סעודת יום שבת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:22, 6 במרץ 2018

סעודת יום השבת, היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר תפילת שחרית ותפילת מוסף, מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.

חובתה וחשיבותה

בגמרא נקבע^[1] כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק בשולחן ערוך^[2], כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם לסעודת ליל שבת, עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין לקידוש של הלילה, עדיף שיקנה יין לקידוש הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.

זמנה

את הסעודה עורכים בבוקר יום השבת, לאחר תפילות שחרית ומוסף. בקהילות בהן נמשכת התפילה עד חצות היום, דנו הפוסקים מה יעשו כדי שלא יעברו על איסור תענית בשבת.

סדר הסעודה ומנהגיה

קידוש

ערך מורחב – קידוש

לפני הסעודה יש לקדש על היין, כדי לקבוע את הסעודה על היין.^{[דרושה הבהרה]}

יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או קוגל. בחסידות קוז'ניץ מכונה קוגל זה בשם שלום בית קוגל. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת רבי חידקא הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור ברכות נוספות על מנת להשלים את מניין מאה ברכות שחייבים לומר בכל יום.

נטילת ידיים ובציעת הפת

לאחר הקידוש נוטלים ידיים ומברכים ברכת "המוציא" על לחם משנה - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל חלות. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה בוצע.

מאכלים

כמנה ראשונה נהוג להגיש בסעודה זו דגים. במספר חצרות חסידיות נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו, והיו שאכלו אותם לפני נטילת ידיים כדי לשמר את המנהג שלא לאכול אותם בתוך הסעודה.

למנה שנייה נהוג להגיש ביצה קשה מרוסקת עם בצל. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מאידיש: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מאידיש: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו כבד עוף (שלם או קצוץ) ורגל קרושה.

מנה שלישית מכילה חמין, שעמו מגישים קוגל ומאכלים נוספים.

זמירות ופיוטים

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. אין פירוט מספיק על כל סוגי הזמירות.

ערך מורחב – זמירות ופיוטים לשבת

נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.^{[דרושה הבהרה]} בקהילות האשכנזיות נהוג לומר את הפיוטים "אסדר לסעודתא" של האר"י, "חי ה' וברוך צורי", "ברוך ה' יום יום" ו"ברוך א-ל עליון". את שני הפיוטים הראשונים יש ששרים לפני הקידוש. יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את שיר הייחוד ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".

בסוף הסעודה מברכים ברכת המזון כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:הלכה

[1] תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד א'.

[2] שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"א, סעיף ג'.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''סעודת יום ה[[שבת]]''', היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת קודש. הסעודה נערכת לקראת הצהריים, לאחר [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת מוסף]], אם כי מדובר בנוהג בלבד; על פי ההלכה תפילת מוסף יכולה להיערך גם לאחר עריכת [[קידוש]] כפי שנהוג במקרים בהם התפילה מתארכת (לדוגמה - ב[[ראש השנה]]).
+'''סעודת יום ה[[שבת]]''', היא הסעודה השנייה שנערכת ב[[שבת]] מתוך [[סעודות השבת|שלוש הסעודות]] אותן חייבים לאכול בשבת. הסעודה נערכת בבוקר יום השבת, לאחר [[תפילת שחרית]] ו[[תפילת מוסף]], מה שעשוי לדחות את תחילת הסעודה לשעות הבוקר המאוחרות.
+==חובתה וחשיבותה==
-כאשר חוזרים מ[[בית כנסת|בית הכנסת]], [[קידוש|מקדשים]] על ה[[יין]], [[נטילת ידיים|נוטלים ידיים]] ומברכים ברכת "המוציא" על [[לחם משנה]] - שתי ככרות לחם שלמות, להזכיר את מאכל ה[[מן]] (המזון שאכלו אבותינו במדבר) שירד ביום שישי בכמות כפולה, כדי שבני ישראל לא יזדקקו ללקט אותו בשבת.
+ב[[גמרא]] נקבע{{הערה|{{בבלי|פסחים|קה|א}}.}} כי כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה; מה שאומר, כפי שנפסק ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|רעא|ג}}.}}, כי אדם שאין לו מספיק כסף כדי לקנות מצרכים גם לסעודת יום השבת וגם ל[[סעודת ליל שבת]], עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. אמנם במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין ל[[קידוש]] של הלילה, עדיף שיקנה יין ל[[קידוש]] הלילה מאשר שיקנה מזון לסעודת היום.
+==זמנה==
-במהלך הסעודה נהוג בדרך כלל לאכול [[דג|דגים]] ואחר כך [[בשר (מזון)|בשר]]. נהוג גם לשיר [[זמירות ופיוטים לשבת]] שמיוחדים לסעודת יום השבת. בסוף הסעודה מברכים [[ברכת המזון]].
+את הסעודה עורכים בבוקר יום השבת, לאחר תפילות [[תפילת שחרית של שבת|שחרית]] ו[[תפילת מוסף של שבת|מוסף]]. ב[[קהילה יהודית|קהילות]] בהן נמשכת התפילה עד [[חצות היום (הלכה)|חצות היום]], דנו הפוסקים מה יעשו כדי שלא יעברו על איסור תענית בשבת.
+==סדר הסעודה ומנהגיה==
-על פי ה[[תלמוד]]{{הערה|{{בבלי|פסחים|קה|א}}.}}, כבוד יום השבת עדיף על כבוד הלילה. לפיכך נפסק ב[[שולחן ערוך]] (סימן רעא ג) כי אדם שאין לו די כסף לקנות מצרכים גם לסעודת היום וגם לסעודת הלילה, עדיף שיקנה את צורכי סעודת היום. עם זאת, במקרה שהכסף לא מספיק לו גם לקניית יין ל[[קידוש]] של הלילה, עדיף שיקנה יין ל[[קידוש]] הלילה מאשר שיקנה אוכל לסעודת היום.
+===קידוש===
+{{ערך מורחב|קידוש}}
+לפני הסעודה יש לקדש על ה[[יין]], כדי לקבוע את הסעודה על היין.{{הבהרה|הסיבה לא ברורה מספיק}}
+יש שנוהגים לאכול לאחר הקידוש עוגות או [[קוגל]]. ב[[חסידות קוז'ניץ]] מכונה קוגל זה בשם '''[[שלום בית קוגל]]'''. אחד הטעמים למנהג אכילת העוגות לפני הסעודה הוא כדי לצאת את שיטת [[רבי חידקא]] הסובר שיש לאכול ארבע סעודות בשבת, ואכילה זו נחשבת לסעודה נוספת. טעם נוסף למנהג הוא כדי לצבור [[ברכות הנהנין|ברכות]] נוספות על מנת להשלים את מניין [[מאה ברכות]] שחייבים לומר בכל יום.
+===נטילת ידיים ובציעת הפת===
+לאחר הקידוש [[נטילת ידיים|נוטלים ידיים]] ומברכים ברכת "המוציא" על [[לחם משנה]] - שתי כיכרות לחם שלמות, ובדרך כלל [[חלה|חלות]]. בשעה שמברך מניח את אחת החלות גבוהה מהשנייה, ועל זו העליונה [[בציעת הפת|בוצע]].
+===מאכלים===
+כמנה ראשונה נהוג להגיש בסעודה זו [[דגים]]. במספר [[חצר חסידית|חצרות חסידיות]] נהגו שלא לאכול דגים בסעודה זו, והיו שאכלו אותם לפני נטילת ידיים כדי לשמר את המנהג שלא לאכול אותם בתוך הסעודה.
+למנה שנייה נהוג להגיש [[ביצה קשה]] מרוסקת עם [[בצל]]. יש המכנים מאכל זה בשם "ציבל" (מ[[אידיש]]: בצל) ויש המכנים מאכל זה בשם "אייער מיט צוויבל" (מ[[אידיש]]: ביצים עם בצל). לעיתים נלווים אליו [[כבד]] [[עוף]] (שלם או [[כבד קצוץ|קצוץ]]) ו[[רגל קרושה]].
+מנה שלישית מכילה [[חמין]], שעמו מגישים [[קוגל]] ומאכלים נוספים.
+===זמירות ופיוטים===
+{{להשלים|פסקה=כן|סיבה=אין פירוט מספיק על כל סוגי הזמירות}}
+{{ערך מורחב|זמירות ופיוטים לשבת}}
+נהוג לשיר בסעודה זו זמירות ופיוטים שמיוחדים לסעודת יום השבת.{{הבהרה|האם גם לקהילות יהדות המזרח זמירות ופיוטים מיוחדים?}} ב[[יהדות אשכנז|קהילות האשכנזיות]] נהוג לומר את ה[[פיוט]]ים "[[אסדר לסעודתא]]" של [[האר"י]], "[[חי ה' וברוך צורי]]", "[[ברוך ה' יום יום]]" ו"[[ברוך א-ל עליון]]". את שני הפיוטים הראשונים יש ששרים לפני הקידוש. יש שבמהלך הסעודה שרים גם קטעים מנוסח תפילות השבת ויש ששרים את [[שיר הייחוד]] ליום השבת המתחיל במילים "אז ביום השביעי נחת".
+בסוף הסעודה מברכים [[ברכת המזון]] כמו לאחר כל סעודה שאוכלים בה לחם.
 == קישורים חיצוניים ==

סדר השבת
ערב שבת	מנחה לערב שבת • תוספת שבת • הדלקת נרות
ליל שבת	קבלת שבת • תפילת ערבית של שבת • קידוש • סעודת ליל שבת
יום השבת	תפילת שחרית של שבת • תפילת מוסף של שבת • סעודת יום שבת • דרשת השבת • תפילת מנחה של שבת • סעודה שלישית
מוצאי שבת	תפילת ערבית למוצאי שבת • הבדלה • מלווה מלכה
פורטל שבת ומועדי ישראל