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם ב[[ארץ ישראל]], והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר ל[[הכנסייה האורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]]. מיקומה האסטרטגי – בין יבשות [[אירופה]] ו[[אסיה]], היותה בקצה [[דרך המשי]] המוליכה דרך אסיה עד סין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון, הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר. |
||
במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה העיר הגדולה באירופה. |
במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה העיר הגדולה באירופה. |
||
| שורה 84: | שורה 83: | ||
בעת כיבוש העיר התגוררו בה 30,000 נפש, אולם בשנת [[1478]] גדלה אוכלוסייתה לכ-70,000 נפש.{{הערה|[[דונלד קואטארט]] {{אנ|Donald Quataert}}, '''האימפריה העות'מאנית 1700–1922''', [[אוניברסיטת קיימברידג']], [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 22.}} על פי מפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה, כבר ישבו בעיר בין 35,000 ל-45,000 מוסלמים, בין 13,000 ל-16,000 נוצרים יוונים ובערך 7,000 או 8,000 יהודים.{{הערה|'''האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 83. נראה כי בנוגע לשנת המפקד יש שגיאת דפוס במקור: "הביא להכפלת מספרם של תושבי העיר בתוך 25 שנים. במפקד אוכלוסין משנת 1487 נמנו..."}} |
בעת כיבוש העיר התגוררו בה 30,000 נפש, אולם בשנת [[1478]] גדלה אוכלוסייתה לכ-70,000 נפש.{{הערה|[[דונלד קואטארט]] {{אנ|Donald Quataert}}, '''האימפריה העות'מאנית 1700–1922''', [[אוניברסיטת קיימברידג']], [[האוניברסיטה הפתוחה]], עמ' 22.}} על פי מפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה, כבר ישבו בעיר בין 35,000 ל-45,000 מוסלמים, בין 13,000 ל-16,000 נוצרים יוונים ובערך 7,000 או 8,000 יהודים.{{הערה|'''האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות''', האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 83. נראה כי בנוגע לשנת המפקד יש שגיאת דפוס במקור: "הביא להכפלת מספרם של תושבי העיר בתוך 25 שנים. במפקד אוכלוסין משנת 1487 נמנו..."}} |
||
העיר הפכה לבירת [[האימפריה העות'מאנית]] ושבה להיות מוקד של תרבות, אדריכלות ואמנות. |
העיר הפכה לבירת [[האימפריה העות'מאנית]] ושבה להיות מוקד של תרבות, [[אדריכלות]] ואמנות. |
||
בשנת [[1923]] העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה ל[[אנקרה]]. |
בשנת [[1923]] העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה ל[[אנקרה]]. |
||
| שורה 95: | שורה 94: | ||
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], בשל הגירה נרחבת מ[[אנטוליה]] ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר. |
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], בשל הגירה נרחבת מ[[אנטוליה]] ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר. |
||
האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית ה[[איה סופיה]] ו[[מסגד סולימאנייה]]) הוכרזו כ[[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]] בשנת [[1985]]. |
האתרים ההיסטוריים של איסטנבול ([[ההיפודרום של קונסטנטינופול|ההיפודרום של קונסטנטיניוס]], כנסיית ה[[איה סופיה]] ו[[מסגד סולימאנייה]]) הוכרזו כ[[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]] על ידי [[אונסק"ו]] בשנת [[1985]]. |
||
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] סבלה העיר מסדרה של [[פיגוע טרור|פיגועי טרור]], חלקם בוצעו על ידי [[המדינה האסלאמית|דאעש]] או [[מפלגת הפועלים של כורדיסטן|המחתרת הכורדית]]:{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, דניאל סלאמה והסוכנויות|6 הרוגים ו-53 פצועים בפיגוע בלב איסטנבול|62201240|13 בנובמבר 2022}}}} |
ב[[המאה ה-21|מאה ה-21]] סבלה העיר מסדרה של [[פיגוע טרור|פיגועי טרור]], חלקם בוצעו על ידי [[המדינה האסלאמית|דאעש]] או [[מפלגת הפועלים של כורדיסטן|המחתרת הכורדית]]:{{הערה|{{ynet|איתמר אייכנר, דניאל סלאמה והסוכנויות|6 הרוגים ו-53 פצועים בפיגוע בלב איסטנבול|62201240|13 בנובמבר 2022}}}} |
||
| שורה 104: | שורה 103: | ||
* [[1 בינואר]] [[2017]]: [[פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול (2017)|פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול]] שבו נרצחו לפחות 35 בני אדם. |
* [[1 בינואר]] [[2017]]: [[פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול (2017)|פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול]] שבו נרצחו לפחות 35 בני אדם. |
||
* [[13 בנובמבר]] [[2022]]: פיצוץ ב[[כיכר טקסים]] במרכז איסטנבול בו נהרגו 6 בני אדם ומעל 53 נפצעו. |
* [[13 בנובמבר]] [[2022]]: פיצוץ ב[[כיכר טקסים]] במרכז איסטנבול בו נהרגו 6 בני אדם ומעל 53 נפצעו. |
||
למרות מגמות של סגירות |
למרות מגמות של סגירות כלפי [[המערב]] תחת שלטון ארדואן, השפעתה הבינלאומית – כמרכז פוליטי, עסקי ותרבותי בצומת הדרכים שבין אירופה ואסיה – מקנה לה מעמד של [[עיר עולם]], ובשנת 2014 נחשבה לאחת הערים המתפתחות ביותר במובן זה, על פי [[עיר עולם#דירוג ערי העולם של GaWC|מדד הערים הגלובליות]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://meyda.education.gov.il/files/Nisuyim/urban2.pdf|הכותב=|כותרת=עיור וחינוך|אתר=משרד החינוך|עמודים=50|תאריך=}}}} |
||
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] נבנה בעיר [[שדה תעופה]] חדש |
ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] נבנה בעיר [[שדה תעופה]] חדש – בשאיפה לבנות את שדה התעופה הגדול בעולם – אשר נפתח בשנת [[2019]]. בניית שדה התעופה יצרה מתח רב בעיר, כאשר במהלך שנת 2018 [[הפגנה|הפגינו]] אלפי עובדים במחאה על תנאי העסקתם בבניית שדה התעופה, לאחר שבמהלך השנה נהרגו – לכאורה בגלל תנאי העבודה – 27 עובדים, ושהפועלים שעובדים במיזם עושים זאת "תחת לחץ ואיומים". ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, שהשתמשה ב[[גז מדמיע]] כנגד המפגינים, ו[[מעצר|עצרה]], על פי עדויות שונות, כ-400–500 מהמפגינים.{{הערה|{{ynet|רויטרס|מאות עובדים עצורים בפרויקט הדגל של ארדואן|5351190|15 בספטמבר 2018}}}} |
||
==גאוגרפיה== |
==גאוגרפיה== |
||
| שורה 116: | שורה 115: | ||
העיר סמוכה למוקדי [[רעש אדמה]] הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת [[העתק צפון אנטוליה]] (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) – שבר פעיל האחראי למספר רב של [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] בשנים האחרונות. קרבת העיר ל[[ים השיש]] מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי [[צונאמי]]. |
העיר סמוכה למוקדי [[רעש אדמה]] הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת [[העתק צפון אנטוליה]] (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) – שבר פעיל האחראי למספר רב של [[רעידת אדמה|רעידות אדמה]] בשנים האחרונות. קרבת העיר ל[[ים השיש]] מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי [[צונאמי]]. |
||
=== |
===שבע הגבעות של איסטנבול=== |
||
{{הפניה לערך מורחב|שבע גבעות איסטנבול}} |
{{הפניה לערך מורחב|שבע גבעות איסטנבול}} |
||
[[קובץ:Seven hills of IST.png|שמאל|ממוזער|350px|שבע הגבעות של איסטנבול]] |
[[קובץ:Seven hills of IST.png|שמאל|ממוזער|350px|שבע הגבעות של איסטנבול]] |
||
שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז [[ביזנטיון]] ולאחר מכן [[קונסטנטינופול]]) עת נבנתה בשנת [[330]] בידי ה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר]] ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] [[קונסטנטינוס]]. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין [[רומא]] ו[[שבע גבעות רומא|שבע גבעותיה]]. |
שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז [[ביזנטיון]] ולאחר מכן [[קונסטנטינופול]]) עת נבנתה בשנת [[330]] בידי ה[[קיסרי ביזנטיון|קיסר]] ה[[האימפריה הביזנטית|ביזנטי]] [[קונסטנטינוס]]. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין [[רומא]] ו[[שבע גבעות רומא|שבע גבעותיה]]. |
||
=== |
===אקלים=== |
||
שינויי הטמפרטורה באיסטנבול הם קיצוניים. ב[[חורף]] [[שלג]] מכסה את העיר, ומגיע בממוצע ללמעלה מ-60 ס"מ בשנה. הטמפרטורות משתנות בין 10–25 [[מעלות צלזיוס]]. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–29 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס. |
שינויי הטמפרטורה באיסטנבול הם קיצוניים. ב[[חורף]] [[שלג]] מכסה את העיר, ומגיע בממוצע ללמעלה מ-60 ס"מ בשנה. הטמפרטורות משתנות בין 10–25 [[מעלות צלזיוס]]. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–29 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס. |
||
| ⚫ | |||
אם בשל [[התחממות כדור הארץ]] יעלו פני הים, יוצפו חלקים גדולים מהעיר. |
|||
| ⚫ | |||
לפי אומדן רשמי משנת [[2022]] אוכלוסיית העיר מנתה כ-15.9 מיליון בני אדם, רובם [[מוסלמים]] [[אסלאם סוני|סונים]]. המיעוט הלא-סוני הגדול ביותר הוא הזרם המוסלמי שנקרא "ה[[אלווים]]", המונים 4.5 מיליון בני אדם, כששליש מכלל האלווים מתגוררים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם ה[[כורדים]], גם כן בני דת האסלאם, המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. המיעוט ה[[נוצרי]] הבולט ביותר הוא ה[[ארמנים]] אשר מונים בין 50 ל-70 אלף. בין המיעוטים הזניחים ביותר קיימים, נכון לשנת [[2019]], כ־10,000 [[יהודים]] וכ-3,000 [[יוונים]] אשר מתגוררים באיסטנבול, באיזמיר ובבורסה. |
לפי אומדן רשמי משנת [[2022]] אוכלוסיית העיר מנתה כ-15.9 מיליון בני אדם, רובם [[מוסלמים]] [[אסלאם סוני|סונים]]. המיעוט הלא-סוני הגדול ביותר הוא הזרם המוסלמי שנקרא "ה[[אלווים]]", המונים 4.5 מיליון בני אדם, כששליש מכלל האלווים מתגוררים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם ה[[כורדים]], גם כן בני דת האסלאם, המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. המיעוט ה[[נוצרי]] הבולט ביותר הוא ה[[ארמנים]] אשר מונים בין 50 ל-70 אלף. בין המיעוטים הזניחים ביותר קיימים, נכון לשנת [[2019]], כ־10,000 [[יהודים]] וכ-3,000 [[יוונים]] אשר מתגוררים באיסטנבול, באיזמיר ובבורסה. |
||
| שורה 144: | שורה 141: | ||
===ארמונות=== |
===ארמונות=== |
||
[[קובץ:Topkapı - 01.jpg|שמאל|ממוזער|260px|[[ארמון טופקאפי]] המורכב ממבנים רבים]] |
[[קובץ:Topkapı - 01.jpg|שמאל|ממוזער|260px|[[ארמון טופקאפי]] המורכב ממבנים רבים]] |
||
* |
* ארמון טופקאפי – הארמון ההיסטורי של הסולטנים העות'מאנים במשך מאות שנים. |
||
* [[ארמון דולמאבהצ'ה]] |
* [[ארמון דולמאבהצ'ה]] – ארמון הסולטנים העות'מאנים מאמצע המאה ה-19. |
||
* [[הארמון השקוע]] |
* [[הארמון השקוע]] |
||
* [[ארמון ביילרביי]] |
* [[ארמון ביילרביי]] |
||
===מסגדים=== |
===מסגדים=== |
||
| ⚫ | |||
* [[מסגד סולימאנייה]] |
* [[מסגד סולימאנייה]] – מסגד [[סולימאן הראשון]] מ[[המאה ה-16]]. |
||
* [[המסגד הכחול]] |
* [[המסגד הכחול]] – מסגד ה[[סולטאן]] [[אהמט הראשון]]. אחד הגדולים בעיר. |
||
* [[מסגד אורטאקוי]] |
* [[מסגד אורטאקוי]] – נמצא על גדות [[הבוספורוס]] בחלק האירופאי. |
||
* [[מסגד אראפ]] |
* [[מסגד אראפ]] |
||
* [[מסגד פטי]] |
* [[מסגד פטי]] |
||
===מוזיאונים=== |
===מוזיאונים=== |
||
| ⚫ | |||
* [[המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול]] |
* [[המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול]] |
||
* [[מוזאון הפסיפסים (איסטנבול)|מוזיאון הפסיפסים]] |
* [[מוזאון הפסיפסים (איסטנבול)|מוזיאון הפסיפסים]] |
||
| שורה 164: | שורה 161: | ||
===מבנים בעלי חשיבות=== |
===מבנים בעלי חשיבות=== |
||
* [[מגדל גאלטה]] |
* [[מגדל גאלטה]] – מגדל גבוה מ[[המאה ה-14]] שנבנה בסגנון איטלקי. |
||
* [[אצטדיון אטאטורק]] |
* [[אצטדיון אטאטורק]] – האצטדיון הגדול ביותר בטורקיה. מכיל 81 אלף מושבים. |
||
* [[ירבאטאן]] |
* [[ירבאטאן]] – [[מאגר מים]] ששכן מתחת לארמון הקיסרים הביזנטיים. |
||
* ה[[טונל]] |
* ה[[טונל]] – קו רכבת תחתית העולה במעלה הגבעה הצפונית ל[[קרן הזהב]]. |
||
* [[טירת שבעה המגדלים]] |
* [[טירת שבעה המגדלים]] |
||
* בית האופרה על שם אתאטורק{{הערה|{{הארץ|בני ציפר|וראיתי התהלוכה וכל טכסיסי מלכות ובירכתי על המלך|1.10389167|16 בנובמבר 2021}}}} |
* בית האופרה על שם אתאטורק{{הערה|{{הארץ|בני ציפר|וראיתי התהלוכה וכל טכסיסי מלכות ובירכתי על המלך|1.10389167|16 בנובמבר 2021}}}} |
||
| שורה 173: | שורה 170: | ||
===רחובות=== |
===רחובות=== |
||
[[קובץ:Istiklal Caddesi Istanbul (2842897294).jpg|שמאל|ממוזער|260px| [[שדרות איסטיקלל]], המדרחוב של העיר]] |
[[קובץ:Istiklal Caddesi Istanbul (2842897294).jpg|שמאל|ממוזער|260px| [[שדרות איסטיקלל]], המדרחוב של העיר]] |
||
* [[שדרות איסתיקלאל]] |
* [[שדרות איסתיקלאל]] – מדרחוב הקניות המרכזי של העיר איסטנבול. |
||
* [[כיכר טקסים]] |
* [[כיכר טקסים]] – הכיכר הראשית בעיר. במרכזה אנדרטה לזכר [[אטאטורק]]. |
||
* [[רחוב בגדאד (איסטנבול)]] |
* [[רחוב בגדאד (איסטנבול)|רחוב בגדאד]] |
||
===שווקים=== |
===שווקים=== |
||
* [[הבזאר הגדול]] |
* [[הבזאר הגדול]] – אחד השווקים הגדולים והעתיקים בעולם. |
||
* [[שוק הדגים (איסטנבול)|שוק הדגים]] |
* [[שוק הדגים (איסטנבול)|שוק הדגים]] – ממוקם בנהר [[קרן הזהב]] (הליץ') |
||
* [[שוק התבלינים (איסטנבול)|השוק המצרי]] |
* [[שוק התבלינים (איסטנבול)|השוק המצרי]] – צמוד לשוק הבזאר הגדול והוא שוק התבלינים הגדול באיסטנבול. |
||
===גשרים=== |
===גשרים=== |
||
* [[גשר גלאטה]] |
* [[גשר גלאטה]] – מקשר בין שני חלקיה האירופאים של העיר מעל [[קרן הזהב]]. |
||
* [[גשר הבוספורוס]] |
* [[גשר הבוספורוס]] |
||
* [[גשר פתיה סולטאן מהמט]] |
* [[גשר פתיה סולטאן מהמט]] |
||
===אתרים אחרים=== |
===אתרים אחרים=== |
||
* ה[[בוספורוס]] |
* ה[[בוספורוס]] – נתיב המים המוביל מ[[הים השחור]] אל [[הים התיכון]]. |
||
* [[איי הנסיכים]] |
* [[איי הנסיכים]] |
||
* [[קרן הזהב]] |
* [[קרן הזהב]] |
||
*[[מגדל התקשורת של איסטנבול]] |
*[[מגדל התקשורת של איסטנבול]] – המגדל הגבוה ביותר באיסטנבול ובמדינה כולה. |
||
=== |
===[[רשימת בתי הכנסת בטורקיה|בתי כנסת]]=== |
||
| ⚫ | |||
* [[בית הכנסת |
* [[בית הכנסת בית ישראל (איסטנבול)|בית הכנסת בית ישראל]] |
||
* [[בית הכנסת |
* [[בית הכנסת קהל ימבול (איסטנבול)|בית הכנסת קהל ימבול]] |
||
* [[בית הכנסת קהל |
* [[בית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול)|בית הכנסת קהל אוחריד]] |
||
* [[בית הכנסת |
* [[בית הכנסת האשכנזי (איסטנבול)|בית הכנסת האשכנזי]] |
||
* [[בית הכנסת |
* [[בית הכנסת בית יעקב (איסטנבול)|בית הכנסת בית יעקב]] |
||
* [[בית הכנסת בית |
* [[בית הכנסת עץ החיים (איסטנבול)|בית הכנסת עץ החיים]] |
||
| ⚫ | |||
* [[בית הכנסת חמדת ישראל]] |
* [[בית הכנסת חמדת ישראל]] |
||
* [[בית הכנסת הקראי באיסטנבול]] |
* [[בית הכנסת הקראי באיסטנבול]] |
||
| שורה 208: | שורה 204: | ||
* [[מוזיאון יהדות טורקיה]] |
* [[מוזיאון יהדות טורקיה]] |
||
* [[בית הכנסת בקירקוי]] |
* [[בית הכנסת בקירקוי]] |
||
* [[בית הכנסת מעלם]] |
|||
=== |
===בתי קברות=== |
||
[[בתי קברות יהודיים באיסטנבול]] |
[[בתי קברות יהודיים באיסטנבול]] |
||
==השכלה== |
==השכלה== |
||
[[קובץ: |
[[קובץ:Istanbul University.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השער הראשי של אוניברסיטת איסטנבול]] |
||
באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות: |
באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות: |
||
* [[אוניברסיטת איסטנבול]] (İstanbul University) |
* [[אוניברסיטת איסטנבול]] (İstanbul University) |
||
| שורה 242: | שורה 239: | ||
| |
| |
||
* [[אבג'ילאר]] (Avcılar) |
* [[אבג'ילאר]] (Avcılar) |
||
* [[אדאלאר]] (Adalar) |
* [[אדאלאר]] (Adalar) – האיים |
||
* [[אימראנייה|אוּמראנייה]] (Ümraniye) |
* [[אימראנייה|אוּמראנייה]] (Ümraniye) |
||
* [[אוּסקוּדאר]] (Üsküdar) |
* [[אוּסקוּדאר]] (Üsküdar) |
||
| שורה 335: | שורה 332: | ||
* [[.istanbul]] |
* [[.istanbul]] |
||
== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{מיזמים|ויקימסע=איסטנבול|ויקישיתוף=Category:Istanbul|שם ויקישיתוף=איסטנבול}} |
{{מיזמים|ויקימסע=איסטנבול|ויקישיתוף=Category:Istanbul|שם ויקישיתוף=איסטנבול}} |
||
* {{אתר רשמי}} |
* {{אתר רשמי}} |
||
| שורה 341: | שורה 338: | ||
* [https://web.archive.org/web/20160304232927/http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http%3A%2F%2Fpod.icast.co.il%2F9b094737-443e-414c-b405-c1a3b1412c8d.icast.mp3&IndexID=448305&name=iCast פרק בתוכנית (המשודרת גם כ[[פודקאסט]]) "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול] |
* [https://web.archive.org/web/20160304232927/http://www.icast.co.il/PlayerWin.aspx?file=http%3A%2F%2Fpod.icast.co.il%2F9b094737-443e-414c-b405-c1a3b1412c8d.icast.mp3&IndexID=448305&name=iCast פרק בתוכנית (המשודרת גם כ[[פודקאסט]]) "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול] |
||
* [http://turkey.co.il/category/istanbul/ מידע והיסטוריה על העיר] |
* [http://turkey.co.il/category/istanbul/ מידע והיסטוריה על העיר] |
||
* [http://www.masa.co.il/search_res.php?area_id=24&an=איסטנבול איסטנבול |
* [http://www.masa.co.il/search_res.php?area_id=24&an=איסטנבול איסטנבול – מידע שימושי וכתבות מסע אחר] |
||
* [http://www.photoglobe.info/spc_istanbul.html איסטנבול מהחלל] |
* [http://www.photoglobe.info/spc_istanbul.html איסטנבול מהחלל] |
||
* {{הארץ|אבירמה גולן|ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת|1.1290030|14 בנובמבר 2009}} |
* {{הארץ|אבירמה גולן|ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת|1.1290030|14 בנובמבר 2009}} |
||
| שורה 354: | שורה 351: | ||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{אתרי מורשת עולמית בטורקיה}} |
{{אתרי מורשת עולמית בטורקיה}} |
||
{{הערים הגדולות בעולם}} |
{{הערים הגדולות בעולם}} |
||
{{הערים הגדולות של טורקיה}} |
{{הערים הגדולות של טורקיה}} |
||
{{בקרת זהויות}} |
{{בקרת זהויות}} |
||
[[קטגוריה:איסטנבול|*]] |
[[קטגוריה:איסטנבול|*]] |
||
[[קטגוריה:טורקיה: ערי חוף]] |
[[קטגוריה:טורקיה: ערי חוף]] |
||
| שורה 369: | שורה 362: | ||
[[קטגוריה:טורקיה: ערים מטרופוליטניות]] |
[[קטגוריה:טורקיה: ערים מטרופוליטניות]] |
||
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו במאה ה-15]] |
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו במאה ה-15]] |
||
[[קטגוריה:טורקיה: ערי נמל]] |
|||
גרסה אחרונה מ־21:11, 14 באוקטובר 2024
 | |||||
| פוטומונטז' של איסטנבול | |||||
| מדינה |
 טורקיה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מחוז | מחוז מרמרה | ||||
| נפה | איסטנבול | ||||
| ראש העיר | אקרם אימאמאולו | ||||
| תאריך ייסוד | 667 לפני הספירה (כביזנטיון) | ||||
| שטח | 5,196 קמ"ר | ||||
| גובה | 100 מטרים | ||||
| ‑ הנקודה הגבוהה |
Aydos Hill  | ||||
| אוכלוסייה | | ||||
| ‑ בעיר | 15,907,951[1] (2022) | ||||
| ‑ במטרופולין | 15,569,856 (2022) | ||||
| ‑ צפיפות | 3,062 נפש לקמ"ר (2022) | ||||
| קואורדינטות | 41°00′44″N 28°58′34″E / 41.01224°N 28.976018°E | ||||
| אזור זמן | UTC +3 | ||||
| istanbul.gov.tr | |||||
 אתר מורשת עולמית | |||||
| |||||
  | |||||
אִיסְטַנְבּוּל (בטורקית: ⓘⒾ) היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה. בעבר שימשה כבירת האימפריה הביזנטית, ואחריה כבירת האימפריה העות'מאנית. היא העיר הגדולה ביותר בטורקיה, ומשתרעת על פני שתי יבשות – אירופה ואסיה.
שם העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשיתה נקראה העיר ביזנטיון, והשם הוסב בשנת 330 לספירה לקונסטנטינופול (יוונית: Κωνσταντινούπολις, לטינית: Constantinopolis), כלומר "עירו של קונסטנטינוס". בקרב היהודים נקראה בשם קושטנדינא ובקיצור קושטא.
"איסטנבול" היה שמה הטורקי הקדם־עות'מאני של העיר.[2] מקור השם ככל הנראה מהביטוי ביוונית ביזנטית מהמילים היווניות המודרניות "סטן פולי" (Στήν πόλι) שמקורו במילים ביוונית קדומה "איס טן פולין" (Εις τήν πόλιν) שפירושן "אל העיר" או "בתוך העיר" (פוליס) – כאשר העיר בה מדובר היא עירו של קונסטנטינוס, "קונסטנטין-פוליס", וכך כינו אותה התושבים היוונים המקומיים. שם זה שיקף את מעמדה כעיר הגדולה היחידה באזור.
לדברי ההיסטוריון הטורקי חליל אינאלג'יק, ביום שלאחר הכיבוש העות'מאני של העיר בשנת 1453, קרא לה הסולטאן מחמד השני "אִסלַאם־בּוֹל" ("שפע אסלאם"). אולם שם זה שימש רק את העולמא, ומלבדם קראו הכול לעיר בשמה הטורקי הקדם־עות'מאני, "איסטנבול". במסמכים רשמיים ועל גבי מטבעות שנטבעו בה נקראה העיר "קֻסְטַנטִינִיֶה".[2] בתקופת האימפריה העות'מאנית השתמש השלטון בשמות "קוסטנטיניה" (בטורקית עות'מאנית: قسطنطينيه) ו"איסטנבול". כמה מקורות מהמאה ה-17 מתארים את השם "איסטנבול" כשם הרווח בזמנם. במאות ה-17 וה-18 שם זה היה גם בשימוש רשמי.
השם "איסטנבול" החל להיות נפוץ בשפה הטורקית החל מהמאה ה-19,[דרוש מקור] אף שרבים השתמשו (ומשתמשים גם היום) בצורה המקוצרת יותר המתבססת על הצורה המקורית: "סטמבול" (Stamboul). הוספת הצליל "אי" בראשית השם מקובלת בטורקית לפני האותיות "ס" ו"ז", לדוגמה בשם העיר "איזמיר". רק בשנת 1923 הסבה הרפובליקה הטורקית רשמית את השם ל"איסטנבול", שהיה הכינוי הנפוץ בשפה המדוברת. במערב רווח השם "קונסטנטינופול" עד שנות ה-30 של המאה ה-20, אז החלו השלטונות הטורקיים ללחוץ בעד השימוש בשם "איסטנבול" בשפות זרות. במקורות ובדפוסים העבריים נקראה בווריאנט "קושטנדינא",[3] ובקיצור "קושטא" או קוסטא.
מלומדים ערבים נהגו לקרוא לעיר "קוסטנטיניה" (قسطنطينية), אך העות'מאנים לא השתמשו בשם זה והעדיפו את הגרסה הפרסית "פאיתכ'ת" (پایتخت), שפירושה "רגל כס המלכות".[דרוש מקור]
תולדות העיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – ביזנטיון, קונסטנטינופול
בראשיתה הייתה העיר פוליס יוונית שנקראה ביזנטיון. היא נוסדה בצד האירופאי של הבוספורוס על ידי מתיישבים יווניים ממגארה בערך בשנת 660 לפנה"ס, שכפי שמספרת מסורת עתיקה, קראו ליישוב על שם מנהיגם ביזס (Βύζας).
הקיסר הרומי ספטימיוס סוורוס צר על העיר בשנת 196 לספירה וגרם לה הרס. הקיסר הרומי קונסטנטינוס (306–337 לספירה) שיקם את העיר והרחיבה, ובשנת 330 חנך אותה מחדש כ"רומא החדשה" (Nova Roma), בירתה החדשה של האימפריה הרומית. מאז נודעה על שמו, קונסטנטינופוליס (ביוונית: Κωνσταντινούπολη או Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis).
עם חלוקת האימפריה הרומית ב-395, נעשתה העיר לבירת האימפריה הרומית המזרחית (האימפריה הביזנטית), ששלטה גם בארץ ישראל, והייתה מרכז הנצרות המזרחית, שהתפתחה מאוחר יותר לכנסייה האורתודוקסית. מיקומה האסטרטגי – בין יבשות אירופה ואסיה, היותה בקצה דרך המשי המוליכה דרך אסיה עד סין, וכן שליטתה על נתיבי המסחר ימיים המוליכים מן הים השחור לים התיכון, הפכו את העיר למרכז עולמי של תרבות ומסחר.
במאה התשיעית היה מספר תושביה כ-800,000, והיא הייתה העיר הגדולה באירופה.
העיר נכבשה על ידי הצלבנים במהלך מסע הצלב הרביעי בשנת 1204 ונגרם לה הרס רב. יתר על כן, היא הפכה לזמן מה למרכזה של ממלכה צלבנית קתולית, הממלכה הלטינית. בסופו של דבר חזרה לשליטה ביזנטית בימיו של מיכאל השמיני פליאולוגוס, שתפס אותה ללא קרב בשנת 1261.
בתחילת המאה ה-15 לא נותרה לאימפריה הביזנטית כמעט כל טריטוריה מלבד קונסטנטינופול וסביבותיה.
בשנת 1453 נכבשה העיר על ידי הטורקים העות'מאנים באירוע שנודע בשם "כיבוש קונסטנטינופול", והייתה לבירת האימפריה העות'מאנית (עד קיצה של האימפריה ב-1 בנובמבר 1922).
בעת כיבוש העיר התגוררו בה 30,000 נפש, אולם בשנת 1478 גדלה אוכלוסייתה לכ-70,000 נפש.[4] על פי מפקד אוכלוסין שנערך באותה שנה, כבר ישבו בעיר בין 35,000 ל-45,000 מוסלמים, בין 13,000 ל-16,000 נוצרים יוונים ובערך 7,000 או 8,000 יהודים.[5]
העיר הפכה לבירת האימפריה העות'מאנית ושבה להיות מוקד של תרבות, אדריכלות ואמנות.
בשנת 1923 העבירה הרפובליקה הטורקית, יורשתה של האימפריה העות'מאנית, את הבירה לאנקרה.
אף על פי שאיסטנבול אינה עוד עיר בירה, היא מהווה ללא ספק את מרכז התרבות, התיירות והמסחר של טורקיה, וזאת בשל גודלה, מיקומה ומורשתה.
בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 עברה איסטנבול פיתוח נרחב, אולם הקהילה היוונית הגדולה של העיר הצטמצמה מאוד בשל מלחמת יוון–טורקיה, שהביאה לבריחתם ליוון.
בשנות ה-60 ממשלתו של אדנאן מנדרס פעלה לפתח את המדינה, ובעיר נבנו כבישים רחבים חדשים על מנת לקשרה לערים אחרות. פעולות פיתוח אלה נעשו בלי מחשבה על שימור אתרים היסטוריים בעיר, והובילו להרס של בניינים רבים. בשנות ה-70, בשל הגירה נרחבת מאנטוליה ועיור נרחב, גדלה העיר במהירות. מצוקת הדיור הובילה לבניית שיכונים רבים בבנייה זולה ולא מוגנת מפני רעידות אדמה, וכן לצמצום רב של השטחים הירוקים סביב העיר.
האתרים ההיסטוריים של איסטנבול (ההיפודרום של קונסטנטיניוס, כנסיית האיה סופיה ומסגד סולימאנייה) הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1985.
במאה ה-21 סבלה העיר מסדרה של פיגועי טרור, חלקם בוצעו על ידי דאעש או המחתרת הכורדית:[6]
- נובמבר 2003: סדרת פיגועים שבהם נרצחו כ-57 בני אדם ונפצעו כ-700.
- 19 במרץ 2016: פיגוע ההתאבדות באיסטנבול, שבו נרצחו ארבעה בני אדם ונפצעו 36.
- 28 ביוני 2016: הפיגוע בנמל התעופה איסטנבול אטאטורק, שבו נרצחו 45 בני אדם ו-238 נפצעו.
- 10 בדצמבר 2016: מתקפת הטרור באיסטנבול (דצמבר 2016), שבה נרצחו 38 בני אדם ו-155 נפצעו.
- 1 בינואר 2017: פיגוע הירי במועדון הלילה באיסטנבול שבו נרצחו לפחות 35 בני אדם.
- 13 בנובמבר 2022: פיצוץ בכיכר טקסים במרכז איסטנבול בו נהרגו 6 בני אדם ומעל 53 נפצעו.
למרות מגמות של סגירות כלפי המערב תחת שלטון ארדואן, השפעתה הבינלאומית – כמרכז פוליטי, עסקי ותרבותי בצומת הדרכים שבין אירופה ואסיה – מקנה לה מעמד של עיר עולם, ובשנת 2014 נחשבה לאחת הערים המתפתחות ביותר במובן זה, על פי מדד הערים הגלובליות.[7]
בעשור השני של המאה ה-21 נבנה בעיר שדה תעופה חדש – בשאיפה לבנות את שדה התעופה הגדול בעולם – אשר נפתח בשנת 2019. בניית שדה התעופה יצרה מתח רב בעיר, כאשר במהלך שנת 2018 הפגינו אלפי עובדים במחאה על תנאי העסקתם בבניית שדה התעופה, לאחר שבמהלך השנה נהרגו – לכאורה בגלל תנאי העבודה – 27 עובדים, ושהפועלים שעובדים במיזם עושים זאת "תחת לחץ ואיומים". ההפגנה פוזרה באלימות על ידי המשטרה, שהשתמשה בגז מדמיע כנגד המפגינים, ועצרה, על פי עדויות שונות, כ-400–500 מהמפגינים.[8]
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
איסטנבול שוכנת לחופי מצר הבוספורוס, רצועת מים המפרידה בין אסיה ואירופה שאורכה כ-30 קילומטר. העיר בנויה משני צדי המצר ומשתרעת גם לאורך ים השיש (ים מרמרה) על פני 5,196 קמ"ר, במרחק של 352 ק"מ צפון-מערבית לבירה אנקרה. שלושה גשרים מחברים בין חלקה האסיאתי של העיר לחלקה האירופי וחוצים את הבוספורוס. הראשון מכונה "גשר הבוספורוס" או "גשר הבוספורוס הראשון", ואילו הגשר השני, "גשר פתיה סולטאן מהמט" או "גשר הבוספורוס השני", שוכן כחמישה ק"מ צפונית לראשון. השלישי נחנך בשנת 2016, 10 ק"מ צפונית לגשר השני.[9]
הצד המערבי והאירופי של העיר בנוי משני צדי קרן הזהב, לשון ים החודרת מהבוספורוס לעומק השטח האירופי. שלושה גשרים חוצים את קרן הזהב, גשר גלאטה (Galata Köprüsü) סמוך למקום מפגשה עם הבוספורוס, גשר אטאטורק (Atatürk Köprüsü) כ-750 מטר ממנו וגשר הליצ' (Haliç Köprüsü) הנושא את הכביש המהיר הפנימי של העיר (Çevre yolu – D100/O-1). מדרום גובלת העיר בים השיש, ומצפון מגיעים שולי פרבריה עד הים השחור. פני השטח גבעתיים משני צדי הבוספורוס.
העיר סמוכה למוקדי רעש אדמה הפוקד את העיר וסביבותיה אחת לכמה שנים. איסטנבול ממוקמת בקרבת העתק צפון אנטוליה (KAFK, Kuzey Anadolu Fay Hattı) – שבר פעיל האחראי למספר רב של רעידות אדמה בשנים האחרונות. קרבת העיר לים השיש מגבירה את הסיכון לעיר שכן בעקבות רעידות אדמה היא עשויה להיפגע מגלי צונאמי.
שבע הגבעות של איסטנבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שבע גבעות איסטנבול
שבע גבעות איסטנבול הן הגבעות שהשתרעו בשטחה המקורי של העיר איסטנבול (אז ביזנטיון ולאחר מכן קונסטנטינופול) עת נבנתה בשנת 330 בידי הקיסר הביזנטי קונסטנטינוס. לא ברור אם קונסטנטינוס אכן היה מודע לעובדה שעירו החדשה ישבה על שבע גבעות, אך עובדה זו יצרה דמיון בין העיר שכונתה "רומא החדשה" (Nova Roma) לבין רומא ושבע גבעותיה.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שינויי הטמפרטורה באיסטנבול הם קיצוניים. בחורף שלג מכסה את העיר, ומגיע בממוצע ללמעלה מ-60 ס"מ בשנה. הטמפרטורות משתנות בין 10–25 מעלות צלזיוס. הקיץ חם מאוד ולח והטמפרטורות נעות בין 26–29 מעלות צלזיוס, ואף קרה שהטמפרטורות עלו ל-38 מעלות צלזיוס.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי אומדן רשמי משנת 2022 אוכלוסיית העיר מנתה כ-15.9 מיליון בני אדם, רובם מוסלמים סונים. המיעוט הלא-סוני הגדול ביותר הוא הזרם המוסלמי שנקרא "האלווים", המונים 4.5 מיליון בני אדם, כששליש מכלל האלווים מתגוררים בטורקיה. המיעוט האתני הגדול ביותר באיסטנבול הם הכורדים, גם כן בני דת האסלאם, המונים בין 2 ל-3 מיליון בני אדם. המיעוט הנוצרי הבולט ביותר הוא הארמנים אשר מונים בין 50 ל-70 אלף. בין המיעוטים הזניחים ביותר קיימים, נכון לשנת 2019, כ־10,000 יהודים וכ-3,000 יוונים אשר מתגוררים באיסטנבול, באיזמיר ובבורסה.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר מגוון של אמצעי תחבורה: רכבת תחתית, חשמליות, וספינות המקשרות בין חלקיה השונים של העיר.
שדות תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול אטאטורק
- נמל התעופה הבינלאומי איסטנבול סביהה גקצ'ן
- נמל התעופה החדש של איסטנבול
אתרים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ארמון טופקאפי – הארמון ההיסטורי של הסולטנים העות'מאנים במשך מאות שנים.
- ארמון דולמאבהצ'ה – ארמון הסולטנים העות'מאנים מאמצע המאה ה-19.
- הארמון השקוע
- ארמון ביילרביי
מסגדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- איה סופיה (Ayasofya camii) – הכנסייה הביזנטית מהמאה ה-6 שהפכה למסגד ואחר כך למוזיאון ושוב למסגד.
- מסגד סולימאנייה – מסגד סולימאן הראשון מהמאה ה-16.
- המסגד הכחול – מסגד הסולטאן אהמט הראשון. אחד הגדולים בעיר.
- מסגד אורטאקוי – נמצא על גדות הבוספורוס בחלק האירופאי.
- מסגד אראפ
- מסגד פטי
מוזיאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
- מוזיאון הפסיפסים
- מוזיאון איסטנבול לאמנות מודרנית
- מוזיאון יהדות טורקיה
מבנים בעלי חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגדל גאלטה – מגדל גבוה מהמאה ה-14 שנבנה בסגנון איטלקי.
- אצטדיון אטאטורק – האצטדיון הגדול ביותר בטורקיה. מכיל 81 אלף מושבים.
- ירבאטאן – מאגר מים ששכן מתחת לארמון הקיסרים הביזנטיים.
- הטונל – קו רכבת תחתית העולה במעלה הגבעה הצפונית לקרן הזהב.
- טירת שבעה המגדלים
- בית האופרה על שם אתאטורק[10]
רחובות
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
- שדרות איסתיקלאל – מדרחוב הקניות המרכזי של העיר איסטנבול.
- כיכר טקסים – הכיכר הראשית בעיר. במרכזה אנדרטה לזכר אטאטורק.
- רחוב בגדאד
שווקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבזאר הגדול – אחד השווקים הגדולים והעתיקים בעולם.
- שוק הדגים – ממוקם בנהר קרן הזהב (הליץ')
- השוק המצרי – צמוד לשוק הבזאר הגדול והוא שוק התבלינים הגדול באיסטנבול.
גשרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גשר גלאטה – מקשר בין שני חלקיה האירופאים של העיר מעל קרן הזהב.
- גשר הבוספורוס
- גשר פתיה סולטאן מהמט
אתרים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבוספורוס – נתיב המים המוביל מהים השחור אל הים התיכון.
- איי הנסיכים
- קרן הזהב
- מגדל התקשורת של איסטנבול – המגדל הגבוה ביותר באיסטנבול ובמדינה כולה.
- בית הכנסת האיטלקי
- בית הכנסת בית ישראל
- בית הכנסת קהל ימבול
- בית הכנסת קהל אוחריד
- בית הכנסת האשכנזי
- בית הכנסת בית יעקב
- בית הכנסת עץ החיים
- בית הכנסת חמדת ישראל
- בית הכנסת הקראי באיסטנבול
- בית הכנסת נווה שלום
- בית הכנסת יניקיי
- מוזיאון יהדות טורקיה
- בית הכנסת בקירקוי
- בית הכנסת מעלם
בתי קברות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באיסטנבול ישנן הן אוניברסיטאות ציבוריות והן אוניברסיטאות פרטיות:
- אוניברסיטת איסטנבול (İstanbul University)
- אוניברסיטת איסטנבול בילגי (İstanbul Bilgi University)
- אוניברסיטת אישיק (Işık University)
- אוניברסיטת באחצ'שהיר (Bahçeşehir University)
- אוניברסיטת בואזיצ'י (Boğaziçi University) (בעבר נקראה מכללת רוברט).
- אוניברסיטת גאלאטסאראי (Galatasaray University)
- אוניברסיטת ידיטפה (Yeditepe University)
- אוניברסיטת מרמרה (Marmara University)
- אוניברסיטת סבאנג'י (Sabancı University)
- אוניברסיטת פאטי (Fatih University)
- אוניברסיטת קוץ' (Koç University)
- האוניברסיטה הטכנית של איסטנבול (İstanbul Technical University)
- האוניברסיטה הטכנית של יילדיז (Yıldız Technical University)
תמונות מהעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצלום פנורמי של העיר איסטנבול (לצפייה הזיזו עם העכבר את סרגל הגלילה בתחתית התמונה)
מחוזות איסטנבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]
|
|
|
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצות כדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאיסטנבול 45 ערים תאומות, בהן:
אודסה, אוקראינה
אוש, קירגיזסטן
אלמטי, קזחסטן
ברצלונה, ספרד
פוסאן, קוריאה הדרומית
ג'דה, ערב הסעודית
ג'והור באחרו, מלזיה
ג'קרטה, אינדונזיה
דובאי, איחוד האמירויות הערביות
דורס, אלבניה
ח'רטום, סודאן
יוסטון, טקסס, ארצות הברית
קאזאן, טטרסטן
מארי, טורקמניסטן
סרייבו, בוסניה והרצגובינה
סקופיה, מקדוניה
סנקט פטרבורג, רוסיה
עמאן, ירדן
פלובדיב, בולגריה
קהיר, מצרים
קונסטנצה, רומניה
קלן, גרמניה
רבאט, מרוקו
ריו דה ז'ניירו, ברזיל
שימונוסקי, יפן
שאנגחאי, הרפובליקה העממית של סין
טביליסי, גאורגיה
קראקס, ונצואלה
לאהור, פקיסטן
נבי מומבאי, הודו
הוואנה, קובה
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (בטורקית)- אתר האינטרנט הרשמי של איסטנבול (באנגלית)
איסטנבול, ברשת החברתית פייסבוק
איסטנבול, ברשת החברתית אקס (טוויטר)- פרק בתוכנית (המשודרת גם כפודקאסט) "ציפורי לילה עפות" רחוק לאיסטנבול
- מידע והיסטוריה על העיר
- איסטנבול – מידע שימושי וכתבות מסע אחר
- איסטנבול מהחלל
- אבירמה גולן, ביקור באיסטנבול, שתהיה בשנה הבאה בירת התרבות של אירופה, מגלה עיר מהפנטת לא מפוענחת, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2009
הארץ, מנהרת היבשות של ארדואן חושפת גם את העבר של איסטנבול, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2013- אורלי לוק, העיר עם אלף הצבעים: חוויותיה של ישראלית באיסטנבול, באתר וואלה, 27 באפריל 2017
- לוקס פיטרסון, הניו יורק טיימס, הצד האחר של איסטנבול, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2018
- מסע מצולם בעיר איסטנבול 2014
- איסטנבול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איסטנבול (טורקיה), דף שער בספרייה הלאומית- בני ציפר, הקסרקטין העותמאני "קישלה ראמי" שהוסב לספרייה, באתר הארץ, 15 במרץ 2023
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Turkey: Administrative Division (Provinces and Districts) – Population Statistics, Charts and Map
- ^ 1 2 האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 81, הערה 98.
- ^ נכתב גם: קושטאנדינא, קושטנטינא, קושטאנטינא, קושטנטינה, קושטאנטינה.
- ^ דונלד קואטארט (אנ'), האימפריה העות'מאנית 1700–1922, אוניברסיטת קיימברידג', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 22.
- ^ האימפריה העות'מאנית: היסטוריה וסוגיות נבחרות, האוניברסיטה הפתוחה, כרך א, יחידה 1, עמ' 83. נראה כי בנוגע לשנת המפקד יש שגיאת דפוס במקור: "הביא להכפלת מספרם של תושבי העיר בתוך 25 שנים. במפקד אוכלוסין משנת 1487 נמנו..."
- ^ איתמר אייכנר, דניאל סלאמה והסוכנויות, 6 הרוגים ו-53 פצועים בפיגוע בלב איסטנבול, באתר ynet, 13 בנובמבר 2022
- ^ עיור וחינוך (עמ' 50), באתר משרד החינוך
- ^ רויטרס, מאות עובדים עצורים בפרויקט הדגל של ארדואן, באתר ynet, 15 בספטמבר 2018
- ^ גשרי בוספורוס, באתר Institution of Civil Engineers
- ^ בני ציפר, וראיתי התהלוכה וכל טכסיסי מלכות ובירכתי על המלך, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2021
| הערים הגדולות בעולם: ערים המונות לפחות חמישה מיליון תושבים | ||
|---|---|---|
| 20,000,000+ | שאנגחאי • בייג'ינג • סאו פאולו • דלהי | 
|
| 10,000,000+ | קראצ'י • לאגוס • איסטנבול • טוקיו • מומבאי • מוסקבה • גואנגג'ואו • פריז • שנג'ן • צ'נגדו • קינשאסה • קהיר • ג'קרטה • לאהור • סוג'ואו | |
| 5,000,000+ | סיאול • מקסיקו סיטי • לונדון • לימה • דאקה • ניו יורק • בנגלור • בנגקוק • דונגגוואן • צ'ונגצ'ינג • נאנג'ינג • טהראן • שניאנג • בוגוטה • הו צ'י מין סיטי • הונג קונג • בגדאד • צ'נאי • צ'אנגשה • ווהאן • טיינג'ין • היידראבאד • האנוי • ריו דה ז'ניירו • פושאן • סנטיאגו דה צ'ילה • ריאד • אחמדאבאד • שאנטואו • סנקט פטרבורג • ח'רטום • אנקרה • ג'ינאן • האנגג'ואו • סינגפור • יאנגון • לואנדה | |
| דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | דירוג | שם | מחוז | אוכלוסייה | ||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
 איסטנבול  אנקרה | |||||||||
| 1 | איסטנבול | מרמרה | 15,244,936 | 11 | קייסרי | מרכז אנטוליה | 988,578 |  איזמיר  בורסה | |
| 2 | אנקרה | מרכז אנטוליה | 5,186,002 | 12 | אסקישהיר | מרכז אנטוליה | 789,023 | ||
| 3 | איזמיר | הים האגאי | 2,948,160 | 13 | גבזה | מרמרה | 768,467 | ||
| 4 | בורסה | מרמרה | 2,051,464 | 14 | דניזלי | הים האגאי | 651,200 | ||
| 5 | אדנה | הים התיכון | 1,779,463 | 15 | סמסון | הים השחור | 639,930 | ||
| 6 | גזיאנטפ | דרום-מזרח אנטוליה | 1,680,723 | 16 | אורפה | דרום-מזרח אנטוליה | 596,637 | ||
| 7 | קוניה | מרכז אנטוליה | 1,365,287 | 17 | קהרמאנמרש | הים התיכון | 571,266 | ||
| 8 | אנטליה | הים התיכון | 1,322,766 | 18 | אדאפזרי | מרמרה | 553,316 | ||
| 9 | דיארבקיר | דרום-מזרח אנטוליה | 1,087,786 | 19 | ואן | מזרח אנטוליה | 525,016 | ||
| 10 | מרסין | הים התיכון | 1,040,507 | 20 | מלטיה | מזרח אנטוליה | 485,484 | ||
| בקרת זהויות |
|
|---|