אלפבית גאורגי

גרסה עתיקה של האסומטוורולי במנזר דוד גרג'ה

האלפבית הגאורגי הוא האלפבית שבו משתמשים בשפה הגאורגית, בשפות גאורגיות אחרות (כמו מגרלית), ולעתים גם בשפות אחרות המדוברות בקווקז (כמו האוסטית בשנות ה-40).

באלפבית הגאורגי המודרני ישנן 33 אותיות. בעבר השתמשו באותיות נוספות (מודגשות בצבע בטבלה שלהלן), וכעת הן נחשבות לאותיות מתות.

האותיות שמסומנות בכוכבית אלה אותיות שנוספו לאלפבית הגאורגי אבל הן לא חלק מהאלפבית הגאורגי עצמו.

אותיות

ა

ბ

გ

დ

ე

ვ

ზ

ჱ

თ

ი

კ

ლ

მ

ნ

ჲ

ო

პ

ჟ

რ

ს

ტ

ჳ

უ

ფ

ქ

ღ

ყ

შ

ჩ

ც

ძ

წ

ჭ

ხ

ჴ

ჯ

ჰ

ჵ

*ჶ

*ჷ

*ჸ

bgcolor="#FFFFFF" |

כתב היד הגאורגי אינו מבחין בין אותיות גדולות לאותיות קטנות. מכל מקום, משוררים מודרניים מסוימים עשו שימוש באותיות אסומטברולי כאותיות גדולות, כמעין ניסוי בכתיבה.

אסומטברולי

Ⴀ

Ⴁ

Ⴂ

Ⴃ

Ⴄ

Ⴅ

Ⴆ

Ⴡ

Ⴇ

Ⴈ

Ⴉ

Ⴊ

Ⴋ

Ⴌ

Ⴢ

Ⴍ

Ⴎ

Ⴏ

Ⴐ

Ⴑ

Ⴒ

bgcolor="#E9E9FD" | Ⴣ

Ⴓ

Ⴔ

Ⴕ

Ⴖ

Ⴗ

Ⴘ

Ⴙ

Ⴚ

Ⴛ

Ⴜ

Ⴝ

Ⴞ

bgcolor="#E9E9FD" | Ⴤ

Ⴟ

Ⴠ

bgcolor="#E9E9FD" | Ⴥ

bgcolor="#FFFFFF" |

ההיסטוריה של האלפבית

Lettere
ა	ბ	გ	დ	ე	ვ	ზ	ჱ	თ	ი	კ	ლ	მ	ნ
ჲ	ო	პ	ჟ	რ	ს	ტ	ჳ	უ	ფ	ქ	ღ	ყ	შ
ჩ	ც	ძ	წ	ჭ	ხ	ჴ	ჯ	ჰ	ჵ	ჶ	ჷ	ჺ	ჸ	ჹ

הדוגמה הישנה ביותר של הכתב האסומטברולי שאינה שנויה במחלוקת, הינה הקדשה מכנסייה בבית לחם משנת 430. גמקרלידזה טוען בספרו "כתיבת האלפבית והכתב הגאורגי העתיק" (1990) כי זה חייב להיות עיקבי להופעת הנצרות בגאורגיה (שנת 317). וכן, כי צורת האותיות הומצאה כחיקוי חופשי של המודל היווני. בכל אופן, רבים מצורות האותיות דומות לכתב הפהלווי המודרני (הכתב של הפרסים הסאסאנים). וכן גם לאלפבית של השפה הסוגדית, שפה שדוברה בצפון מזרח איראן, כשהכתיבה משמאל לימין וסדר האותיות היה של האלפבית היווני.

במסורת ההיסטורית הגאורגית, מיוחסת החדרת האלפבית הגאורגי לפרנאווז הראשון במאה השלישית לפני הספירה. על פי סברות אחרות, הוחדר האלפבית האסומטברולי בשנת 412 לפנה"ס על ידי כומר גאורגי מכת ה"מטרה" (מיטרה הפרסי), ועברה רפורמה בשנת 284 לפנה"ס על ידי פרנוואז ההראשון.

האלפבית האסומטברולי ידוע גם בשם "מרגוולובני" (מעוגל). דוגמה לכך השתמרה בהקדשות המונומנטליות, כמו זו של הכנסייה בבית לחם (משנת 430) וזו של כנסיית בולניסיס סיוני אשר בבולניסי (מהמאות ה-4 וה-5). הקדשות אחרות באלפבית האסומטברולי תוארכו לתקופה שלפני הופעת הנצרות, המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה. אלה נמצאו בארמזציחה (ליד מצחתה) ונקרסי, שבקאחתי, בשנת 1940 ובשנים 1995-2003 במסעו המדעי של סימון ג'נשיה (1900-1947) ולבן צ'ילשווילי. ההקדשות מארמזציחה נחקרו על ידי פבלו אינגורועבה (התמחה בספרות ושירה גאורגית עתיקה, אשר יצירתו הראשונה, "השירה הדתית של גאורגיה העתיקה בין המאה השמינית לעשירית" מהווה את הבסיס לכל מחקר בתחום זה). הכתיב ה"נוסחורי" ("אות קטנה") והכתיב ה"קוחוואני" (עגול), הופיעו לראשונה במאה ה-9. האסומטברולי והנוסחורי, יחד, ידועים בשם "חוּצוּרי" (בגאורגית: ხუცური) או "הכתב הכנסייתי", שכלל 38 אותיות, היו בשימוש יחד לכתיבת תרגומים לגאורגית של התנ"ך והברית החדשה, כאשר האסומטברולי משמש כאותיות הגדולות. בהקשר זה, הספרים הראשונים שנכתבו בגאורגית הם: "עיוניה של שושניק" מאת יעקוב חוצסי מהמאה ה-5, "עיוניו של אווסטתה ממצחתה" מהמאה ה-6, "עיוניו של אבו תביללי" מאת יואן סבניסדזה מהמאה ה-8.

האלפבית המודרני נקרא "מחדרולי" (მხედრული), "הכתב החילוני", "הכתב הצבאי" או "כתב האבירים". כתב זה הופיע לראשונה במאה ה-11, ושימש מטרות לא-דתיות. כאשר הוא החליף לגמרי את החוצורי, טענו בלשנים גאורגים כי האורתוגרפיה פוֹנֶמִית.

לפי קורוין, היסטוריון ארמני מהמאה החמישית, האלפבית הגיאורגי, ואף האלפבית האלבני, הומצאו על ידי מסרוב משדוטס הארמני. אבל מדענים גאורגים שוללים סברה זו, עקב ההבדל הגדול שבין האלפבית הארמני לגאורגי.

אותיות

אות	Unicode	שם	ISO 9984	BGN	IPA	עברית
ა	U+10D0	an	A a	А а	/a/	אָ
ბ	U+10D1	ban	B b	B b	/b/	ב
გ	U+10D2	gan	G g	G g	/ɡ/	ג
დ	U+10D3	don	D d	D d	/d/	ד
ე	U+10D4	en	E e	E e	/ɛ/	אֶ
ვ	U+10D5	vin	V v	V v	/v/	וו
ზ	U+10D6	zen	Z z	Z z	/z/	ז
თ	U+10D7	tan	T t	T t	/t̪ʰ/	ת
ი	U+10D8	in	I i	I i	/ɪ/	אִי
კ	U+10D9	k’an	K’ k’	K’ k’	/kʼ/	ק
ლ	U+10DA	las	L l	L l	/l/	ל
მ	U+10DB	man	M m	M m	/m/	מ
ნ	U+10DC	nar	N n	N n	/n/	נ
ო	U+10DD	on	O o	O o	/ɔ/	אוֹ
პ	U+10DE	par	P’ p’	P’ p’	/pʼ/	פּ
ჟ	U+10DF	žan	Ž ž	Zh zh	/ʒ/	ז'
რ	U+10E0	rae	R r	R r	/r/	ר
ს	U+10E1	san	S s	S s	/s/	ס
ტ	U+10E2	t’ar	T’ T’	T’ T’	/t̪ʼ/	ט
უ	U+10E3	un	U u	U u	/ʊ/	אוּ
ფ	U+10E4	par	P p	P p	/pʰ/	פּ
ქ	U+10E5	kan	K k	K k	/kʰ/	כּ
ღ	U+10E6	ɣan	Ɣ ɣ	Gh gh	/ɣ/	ר'
ყ	U+10E7	q’ar	Q’ q’	Q’ q’	/qʼ/
შ	U+10E8	šin	Š š	Sh sh	/ʃ/	ש
ჩ	U+10E9	čin	Č č	Ch ch	/ʧ/	צ'
ც	U+10EA	can	C c	Ts ts	/ʦʰ/	צ
ძ	U+10EB	ʒil	Ʒ ʒ	Dz dz	/ʣ/	דז
წ	U+10EC	c’il	C’ c’	Ts’ ts’	/ʦʼ/
ჭ	U+10ED	č’ar	Č’ č’	Ch’ ch’	/ʧʼ/
ხ	U+10EE	xan	X x	Kh kh	/x/	ח
ჯ	U+10EF	ǯan	Ǯ ǯ	J j	/ʤ/	ג'
ჰ	U+10F0	hae	H h	H h	/h/	ה