חי ה' וברוך צורי

חי ה' וברוך צורי
חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי בַּה' תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי כִּי ה' יָאִיר נֵרִי בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי ה' רוֹעִי לֹא אֶחְסָר עַל מֵי מְנוּחוֹת יְנַהֲלֵנִי נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר לֶחֶם חֻקִּי הַטְרִיפֵנִי יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ אַתָּה אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי תַּעֲרוֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָנֶךָ תְּדַשֵּׁן בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי לִפְנֵי אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם וְהָיְתָה שְׁלֵמָה מִטָּתִי הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנָי לְלַוֹּתִי לְוָיָה בְּכוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא פָנָי מְנָת כּוֹסִי רְוָיָה צָמְאָה נַפְשִׁי אֶל ה' יְמַלֵּא שׂוֹבַע אֲסָמַי אֶל הֶהָרִים אֶשָּׂא עֵינַי כְּהִלֵּל וְלֹא כְשַׁמַּאי חֶדְוַת יָמִים וּשְׁנוֹת עוֹלָמִים עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה וְעַל רֹאשִׁי יִהְיוּ תַמִּים נֵר מִצְוָה וְאוֹר תּוֹרָה קוּמָה ה' לִמְנוּחָתִי אַתָּה וַאֲרוֹן עוּזֶךָ קַח נָא אֵל אֶת בִּרְכָתִי וְהַחֲזֵק מָגֵן חוֹזֶךָ

"חַי ה' וּבָרוּךְ צוּרִי" הוא פיוט המושר בראשית הסעודה השנייה בשבת.

הפיוט הוא מעין הקדמה למזמור כ"ג בספר תהלים המזמור המוכר בפסוקו הפותח: "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר".

באקרוסטיכון "חיים יצחק", רמז לשם המחבר.

בתנועת החסידות נהוג לשיר את הפיוט לאחר פיוטו של האר"י (אסדר לסעודתא). נושא הפיוט הוא דברי שבח לאל ובקשות לשפע של ברכות אשר השרים מבקשים אותו. אף על פי שהשבת רק נרמזת בפיוט וייתכן ששירתו הפכה למנהג שבת בשל הדמיון והשיח עם מזמור כ"ג.

בפיוט מופיעה שורה המזכירה את מידת הביטחון של הלל הזקן, שבשונה מרעו שמאי, לא חיפש אחר מאכלי שבת במשך השבוע ובטח בה' שיזמין לו לשבת, באמרו "ברוך ה' יום יום". בגרסה הנפוצה של הפיוט מופיעה השורה: "אל ההרים אשא עיני, כהלל ולא כשמאי". בחלק מחצרות החסידות (למשל בחצרות רוז'ין וויז'ניץ) תיקנו את הנוסח ל"כהלל וכשמאי", וזאת כי יש פוסקים שבנושא זה הלכה כשמאי, שיש לחפש במשך כל השבוע מאכלים טובים לשבת.

קישורים חיצוניים

• חי ה' וברוך צורי, באתר הזמנה לפיוט