ברפיליה – הבדלי גרסאות
מ הסרת שדות ריקים שאינם בשימוש רב בתבנית עיר (תג) |
Owenglyndur (שיחה | תרומות) מ הרחבה, הוספת מקור, קישורים פנימיים |
||
שורה 25: | שורה 25: | ||
|יחידה שלטונית שנייה=[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]] |
|יחידה שלטונית שנייה=[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]] |
||
|תאריך אוכלוסייה=[[1945]]}} |
|תאריך אוכלוסייה=[[1945]]}} |
||
'''ברפיליה''' (ב[[ערבית]]: '''برفيلية''') |
'''ברפיליה''' (ב[[ערבית]]: '''برفيلية''') הוא אתר ארכאולוגי עליו נבנה [[כפר]] [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] באזור גבעות [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]], שהשקיף אל שפלת [[לוד]] ממערב ואל [[הרי ירושלים]] ממזרח. הכפר היה ממוקם באזור [[מודיעין-מכבים-רעות]] של ימינו וכ-11 [[מטר|קילומטרים]] מזרחית ל[[רמלה]], על גבעה בגובה 230 מטר מעל [[פני הים]]. הכפר היה שייך ל[[נפת רמלה (המנדט)|נפת רמלה]] במחוז לוד. כיום נמצאת הגבעה בקצה המערבי של מודיעין, ליד [[שכונת אבני-חן]]. |
||
== היסטוריה == |
== היסטוריה == |
||
ברפיליה שכן על הדרך הרומית העתיקה שהובילה מיפו לירושלים. גבעת ברפיליה הייתה מיושבת כבר ב[[ |
ברפיליה שכן על הדרך הרומית העתיקה שהובילה מיפו לירושלים. גבעת ברפיליה הייתה מיושבת כבר ב[[יוון ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]] וההתיישבות במקום נמשכה ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]], ב[[ימי הביניים]] וב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העותמנית]], הייתה הגבעה מיושבת בקביעות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://survey.antiquities.org.il/#/MapSurvey/67/site/14666|כותרת=אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל|אתר=survey.antiquities.org.il|תאריך_וידוא=2024-09-08}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=25400&mag_id=126|כותרת=גיליון 130 לשנת 2018מודיעין, ברפיליה|אתר=www.hadashot-esi.org.il|תאריך_וידוא=2024-09-08}}</ref> |
||
בתקופת האימפריה העות'מאנית היה במקום ישוב שכלל 8 משפחות מוסלמיות. התושבים התפרנסו מעבודת אדמה ושילמו מס בשיעור של 25% מגידוליהם. ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נכתב כי בכפר התגוררו 28 משפחות וכ-175 גברים. |
בתקופת האימפריה העות'מאנית היה במקום ישוב שכלל 8 משפחות מוסלמיות. התושבים התפרנסו מעבודת אדמה ושילמו מס בשיעור של 25% מגידוליהם. ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נכתב כי בכפר התגוררו 28 משפחות וכ-175 גברים. |
גרסה מ־15:59, 8 בספטמבר 2024
גבעת ברפיליה בצילום מצפון מזרח. משמאל רחוב פז במודיעין. | |
טריטוריה | המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | מחוז לוד |
נפה | נפת רמלה |
שפה רשמית | ערבית |
תאריך ייסוד | לפני המאה העשירית |
שטח | 7,134 דונם עות'מאני (1945) |
סיבת נטישה | מבצע דני |
תאריך נטישה | 15 ביולי 1948 |
יישובים יורשים | מודיעין-מכבים-רעות |
דת | מוסלמים |
אוכלוסייה | |
‑ ביישוב לשעבר | 730 (1945) |
קואורדינטות | 31°54′36″N 34°59′22″E / 31.91°N 34.98944444°E |
אזור זמן | UTC +2 |
ברפיליה (בערבית: برفيلية) הוא אתר ארכאולוגי עליו נבנה כפר ערבי באזור גבעות יהודה, שהשקיף אל שפלת לוד ממערב ואל הרי ירושלים ממזרח. הכפר היה ממוקם באזור מודיעין-מכבים-רעות של ימינו וכ-11 קילומטרים מזרחית לרמלה, על גבעה בגובה 230 מטר מעל פני הים. הכפר היה שייך לנפת רמלה במחוז לוד. כיום נמצאת הגבעה בקצה המערבי של מודיעין, ליד שכונת אבני-חן.
היסטוריה
ברפיליה שכן על הדרך הרומית העתיקה שהובילה מיפו לירושלים. גבעת ברפיליה הייתה מיושבת כבר בתקופה ההלניסטית וההתיישבות במקום נמשכה בתקופה הרומית, הביזנטית, בימי הביניים ובתקופה העותמנית, הייתה הגבעה מיושבת בקביעות.[1][2]
בתקופת האימפריה העות'מאנית היה במקום ישוב שכלל 8 משפחות מוסלמיות. התושבים התפרנסו מעבודת אדמה ושילמו מס בשיעור של 25% מגידוליהם. ברשימת כפרים עות'מאנית מ-1870 נכתב כי בכפר התגוררו 28 משפחות וכ-175 גברים.
בזמן מלחמת העולם הראשונה השתמשו הבריטים בדרך הרומית שעברה מצפון לגבעה לצורך הנעת כוחות ואספקה. בברפיליה הוקם מחנה צבאי אשר שימש כוחות סקוטים.
בתקופת המנדט הבריטי גדל היישוב. במפקד של 1922 נמנו בכפר 411 תושבים[3], ובסקר הכפרים בארץ ישראל בשנת 1945 נמנו בו 730 נפשות[4]. שטח אדמות הכפר היה 7,134 דונם.
מלחמת העצמאות
במהלך פינוי לוד ורמלה במלחמת העצמאות התפנו חלק מתושבי הערים אל ברפיליה.
שלושה ימים מאוחר יותר, במהלך השלב השני של מבצע דני ב-15 ביולי 1948, נכבש הכפר[5] על ידי כח של חטיבת יפתח[6] ותושביו עזבוהו. מפקדת החטיבה נקבעה על הגבעה ומכאן המשיכו כוחות החטיבה לכיבוש אל בורג' (גבעת התיתורה) וביר מאעין (מגדל המים ברעות). במהלך המלחמה ולאחריה החליטה ממשלת ישראל שלא לאפשר לתושבים לחזור[7]. באוקטובר 1949 פורסם בעיתונות הערבית שצה"ל השמיד את בתי הכפר כדי למנוע אפשרות של חזרת הפליטים ששהו באזור רמאללה[8]. בתחום הכפר צילם בוריס כרמי את זיוה ארבל בזמן מלחמת העצמאות בתמונה שכונתה: "החיילת השותה מהכד".
עד שנות ה-80 נכלל הכפר בשטח אש של צה"ל[9]. כיום נמצאים שרידי הכפר בקצה המערבי של מודיעין-מכבים-רעות, ליד שכונת אבני-חן. בגבעת ברפיליה ממצאים רבים מתקופות שונות כולל בורות מים עתיקים רבים, גתות חצובות בסלע, גדרות אבן ומערות קבורה.
מקור השם
במפות מהתקופה הצלבנית נקרא המקום "פורפיריה", שמשמעותו תעשיית הצבע ארגמן. ייתכן והמקום היה מרכז תעשייה לצביעת בדים באותה תקופה. השם ברפיליה בא משיבוש השם המקורי בתקופה מאוחרת יותר.
גלריית תמונות
|
קישורים חיצוניים
- גבעת ברפיליה באתר עיריית מודיעין.
הערות שוליים
- ^ אתר הסקר הארכיאולוגי של ישראל, באתר survey.antiquities.org.il
- ^ גיליון 130 לשנת 2018מודיעין, ברפיליה, באתר www.hadashot-esi.org.il
- ^ Palestine Census (1922)
- ^ נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה, ספרי נובמבר, 2008, עמ' 145.
- ^ צבא ישראל הולם בלגיון בחזית לאטרון, המשקיף, 18 ביולי 1948
- ^ אמנון ברקאי, לזכרונות על שיחרור לוד, דבר, 24 ביולי 1961
- ^ בני מוריס לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949 - הפרקים "ההחלטה נגד שיבת הפליטים, אפריל-דצמבר 1948" (עמוד 184), ו"חסימת השיבה"(עמוד 213)
- ^ היהודים משמידים כפרים ערביים, חרות, 16 באוקטובר 1949
- ^ אריה יצחקי, הכפרים הנטושים, מעריב, 27 באוקטובר 1986