לדלג לתוכן

שאר ישוב

גרסה מ־00:19, 8 בינואר 2015 מאת DMbotY (שיחה | תרומות) (מקור קואורדינטות=תבנית)
שאר ישוב
מראה שדרת העצים המרכזית ביישוב, 9/07
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מבואות החרמון
גובה ממוצע[1] ‎129 מטר
תאריך ייסוד 1940
תנועה מיישבת העובד הציוני
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 790 תושבים
33°13′35″N 35°38′48″E / 33.2263581085567°N 35.6467521409119°E / 33.2263581085567; 35.6467521409119
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2]
7 מתוך 10

שְׁאָר יָשׁוּב הוא מושב עובדים בגליל העליון, בחלקו הצפון־מזרחי של עמק החולה ושייך למועצה אזורית מבואות החרמון. המושב הוקם בשנת 1940. נקרא על שם "שאר ישוב" בנו של ישעיהו הנביא[3]. תושביו מתפרנסים רובם ככולם מעבודה כשכירים ומהשכרת צימרים, מיעוטם מתפרנס מחקלאות ומגידול בעלי חיים. המושב נחרט בתודעה הציבורית בעקבות אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו זה בזה מעל שמי המושב, באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים.

היסטוריה

מושב שאר ישוב בראשיתו, 1944
אחד ממבני המגורים הראשונים במושב, 9/07
אתר ההנצחה לחללי אסון המסוקים בשאר ישוב

הוקם לראשונה בפברואר 1940 כחלק ממצודות אוסישקין על ידי 20 משפחות מהתנועות "הנוער הציוני" ו"העובד הציוני". המושב תוכנן ל-60 משפחות[4]. נקרא בהתחלה "מצודת אוסישקין ג.". עם שוך הקרבות של מלחמת העצמאות והסכמי שביתת הנשק בסוף שנת 1948 נעזב מרבית המושב מיושביו עקב ההפגזות הקשות של הסוריםתל עזזיאת, המשקיף מלמעלה), חלק מהתושבים פונה לוילהלמה (היום בני עטרות) שבמרכז הארץ.

בשנת 1949 יושב בשנית, על שרידי המושב הקודם. הפעם על ידי ארגון "עלה רש" (השם על פי ספר דברים א כא) שהיו חברים מתנועת "הנוער הציוני" מהונגריה ששרדו את השואה, עלו ארצה בזמן מלחמת העצמאות ובגמר המלחמה השתחררו מצה"ל וביקשו להקים יישוב. אריה זהורי, ממקימי המושב: "איבדנו את כל משפחתנו ורכושנו בשואה. באנו למדינת ישראל בכלל ולשאר ישוב בפרט לחזק את חלקה הצפוני של מדינת ישראל על מנת להבטיח ששוב לא יגזלו את היקר לנו".

הסורים צלפו על חברי המושב במשך 19 שנים מתל-עזזיאת ובשנת 1957 אף רצחו את אחד מחברי המושב.[5] ב-6 בספטמבר 1966 נפצעו 7 עובדי קרן קיימת מהתפוצצות מוקש סמוך למושב[6]. עקבות הובילו ממקום הפיצוץ אל המוצב הסורי הסמוך בתל עזזיאת. יומיים אחר כך, ב-9 בספטמבר עלה ג'יפ של צה"ל על מוקש, סמוך לאותו מקום, שלושה חיילים נפצעו בפיצוץ[7].

ביום השני למלחמת ששת הימים ניסו הסורים לכבוש את שאר ישוב.[8] רדיו דמשק והיומון הצרפתי "לה מונד" אף הודיעו כי המושב נכבש על ידי הסורים. אולם מעט המגינים שעמדו איתן במקום הניסו את הסורים בעזרת אש מרגמות. הסורים חזרו ותקפו את המושב מספר פעמים, אך לא הצליחו לכבוש אותו. ב-9 ביוני 1967 כבשו לוחמי חטיבת גולני את תל-עזזיאת והרחיקו את הגבול הסורי מהמושב.

בשנות ה-70 וה-80 נפלו במושב קטיושות ששיגרו מלבנון מחבלים ואף גרמו נזק לרכוש.

אתרים

בצדו הדרומי של המושב נמצאים שרידי יישוב קדום ועתיקות טחנת קמח.

"חורשת הנופלים" נמצאת בצדו הדרום־מזרחי של המושב. בחורשה 73 עצים לזכר 73 חללי אסון המסוקים שהתרחש בתאריך 4 בפברואר 1997 מעל שאר ישוב וקיבוץ דפנה.

לצדו המזרחי של המושב זורם נחל חרמון (הבניאס).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ ישעיהו ז'/ג'
  4. ^ עוד ישוב חדש בחבל דן אשר בצפון, דואר היום, 8 בפברואר 1940; המשך
  5. ^ פועל נהרג באש חיילים סורים, דבר, 25 בנובמבר 1957
  6. ^ י. ארז ומ. רהט, המוקש התפוצץ - שבעה נפצעו, מעריב, 7 בספטמבר 1966
  7. ^ "הג'יפ היה אפוף להבות", מעריב, 11 בספטמבר 1966
  8. ^ הסורים פתחו בהתקפה על שאר-ישוב, מעריב, 6 ביוני 1967