תרומת מעשר
| מקרא | במדבר, י"ח, כ"ה–ל"ב |
|---|---|
| משנה תורה | ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק ג' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה קכ"ט ספר החינוך, מצווה שצ"ו |
  | |
תרומת מעשר היא מצוות עשה מהתורה על הלוי להרים עשירית ממעשר ראשון שהוא מקבל ולתת אותה כתרומה לכהן.
המקור לתרומת מעשר מעשר מן התורה הוא בפסוקים הבאים:
"וְאֶל-הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי-תִקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַמַּעֲשֵׂר אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן-הַמַּעֲשֵׂר ... כֵּן תָּרִימוּ גַם-אַתֶּם תְּרוּמַת ה' מִכֹּל מַעְשְׂרֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת-תְּרוּמַת ה' לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן ...
דיני תרומת מעשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]דינה של תרומת המעשר שווה בפרטים רבים לדין תרומה גדולה. אולם בשלושה דברים שונה דין תרומת מעשר מן התרומה הגדולה:
א. אין מפרישים 'מעשר מן המעשר' בערך, אלא יש לדקדק בשיעורו, מפני שהשיעור מפורש במקרא[1]
ב. לפי רוב הראשונים, מדאורייתא מותר להפריש תרומת מעשר 'שלא מן המוקף', כלומר, אפילו חלק מן המעשר נמצא במקום אחד, וחלקו במקום אחר, מפריש במקום שהוא נמצא על הכל[2], אך למעשה גם תרומת מעשר יש להפריש רק מן המוקף[3].
ג. מותר לעשר מן תרומת מעשר טהור על תרומת מעשר טמא שיש לו[4].
אף על פי שמקובל משמו של התנא אבא אלעזר בן גמלא שדרש על הפסוק ”ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגורן וכמלאה מן היקב”[5], ”בשתי תרומות הכתוב מדבר, אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר, כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה, כך תרומת מעשר ניטלת באומד ובמחשבה[6] ”. כלומר: בתרומה גדולה ישנן מספר דינים הנלמדים משם, האחד היא שאין שיעור מסוים להפרשה אלא ניתן להפריש באומד ללא כל חשבון, שהרי לא נקצב שיעורה בתורה, כך גם תרומת מעשר. לא נפסק ככה להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך אלא שיש להפריש שיעור מדויק[7] כמו שכותב הרמב"ם ”תרומת מעשר אין מפרישין אותה באומד אלא מדקדק בשיעורה ואפילו בזמן הזה שהרי שיעורה מפורש בתורה. דבר שדרכו למדור מודד ודבר הנשקל שוקל דבר שאפשר למנותו מונה היה אפשר למנותו ולשוקלו ולמודדו המונה משובח והמודד משובח ממנו והשוקל משובח משניהן. ”. מהמילה "ונחשב" אנו לומדים שניתן להפריש במחשבה ללא הפרשה במעשה, על האדם להחליט ברורות על איזה חלק מהערימה תחול קדושת התרומה ויכול הוא לאכול את השאר, ללא איסור טבל[דרוש מקור]. כמו כן נלמד מהשוואת דין תרומה מעשר לתרומת גדולה, שכמו שאת התרומה גדולה בעל הבית תורם, כמו כן בעל הבית הישראל המפריש את המעשר ראשון יכול להפריש את תרומת המעשר אף שלא מדעת הלוי[דרוש מקור].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק ג', הלכה י'.
- ^ פשטות המשנה במסכת בכורים, פרק ב', משנה ה'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק ג', הלכה כ', תוספות, מסכת גיטין, דף ל', עמוד ב', ד"ה וכי
- ^ משנה ביכורים שם; רמב"ם שם ה, ז.
- ^ ספר במדבר, פרק י"ח, פסוק כ"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף י"ג, עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זרעים, הלכות תרומות, פרק ג', הלכה י'. שולחן ערוך יורה דעה סימן של"א סעיף כד
| תרומות ומעשרות | ||
|---|---|---|
| תנאים לחיוב ההפרשה | עונת המעשרות • גמר מלאכה למעשר • קביעות למעשר • טבל • דמאי | |
| התרומות והמעשרות | תרומה גדולה • מעשר ראשון • תרומת מעשר • מעשר שני • מעשר עני | |
| מצוות התלויות בארץ | ||
|---|---|---|
| מתנות כהונה | ביכורים • תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה | 
|
| מתנות לוייה | מעשר ראשון | |
| מתנות עניים | לקט • שכחה • פאה • פרט • עוללות • מעשר עני | |
| שמיטה ויובל | שמיטה • שמיטת קרקעות • שמיטת כספים • שנת היובל • שדה אחוזה | |
| מצוות הקשורות לקדושה | מעשר שני • כלאיים • כלאי הכרם • כלאי זרעים • ערלה • נטע רבעי | |
| כ"ד מתנות כהונה | ||
|---|---|---|
| עשר מתנות במקדש | בשר חטאת • בשר אשם ודאי • בשר אשם תלוי • בשר זבחי שלמי ציבור • חטאת העוף • לוג שמן של מצורע • שתי הלחם • לחם הפנים • שירי מנחות • שיירי מנחת העומר | |
| ארבע מתנות בירושלים | בכור בהמה טהורה • המורם מתודה ואיל נזיר • ביכורים • עורות קדשי קדשים | |
| עשר מתנות בגבולים | תרומה גדולה • תרומת מעשר • חלה • ראשית הגז • זרוע, לחיים וקיבה • פדיון הבן • פטר חמור • חרמים • שדה אחוזה • גזל הגר | |
.jpg){kind=small}