תרומת מעשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:45, 1 ביוני 2017

תרומת מעשר היא מצווה מהתורה, שנדרש הלוי להרים עשירית ממעשר ראשון שהם מקבלים חלק לכהן.

המקור בתורה של "תרומת מעשר": "וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן ...^[1]

דינה של תרומת המעשר שווה בפרטים רבים לדין תרומה גדולה. מקובל משמו של התנא אבא אלעזר בן גמלא שדרש על הפסוק ”ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב”^[2], - וכך אמר: ”בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר, כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה”. כלומר: בתרומה גדולה ישנן מספר דינים הנלמדים משם, האחד היא שאין שיעור מסוים להפרשה אלא ניתן להפריש באומד ללא כל חשבון, שהרי לא נקצב שיעורה בתורה, כך גם תרומת מעשר. כמו כן, מהמילה "ונחשב" אנו לומדים שניתן להפריש במחשבה ללא הפרשה במעשה, על האדם להחליט ברורות על איזה חלק מהערימה יחול קדושת התרומה ויכול הוא לאכול את השאר, ללא איסור טבל^[3]. כמו כן נלמד מהשוואת דין תרומה מעשר לתרומת גדולה, שכמו שאת התרומה גדולה בעל הבית תורם, כמו כן בעל הבית הישראל המפריש את המעשר ראשון יכול להפריש את תרומת המעשר אף שלא מדעת הלוי.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[1] ספר במדבר, פרק י"ח, פסוקים כ"ה–ל"ב.

[2] ספר במדבר, פרק י"ח, פסוק כ"ז.

[3] תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"ג, עמוד ב'.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''תרומת מעשר''' היא [[מצווה]] מה[[תורה]], שנדרש [[לוי (יהדות)|הלוי]] להרים עשירית מ[[מעשר ראשון]] שהם מקבלים חלק ל[[כהן]].
-המקור בתורה של "תרומת מעשר": "וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן ...{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יח}}, פסוקים כ"ה-ל"ב.}}
+המקור בתורה של "תרומת מעשר": "וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן ...{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יח|כה|לב}}.}}
 דינה של תרומת המעשר שווה בפרטים רבים לדין [[תרומה גדולה]]. מקובל משמו של ה[[תנא]] [[אבא אלעזר בן גמלא]] שדרש על הפסוק {{ציטוטון|ונחשב לכם תרומת'''כם''' כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|יח|כז}}.}}, - וכך אמר: {{ציטוטון|בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר, כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה}}. כלומר: בתרומה גדולה ישנן מספר דינים הנלמדים משם, האחד היא שאין שיעור מסוים להפרשה אלא ניתן להפריש באומד ללא כל חשבון, שהרי לא נקצב שיעורה בתורה, כך גם תרומת מעשר. כמו כן, מהמילה "ונחשב" אנו לומדים שניתן להפריש במחשבה ללא הפרשה במעשה, על האדם להחליט ברורות על איזה חלק מהערימה [[חלות|יחול]] קדושת התרומה ויכול הוא לאכול את השאר, ללא איסור [[טבל]]{{הערה|{{בבלי|ביצה|יג|ב}}.}}. כמו כן נלמד מהשוואת דין תרומה מעשר לתרומת גדולה, שכמו שאת התרומה גדולה בעל הבית תורם, כמו כן בעל הבית הישראל המפריש את המעשר ראשון יכול להפריש את תרומת המעשר אף שלא מדעת הלוי.