לדלג לתוכן

הערוץ הראשון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
 
(22 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
{{ערוץ
{{ערוץ
| שם = הערוץ הראשון
| שם = הערוץ הראשון
| סמל = [[קובץ:Channel 1 (Israel) Logo SVG.svg|150x150px]]
| סמל = Channel 1 (Israel) Logo SVG.svg
| כיתוב סמל =
| כיתוב סמל = סמליל הערוץ
| מדינה = [[ישראל]]
| מדינה = [[ישראל]]
| קטגוריה = כללי, חדשות
| קטגוריה = כללי, חדשות
| סוג =
| סוג =
| חבילה = [[HOT]] • {{כ}}[[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]] • [[סלקום tv]] • [[smart tv]] • [[עידן פלוס]]
| חבילה = [[HOT]] • {{כ}}[[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]] • [[סלקום tv]] • [[smart tv]] • [[עידן פלוס]]
| תאריך השקה = [[2 במאי]] [[1968]]
| תאריך השקה = [[2 במאי]] [[1968]]
שורה 19: שורה 19:
}}
}}
[[קובץ:Channel 1 Israel DSCN0870.JPG|ממוזער|250px|כניסה למרכז המבקרים ואולפן נקדי של הערוץ הראשון]]
[[קובץ:Channel 1 Israel DSCN0870.JPG|ממוזער|250px|כניסה למרכז המבקרים ואולפן נקדי של הערוץ הראשון]]
"'''הערוץ הראשון'''" (שנקרא תחילה: '''הטלוויזיה הישראלית''') היה [[ערוץ טלוויזיה]] [[שידור ציבורי|ציבורי]] ממלכתי ב[[ישראל]], מטעם [[רשות השידור]]. הערוץ שידר קרוב לעשרים שנה (יחד עם [[הטלוויזיה החינוכית]]) כערוץ הטלוויזיה הישראלי היחיד, ועל מנת להיבדל מהטלוויזיה החינוכית הערוץ זכה לכינוי "'''הטלוויזיה הכללית'''" ובקיצור "'''הכללית'''".{{הערה|{{על המשמר||אשכול יציע טלביזיה כללית|19640730|47}}}} לאחר שהחלו שידורי [[טלוויזיה רב-ערוצית בישראל|הטלוויזיה הרב-ערוצית]] שם הערוץ עבר [[מיתוג מחדש]] והוא נקרא "הערוץ הראשון", ואף היה מוכר גם בתור '''"ערוץ 1"'''.
"'''הערוץ הראשון'''" (שנקרא תחילה: '''הטלוויזיה הישראלית''') היה [[ערוץ טלוויזיה]] [[שידור ציבורי|ציבורי]] ממלכתי ב[[ישראל]], של [[רשות השידור]]. הערוץ שידר קרוב לעשרים שנה (יחד עם [[הטלוויזיה החינוכית]]) כערוץ הטלוויזיה הישראלי היחיד, ועל מנת להיבדל מהטלוויזיה החינוכית הערוץ זכה לכינוי "'''הטלוויזיה הכללית'''" ובקיצור "'''הכללית'''".{{הערה|{{על המשמר||אשכול יציע טלביזיה כללית|19640730|47}}}} לאחר שהחלו שידורי [[טלוויזיה רב-ערוצית בישראל|הטלוויזיה הרב-ערוצית]] שם הערוץ עבר [[מיתוג מחדש]] והוא נקרא "הערוץ הראשון", ואף היה מוכר גם בתור '''"ערוץ 1"'''.


מאז הקמתו, שכנו האולפנים הראשיים של ה[[ערוץ טלוויזיה|ערוץ]] ב[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] שבשכונת [[רוממה]] ב[[ירושלים]], אשר נהרס ב[[יוני]] [[2021 בישראל|2021]], לטובת פרויקט מגורים.
מאז הקמתו, שכנו האולפנים הראשיים של ה[[ערוץ טלוויזיה|ערוץ]] ב[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] שבשכונת [[רוממה]] ב[[ירושלים]], אשר נהרס ביוני [[2021 בישראל|2021]], לטובת פרויקט מגורים.
<ref>{{ynet||וזה סוף החדשות: החלה הריסת בניין רשות השידור ברוממה|economy/article/Skgegz1hO|22 ביוני 2021}}</ref>
<ref>{{ynet||וזה סוף החדשות: החלה הריסת בניין רשות השידור ברוממה|economy/article/Skgegz1hO|22 ביוני 2021}}</ref>


ב-[[29 ביולי]] [[2014]] אישרה [[הכנסת ה-19]] את [[חוק השידור הציבורי]], התשע"ד-2014,{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}} ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור,{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש|1.2390939|29 ביולי 2014|מנויים=לא}}}} שבמקומה יוקם תאגיד שידור חדש בשם: "[[תאגיד השידור הישראלי]]", שבמסגרתו יופק ערוץ טלוויזיה שיחליף את הערוץ הראשון.
ב-29 ביולי [[2014]] אישרה [[הכנסת ה-19]] את [[חוק השידור הציבורי]], התשע"ד-2014,{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/laws/data/law/2471/2471_1.pdf חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014], ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014}} ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור,{{הערה|{{הארץ|גילי איזיקוביץ|הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש|1.2390939|29 ביולי 2014|מנויים=לא}}}} שבמקומה הוקם תאגיד שידור חדש בשם: "[[תאגיד השידור הישראלי]]", שבמסגרתו מופק ערוץ טלוויזיה שהחליף את הערוץ הראשון.


ב-[[14 במאי]] [[2017]], מיד לאחר שידור גמר ה[[אירוויזיון 2017|אירוויזיון לשנת 2017]], תמו שידורי הערוץ הראשון, וב-[[15 במאי]] באותה שנה הערוץ הוחלף ב"[[כאן 11]]".
ב-14 במאי [[2017]], מיד לאחר שידור גמר ה[[אירוויזיון 2017|אירוויזיון לשנת 2017]], תמו שידורי הערוץ הראשון, וב-15 במאי באותה שנה הערוץ הוחלף ב"[[כאן 11]]".


==היסטוריה==
== היסטוריה ==
{{קו הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל}}
{{קו הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל}}


===1966 - תכנון והקמה===
=== 1966 – תכנון והקמה ===
[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] מפורט להקמתה של הטלוויזיה הישראלית החל בשנת [[1966 בטלוויזיה|1966]] בעזרת ייעוץ של ג'ו שטרן, סגן נשיא [[CBS]] האמריקנית.{{הערה|{{מעריב|רפאל בשן|אני השולחן הישראלי|19661028|141}}}}
[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] מפורט להקמתה של הטלוויזיה הישראלית החל בשנת [[1966 בטלוויזיה|1966]] בעזרת ייעוץ של ג'ו שטרן, סגן נשיא [[CBS]] האמריקנית.{{הערה|{{מעריב|רפאל בשן|אני השולחן הישראלי|19661028|141}}}}
הטלוויזיה הישראלית נוסדה ב-[[2 במאי]] [[1968]], לאחר שנים רבות של ויכוח ציבורי בנושא, ולאחר ש[[הטלוויזיה החינוכית]] החלה בשידוריה ב-[[24 במרץ]] [[1966]]. הקמת הטלוויזיה, שתוכננה מלכתחילה ל[[שנות השבעים של המאה ה-20|שנות ה־70]], הוחשה בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], והסברה כי באמצעות שידורי טלוויזיה ניתן לשפר את [[ההסברה הישראלית]] למדינות ערב ולתושבי השטחים.
הטלוויזיה הישראלית נוסדה ב-2 במאי [[1968]], לאחר שנים רבות של ויכוח ציבורי בנושא, ולאחר ש[[הטלוויזיה החינוכית]] החלה בשידוריה ב-24 במרץ [[1966]]. הקמת הטלוויזיה, שתוכננה מלכתחילה ל[[שנות השבעים של המאה ה-20|שנות ה־70]], הוחשה בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], והסברה כי באמצעות שידורי טלוויזיה ניתן לשפר את [[ההסברה הישראלית]] למדינות ערב ולתושבי השטחים.


===1968 - תחילת השידורים הסדירים===
=== 1968 – תחילת השידורים הסדירים ===
[[קובץ:Romshidur.jpg|ממוזער|250px|[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] בשכונת [[רוממה (ירושלים)|רוממה]] בירושלים - נהרס ב-[[22 ביוני]] [[2021]]]]
[[קובץ:Romshidur.jpg|ממוזער|250px|[[בניין הטלוויזיה הישראלית]] בשכונת [[רוממה (ירושלים)|רוממה]] בירושלים - נהרס ב-[[22 ביוני]] [[2021]]]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - YORAM GAON IN A PURIM TV SPECIAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יהורם גאון]] במהדורת [[פורים]] של "[[אולפן עגול]]" - אחת מתוכניות ה[[בידור]] הראשונות ששודרו בערוץ הראשון ([[1969]])]]
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - YORAM GAON IN A PURIM TV SPECIAL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יהורם גאון]] במהדורת [[פורים]] של "[[אולפן עגול]]" - אחת מתוכניות ה[[בידור]] הראשונות ששודרו בערוץ הראשון ([[1969]])]]
השידור הראשון של התחנה היה [[שידור חי]] של [[מצעד צה"ל]] ב[[יום העצמאות]], שנערך במאי [[1968]], ב[[ירושלים]]. [[תדר (רדיו)|תדר]] ה[[שידור]] שהוקצה לתחנה היה אותו תדר שעליו שידרה הטלוויזיה החינוכית, ולכן שתי התחנות חלקו מאז את שעות השידור בערוץ.
השידור הראשון של התחנה היה [[שידור חי]] של [[מצעד צה"ל]] ב[[יום העצמאות]], שנערך במאי [[1968]], ב[[ירושלים]]. [[תדר (רדיו)|תדר]] ה[[שידור]] שהוקצה לתחנה היה אותו תדר שעליו שידרה הטלוויזיה החינוכית, ולכן שתי התחנות חלקו מאז את שעות השידור בערוץ.


לאחר מספר שידורים חד-פעמיים החלו לשדר באוגוסט [[1968]] שידורי ניסיון סדירים, תחילה שלושה ערבים בשבוע,{{הערה|'''[[ישראל 50]]''' בעמוד על שנת 1968}} שבהמשך הורחבו לארבעה. בתקופה זו שודרו בכל יום שעה בערבית ושעתיים בעברית. התחנה שידרה בשחור לבן, למרות העובדה שבתקופה זו כבר היו תחנות ששידרו בצבע. ב-[[1 באוגוסט]] באותה שנה שודרה מהדורת [[מבט לחדשות]] הראשונה.{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|בכוונת הטלוויזיה - שידורים סדירים עוד החודש|19680802|19}}}} תוכנית זו שודרה בערוץ הראשון עד ה-[[9 במאי]] [[2017]], ובמשך שנים רבות הוגשה על ידי המנחה [[חיים יבין]] שכונה "מר טלוויזיה". באותה שנה, ב-[[13 באוגוסט]] 1968, שודרה לראשונה בערוץ גם מהדורת החדשות בערבית, בהגשת [[גלוריה סטיוארט (קריינית טלוויזיה)|גלוריה סטיוארט]].{{הערה|{{על המשמר||שידור ראשון של מגאזין חדשות ערבי — לתושבי מזרח ירושלים|19680814|36}}}}{{הערה|{{דבר||תכנית ראשונה בטלוויזיה הערבית|19680814|24}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=צבי לביא|שם=גלוריה סטיוארט - קנתה את עולמה בשעה אחת|כתב עת=מעריב|קישור=https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1968/08/18/01/article/82/?srpos=6&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-גלוריה+סטיוארט-------------1|שנת הוצאה=18 אוגוסט 1968}}</ref>
לאחר מספר שידורים חד-פעמיים החלו לשדר באוגוסט [[1968]] שידורי ניסיון סדירים, תחילה שלושה ערבים בשבוע,{{הערה|'''[[ישראל 50]]''' בעמוד על שנת 1968}} שבהמשך הורחבו לארבעה. בתקופה זו שודרו בכל יום שעה בערבית ושעתיים בעברית. התחנה שידרה בשחור לבן, למרות העובדה שבתקופה זו כבר היו תחנות ששידרו בצבע. ב-1 באוגוסט באותה שנה שודרה מהדורת [[מבט לחדשות]] הראשונה.{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|בכוונת הטלוויזיה - שידורים סדירים עוד החודש|19680802|19}}}} תוכנית זו שודרה בערוץ הראשון עד 9 במאי [[2017]], ובמשך שנים רבות הוגשה על ידי המנחה [[חיים יבין]] שכונה "מר טלוויזיה". באותה שנה, ב-13 באוגוסט 1968, שודרה לראשונה בערוץ גם מהדורת החדשות בערבית, בהגשת [[גלוריה סטיוארט (קריינית טלוויזיה)|גלוריה סטיוארט]].{{הערה|{{על המשמר||שידור ראשון של מגאזין חדשות ערבי — לתושבי מזרח ירושלים|19680814|36}}}}{{הערה|{{דבר||תכנית ראשונה בטלוויזיה הערבית|19680814|24}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=צבי לביא|שם=גלוריה סטיוארט - קנתה את עולמה בשעה אחת|כתב עת=מעריב|קישור=https://www.nli.org.il/he/newspapers/mar/1968/08/18/01/article/82/?srpos=6&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI-גלוריה+סטיוארט-------------1|שנת הוצאה=18 אוגוסט 1968}}</ref>


בשנת השידורים הראשונה פעלה הטלוויזיה הישראלית כיחידה עצמאית במסגרת של "צוות הקמה" שבראשו עמד פרופ' [[אליהוא כץ]] מהחוג לקומוניקציה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], והשתתפו בו כמה אנשי אמנות ותקשורת, בהם האמנית [[עדה המאירית (שוורץ)]]. שידוריה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הוגדרו כשידורי ניסיון. כץ היה למעשה המנהל הראשון של הטלוויזיה הישראלית. לאחר מכן התמזגה הטלוויזיה הישראלית עם תחנת הרדיו הממלכתית, "[[קול ישראל]]", שפעלה כבר במסגרת רשות השידור (שנוסדה כשלוש שנים לפני כן).
בשנת השידורים הראשונה פעלה הטלוויזיה הישראלית כיחידה עצמאית במסגרת של "צוות הקמה" שבראשו עמד פרופ' [[אליהוא כץ]] מהחוג לקומוניקציה ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], והשתתפו בו כמה אנשי אמנות ותקשורת, בהם האמנית [[עדה המאירית (שוורץ)]]. שידוריה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הוגדרו כשידורי ניסיון. כץ היה למעשה המנהל הראשון של הטלוויזיה הישראלית. לאחר מכן התמזגה הטלוויזיה הישראלית עם תחנת הרדיו הממלכתית, "[[קול ישראל]]", שפעלה כבר במסגרת רשות השידור (שנוסדה כשלוש שנים לפני כן).


===1969 - שידורים בימי שבת===
=== 1969 – שידורים בימי שבת ===
ב־[[1969]] התחוללה סערה ציבורית סביב שידורי הטלוויזיה בשבת, כאשר מליאת רשות השידור החליטה להרחיב את שעות השידור היומיות ולעבור לשדר מארבעה ימי שידור לשידורים יומיים, כולל ימי שישי ושבת, החל מחודש נובמבר באותה שנה. במסגרת המשא ומתן להרכבת הממשלה לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] שנערכו באוקטובר באותה שנה, דרשו נציגי המפלגות הדתיות להקפיא את פתיחת השידורים המתוכננים לליל שבת. בשבוע הראשון של נובמבר, בו החלו השידורים היומיים, התחוללה מהומה סביב הסוגיה. בסופו של דבר החליטה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[גולדה מאיר]] להיענות באופן זמני לדרישת הדתיים, ולהקפיא את פתיחת השידורים בליל שבת. ביום שישי באותו שבוע, בשעות אחר הצהרים, פנו שני עורכי דין, [[יהודה רסלר]] ועדי קפלן, ל[[בג"ץ]]. השופט התורן [[צבי ברנזון]] הוציא [[צו על תנאי]] והשידורים נפתחו כבר באותו ערב.
ב־[[1969]] התחוללה סערה ציבורית סביב שידורי הטלוויזיה בשבת, כאשר מליאת רשות השידור החליטה להרחיב את שעות השידור היומיות ולעבור לשדר מארבעה ימי שידור לשידורים יומיים, כולל ימי שישי ושבת, החל מחודש נובמבר באותה שנה. במסגרת המשא ומתן להרכבת הממשלה לאחר [[הבחירות לכנסת השביעית]] שנערכו באוקטובר באותה שנה, דרשו נציגי המפלגות הדתיות להקפיא את פתיחת השידורים המתוכננים לליל שבת. בשבוע הראשון של נובמבר, בו החלו השידורים היומיים, התחוללה מהומה סביב הסוגיה. בסופו של דבר החליטה [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[גולדה מאיר]] להיענות באופן זמני לדרישת הדתיים, ולהקפיא את פתיחת השידורים בליל שבת. ביום שישי באותו שבוע, בשעות אחר הצהרים, פנו שני עורכי דין, [[יהודה רסלר]] ועדי קפלן, ל[[בג"ץ]]. השופט התורן [[צבי ברנזון]] הוציא [[צו על תנאי]] והשידורים נפתחו כבר באותו ערב.


===שנות ה-70 וה-80===
=== שנות ה-70 וה-80 ===
כיוון שהערוץ הראשון שודר על אותו תדר של הטלוויזיה החינוכית, זמני השידור שלו היו מוגבלים. הערוץ החל את שידוריו ב-17:30. כאשר השעה הראשונה הוקדשה לתוכניות ילדים, בין שש וחצי לשמונה בערב לשידורים בערבית (שיש הטוענים שמטרתם הייתה [[תעמולה]]{{הערה|{{העין השביעית|זוהיר אנדראוס|תנו לנו טלוויזיה ערבית|24236|1 במרץ 2000}}}}). ורק ארבע שעות לשידורי טלוויזיה למבוגרים בין שמונה בערב לחצות<ref>{{צ-ספר|מחבר=אורן טוקטלי|שם=מדיניות תקשורת בישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2000|עמ=86}}</ref>
כיוון שהערוץ הראשון שודר על אותו תדר של הטלוויזיה החינוכית, זמני השידור שלו היו מוגבלים. הערוץ החל את שידוריו ב-17:30. כאשר השעה הראשונה הוקדשה לתוכניות ילדים, בין שש וחצי לשמונה בערב לשידורים בערבית (שיש הטוענים שמטרתם הייתה [[תעמולה]]{{הערה|{{העין השביעית|זוהיר אנדראוס|תנו לנו טלוויזיה ערבית|24236|1 במרץ 2000}}}}). ורק ארבע שעות לשידורי טלוויזיה למבוגרים בין שמונה בערב לחצות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אורן טוקטלי|שם=מדיניות תקשורת בישראל|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=2000|עמ=86}}</ref>


רוב שעות השידור בעברית בשנות השבעים למבוגרים, הוקצו להקרנתם של סרטים זרים, תכנים דוקומנטריים, וסדרות רכש בעיקר מארצות הברית ובריטניה. כאשר תוכניות המקור העבריות שאינן תוכניות אקטואליה היו בעיקר תוכניות ראיונות (כמו [[עלי כותרת (תוכנית טלוויזיה)|עלי כותרת]]), תוכניות על זמר עברי (כמו [[שרתי לך ארצי]]), וכן שעשועונים שחלקם יובאו מ[[ארצות הברית]] (כמו [[זה הסוד שלי]] ו[[תשע בריבוע]]). תוכניות האקטואליה הבולטות היו [[מבט|מבט לחדשות]] ששודרה בשעה 9 בערב שההערכות לגביה היו שצפו בה באופן יומיומי כ-70% מבעלי מקלטי הטלוויזיה, [[השבוע-יומן אירועים]] שסיכמה את חדשות השבוע, ו[[מוקד (תוכנית טלוויזיה)|מוקד]] ששודרה פעם בשבוע ובה רואיין פוליטיקאי בכיר. תכנים מתוסרטים מקוריים כמעט ולא הופקו, כאשר הבולטים ביניהם בשנות השבעים היו תוכנית המערכונים [[חבורת לול|לול]], תוכנית הסאטירה [[ניקוי ראש]] וסדרת הדרמה [[חדווה ושלומיק]].
רוב שעות השידור בעברית בשנות השבעים למבוגרים, הוקצו להקרנתם של סרטים זרים, תכנים דוקומנטריים, וסדרות רכש בעיקר מארצות הברית ובריטניה. כאשר תוכניות המקור העבריות שאינן תוכניות אקטואליה היו בעיקר תוכניות ראיונות (כמו [[עלי כותרת (תוכנית טלוויזיה)|עלי כותרת]]), תוכניות על זמר עברי (כמו [[שרתי לך ארצי]]), וכן שעשועונים שחלקם יובאו מ[[ארצות הברית]] (כמו [[זה הסוד שלי]] ו[[תשע בריבוע]]). תוכניות האקטואליה הבולטות היו [[מבט|מבט לחדשות]] ששודרה בשעה 9 בערב שההערכות לגביה היו שצפו בה באופן יומיומי כ-70% מבעלי מקלטי הטלוויזיה, [[השבוע-יומן אירועים]] שסיכמה את חדשות השבוע, ו[[מוקד (תוכנית טלוויזיה)|מוקד]] ששודרה פעם בשבוע ובה רואיין פוליטיקאי בכיר. תכנים מתוסרטים מקוריים כמעט ולא הופקו, כאשר הבולטים ביניהם בשנות השבעים היו תוכנית המערכונים [[חבורת לול|לול]], תוכנית הסאטירה [[ניקוי ראש]] וסדרת הדרמה [[חדווה ושלומיק]].
שורה 67: שורה 67:
במאה ה-21 הערוץ איבד את תדמיתו. המדרוג שלו צנח, נוצרה לו תדמית של ערוץ "מבוגר", והביקורת עליו עלתה לאור העובדה שתקציבו היה נרחב ושולם דרך [[אגרת הרדיו והטלוויזיה|אגרת הטלוויזיה]].{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|"תקציב רשות השידור אינו מנוצל כראוי וזאת בלשון המעטה"|3608581|26 ביולי 2013}}}}
במאה ה-21 הערוץ איבד את תדמיתו. המדרוג שלו צנח, נוצרה לו תדמית של ערוץ "מבוגר", והביקורת עליו עלתה לאור העובדה שתקציבו היה נרחב ושולם דרך [[אגרת הרדיו והטלוויזיה|אגרת הטלוויזיה]].{{הערה|{{כלכליסט|אופיר דור|"תקציב רשות השידור אינו מנוצל כראוי וזאת בלשון המעטה"|3608581|26 ביולי 2013}}}}


ב-[[6 במאי]] [[2012]] שונה לוח השידורים של הערוץ. בלוח החדש נעשה ניסיון להתחרות בערוצים המסחריים בשעות ה"[[פריים טיים]]". במסגרת השינויים, מהדורת [[מבט לחדשות]] הועברה ל-8 דקות לשמונה וקוצרה ל-38 דקות. אחרי "מבט" שידר הערוץ את התוכנית "המוסף" בהנחייתה של [[גאולה אבן]]. בכל ערב שודרה ב-19:00 [[תוכנית מציאות|תוכנית המציאות]] "[[בואו לאכול איתי (תוכנית טלוויזיה ישראלית)|בואו לאכול איתי]]" ומיד אחריה "[[היום בספורט]]" - מגזין [[ספורט]] יומי.
ב-6 במאי [[2012]] שונה לוח השידורים של הערוץ. בלוח החדש נעשה ניסיון להתחרות בערוצים המסחריים בשעות ה"[[פריים טיים]]". במסגרת השינויים, מהדורת [[מבט לחדשות]] הועברה ל-8 דקות לשמונה וקוצרה ל-38 דקות. אחרי "מבט" שידר הערוץ את התוכנית "המוסף" בהנחייתה של [[גאולה אבן]]. בכל ערב שודרה ב-19:00 [[תוכנית מציאות|תוכנית המציאות]] "[[בואו לאכול איתי (תוכנית טלוויזיה ישראלית)|בואו לאכול איתי]]" ומיד אחריה "[[היום בספורט]]" – מגזין [[ספורט]] יומי.


התוכנית "[[מהיום למחר]]" בוטלה ובמקומה הוצבה מהדורת חדשות שמסכמת את אירועי היום. הערוץ חזר לשדר [[תוכנית אירוח]]: בכל [[יום שישי]] שודרה אחרי ה[[יומן (מגזין חדשות)|יומן]] התוכנית "[[שישי עם טל ברמן]]".
התוכנית "[[מהיום למחר]]" בוטלה ובמקומה הוצבה מהדורת חדשות שמסכמת את אירועי היום. הערוץ חזר לשדר [[תוכנית אירוח]]: בכל [[יום שישי]] שודרה אחרי ה[[יומן (מגזין חדשות)|יומן]] התוכנית "[[שישי עם טל ברמן]]".


במהלך [[2012]] עברו מרבית תוכניות הערוץ להיות משודרות בפורמט [[HDTV|HD]]. המהלך הושלם ב[[ינואר]] [[2013]], עת עבר הערוץ להיות ערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון בו מתקיים שידור מלא ב[[רזולוציה|רזולוציית]] שידור גבוהה זו. בתחילת שנת 2014 מינתה ההנהלה את [[אדי אהרונוף]] לתפקיד ראש חטיבת החדשות בערוץ.
במהלך 2012 עברו מרבית תוכניות הערוץ להיות משודרות בפורמט [[HDTV|HD]]. המהלך הושלם בינואר [[2013]], עת עבר הערוץ להיות ערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון בו מתקיים שידור מלא ב[[רזולוציה|רזולוציית]] שידור גבוהה זו. בתחילת שנת 2014 מינתה ההנהלה את [[אדי אהרונוף]] לתפקיד ראש חטיבת החדשות בערוץ.


ב-[[9 במאי]] [[2017]], לקראת סגירתה של רשות השידור, שודרה מהדורת "[[מבט]]" האחרונה בהגשתה של ה[[מנחה (מקצוע)|מגישה]] [[מיכל רבינוביץ']], המהדורה לוותה במחאה של עובדי רשות השידור על הסגירה. לאחר מכן לא שודרו יותר תוכניות אקטואליה וחדשות בערוץ והוא החל לשדר במתכונת שידורים מצומצמת, שכללה בעיקר שידורים חוזרים. הערוץ היה יכול לסיים את שידורו כבר באותו הערב אילולא [[אירוויזיון 2017|תחרות האירוויזיון לשנת 2017]] שהתקיימה באותם ימים, והערוץ היה מחויב לשדר אותה.
ב-9 במאי [[2017]], לקראת סגירתה של רשות השידור, שודרה מהדורת "[[מבט]]" האחרונה בהגשתה של ה[[מנחה (מקצוע)|מגישה]] [[מיכל רבינוביץ']], המהדורה לוותה במחאה של עובדי רשות השידור על הסגירה. לאחר מכן לא שודרו יותר תוכניות אקטואליה וחדשות בערוץ והוא החל לשדר במתכונת שידורים מצומצמת, שכללה בעיקר [[שידורים חוזרים]]. הערוץ היה יכול לסיים את שידורו כבר באותו הערב אילולא [[אירוויזיון 2017|תחרות האירוויזיון לשנת 2017]] שהתקיימה באותם ימים, והערוץ היה מחויב לשדר אותה.


[[קובץ:שידורינו הסתיימו.jpg|ממוזער|300px|השקופית המודיעה על סיום שידורי הערוץ הראשון]]
[[קובץ:שידורינו הסתיימו.jpg|ממוזער|300px|השקופית המודיעה על סיום שידורי הערוץ הראשון]]
[[קובץ:מכתב פרידה לעובדי הערוץ הראשון.png|ממוזער|מכתב הפרידה של אלי בבא, מנהל הטלוויזיה בערוץ הראשון לעובדי הערוץ.]]
[[קובץ:מכתב פרידה לעובדי הערוץ הראשון.png|ממוזער|מכתב הפרידה של אלי בבא, מנהל הטלוויזיה בערוץ הראשון לעובדי הערוץ.]]


[[יום שבת]], [[13 במאי]] [[2017]], היה יום השידורים האחרון של הערוץ הראשון. [[אלי בבא]] מנהל הטלוויזיה הודיע במכתב פרידה לעובדים על לוח השידורים המתוכנן ללילה ועל סיום השידורים. גמר ה[[אירוויזיון 2017|אירוויזיון לשנת 2017]] היה התוכנית האחרונה ששודרה בערוץ, והיא הסתיימה בשעה 01:50 אחרי חצות, בסיומו שודר קליפ של השיר "[[הבלדה על חדווה ושלומיק]]" בביצוע [[מארינה מקסימיליאן]],{{הערה|{{יוטיוב|_fHJmz4KMP8|שם=מארינה מקסימיליאן - הבלדה על חדווה ושלומיק}},{{כ}} 22 בנובמבר 2016}} כשבמהלכו מופיעים קטעים שונים מהיסטוריית השידורים של הערוץ (קליפ שליווה את מאבקם של אנשי רשות השידור לאורך חודשים), ולאחר מכן, הוקרן קטע סיום התוכנית האחרונה של "[[מבט]]", בו עובדי התחנה שרים את "[[התקווה]]" ועם תום השירה, הופיעה שקופית בה נכתב "'''שידורינו הסתיימו 1968–2017 הערוץ הראשון'''".
[[יום שבת]], 13 במאי 2017, היה יום השידורים האחרון של הערוץ הראשון. [[אלי בבא]] מנהל הטלוויזיה הודיע במכתב פרידה לעובדים על לוח השידורים המתוכנן ללילה ועל סיום השידורים. גמר ה[[אירוויזיון 2017|אירוויזיון לשנת 2017]] היה התוכנית האחרונה ששודרה בערוץ, והיא הסתיימה בשעה 01:50 אחרי חצות, בסיומו שודר קליפ של השיר "[[הבלדה על חדווה ושלומיק]]" בביצוע [[מארינה מקסימיליאן]],{{הערה|{{יוטיוב|_fHJmz4KMP8|שם=מארינה מקסימיליאן - הבלדה על חדווה ושלומיק}},{{כ}} 22 בנובמבר 2016}} כשבמהלכו מופיעים קטעים שונים מהיסטוריית השידורים של הערוץ (קליפ שליווה את מאבקם של אנשי רשות השידור לאורך חודשים), ולאחר מכן, הוקרן קטע סיום התוכנית האחרונה של "[[מבט]]", בו עובדי התחנה שרים את "[[התקווה]]" ועם תום השירה, הופיעה שקופית בה נכתב "'''שידורינו הסתיימו 1968–2017 הערוץ הראשון'''".


ב-[[14 במאי]] [[2017]], לאורך כל היום, השידורים היחידים שהועברו בערוץ היו שידורי [[הטלוויזיה החינוכית]], בזמני השידור שהוקצו לה ובפעם האחרונה. "החינוכית" חתמה את שידוריה בערוץ הראשון עם שידור התכנית האחרונה של "[[ערב חדש]]" במתכונתה הוותיקה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=ZddEhh38azU ערב חדש - 14.05.17 - התכנית האחרונה], בעמוד היוטיוב "כאן חינוכית", בעבר - "חינוכית ראשונים בעולם"}}
ב-14 במאי 2017, לאורך כל היום, השידורים היחידים שהועברו בערוץ היו שידורי [[הטלוויזיה החינוכית]], בזמני השידור שהוקצו לה ובפעם האחרונה. "החינוכית" חתמה את שידוריה בערוץ הראשון עם שידור התכנית האחרונה של "[[ערב חדש]]" במתכונתה הוותיקה.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=ZddEhh38azU ערב חדש - 14.05.17 - התכנית האחרונה], בעמוד היוטיוב "כאן חינוכית", בעבר - "חינוכית ראשונים בעולם"}}


ב-[[15 במאי]] [[2017]] החל "[[תאגיד השידור הישראלי|כאן]]" לפעול באפיקי השידור אשר שימשו את הערוץ הראשון.
ב-15 במאי 2017 החל "[[תאגיד השידור הישראלי|כאן]]" לפעול באפיקי השידור אשר שימשו את הערוץ הראשון.

<br />


== טכנולוגיות שידור ==
== טכנולוגיות שידור ==
שורה 91: שורה 89:


[[קובץ:ערוץ1HD.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אות הערוץ במהלך השידור הראשון בהפרדה גבוהה, הופיע במהלך שידור תחרות האירוויזיון במאי 2010]]
[[קובץ:ערוץ1HD.jpg|שמאל|ממוזער|150px|אות הערוץ במהלך השידור הראשון בהפרדה גבוהה, הופיע במהלך שידור תחרות האירוויזיון במאי 2010]]
ב-[[25 במאי]] [[2010]] שידר הערוץ הראשון בפעם הראשונה שידור בהפרדה גבוהה ([[HDTV]]), באפיק 511 ב[[הוט]] וב[[yes הטלוויזיה בלוויין|יס]]. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ערוץ ציבורי בישראל משדר בהפרדה גבוהה - עד אז היו שידורים כאלה רק בערוצים ייעודיים של הוט ושל יס, בתשלום. השידור היה של חצי הגמר הראשון של [[אירוויזיון 2010|תחרות האירוויזיון]]. למרות היות הערוץ ציבורי, המתבסס על גביית אגרה, עד אז רק מנויי הלוויין והכבלים, בעלי ממירי HD, יכלו לצפות בשידור בהפרדה גבוהה. במקביל הועבר השידור בערוץ הרגיל, באיכות רגילה ובמסך רחב שנדחס לפורמט הרגיל.
ב-25 במאי [[2010]] שידר הערוץ הראשון בפעם הראשונה שידור בהפרדה גבוהה ([[HDTV]]), באפיק 511 ב[[הוט]] וב[[yes הטלוויזיה בלוויין|יס]]. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ערוץ ציבורי בישראל משדר בהפרדה גבוהה – עד אז היו שידורים כאלה רק בערוצים ייעודיים של הוט ושל יס, בתשלום. השידור היה של חצי הגמר הראשון של [[אירוויזיון 2010|תחרות האירוויזיון]]. למרות היות הערוץ ציבורי, המתבסס על גביית אגרה, עד אז רק מנויי הלוויין והכבלים, בעלי ממירי HD, יכלו לצפות בשידור בהפרדה גבוהה. במקביל הועבר השידור בערוץ הרגיל, באיכות רגילה ובמסך רחב שנדחס לפורמט הרגיל.


המונדיאל של [[2010]] היה אירוע הספורט הראשון ששודר באופן מלא ב-HD. במסגרת בדיקות ההכנה, הגיע למסקנה מנהל אגף ההנדסה בערוץ 1, משה מושקוביץ, כי הפתרון הפשוט והזול ביותר הוא לחבר ניידת שידור HD שתשמש כ[[חדר בקרה]] וחדר שידור. על כן, הוצא [[מכרז]], אליו ניגשו שתי חברות: "מזמור הפקות", בעלת ניידת HD היחידה בארץ באותה עת, וחברה מחו"ל שהציעה ניידת טורקית, שבחינה שלה בערוץ הראשון כללה נסיעה ל[[טורקיה]]. לבסוף הניידת הטורקית ירדה מהפרק בגלל העלויות וכך נבחרה הניידת של "מזמור הפקות". לצורך תפעול ערוץ ה-HD, הוקם אולפן ובו שבע מצלמות HD של חברת [[סוני]] מדגם HSC-300 עם עדשות של Fujinon ומצלמת הגשה אחת ב[[מתחם רשות השידור בתל אביב|אולפן שנמצא בתל אביב]], שחוברה לניידת באמצעות [[סיב אופטי]]. כל מקורות הווידאו נותבו משולחן ניתוב מדגם MVS-6000, ומהניידת הועברו ל[[הוט]], [[yes הטלוויזיה בלוויין|יס]] ולמרכז הבקרה.{{הערה|1=[http://www.av.co.il/?CategoryID=120&ArticleID=15497 מאחורי הקלעים של מבט ב-HD - ריאיון עם משה מושקוביץ, מנהל הנדסה ערוץ 1], באתר [http://www.av.co.il/ AV דיגיטלי], 24 ביוני 2010}}
המונדיאל של 2010 היה אירוע הספורט הראשון ששודר באופן מלא ב-HD. במסגרת בדיקות ההכנה, הגיע למסקנה מנהל אגף ההנדסה בערוץ 1, משה מושקוביץ, כי הפתרון הפשוט והזול ביותר הוא לחבר ניידת שידור HD שתשמש כ[[חדר בקרה]] וחדר שידור. על כן, הוצא [[מכרז]], אליו ניגשו שתי חברות: "מזמור הפקות", בעלת ניידת HD היחידה בארץ באותה עת, וחברה מחו"ל שהציעה ניידת טורקית, שבחינה שלה בערוץ הראשון כללה נסיעה ל[[טורקיה]]. לבסוף הניידת הטורקית ירדה מהפרק בגלל העלויות וכך נבחרה הניידת של "מזמור הפקות". לצורך תפעול ערוץ ה-HD, הוקם אולפן ובו שבע מצלמות HD של חברת [[סוני]] מדגם HSC-300 עם עדשות של Fujinon ומצלמת הגשה אחת ב[[מתחם רשות השידור בתל אביב|אולפן שנמצא בתל אביב]], שחוברה לניידת באמצעות [[סיב אופטי]]. כל מקורות הווידאו נותבו משולחן ניתוב מדגם MVS-6000, ומהניידת הועברו ל[[הוט]], [[yes הטלוויזיה בלוויין|יס]] ולמרכז הבקרה.{{הערה|1=[http://www.av.co.il/?CategoryID=120&ArticleID=15497 מאחורי הקלעים של מבט ב-HD - ריאיון עם משה מושקוביץ, מנהל הנדסה ערוץ 1], באתר [http://www.av.co.il/ AV דיגיטלי], 24 ביוני 2010}}


ב-[[10 ביוני]] [[2010]] החל הערוץ בשידור משחקי [[גביע העולם בכדורגל]] תוך שימוש בהפרדה גבוהה. באותו ערב שודרה מהדורת החדשות "[[מבט]]" בפורמט ה-HD ולמעשה הייתה מהדורת החדשות הראשונה בישראל שמשודרת באיכות הזו. לקראת סוף חודש יוני, פורסם{{הערה|{{גלובס|[[לי-אור אברבך]]|שטייניץ יעביר 10 מיליון שקל לרשות השידור להמשך שידורי ה-HD|1000570091|28 ביוני 2010}}}} כי [[שר האוצר]] [[יובל שטייניץ|שטייניץ]] הסכים להעביר [[מקדמה]] על סך עשרה [[מיליון]] [[שקל חדש|ש"ח]] לערוץ הראשון, במסגרת הרפורמה ברשות השידור, על מנת להמשיך עם שידורי ההפרדה הגבוהה גם לאחר תום משחקי המונדיאל. בערוץ הראשון הביעו שביעות רצון והודיעו כי גם לאחר סיום המשחקים ימשיכו לשדר את מהדורות החדשות בטכנולוגיית ה-[[HDTV|HD]] מהאולפן המיוחד שנבנה לצורך שידורי המונדיאל. בכך יהיו לערוץ הישראלי הפתוח לכל הראשון שפועל בדרך זו.
ב-10 ביוני 2010 החל הערוץ בשידור משחקי [[גביע העולם בכדורגל]] תוך שימוש בהפרדה גבוהה. באותו ערב שודרה מהדורת החדשות "[[מבט]]" בפורמט ה-HD ולמעשה הייתה מהדורת החדשות הראשונה בישראל שמשודרת באיכות הזו. לקראת סוף חודש יוני, פורסם{{הערה|{{גלובס|[[לי-אור אברבך]]|שטייניץ יעביר 10 מיליון שקל לרשות השידור להמשך שידורי ה-HD|1000570091|28 ביוני 2010}}}} כי [[שר האוצר]] [[יובל שטייניץ|שטייניץ]] הסכים להעביר [[מקדמה]] על סך עשרה [[מיליון]] [[שקל חדש|ש"ח]] לערוץ הראשון, במסגרת הרפורמה ברשות השידור, על מנת להמשיך עם שידורי ההפרדה הגבוהה גם לאחר תום משחקי המונדיאל. בערוץ הראשון הביעו שביעות רצון והודיעו כי גם לאחר סיום המשחקים ימשיכו לשדר את מהדורות החדשות בטכנולוגיית ה-[[HDTV|HD]] מהאולפן המיוחד שנבנה לצורך שידורי המונדיאל. בכך יהיו לערוץ הישראלי הפתוח לכל הראשון שפועל בדרך זו.


ב[[אוגוסט]] [[2010]] החל הערוץ לשדר גם את המשחק המרכזי של [[ליגת העל בכדורגל]] בשיטת ה-[[HDTV|HD]].
באוגוסט 2010 החל הערוץ לשדר גם את המשחק המרכזי של [[ליגת העל בכדורגל]] בשיטת ה-[[HDTV|HD]].


לקראת חג ה[[פסח]] ב[[אפריל]] [[2011]], הערוץ החל לשדר בשיטת [[16:9]] באפיק 11, שיטה המתאימה למסכי ה-[[LCD]] הרחבים. בתקופה זו תוכניות האולפן של הערוץ לא שודרו ב-HD או במסך רחב ורק סדרות ותוכניות שצולמו מראש ב-HD שודרו בפורמט ה-16:9.
לקראת חג ה[[פסח]] באפריל 2011, הערוץ החל לשדר בשיטת [[16:9]] באפיק 11, שיטה המתאימה למסכי ה-[[LCD]] הרחבים. בתקופה זו תוכניות האולפן של הערוץ לא שודרו ב-HD או במסך רחב ורק סדרות ותוכניות שצולמו מראש ב-HD שודרו בפורמט ה-16:9.


הערוץ שידר את תחרויות [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת לונדון]] בלעדית ב-HD ועבר לשידורים מלאים ב-HD מיום [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]].
הערוץ שידר את תחרויות [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת לונדון]] בלעדית ב-HD ועבר לשידורים מלאים ב-HD מיום [[הבחירות לכנסת התשע עשרה]].


מיוני [[2013]] שידורי הערוץ באיכות HD הועברו באפיק 11 בממירים התומכים.
מיוני 2013 שידורי הערוץ באיכות HD הועברו באפיק 11 בממירים התומכים.


== סמלי הערוץ ==
== סמלי הערוץ ==
[[קובץ:Rashut Hashidur Logo.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סמלילי תוכניות מחלקת החדשות והספורט של הערוץ הראשון.]]
[[קובץ:Rashut Hashidur Logo.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|סמלילי תוכניות מחלקת החדשות והספורט של הערוץ הראשון.]]
בשנת [[1974]] פנה מנהל מחלקת החדשות, דן שילון, למעצב [[בני לוין]] וביקש ממנו כי יכין סמל למחלקת החדשות, אשר ישמש את [[מבט לחדשות]] וגרסאות שלו ישמשו את [[מבט שני]], [[מוקד (תוכנית טלוויזיה)|מוקד]], [[יומן (מגזין חדשות)|יומן השבוע]] ו[[מבט ספורט]]. לוין הכין את הסמל הבסיסי באמצעות שימוש ב[[עיפרון]] ו[[מחוגה]]. הסמל הבסיסי העגול משלב בין [[מנורת שבעת הקנים]] לבין תיאור של גלי שידור. לתוכנית "מבט שני" עוצב סמל דומה דמוי עין, ל"מוקד" - ריבוע, למבט ספורט - [[אליפסה]] של [[אצטדיון]] וליומן השבוע - [[משושה]] כנגד ששת ימי השבוע החולף.{{הערה|דדי כהן, [https://alefalefalef.co.il/מבט-על-לוגו-מבט/ מבט נוסף על לוגו ״מבט״ המיתולוגי], מתוך [https://alefalefalef.co.il/ototot/ מגזין אות־אות־אות] באתר [https://alefalefalef.co.il/ אאא], 9 ביולי 2017}}
בשנת [[1974]] פנה מנהל מחלקת החדשות, דן שילון, למעצב [[בני לוין]] וביקש ממנו כי יכין סמל למחלקת החדשות, אשר ישמש את [[מבט לחדשות]] וגרסאות שלו ישמשו את [[מבט שני]], [[מוקד (תוכנית טלוויזיה)|מוקד]], [[יומן (מגזין חדשות)|יומן השבוע]] ו[[מבט ספורט]]. לוין הכין את הסמל הבסיסי באמצעות שימוש ב[[עיפרון]] ו[[מחוגה]]. הסמל הבסיסי העגול משלב בין [[מנורת שבעת הקנים]] לבין תיאור של גלי שידור. לתוכנית "מבט שני" עוצב סמל דומה דמוי עין, ל"מוקד" – ריבוע, למבט ספורט – [[אליפסה]] של [[אצטדיון]] וליומן השבוע – [[משושה]] כנגד ששת ימי השבוע החולף.{{הערה|דדי כהן, [https://alefalefalef.co.il/מבט-על-לוגו-מבט/ מבט נוסף על לוגו ״מבט״ המיתולוגי], מתוך [https://alefalefalef.co.il/ototot/ מגזין אות־אות־אות] באתר [https://alefalefalef.co.il/ אאא], 9 ביולי 2017}}


הסמל יצא מרשות מחלקת החדשות ואומץ על ידי הטלוויזיה ללא החלטה מסודרת והפך לסמלה הרשמי. במהלך השנים עוצבו לו גרסאות תלת מימד, אחת הידועות שבהן היא תפאורת [[אירוויזיון 1979]].
הסמל יצא מרשות מחלקת החדשות ואומץ על ידי הטלוויזיה ללא החלטה מסודרת והפך לסמלה הרשמי. במהלך השנים עוצבו לו גרסאות תלת מימד, אחת הידועות שבהן היא תפאורת [[אירוויזיון 1979]].
שורה 203: שורה 201:
|}
|}


==מהפקות הערוץ הראשון==
== מהפקות הערוץ הראשון ==
{| width="100%"
{| width="100%"
|-
|-
|width="33%" valign=top|
|width="33%" valign=top|
<big>אקטואליה ותחקירים</big>
<big>אקטואליה ותחקירים</big>
*[[בוקר טוב ישראל (תוכנית טלוויזיה)|בוקר טוב ישראל]] (2006-1990)
* [[בוקר טוב ישראל (תוכנית טלוויזיה)|בוקר טוב ישראל]] (2006-1990)
*[[מבט לחדשות]] (2017-1968)
* [[מבט לחדשות]] (2017-1968)
*[[המוסף עם גאולה אבן]] (2017-2012)
* [[המוסף עם גאולה אבן]] (2017-2012)
*[[סירנות עם עדי מאירי]] (2017-2013)
* [[סירנות עם עדי מאירי]] (2017-2013)
*[[כמעט חצות]]
* [[כמעט חצות]]
*[[מבט שני]] (2017-1976)
* [[מבט שני]] (2017-1976)
*[[יומן (מגזין חדשות)|יומן]] (2017-1987)
* [[יומן (מגזין חדשות)|יומן]] (2017-1987)
*[[רואים עולם]] (2017-1987)
* [[רואים עולם]] (2017-1987)
*[[גלובוס (תוכנית)|גלובוס]] (2017-2000)
* [[גלובוס (תוכנית)|גלובוס]] (2017-2000)
*[[מהיום למחר]] (2012-1994)
* [[מהיום למחר]] (2012-1994)
*[[פופוליטיקה]] (1998-1992)
* [[פופוליטיקה]] (1998-1992)
*[[מסיבת עיתונאים (תוכנית טלוויזיה)|מסיבת עיתונאים]]
* [[מסיבת עיתונאים (תוכנית טלוויזיה)|מסיבת עיתונאים]]
*[[מוקד (תוכנית טלוויזיה)|מוקד]]
* [[מוקד (תוכנית טלוויזיה)|מוקד]]
*[[גילוי נאות (תוכנית טלוויזיה)|גילוי נאות]] (2009-2004)
* [[גילוי נאות (תוכנית טלוויזיה)|גילוי נאות]] (2009-2004)
*[[פוליטיקה (תוכנית טלוויזיה)|פוליטיקה]]
* [[פוליטיקה (תוכנית טלוויזיה)|פוליטיקה]]
*[[הערב עם גאולה אבן]] (2012-2010)
* [[הערב עם גאולה אבן]] (2012-2010)
*[[לב העניין]] (2011-2009)
* [[לב העניין]] (2011-2009)
*[[מדד יומי]] (2011-2000)
* [[מדד יומי]] (2011-2000)
*[[כלבוטק]] (1999-1974)
* [[כלבוטק]] (1999-1974)
*[[בומרנג]]
* [[בומרנג]]


<big>תעודה</big>
<big>תעודה</big>
*[[עמוד האש (סדרת טלוויזיה)|עמוד האש]] (1981)
* [[עמוד האש (סדרת טלוויזיה)|עמוד האש]] (1981)
*[[תקומה (סדרת טלוויזיה)|תקומה]] (1998)
* [[תקומה (סדרת טלוויזיה)|תקומה]] (1998)
*[[אל בורות המים (סרט)|אל בורות המים]]
* [[אל בורות המים (סרט)|אל בורות המים]]
*[[סוף עונת התפוזים (סדרה)|סוף עונת התפוזים]] (1999-1998)
* [[סוף עונת התפוזים (סדרה)|סוף עונת התפוזים]] (1999-1998)
*[[במדינת היהודים]] (2003)
* [[במדינת היהודים]] (2003)
*[[כך היה]] (2017-2006)
* [[כך היה]] (2017-2006)
*[[ניקוי הראש הוא הכרחי]] (2007-2009)
* [[ניקוי הראש הוא הכרחי]] (2007-2009)
*[[הנבחרים]]
* [[הנבחרים]]
*[[הסיפור האמיתי (תוכנית)|הסיפור האמיתי]] (2017-2005)
* [[הסיפור האמיתי (תוכנית)|הסיפור האמיתי]] (2017-2005)
*[[והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל]] (2017-2016)
* [[והארץ הייתה תוהו ובוהו - תולדות ארץ ישראל]] (2017-2016)
*[[חנוך לוין - חיים שכדוגמתם עוד לא ראינו מעולם]] (2017-2015)
* [[חנוך לוין - חיים שכדוגמתם עוד לא ראינו מעולם]] (2017-2015)
*[[הרמטכ"לים]]
* [[הרמטכ"לים]]


<big>תרבות ומוזיקה</big>
<big>תרבות ומוזיקה</big>
*[[שרתי לך ארצי]] (1977-1974)
* [[שרתי לך ארצי]] (1977-1974)
*[[עוד להיט]] (1984-1977)
* [[עוד להיט]] (1984-1977)
*[[להיט בראש]] (1992-1984)
* [[להיט בראש]] (1992-1984)
*[[עד פופ]] (1982–1992)
* [[עד פופ]] (1982–1992)
*[[משהו מהסרטים]]
* [[משהו מהסרטים]]
*[[לגעת ברוח]] (2017-2006)
* [[לגעת ברוח]] (2017-2006)
*[[תוצרת הארץ (תוכנית טלוויזיה)|תוצרת הארץ]]
* [[תוצרת הארץ (תוכנית טלוויזיה)|תוצרת הארץ]]
*[[הגיע זמן לשון]]
* [[הגיע זמן לשון]]
*[[חיים שכאלה]] (2000-1970, 2008-2007)
* [[חיים שכאלה]] (2000-1970, 2008-2007)
*[[צו האופנה]] (2011)
* [[צו האופנה]] (2011)
*[[רעש מקומי]] (2017-2008)
* [[רעש מקומי]] (2017-2008)
*[[LIVE מהצוללת הצהובה]] (2012-2010)
* [[LIVE מהצוללת הצהובה]] (2012-2010)
*[[טלסינמה]] (2017-2000)
* [[טלסינמה]] (2017-2000)


<big>תוכניות ספורט</big>
<big>תוכניות ספורט</big>
*המשחק המרכזי ב[[ליגת העל בכדורגל]]
* המשחק המרכזי ב[[ליגת העל בכדורגל]]
*משחקי הבית של [[נבחרת ישראל בכדורגל]]
* משחקי הבית של [[נבחרת ישראל בכדורגל]]
*[[מבט ספורט]] (1990-1968)
* [[מבט ספורט]] (1990-1968)
*[[הראשון בשער]]
* [[הראשון בשער]]
*[[סופ"ש בספורט]] (2012)
* [[סופ"ש בספורט]] (2012)
* [[בועטים]] (2017-2012)
* [[בועטים]] (2017-2012)

<big>תוכניות בנושאי דת</big>
<big>תוכניות בנושאי דת</big>
*[[שאלת רב (תוכנית טלוויזיה)|שאלת רב]] (2017-2006)
* [[שאלת רב (תוכנית טלוויזיה)|שאלת רב]] (2017-2006)
*[[מבראשית (תוכנית טלוויזיה)|מבראשית]]
* [[מבראשית (תוכנית טלוויזיה)|מבראשית]]
*[[יש לך מושג?]]
* [[יש לך מושג?]]
*[[פסוקו של יום]] (2011-1969)
* [[פסוקו של יום]] (1969–2011)


|width="33%" valign=top|
|width="33%" valign=top|
שורה 315: שורה 314:
* [[אורחי דין]]
* [[אורחי דין]]
* [[בחדר של דני]] (1994-1993)
* [[בחדר של דני]] (1994-1993)
* [[ג'ינג'י (סדרת טלוויזיה)|ג'ינג'י]] (1996)
* [[ג'ינג'י (סדרת טלוויזיה, 1995)]] (1995)
* [[מרציפר]]
* [[מרציפר]]
* [[שעון הפלא]]
* [[שעון הפלא]]
שורה 368: שורה 367:
* [[דיבוב מצחיק|רשות הדיבוב]] (2017-2016)
* [[דיבוב מצחיק|רשות הדיבוב]] (2017-2016)
* [[טנדו]]
* [[טנדו]]
* [[עמק הנהר האדום (תוכנית טלוויזיה)|עמק הנהר האדום]] (1982)


<big>סדרות [[דרמה]]</big>
<big>סדרות [[דרמה]]</big>
*[[חדווה ושלומיק]] (1971)
* [[חדווה ושלומיק]] (1971)
*[[מישל עזרא ספרא ובניו]]
* [[מישל עזרא ספרא ובניו]]
*[[סיפורי חליל]]
* [[סיפורי חליל]]
*[[גיא אוני (סדרת טלוויזיה)|גיא אוני]] (2011)
* [[גיא אוני (סדרת טלוויזיה)|גיא אוני]] (2011)
*[[סיפורים לשעת לילה מאוחרת]]
* [[סיפורים לשעת לילה מאוחרת]]
*[[אנשים במיל]]
* [[אנשים במיל]]
*[[סיטון (סדרת טלוויזיה)|סיטון]]
* [[סיטון (סדרת טלוויזיה)|סיטון]]
*[[אגוז (סדרת טלוויזיה)|אגוז]]
* [[אגוז (סדרת טלוויזיה)|אגוז]]
*[[חלומות מתוקים]]
* [[חלומות מתוקים]]
*[[צימרים]] (2003)
* [[צימרים]] (2003)
*[[כנפיים (סדרת טלוויזיה)|כנפיים]]
* [[כנפיים (סדרת טלוויזיה)|כנפיים]]
*[[לחיות מחדש]]
* [[לחיות מחדש]]
*[[כתב פלילי (סדרת טלוויזיה)|כתב פלילי]] (2005)
* [[כתב פלילי (סדרת טלוויזיה)|כתב פלילי]] (2005)
*[[קו 300]]
* [[קו 300]]
*[[משפט קסטנר]]
* [[משפט קסטנר]]
*[[30 ש"ח לשעה]] (2014-2012)
* [[30 ש"ח לשעה]] (2014-2012)
*[[עמוק במים (סדרת טלוויזיה)|עמוק במים]] (2014)
* [[עמוק במים (סדרת טלוויזיה)|עמוק במים]] (2014)
*[[משפחה טובה]] (2015-2014)
* [[משפחה טובה]] (2015-2014)


<big>קומדיות מצבים</big>
<big>קומדיות מצבים</big>
*[[המסעדה הגדולה]] (1988-1985)
* [[המסעדה הגדולה]] (1988-1985)
*[[כן מה?!]] (1988)
* [[כן מה?!]] (1988)
*[[שכנים (סדרת טלוויזיה)|שכנים]] (1993-1989)
* [[שכנים (סדרת טלוויזיה)|שכנים]] (1993-1989)
*[[כמו שנאמר]]
* [[כמו שנאמר]]
*[[סטרייט ולעניין]]
* [[סטרייט ולעניין]]
*[[משפחה דה לוקס]] (2001-2000)
* [[משפחה דה לוקס]] (2001-2000)
*[[וידאו וחצי]]
* [[וידאו וחצי]]
*[[כשמאבדים את הדרך]]
* [[כשמאבדים את הדרך]]
*[[מנדל וגורנשטיין חקירות בע"מ]]
* [[מנדל וגורנשטיין חקירות בע"מ]]
*[[שבט כהן]]
* [[שבט כהן]]
*[[מאש"ה]]
* [[מאש"ה]]
|}
|}


==מבחר תמונות מהערוץ הראשון==
== מבחר תמונות מהערוץ הראשון ==
{| align=center
{| align=center
|<gallery widths="230" heights="180" perrow="4">
|<gallery widths="230" heights="180" perrow="4">
שורה 415: שורה 415:
קובץ:Channel 1 Israel DSC0146.jpg|חדר מלאכה להכנת תפאורה
קובץ:Channel 1 Israel DSC0146.jpg|חדר מלאכה להכנת תפאורה
קובץ:Channel 1 Israel DSC0174.jpg|אולפן החדשות
קובץ:Channel 1 Israel DSC0174.jpg|אולפן החדשות
קובץ:Channel 1 Israel DSC0193.jpg|אולפן החדשות - עמדת הגשת תחזית מזג האוויר
קובץ:Channel 1 Israel DSC0193.jpg|אולפן החדשות – עמדת הגשת תחזית מזג האוויר
קובץ:Channel 1 Israel DSC0197.jpg|אולפן החדשות - מבט מכיוון השדרנים
קובץ:Channel 1 Israel DSC0197.jpg|אולפן החדשות – מבט מכיוון השדרנים
קובץ:Channel 1 Israel DSC0205.jpg|מצלמות באולפן החדשות
קובץ:Channel 1 Israel DSC0205.jpg|מצלמות באולפן החדשות
קובץ:Channel 1 Israel DSC0240.jpg|ארכיון הטלוויזיה
קובץ:Channel 1 Israel DSC0240.jpg|ארכיון הטלוויזיה
שורה 426: שורה 426:
|}
|}


==לקריאה נוספת==
== לקריאה נוספת ==
* [[חיים יבין]], '''עובר מסך''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2010]]
* [[חיים יבין]], '''עובר מסך''', הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2010]]


שורה 439: שורה 439:
* {{העין השביעית|אורן פרסיקו|מדוע החליטה כנסת ישראל להקים את הטלוויזיה הישראלית|268931|13 בנובמבר 2017}}
* {{העין השביעית|אורן פרסיקו|מדוע החליטה כנסת ישראל להקים את הטלוויזיה הישראלית|268931|13 בנובמבר 2017}}


==הערות שוליים==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{טלוויזיה ישראלית}}
{{טלוויזיה ישראלית}}

{{בקרת זהויות}}


[[קטגוריה:הערוץ הראשון|*]]
[[קטגוריה:הערוץ הראשון|*]]

גרסה אחרונה מ־11:46, 17 בנובמבר 2024

פירוש נוסף ערך זה עוסק בערוץ לשעבר ברשות השידור. אם התכוונתם לערוץ של תאגיד השידור "כאן", ראו כאן 11. לפירושים נוספים, ראו הערוץ הראשון (פירושונים).
הערוץ הראשון
סמליל הערוץ
סמליל הערוץ
פרטי הערוץ
מדינה ישראל
קטגוריה כללי, חדשות
תאריך השקה 2 במאי 1968
תאריך סגירה 14 במאי 2017
בעלות ממלכתית
שפה עברית, ערבית, יידיש
משרד ראשי ירושלים
אזור קליטה המזרח התיכון
שיטת שידור PAL, DVB, HDTV
הצפנה שידור דיגיטלי קרקעי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה HOT • ‏yes • סלקום tv • smart tv • עידן פלוס
http://www.iba.org.il
כניסה למרכז המבקרים ואולפן נקדי של הערוץ הראשון

"הערוץ הראשון" (שנקרא תחילה: הטלוויזיה הישראלית) היה ערוץ טלוויזיה ציבורי ממלכתי בישראל, של רשות השידור. הערוץ שידר קרוב לעשרים שנה (יחד עם הטלוויזיה החינוכית) כערוץ הטלוויזיה הישראלי היחיד, ועל מנת להיבדל מהטלוויזיה החינוכית הערוץ זכה לכינוי "הטלוויזיה הכללית" ובקיצור "הכללית".[1] לאחר שהחלו שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית שם הערוץ עבר מיתוג מחדש והוא נקרא "הערוץ הראשון", ואף היה מוכר גם בתור "ערוץ 1".

מאז הקמתו, שכנו האולפנים הראשיים של הערוץ בבניין הטלוויזיה הישראלית שבשכונת רוממה בירושלים, אשר נהרס ביוני 2021, לטובת פרויקט מגורים. [2]

ב-29 ביולי 2014 אישרה הכנסת ה-19 את חוק השידור הציבורי, התשע"ד-2014,[3] ובו פרק המורה על סגירת רשות השידור,[4] שבמקומה הוקם תאגיד שידור חדש בשם: "תאגיד השידור הישראלי", שבמסגרתו מופק ערוץ טלוויזיה שהחליף את הערוץ הראשון.

ב-14 במאי 2017, מיד לאחר שידור גמר האירוויזיון לשנת 2017, תמו שידורי הערוץ הראשון, וב-15 במאי באותה שנה הערוץ הוחלף ב"כאן 11".

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציר הזמן של ערוצי הברודקאסט בישראל
Urban head station
24/3/1966 - פתיחת הטלוויזיה הלימודית
Urban stop on track
1/5/1968 - סגירת הטלוויזיה הלימודית
Urban stop on track
2/5/1968 - פתיחת הערוץ הראשון
Urban stop on track
3/5/1968 - פתיחת חינוכית 1
Urban straight track
Urban straight track
Urban straight track
Urban stop on track
7/10/1986 - פתיחת ערוץ 2 הנסיוני
Urban straight track
Urban stop on track
3/11/1993 - סגירת ערוץ 2 הניסיוני
Urban stop on track
4/11/1993 - פתיחת ערוץ 2 וחינוכית 2
Urban stop on track
22/2/1994 - פתיחת ערוץ 33
Urban stop on track
6/6/1995 - פתיחת חינוכית 23
Urban straight track
Urban stop on track
28/1/2002 - פתיחת ערוץ עשר וחינוכית 10
Urban stop on track
31/10/2003 - סגירת חינוכית 10
Urban stop on track
29/10/2005 - סיום שידורי טלעד בערוץ 2
Urban straight track
Urban straight track
Urban stop on track
30/6/2014 - פתיחת ערוץ 20
Urban stop on track
10/5/2017 - סגירת ערוץ 33
Urban stop on track
14/5/2017 - סגירת הערוץ הראשון וחינוכית 1
Urban stop on track
15/5/2017 - פתיחת כאן 11 ומכאן 33
Urban stop on track
4/6/2017 - פתיחת חינוכית 11
Urban stop on track
3/8/2017 - סגירת חינוכית 11
Urban stop on track
31/10/2017 - פיצול וסגירת ערוץ 2 וחינוכית 2
Urban stop on track
31/10/2017 - השידור האחרון של ערוץ עשר באפיק 10
Urban stop on track
1/11/2017 - פתיחת קשת 12 ורשת 13
Urban stop on track
1/11/2017 - תחילת שידורי ערוץ עשר באפיק 14
Urban stop on track
4/3/2018 - פתיחת חינוכית עשר
Urban stop on track
14/8/2018 - סגירת חינוכית 23 וחינוכית עשר
Urban stop on track
15/8/2018 - פתיחת כאן חינוכית
Urban stop on track
15/1/2019 - סגירת ערוץ עשר
Urban End station
28/11/2021 - מעבר ערוץ 20 לעכשיו 14


1966 – תכנון והקמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון מפורט להקמתה של הטלוויזיה הישראלית החל בשנת 1966 בעזרת ייעוץ של ג'ו שטרן, סגן נשיא CBS האמריקנית.[5] הטלוויזיה הישראלית נוסדה ב-2 במאי 1968, לאחר שנים רבות של ויכוח ציבורי בנושא, ולאחר שהטלוויזיה החינוכית החלה בשידוריה ב-24 במרץ 1966. הקמת הטלוויזיה, שתוכננה מלכתחילה לשנות ה־70, הוחשה בעקבות מלחמת ששת הימים, והסברה כי באמצעות שידורי טלוויזיה ניתן לשפר את ההסברה הישראלית למדינות ערב ולתושבי השטחים.

1968 – תחילת השידורים הסדירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניין הטלוויזיה הישראלית בשכונת רוממה בירושלים - נהרס ב-22 ביוני 2021
יהורם גאון במהדורת פורים של "אולפן עגול" - אחת מתוכניות הבידור הראשונות ששודרו בערוץ הראשון (1969)

השידור הראשון של התחנה היה שידור חי של מצעד צה"ל ביום העצמאות, שנערך במאי 1968, בירושלים. תדר השידור שהוקצה לתחנה היה אותו תדר שעליו שידרה הטלוויזיה החינוכית, ולכן שתי התחנות חלקו מאז את שעות השידור בערוץ.

לאחר מספר שידורים חד-פעמיים החלו לשדר באוגוסט 1968 שידורי ניסיון סדירים, תחילה שלושה ערבים בשבוע,[6] שבהמשך הורחבו לארבעה. בתקופה זו שודרו בכל יום שעה בערבית ושעתיים בעברית. התחנה שידרה בשחור לבן, למרות העובדה שבתקופה זו כבר היו תחנות ששידרו בצבע. ב-1 באוגוסט באותה שנה שודרה מהדורת מבט לחדשות הראשונה.[7] תוכנית זו שודרה בערוץ הראשון עד 9 במאי 2017, ובמשך שנים רבות הוגשה על ידי המנחה חיים יבין שכונה "מר טלוויזיה". באותה שנה, ב-13 באוגוסט 1968, שודרה לראשונה בערוץ גם מהדורת החדשות בערבית, בהגשת גלוריה סטיוארט.[8][9][10]

בשנת השידורים הראשונה פעלה הטלוויזיה הישראלית כיחידה עצמאית במסגרת של "צוות הקמה" שבראשו עמד פרופ' אליהוא כץ מהחוג לקומוניקציה באוניברסיטה העברית, והשתתפו בו כמה אנשי אמנות ותקשורת, בהם האמנית עדה המאירית (שוורץ). שידוריה הראשונים של הטלוויזיה הישראלית הוגדרו כשידורי ניסיון. כץ היה למעשה המנהל הראשון של הטלוויזיה הישראלית. לאחר מכן התמזגה הטלוויזיה הישראלית עם תחנת הרדיו הממלכתית, "קול ישראל", שפעלה כבר במסגרת רשות השידור (שנוסדה כשלוש שנים לפני כן).

1969 – שידורים בימי שבת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־1969 התחוללה סערה ציבורית סביב שידורי הטלוויזיה בשבת, כאשר מליאת רשות השידור החליטה להרחיב את שעות השידור היומיות ולעבור לשדר מארבעה ימי שידור לשידורים יומיים, כולל ימי שישי ושבת, החל מחודש נובמבר באותה שנה. במסגרת המשא ומתן להרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת השביעית שנערכו באוקטובר באותה שנה, דרשו נציגי המפלגות הדתיות להקפיא את פתיחת השידורים המתוכננים לליל שבת. בשבוע הראשון של נובמבר, בו החלו השידורים היומיים, התחוללה מהומה סביב הסוגיה. בסופו של דבר החליטה ראש הממשלה גולדה מאיר להיענות באופן זמני לדרישת הדתיים, ולהקפיא את פתיחת השידורים בליל שבת. ביום שישי באותו שבוע, בשעות אחר הצהרים, פנו שני עורכי דין, יהודה רסלר ועדי קפלן, לבג"ץ. השופט התורן צבי ברנזון הוציא צו על תנאי והשידורים נפתחו כבר באותו ערב.

שנות ה-70 וה-80

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהערוץ הראשון שודר על אותו תדר של הטלוויזיה החינוכית, זמני השידור שלו היו מוגבלים. הערוץ החל את שידוריו ב-17:30. כאשר השעה הראשונה הוקדשה לתוכניות ילדים, בין שש וחצי לשמונה בערב לשידורים בערבית (שיש הטוענים שמטרתם הייתה תעמולה[11]). ורק ארבע שעות לשידורי טלוויזיה למבוגרים בין שמונה בערב לחצות.[12]

רוב שעות השידור בעברית בשנות השבעים למבוגרים, הוקצו להקרנתם של סרטים זרים, תכנים דוקומנטריים, וסדרות רכש בעיקר מארצות הברית ובריטניה. כאשר תוכניות המקור העבריות שאינן תוכניות אקטואליה היו בעיקר תוכניות ראיונות (כמו עלי כותרת), תוכניות על זמר עברי (כמו שרתי לך ארצי), וכן שעשועונים שחלקם יובאו מארצות הברית (כמו זה הסוד שלי ותשע בריבוע). תוכניות האקטואליה הבולטות היו מבט לחדשות ששודרה בשעה 9 בערב שההערכות לגביה היו שצפו בה באופן יומיומי כ-70% מבעלי מקלטי הטלוויזיה, השבוע-יומן אירועים שסיכמה את חדשות השבוע, ומוקד ששודרה פעם בשבוע ובה רואיין פוליטיקאי בכיר. תכנים מתוסרטים מקוריים כמעט ולא הופקו, כאשר הבולטים ביניהם בשנות השבעים היו תוכנית המערכונים לול, תוכנית הסאטירה ניקוי ראש וסדרת הדרמה חדווה ושלומיק.

מלחמת יום הכיפורים שפרצה באוקטובר 1973 הייתה המלחמה הראשונה שבה יכלו הישראלים לצפות במשדרי החדשות היומיים בתמונות חיות מזירת הקרבות, סמוך להתרחשויות עצמן. מה שהעלה את חשיבותו של המדיום הטלוויזיוני בתחום האקטואליה.

ב-19 בנובמבר 1977 נחת נשיא מצרים אנוואר סאדאת לביקור בן שלושה ימים בישראל והערוץ הראשון סיקר את מהלך הביקור לראשונה בצבעים. בשנת 1979 שודרה תחרות האירוויזיון מבנייני האומה בירושלים בשידור חי בצבעים לרחבי העולם וגם בהפצה מקומית. בשנים הבאות תבצע הטלוויזיה הישראלית שידורים נוספים בצבעים במסגרת מצומצמת ולא סדירה. ורק בפברואר 1983 החלו שידורים סדירים בצבע. בשלהי שנות השבעים ובתחילת שנות השמונים הצטרפו ללוח המשדרים בעברית בערב שבת תוכניות אירוח בעלי אופי בידורי: שעה טובה וסיבה למסיבה בדומה לתוכנית הלילה המשודרת בארצות הברית מאז שנות החמישים.

בשנת 1985 זכתה הטלוויזיה הישראלית בערבית בפרס ישראל על תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה.

שנות ה-90

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 במאי 1990 החל הערוץ הראשון להפיץ את שידוריו באופן סדיר וקבוע גם באמצעות לוויין תקשורת[13] וזאת כתוספת לשימוש במשדרים קרקעיים שהייתה נהוגה מאז תחילת פעילותו של הערוץ.

כניסת הטלוויזיה בכבלים והערוץ השני לישראל בתחילת שנות התשעים ערערו את המונופול של הערוץ הראשון. התוכניות הבולטות ששודרו בשנות התשעים בערוץ הראשון היו פופוליטיקה והחמישייה הקאמרית, ששודרה בתחילת הערוץ השני.

המאה ה-21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה-21 הערוץ איבד את תדמיתו. המדרוג שלו צנח, נוצרה לו תדמית של ערוץ "מבוגר", והביקורת עליו עלתה לאור העובדה שתקציבו היה נרחב ושולם דרך אגרת הטלוויזיה.[14]

ב-6 במאי 2012 שונה לוח השידורים של הערוץ. בלוח החדש נעשה ניסיון להתחרות בערוצים המסחריים בשעות ה"פריים טיים". במסגרת השינויים, מהדורת מבט לחדשות הועברה ל-8 דקות לשמונה וקוצרה ל-38 דקות. אחרי "מבט" שידר הערוץ את התוכנית "המוסף" בהנחייתה של גאולה אבן. בכל ערב שודרה ב-19:00 תוכנית המציאות "בואו לאכול איתי" ומיד אחריה "היום בספורט" – מגזין ספורט יומי.

התוכנית "מהיום למחר" בוטלה ובמקומה הוצבה מהדורת חדשות שמסכמת את אירועי היום. הערוץ חזר לשדר תוכנית אירוח: בכל יום שישי שודרה אחרי היומן התוכנית "שישי עם טל ברמן".

במהלך 2012 עברו מרבית תוכניות הערוץ להיות משודרות בפורמט HD. המהלך הושלם בינואר 2013, עת עבר הערוץ להיות ערוץ הטלוויזיה הישראלי הראשון בו מתקיים שידור מלא ברזולוציית שידור גבוהה זו. בתחילת שנת 2014 מינתה ההנהלה את אדי אהרונוף לתפקיד ראש חטיבת החדשות בערוץ.

ב-9 במאי 2017, לקראת סגירתה של רשות השידור, שודרה מהדורת "מבט" האחרונה בהגשתה של המגישה מיכל רבינוביץ', המהדורה לוותה במחאה של עובדי רשות השידור על הסגירה. לאחר מכן לא שודרו יותר תוכניות אקטואליה וחדשות בערוץ והוא החל לשדר במתכונת שידורים מצומצמת, שכללה בעיקר שידורים חוזרים. הערוץ היה יכול לסיים את שידורו כבר באותו הערב אילולא תחרות האירוויזיון לשנת 2017 שהתקיימה באותם ימים, והערוץ היה מחויב לשדר אותה.

השקופית המודיעה על סיום שידורי הערוץ הראשון
מכתב הפרידה של אלי בבא, מנהל הטלוויזיה בערוץ הראשון לעובדי הערוץ.

יום שבת, 13 במאי 2017, היה יום השידורים האחרון של הערוץ הראשון. אלי בבא מנהל הטלוויזיה הודיע במכתב פרידה לעובדים על לוח השידורים המתוכנן ללילה ועל סיום השידורים. גמר האירוויזיון לשנת 2017 היה התוכנית האחרונה ששודרה בערוץ, והיא הסתיימה בשעה 01:50 אחרי חצות, בסיומו שודר קליפ של השיר "הבלדה על חדווה ושלומיק" בביצוע מארינה מקסימיליאן,[15] כשבמהלכו מופיעים קטעים שונים מהיסטוריית השידורים של הערוץ (קליפ שליווה את מאבקם של אנשי רשות השידור לאורך חודשים), ולאחר מכן, הוקרן קטע סיום התוכנית האחרונה של "מבט", בו עובדי התחנה שרים את "התקווה" ועם תום השירה, הופיעה שקופית בה נכתב "שידורינו הסתיימו 1968–2017 הערוץ הראשון".

ב-14 במאי 2017, לאורך כל היום, השידורים היחידים שהועברו בערוץ היו שידורי הטלוויזיה החינוכית, בזמני השידור שהוקצו לה ובפעם האחרונה. "החינוכית" חתמה את שידוריה בערוץ הראשון עם שידור התכנית האחרונה של "ערב חדש" במתכונתה הוותיקה.[16]

ב-15 במאי 2017 החל "כאן" לפעול באפיקי השידור אשר שימשו את הערוץ הראשון.

טכנולוגיות שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אות הערוץ החל משידורי המונדיאל ביוני 2010

עם הקמתו שידר הערוץ בשידור אנלוגי, בשיטת PAL. בשנת 1979 החלה התחנה מעבר לשידורי צבע בתהליך הדרגתי, שהושלם בפברואר 1983, כשגם שידורי החדשות צולמו בצבע. בשנת 1981 הופסקה פעילות מחיקת הצבע מתוכניות צבעוניות.

אות הערוץ במהלך השידור הראשון בהפרדה גבוהה, הופיע במהלך שידור תחרות האירוויזיון במאי 2010

ב-25 במאי 2010 שידר הערוץ הראשון בפעם הראשונה שידור בהפרדה גבוהה (HDTV), באפיק 511 בהוט וביס. הייתה זו הפעם הראשונה שבה ערוץ ציבורי בישראל משדר בהפרדה גבוהה – עד אז היו שידורים כאלה רק בערוצים ייעודיים של הוט ושל יס, בתשלום. השידור היה של חצי הגמר הראשון של תחרות האירוויזיון. למרות היות הערוץ ציבורי, המתבסס על גביית אגרה, עד אז רק מנויי הלוויין והכבלים, בעלי ממירי HD, יכלו לצפות בשידור בהפרדה גבוהה. במקביל הועבר השידור בערוץ הרגיל, באיכות רגילה ובמסך רחב שנדחס לפורמט הרגיל.

המונדיאל של 2010 היה אירוע הספורט הראשון ששודר באופן מלא ב-HD. במסגרת בדיקות ההכנה, הגיע למסקנה מנהל אגף ההנדסה בערוץ 1, משה מושקוביץ, כי הפתרון הפשוט והזול ביותר הוא לחבר ניידת שידור HD שתשמש כחדר בקרה וחדר שידור. על כן, הוצא מכרז, אליו ניגשו שתי חברות: "מזמור הפקות", בעלת ניידת HD היחידה בארץ באותה עת, וחברה מחו"ל שהציעה ניידת טורקית, שבחינה שלה בערוץ הראשון כללה נסיעה לטורקיה. לבסוף הניידת הטורקית ירדה מהפרק בגלל העלויות וכך נבחרה הניידת של "מזמור הפקות". לצורך תפעול ערוץ ה-HD, הוקם אולפן ובו שבע מצלמות HD של חברת סוני מדגם HSC-300 עם עדשות של Fujinon ומצלמת הגשה אחת באולפן שנמצא בתל אביב, שחוברה לניידת באמצעות סיב אופטי. כל מקורות הווידאו נותבו משולחן ניתוב מדגם MVS-6000, ומהניידת הועברו להוט, יס ולמרכז הבקרה.[17]

ב-10 ביוני 2010 החל הערוץ בשידור משחקי גביע העולם בכדורגל תוך שימוש בהפרדה גבוהה. באותו ערב שודרה מהדורת החדשות "מבט" בפורמט ה-HD ולמעשה הייתה מהדורת החדשות הראשונה בישראל שמשודרת באיכות הזו. לקראת סוף חודש יוני, פורסם[18] כי שר האוצר שטייניץ הסכים להעביר מקדמה על סך עשרה מיליון ש"ח לערוץ הראשון, במסגרת הרפורמה ברשות השידור, על מנת להמשיך עם שידורי ההפרדה הגבוהה גם לאחר תום משחקי המונדיאל. בערוץ הראשון הביעו שביעות רצון והודיעו כי גם לאחר סיום המשחקים ימשיכו לשדר את מהדורות החדשות בטכנולוגיית ה-HD מהאולפן המיוחד שנבנה לצורך שידורי המונדיאל. בכך יהיו לערוץ הישראלי הפתוח לכל הראשון שפועל בדרך זו.

באוגוסט 2010 החל הערוץ לשדר גם את המשחק המרכזי של ליגת העל בכדורגל בשיטת ה-HD.

לקראת חג הפסח באפריל 2011, הערוץ החל לשדר בשיטת 16:9 באפיק 11, שיטה המתאימה למסכי ה-LCD הרחבים. בתקופה זו תוכניות האולפן של הערוץ לא שודרו ב-HD או במסך רחב ורק סדרות ותוכניות שצולמו מראש ב-HD שודרו בפורמט ה-16:9.

הערוץ שידר את תחרויות אולימפיאדת לונדון בלעדית ב-HD ועבר לשידורים מלאים ב-HD מיום הבחירות לכנסת התשע עשרה.

מיוני 2013 שידורי הערוץ באיכות HD הועברו באפיק 11 בממירים התומכים.

סמלי הערוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמלילי תוכניות מחלקת החדשות והספורט של הערוץ הראשון.

בשנת 1974 פנה מנהל מחלקת החדשות, דן שילון, למעצב בני לוין וביקש ממנו כי יכין סמל למחלקת החדשות, אשר ישמש את מבט לחדשות וגרסאות שלו ישמשו את מבט שני, מוקד, יומן השבוע ומבט ספורט. לוין הכין את הסמל הבסיסי באמצעות שימוש בעיפרון ומחוגה. הסמל הבסיסי העגול משלב בין מנורת שבעת הקנים לבין תיאור של גלי שידור. לתוכנית "מבט שני" עוצב סמל דומה דמוי עין, ל"מוקד" – ריבוע, למבט ספורט – אליפסה של אצטדיון וליומן השבוע – משושה כנגד ששת ימי השבוע החולף.[19]

הסמל יצא מרשות מחלקת החדשות ואומץ על ידי הטלוויזיה ללא החלטה מסודרת והפך לסמלה הרשמי. במהלך השנים עוצבו לו גרסאות תלת מימד, אחת הידועות שבהן היא תפאורת אירוויזיון 1979.

ניהול הערוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות כספיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציבה של הטלוויזיה הישראלית היה מבוסס על אגרת הטלוויזיה הנגבתה מכל משקי הבית שברשותם מקלט טלוויזיה (ללא קשר לכמות השימוש במכשיר). סידור זה מיועד היה לשמור על עצמאות השידורים ועל אי־תלות במפרסמים מצד אחד ובפוליטיקאים מצד שני. בפועל גובה האגרה נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת והטלוויזיה הישראלית נעזרת בגורמים מסחריים המעניקים "חסות" לשידורים. בתקופת האינפלציה הדוהרת בתחילת שנות ה־80 הייתה חשיבות רבה למועד שבו נקבע גובה האגרה בגלל הירידה המתמדת בערך המטבע. לא אחת נדחה הדיון בוועדת הכספים כדי ללחוץ על הטלוויזיה להתאים את שידוריה לציפיות של פוליטיקאים.

מבנה ניהולי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוסדות שניתבו את דרכה של הרשות היו: הוועד המנהל הכולל שבעה חברים, ומליאה שבה חברים 31 נציגי ציבור, שמונו על ידי הכנסת ובפועל משקפים את חלוקת הכוח הפוליטי, פחות או יותר. בתחילת דרכה של רשות השידור ושל הטלוויזיה הישראלית, עד לסוף שנות ה־70, היו מרבית חברי המליאה אנשים בעלי רקע תרבותי וחינוכי (ד"ר אליהו לנקין שהיה מוותיקי האצ"ל, נתן שחם הסופר שישב במליאה מטעם מפ"ם). לאחר מכן הפכה מליאת רשות השידור לגוף שבו חברים פוליטיקאים בראשית דרכם כנקודת מוצא לקריירה פוליטית עתידית (למשל, גיל סמסונוב וסילבן שלום שהתחילו את דרכם בליכוד כחברים במליאת רשות השידור).

מנהלי הערוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ארכיון הטלוויזיה הישראלית של רשות השידור
שם המנהל התחלת כהונה סיום כהונה
אליהוא כץ 1968 1969
סטן גרנדייזי 1969 1969
חגי פינסקר 1969 1971
נקדימון רוגל 1971 1971
ישעיהו תדמור 1971 1973
ארנון צוקרמן 1973 1979
יצחק שמעוני 1980 1982
טוביה סער 1982 1985
יוסף בראל (בפועל) 1985 1985
יאיר אלוני 1985 1986
חיים יבין 1986 1990
יוסף בראל 1990 1993
יאיר שטרן 1993 2000
יאיר אלוני 2000 2002
יוסי משולם 2002 2003
מוטי עדן 2003 2006
מושון מצליח 2007 2013
ללא מנהל בפועל 2013 2014
אלי בבא 2014 2017

מהפקות הערוץ הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטואליה ותחקירים

תעודה

תרבות ומוזיקה

תוכניות ספורט

תוכניות בנושאי דת

תוכניות ילדים ונוער

תוכניות בידור ואירוח

סדרות דרמה

קומדיות מצבים

מבחר תמונות מהערוץ הראשון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דסק החדשות
    דסק החדשות
  • עריכת כתבה בידי יעקב אחימאיר
    עריכת כתבה בידי יעקב אחימאיר
  • חדר בקרה
    חדר בקרה
  • אולפן שידור HD1
    אולפן שידור HD1
  • מנהל הטלוויזיה, אלי בבא
    מנהל הטלוויזיה, אלי בבא
  • ניידת שידור
    ניידת שידור
  • בני עורי בעמדת עריכה
    בני עורי בעמדת עריכה
  • חדר מלאכה להכנת תפאורה
    חדר מלאכה להכנת תפאורה
  • אולפן החדשות
    אולפן החדשות
  • אולפן החדשות – עמדת הגשת תחזית מזג האוויר
    אולפן החדשות – עמדת הגשת תחזית מזג האוויר
  • אולפן החדשות – מבט מכיוון השדרנים
    אולפן החדשות – מבט מכיוון השדרנים
  • מצלמות באולפן החדשות
    מצלמות באולפן החדשות
  • ארכיון הטלוויזיה
    ארכיון הטלוויזיה
  • אולפן HD1
    אולפן HD1
  • מנהל חטיבת החדשות בישיבת מערכת
    מנהל חטיבת החדשות בישיבת מערכת
  • מגישת מבזק ליהיא שטויאר גלעד לפני שידור
    מגישת מבזק ליהיא שטויאר גלעד לפני שידור
  • חדר בקרה וניתוב מאויש
    חדר בקרה וניתוב מאויש

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: הערוץ הראשון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הערוץ הראשון

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אשכול יציע טלביזיה כללית, על המשמר, 30 ביולי 1964
  2. ^ וזה סוף החדשות: החלה הריסת בניין רשות השידור ברוממה, באתר ynet, 22 ביוני 2021
  3. ^ חוק השידור הציבורי, התשע”ד-2014, ס"ח 2471 מ-11 באוגוסט 2014
  4. ^ גילי איזיקוביץ, הכנסת אישרה את חוק רשות השידור החדש, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
  5. ^ רפאל בשן, אני השולחן הישראלי, מעריב, 28 באוקטובר 1966
  6. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1968
  7. ^ נחום ברנע, בכוונת הטלוויזיה - שידורים סדירים עוד החודש, דבר, 2 באוגוסט 1968
  8. ^ שידור ראשון של מגאזין חדשות ערבי — לתושבי מזרח ירושלים, על המשמר, 14 באוגוסט 1968
  9. ^ תכנית ראשונה בטלוויזיה הערבית, דבר, 14 באוגוסט 1968
  10. ^ צבי לביא, גלוריה סטיוארט - קנתה את עולמה בשעה אחת, מעריב, 18 אוגוסט 1968
  11. ^ זוהיר אנדראוס, תנו לנו טלוויזיה ערבית, באתר העין השביעית, 1 במרץ 2000
  12. ^ אורן טוקטלי, מדיניות תקשורת בישראל, 2000, עמ' 86
  13. ^ אילנה באום, מאתמול - הטלוויזיה הישראלית נקלטת באירופה, מעריב, 16 במאי 1990
  14. ^ אופיר דור, "תקציב רשות השידור אינו מנוצל כראוי וזאת בלשון המעטה", באתר כלכליסט, 26 ביולי 2013
  15. ^ מארינה מקסימיליאן - הבלדה על חדווה ושלומיק, סרטון באתר יוטיוב,‏ 22 בנובמבר 2016
  16. ^ ערב חדש - 14.05.17 - התכנית האחרונה, בעמוד היוטיוב "כאן חינוכית", בעבר - "חינוכית ראשונים בעולם"
  17. ^ מאחורי הקלעים של מבט ב-HD - ריאיון עם משה מושקוביץ, מנהל הנדסה ערוץ 1, באתר AV דיגיטלי, 24 ביוני 2010
  18. ^ לי-אור אברבך, ‏שטייניץ יעביר 10 מיליון שקל לרשות השידור להמשך שידורי ה-HD, באתר גלובס, 28 ביוני 2010
  19. ^ דדי כהן, מבט נוסף על לוגו ״מבט״ המיתולוגי, מתוך מגזין אות־אות־אות באתר אאא, 9 ביולי 2017


ישראלישראל שידורי טלוויזיה בישראל
שידור ציבורי
גופים מפקחים ומשדרים תאגיד השידור הישראלי • המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין • בעבר: רשות השידור • משרד החינוך
ערוצי שידור כאן 11 (כאן חדשות) • כאן חינוכית • מַכַּאן 33 • ערוץ כנסת
בעבר: ערוץ 1 • חינוכית 23 • ערוץ 33
טלוויזיה מסחרית
גופים מפקחים הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו
גופים מפיצים עידן+
ערוצי שידור קשת 12 (חדשות 12) • רשת 13 (חדשות 13) • עכשיו 14 (חדשות 14) • ערוץ 9 • ערוץ 24 • הלא TV
בעבר: ערוץ 2 (זכייניות: קשת • רשת • טלעד) • ערוץ עשר
טלוויזיה בכבלים, בלוויין ו-IPTV
גופים מפקחים המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
ערוצי שידור ערוצי HOT • ערוצי yes • ערוץ הספורט • i24NEWS • צ'רלטון • ערוץ ONE
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הערוץ_הראשון&oldid=39985405"