לדלג לתוכן

ריצ'רד ניוטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־06:48, 16 באפריל 2020 מאת נעם דובב (שיחה | תרומות) (החלפה (היסטורי), סידור קטגוריות)

תבנית:אדריכל ריצ'רד ג'וזף ניוטרה (8 באפריל 1892 - 16 באפריל 1970) היה אדריכל יהודי אוסטרי-אמריקאי. לאורך רוב שנות הקריירה שלו הוא התגורר ובנה בדרום קליפורניה. הוא נחשב לאחד האדריכלים המודרניסטיים הבולטים והחשובים ביותר.

ביוגרפיה

ניוטרה נולד בלאופולדשטאט, מחוז בווינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ב־8 באפריל 1892, למשפחה יהודית עשירה. אביו היהודי-הונגרי סמואל ניוטרה (1844–1920) [1] [2] היה בעל בית יציקת מתכת, ואמו, אליזבת "בטי" גלזר [3] ניוטרה (1851–1905) הייתה חברה ב- קהילה היהודית של וינה - IKG . לריצ'רד היו שני אחים שאף הם היגרו לארצות הברית, ואחות, פפי ויקסלגרטנר, אמנית שהיגרה לשוודיה, שם ניתן לראות את עבודותיה במוזיאון לאמנות מודרנית.

ניוטרה למד בתיכון סופיינגימנסיון בווינה עד שנת 1910. הוא למד תחת מקס פביאני וקארל מאיירדר באוניברסיטה הטכנולוגית של וינה (1918 – 1910), וכן למד בבית הספר הפרטי לאדריכלות של אדולף לוס. בשנת 1912 הוא עשה טיול לימודי לאיטליה ולבלקן עם ארנסט לודוויג פרויד (בנו של זיגמונד פרויד ).
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקור
שימוש בפרמטרים מיושנים [ תאריך ] [דרוש מקור] [ <span title="This claim needs references to reliable sources. (July 2017)">צורך בציטוט</span> ] ביוני 1914 הופסקו לימודיו של ניוטרה כאשר גויס לטרבינייה ; הוא שימש סגן בתותחנים בטרבינייה עד סוף המלחמה. בראיון שנערך עם רעייתו בשנת 1978 לאחר מותו, סיפרה דיונה ניוטרה על התיעוב שחש בעלה ריצ'רד אל מול פעולות הנקם כנגד הסרבים : הוא דיבר על האנשים שפגש [כלומר בטרבינייה ... איך המפקד שלו היה סדיסט, שהצליח לממש את נטיותיו הסדיסטיות ... הוא היה סתם פקיד עירוני קטן בווינה, אבל אז הפך למפקדו ... [4]

הוא קיבל חופשה בשנת 1917 כדי לחזור לאוניברסיטה ולהבחן בבחינות הסיום שלו. [5]

לאחר מלחמת העולם הראשונה נסע ניוטרה לשווייץ שם עבד עם אדריכל הנוף גוסטב אמאן. בשנת 1921 שימש במשך תקופה קצרה כאדריכל העיר בעיירה הגרמנית לוקנוואלדה, ובהמשך אותה שנה הצטרף למשרדו של אריך מנדלסון בברלין. ניוטרה היה שותף לכניסת המשרד לתחרות תכנון מרכז מסחרי חדש בחיפה, ארץ ישראל (1922) ולפרויקט הדיור זהלנדורף בברלין (1923).[6] הוא נישא לדיונה ניידרמן, בתו של אדריכל, בשנת 1922. נולדו להם שלושה בנים, פרנק ל.(1924–2008), דיון (1926–2019) אדריכל ושותפו של אביו, וריימונד ריצ'רד (1939–1939) רופא ואפידמיולוג סביבתי.

ניוטרה עבר לארצות הברית בשנת 1923 והתאזרח שם בשנת 1929. הוא עבד תקופה קצרה עבור פרנק לויד רייט עד שקיבל הזמנה מחברו הקרוב ושותפו לספסל הלימודים באוניברסיטה רודולף שינדלר לעבוד ולחיות ב"בית שינדלר" - הבית השיתופי שתכנן ובנה בקליפורניה. עבודתו הראשונה של ניוטרה בלוס אנג'לס הייתה באדריכלות נוף, ובמסגרת זו עיצב את גינת בית החוף שתכנן שינדלר (1922–1925), עבור פיליפ לובל, בחוף ניופורט, ואת הפרגולה ובריכת השכשוך למתחם שתכננו יחדיו פרנק לויד רייט ושינדלר עבור אלין בארנסדאל בגבעת הזיתים (1925), הוליווד. שינדלר וניוטרה שיתפו פעולה בתחרות תכנון מבנה ליגת האומות בשנים 1926–1927; ובאותה שנה גם הקימו חברה יחד עם המתכנן קרול ארונוביצ'י (1881–1957) שנקראה הקבוצה האדריכלית לתעשייה ומסחר (AGIC). בהמשך לכך הוא פתח משרד משלו והמשיך בתכנון מבנים רבים המגלמים את הסגנון הבינלאומי, מתוכם שנים עשרה הוגדרו כמורשת תרבותית היסטורית (HCM), כולל בית הבריאות של לאוול משנת HCM # 123); 1929) ובית המחקר של ריצ'רד ודיון ניוטרה, משנת 1966 (HCM # 640).[6] בקליפורניה הוא התפרסם בשל המבנים הגאומטריים הקפדניים אך אווריריים שיצר, שביטאו וריאציה חוף-מערבית בתכנון בתי מגורים בסגנון המודרניזם של אמצע המאה (Mid-century modern - MCM) . על לקוחותיו נמנו אדגר ג'יי קאופמן, גלקה שייר וולטר קונראד ארנסברג. בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, הכשיר משרדו של ניוטרה בלוס אנג'לס כמה אדריכלים צעירים שזכו בהמשך להצלחה עצמאית משלהם, ובהם גרגורי אין, הארוול המילטון האריס ורפאל סוריאנו. בשנת 1932 הוא ניסה לעבור לברית המועצות, כדי לסייע בתכנון מעונות דיור עובדים שניתן לבנותם בקלות, כאמצעי לסייע במצוקת הדיור. [7]

בשנת 1932 ניוטרה נכלל בתערוכת היצירה המקורית רבת ההשפעה של המוזיאון לאמנות מודרנית (MOMA) בנושא אדריכלות מודרנית, שאצרו פיליפ ג'ונסון והנרי-ראסל היצ'קוק. בשנת 1949 הקים ניוטרה שותפות עם רוברט א. אלכסנדר שנמשכה עד 1958, מה שאפשר לו לתכנן מבנים מסחריים ומוסדיים גדולים יותר. בשנת 1955, מחלקת המדינה של ארצות הברית שכרה את שירותיו של ניוטרה לתכנון מבנה שגרירות חדש בקראצ'י, פקיסטן. מינויו של ניוטרה היה חלק מתוכנית שאפתנית במסגרתה גויסו ארכיטקטים ידועי שם לתכנון שורה של שגרירויות, ובהם - וולטר גרופיוס באתונה, אדוארד דורל סטון בניו דלהי, מרסל ברויאר בהאג, ג'וזפ לואיס סרט בבגדאד, ואירו סארינן בלונדון. בשנת 1965 ניוטרה הקים שותפות עם בנו דיון ניוטרה.[6] בין 1960 ל -1970 תכנן ניוטרה שמונה וילות באירופה, ארבע בשווייץ, שלוש בגרמניה ואחת בצרפת. לקוחות בולטים בתקופה זו כללו את גרד בוצריוס, עורך " די צייט", וכן דמויות מעולם המסחר והמדע.

ריצ'רד ג'וזף ניוטרה נפטר ב־16 באפריל 1970, בגיל 78. [8]

סגנון אדריכלי

ניוטרה התפרסם בתשומת הלב שהעניק להגדרת הצרכים המדויקים של לקוחותיו, ללא קשר לגודל הפרויקט, ובניגוד לאדריכלים אחרים אשר להוטים לכפות על הלקוח את החזון האמנותי שלהם. להפתעת לקוחותיו, הוא השתמש לא אחת בשאלונים מפורטים כדי לזהות צרכים אלו. הארכיטקטורה הביתית שלו הייתה תערובת של אמנות, נוף ונוחות מעשית.

במאמר שפרסם ב לוס אנג'לס טיימס ב -1947, תחת הכותרת "הבית המשתנה", מציג ניוטרה את תפיסת התוכנית ה"מוכנה לכל דבר" - שמרכיביה כוללים תוכנית פתוחה, חללי מגורים רב-שימושיים וגמישים, המסתגלים ומתאימים בקלות לכל סגנון חיים או אירוע. [9]

לניוטרה הייתה תחושה חדה של אירוניה. באוטוביוגרפיה שלו, "חיים וצורה" (Life and Shape), הוא כלל אנקדוטה שובבה על לקוח - מפיק סרטים אנונימי, שחשמל את תעלת המגן סביב הבית שעיצב עבורו ניוטרה, והציב את משרתו הפרסי לדוג מדי בוקר את הגופות ולהיפטר מהם במשרפה מעוצבת במיוחד. ניוטרה הוסיף כאן נופך וגוזמה לסיפור שהתייחס ללקוחו בפועל, יוזף פון שטרנברג, שביתו היה אכן בית מוגן אבל לא חשמלי.

הסופרת / הפילוסופית איין ראנד הייתה הבעלים השני של בית יוזף פון שטרנברג בעמק סן פרננדו (שכבר נהרס). תמונה של ניוטרה ואיין ראנד בבית זה שצולמה על ידי יוליוס שולמן זכתה לפרסום רב.

רוב ציורי צבעי המים וציוריו המוקדמים של ניוטרה, שרובם מציגים מקומות בהם טייל (במיוחד בנסיעותיו לבלקן במהלך מלחמת העולם הראשונה) וכן רישומי הפורטרט שרשם, מבטאים השפעה של אמנים כמו גוסטב קלימט, אגון שילה וכו'. אחותו של ניוטרה, ג'וזפין, שהטיבה לצייר, נחשבת כמי שסייעה להתפתחות נטייתו של ניוטרה לציור.

מורשת

בנו של ניוטרה, דיון, המשיך לקרוא למשרדם בסילבר לייק, לוס אנג'לס שתוכנן ונבנה על ידי אביו - "ריצ'רד ודיון ניוטרה אדריכלות" . בניין המשרדים של ניוטרה כלול במרשם הלאומי של מקומות היסטוריים . [10]

בשנת 1980, תרמה אלמנתו של ניוטרה את הבית והסטודיו ואן דר ליאו (בית מחקר VDL), ששוויו עמד אז על 207,500 $, לאוניברסיטת פומונה (האוניברסיטה הפוליטכנית של מדינת קליפורניה) לשימוש הסגל והסטודנטים של בית הספר לעיצוב סביבתי. [11] [12] ב -2011 בית קורניש (1954) פרי עיצובו של ניוטרה, הממוקם בשדרות סאנסט 9439 בבוורלי הילס, נמכר תמורת 12.8 מיליון דולר. [13]

בשנת 2009, הוצגה התערוכה "ריצ'רד ניוטרה, אדריכל: רישומים וציורים" בספרייה המרכזית בלוס אנג'לס, ובה נכלל מבחר של רישומי מסעותיו, רישומי דמויות ומבנים. תערוכה על עבודותיו של האדריכל באירופה בין השנים 1960 ל -1979 הוצגה במוזיאון מרתה הרפורד, גרמניה.

תחיית המודרניזם של אמצע המאה שהתעוררה בסוף שנות התשעים של המאה העשרים, העניקה יוקרה מחודשת ליצירתו של ניוטרה, כפי שקרה גם עם בתים ומבנים ציבוריים שנבנו על ידי האדריכלים ג'ון לאוטנר ורודולף שינדלר. בית המדבר של קאופמן שוחזר על ידי מרמול רדזינר ושות' באמצע שנות התשעים.

גופן האותיות הגאומטרי ניוטראפייס (Neutraface) שעוצב על ידי כריסטיאן שוורץ עבור תעשיות הבית, התבסס על עקרונות האדריכלות והעיצוב של ריצ'רד ניוטרה.

בשנת 1977, הוענקה לו לאחר מותו מדליית הזהב של המכון האמריקאי לארכיטקטים (AIA Gold Medal) ובשנת 2015 כובד זכרו בכוכב דקל הזהב על שביל הכוכבים בפאלם ספרינגס, קליפורניה .

יצירות אבודות

בניין האמנויות היפות של ניוטרה משנת 1960 שהוקם באוניברסיטת קליפורניה, נורת'רידג' נהרס בשנת 1997, שלוש שנים לאחר שסבל נזקים קשים ברעידת האדמה של נורת'רידג' ב -1994 . [14] [15]

בית מסלון משנת 1962 שנבנה ברנצ'ו מיראג', קליפורניה, נהרס בשנת 2002. [16]

בניין ציקלורמה בגטיסבורג פרי תכנונו של ניוטרה, נהרס על ידי רשות הפארקים הלאומים בין 8–9 במרץ 2013. [17]

עבודות נבחרות

  • ראו גם: קטגוריה: בנייני ריצ'רד ניוטרה
בית מילר, פאלם ספרינגס
  • דירות ג'ארדינט - שנת Jardinette Apartments - 1928 - (כיום: דירות מרתון) לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית לוואל, שנת 1929, (Lovell House) לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית וסטודיו ניוטרה (בית המחקר)שנת 1932 Research House VDL Neutra, הוליווד, קליפורניה
  • בית מוסק, שנת 1933, Mosk House - הוליווד, קליפורניה
  • בית נתן ומאלב קובליק, שנת 1933, את'רתון, קליפורניה
  • בית יוניברסל-אינטרנשיונאל, שנת 1933, Universal-International Building - הוליווד הילס, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית שייאר, שנת 1934, Scheyer House - הוליווד הילס, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית ויליאם ומלבה בירד (בשיתוף עם גרגורי אין), שנת 1935, William and Melba Beard House- אלטדנה
  • האקדמיה הצבאית של קליפורניה, שנת 1935, קולבר סיטי, קליפורניה
  • בית הספר היסודי בשדירות קורונה, שנת 1935, בל, קליפורניה
  • בית לארגנט, שנת 1935 - Largent House - סן פרנסיסקו. הבניין נהרס על ידי הבעלים, ובשנת 2018 הם קיבלו צו המורה להם לבנות העתק מדויק של המבנה[18][19]
  • בית פון סטרנברג, שנת 1935, סן פרנסיסקו וואלי, לוס אנג'לס
  • בית סטן ופרנק, שנת 1934, - Sten and Frenke House- מונומנט היסטורי רשום בלוס אנג'לס,#647, סנטה מוניקה
  • פרויקט בית ניוטרה, שנת 1935, The Neutra House Project - פרויקט שיקום של "בית הפרדס", לוס אלטוס, קליפורניה
  • בית ג'וזף קון, שנת 1936, Joseph Kun House, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית ג'ורג קרייגר, שנת 1937, George Kraigher House, בראונסוויל, טקסס
  • דירות לאנדפייר, שנת 1937, Landfair Apartments, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • דירות סטרסמור, שנת 1937, Starthmore Apartments, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • דופלקס אקינו, שנת 1937, Aquino Duplex, סן פרנסיסקו
  • בית לאון בארשה, 1937, Leon Barsha House, פאליסאדס הפסיפית, סן פרנסיסקו
  • בית מילר, שנת 1937, Miller House, פאלם ספרינגס, קליפורניה
  • בית ווינדשילדס, שנת 1938, windshield House, פישר איילנד, ניו יורק
  • בית לווין, שנת 1938, Lewin House, סנטה מוניקה, לוס אנג'לס
  • חטיבת הביניים אמרסון, שנת 1938, Emerson Junior High School - מערב לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית וורד-ברגר, שנת 1939, Ward-Berger House, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • דירות קלטון, שנת 1940, Kelton Apartments, סן פרנסיסקו
  • בית סידני קאהן, שנת 1940, Sidney Kahn House, סן פרנסיסקו
  • בית בקסטרנד, שנת 1940, Beckstrand House, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית בונה, שנת 1941, Bonnet House, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית ניוטרה/ מקסוול, שנת 1941, Neutra/Maxwell House, בואלינג
  • גרין ווי, Green Way, ברנטווד, לוס אנג'לס
  • בית ואן קליף, שנת 1942, Van Cleef Residence, ווסטווד, לוס אנג'לס
  • בית גזה רת'י, שנת 1942, Geza Rethy House, סיירה מאדרה, קליפורניה
  • פרויקט המגורים פסגות צ'אנל, שנת 1942, Channel Heights Housing Projects, סן פדרו, קליפורניה
  • בית גון נסביט, שנת 1942, John Nesbitt House, ברנטווד, קליפורניה
  • בית המדבר של קאופמן, [20][21][22] שנת 1946, Kaufmann Desert House, פאלם ספרינגס, קליפורניה
  • בית סטיוארט ביילי, שנת 1948, Stuart Bailey House, פאליסדס הפסיפית, קליפורניה
  • מבני מקרי בוחן #6, #13, #20A, #21A
  • בית שמידט, שנת 1948, Schmidt House, פאסדנה, קליפורניה
  • בית ג'וזף טוטה, שנת 1948, Joseph Tuta House, פאלוס וורדה, קליפורניה
  • מוטל בית נופש, שנת 1948, Holiday House Motel, מאליבו, קליפורניה
  • דירות אלקאי, שנת 1948, Elkay Apartments, ווסטווד, קליפורניה
  • בית גורדון וילקינס, שנת 1949, Gordon Wilkins House, דרום פאסדנה, קליפורניה
  • בית אלפא ווירין, שנת 1949, Alpha Wirin House, לוס פליז, לוס אנג'לס
  • בית היינס, שנת 1949, Hines House, פאלוס וורדס, קליפורניה
  • בית אטוול, שנת 1950, Atwell House, אל צ'ריטו, קליפורניה
  • בית ניק הלבורן, שנת 1950, Nick Helburn House, בוזמן, מונטנה
  • בית המשרדים של ניוטרה, משרד האדריכלים של ניוטרה בין השנים 1950–1970
  • בית הספר היסודי קסטר, שנת 1951,Kester Avenue Elementary School, (יחד עם דיון ניוטרה) שרמן אוקס, קליפורניה
  • בית מור, שנת 1952, Moore House, אוג'אי, קליפורניה, זכה בפרס מכון האדריכלים האמריקאי AIA
  • בית פרקינס, שנים 1952–1955, Perkins House, פאסדנה, קליפורניה
  • בית שארמן, שנת 1952, Schaarman House, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית אולן ג. ואידה ט. האפליי, שנת 1953, Olan G. and Aida T. Hafley House, לונג ביץ'
  • בית בראון, שנת 1955, Brown House, בל איר, לוס אנג'לס
  • בית קורניש, שנת 1955, Kornish House, קליפורניה
  • בית סידני ר. טרוקסל, שנת 1956 Sidney R. Troxell House, פסיפיק פסדנה, קליפורניה
  • בית צ'ואי, שנת 1956, Chuey House, kux, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית קלארק, שנת 1957, Clark House, פסאדנה, קליפורניה
  • קפלת הזיכרון, שנת 1957, Airman's Memorial Chapel, מיראמר, קליפורניה
  • בית סורל, שנת 1957, Sorrell's House, שושון, קליפורניה
  • בנין חברת הכימיקלים פרו, שנת 1957, Ferro Chemical Company Building, קליבלנד, אוהיו
  • בית ליו, שנת 1958, The Lew House, לוס אנג'לס
  • בית קונל, שנת 1958, Connell House, פבל ביץ', קליפורניה
  • האודיטוריום והאולם על שם פרנסיס סקוט קיי, שנת 1958, Mellon Hall and Francis Scott Key Auditorium, אנאפוליס, מרילנד
  • הכנסייה המתודיסטית המאוחדת ריביירה, שנת 1958, Riviera United Methodist Church, רדונדו ביץ'
  • בית לורינג, שנת 1958, Loring House, לוס אנג'לס
  • בית סינגלטון, שנת 1959, Singleton House, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית אויילר, שנת 1959, Oyler House, לון פיין, קליפורניה
  • מעבדות האוניברסיטה של לוס אנג'לס, שנת 1959, UCLA Lab School, (עם רוברט אלכסנדר)
  • כנסיית גרדן גרוב הקהילתית, שנת 1959, Garden Grove Community Church, גרדן גרוב, קליפורניה
  • רובע שלושת הקצינים הבכירים, שנת 1959, Three senior officer's quarters, בסיס חיל האויר, איידהו
  • בית ג'וליאן בונד, שנת 1960, Julian Bond House, סן דייגו, קליפורניה
  • בית הספר היסודי ר.ג'. ניוטרה, שנת 1960 R.J. Neutra Elementary School, בסיס חיל הים למור, קליפורניה
  • בית ספר תיכון פאלוס וורדס, שנת 1961,Palos Verdes High School. פאלוס וורדס, קליפורניה
  • האוס ראנג, שנת 1961, Haus Rang,גרמניה
  • בית גרלינג / בית טויה במונטה וריטה, שנת 1961, Hans Grelling House/Casa Tuia on Monte Verità, שווייץ
  • אולם הרשומות של מחוז לוס אנג'לס, שנת 1962, Los Angeles County Hall of Records, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • גטיסבורג ציקלורמה, שנת 1962, Gettysburg Cyclorama, פנסילבניה (נהרס)
  • בית גונזאלס גורונדונה, שנת 1962, Gonzales Gorrondona House, קראקס, ונצואלה
  • בית ביאובאו, שנת 1963,Bewobau Residences, ליד המבורג, גרמניה
  • מבנה אומנות רפואית, שנת 1963, Mariners Medical Arts, ניו פורט ביץ', קליפורניה
  • מרכז המבקרים של המדבר הצבוע, שנת 1963, Painted Desert Visitor Center, אריזונה
  • שגרירות ארצות הברית, שנת 1959, United States Embassy, (later US Consulate General until 2011), קארצ'י, פקיסטן
  • ספריית סווירלבול, אוניברסיטת אדלפי, שנת 1963, Swirbul Library, גארדן סיטי, ניו יורק
  • בית קונס, שנת 1964,Kuhns House, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית רייס, שנת 1964, Rice House, (רשום כאתר הסטורי לאומי), ריצ'מונד וירג'יניה
  • בית המחקר והסטודיו של ניוטרה VDL, שנת 1964, VDL II Research House, נבנה מחדש עם בנו דיון, לוס אנג'לס, קליפורניה
  • בית רנטש, שנת 1965, Rentsch House, ליד ברן, שווייץ
  • בית אבלין בוקריוס שנים 1962–1965, Ebelin Bucerius House, אדריכל הנוף - ארנסט קרמר, שווייץ
  • בית קמפר, שנת 1965, Haus Kemper, גרמניה
  • מרכז ספורט וקונגרסים, שנת 1965, Sports and Congress Center, רינו, נבאדה
  • בית דלקורט, שנים 1968–1969, Delcourt House,צרפת
  • בית פשר, שנת 1969, Haus Pescher,, גרמניה
  • בית יורגן אילמאנס, שנת 1970, Haus Jürgen Tillmanns, שווייץ
  • בניין ציקלורמה, גיטסבורג, פנסילבניה
    בניין ציקלורמה, גיטסבורג, פנסילבניה
  • דירות Jardinette, הוליווד
    דירות Jardinette, הוליווד
  • בית קאופמן, פאלם ספרינגס, קליפורניה.
    בית קאופמן, פאלם ספרינגס, קליפורניה.
  • כנסיית קהילת גן גרוב, גרד גרוב, קליפורניה
    כנסיית קהילת גן גרוב, גרד גרוב, קליפורניה

פרסומים

  • 1927: Wie Baut America? (איך בונה אמריקה) (יוליוס הופמן)
  • 1930: אמריקה: Die Stilbildung des neuen Bauens in the Vereinigten Staaten (אנטון שול ורלג)
  • 1935: "New Elementary Schools for America". Architectural Forum. 65 (1): 25–36. בינואר 1935. {{cite journal}}: (עזרה)
  • 1948: ארכיטקטורה של דאגה חברתית באזורים של אקלים מתון (ג'רט טודמן)
  • 1951: תעלומות ומציאת האתר (מורגן ומורגן)
  • 1954: Survival Through Design (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד)
  • 1956: חיים וסביבת חיים (אלכסנדר קוך ורלאג).
  • 1961: Welt und Wohnung (אלכסנדר קוק ורלאג)
  • 1962: חיים וצורה: אוטוביוגרפיה (Appleton-Century-Crofts), שהודפסה מחדש 2009 (Atara Press)
  • 1962: Auftrag für morgen (Claassen Verlag)
  • 1962: עולם ודיור (ספרי יקום)
  • 1970: Naturnahes Bauen (אלכסנדר קוך ורלאג)
  • 1971: בניין עם הטבע (ספרי יקום)
  • 1974: וואסר שטיין ליכט (פיי ורלאג)
  • 1977: Bauen und die Sinneswelt (Verlag der Kunst)
  • 1989: טבע קרוב: המסות המאוחרות של ריצ'רד ניוטרה (הוצאת קאפרה)

הפניות

  1. ^ "Chronicles of Brunonia" (PDF). Dl.lib.brown.edu. נבדק ב-2015-07-31.
  2. ^ "1837/L". .sympatico.ca. נבדק ב-2015-07-31.
  3. ^ or Glazer
  4. ^ Carmichael, Cathie (2018-09-03). "Culture, resistance and violence: guarding the Habsburg Ostgrenze with Montenegro in 1914". European Review of History. 25: 705–723. doi:10.1080/13507486.2018.1474179.
  5. ^ Esther McCoy.(1974).Letters between R. M. Schindler and Richard Neutra, 1914-1924.Journal of the Society of Architectural Historians, Vol. 33, No. 3 (Oct., 1974), pp.219–224
  6. ^ 1 2 3 "Richard Neutra". MoMA. 2010-02-22. נבדק ב-2015-07-31.
  7. ^ State Archive of the Russian Federation, f R7544, op 1, d 78, l 6
  8. ^ "Richard Joseph Neutra | Austrian-American architect". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2017-07-27.
  9. ^ Neutra, Dion (2012). "The Neutras Then & Later(Photography by Julius Shulman". I (I). Triton: Barcelona, Los Angeles. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  10. ^ Neutra, Dion (2012). "The Neutras Then & Later(Photography by Julius Shulman". I (I). Triton: Barcelona, Los Angeles. {{cite journal}}: Cite journal requires |journal= (עזרה)
  11. ^ "Cal Poly Pomona Given Neutra Research House". Los Angeles Times. 1980-03-02.
  12. ^ "Architect's Home Given To Cal Poly". Los Angeles Times. 1980-05-18.
  13. ^ Lauren Beale (October 14, 2011), Richard Neutra-designed Kronish house sells for $12.8 million Los Angeles Times.
  14. ^ "Richard Neutra's Fine Arts Building". Peek in the Stacks. 30 במרץ 2020. נבדק ב-7 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Vitucci, Claire (18 ביולי 1997). "Cal State Northridge Razes Neutra Building". Los Angeles Times. נבדק ב-8 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Dunning, Brad (21 באפריל 2002). "A Destruction Site". The New York Times. נבדק ב-20 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ Stansbury, Amy (9 במרץ 2013). "The death of the Gettysburg Cyclorama building". The Evening Sun. אורכב מ-המקור ב-13 במרץ 2013. נבדק ב-31 ביולי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ Dineen, J.K. (15 בדצמבר 2018). "SF to developer who tore down landmark house: Rebuild it exactly as it was". SF Chronicle. נבדק ב-16 בדצמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "US owner ordered to build replica house". BBC News. 16 בדצמבר 2018. נבדק ב-17 בדצמבר 2018 – via www.bbc.com. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ Wyatt, Edward (31 באוקטובר 2007). "A Landmark Modernist House Heads to Auction". New York Times. נבדק ב-2008-05-24. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Judith Gura (1 במאי 2008). "Richard Neutra's Kaufmann House". ARTINFO. נבדק ב-2008-05-14. {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  22. ^ Friedman, Alice T. (c. 2010). "2. Palm Springs Eternal: Richard Neutra's Kaufmann Desert House". American Glamour and the Evolution of Modern Architecture. New Haven, CN: Yale University Press. p. 262. ISBN 978-0300116540. LCCN 2009032574.

מקורות אחרים

  • McCoy, Esther (1960). Five California Architects. Reinhold Publishing. ISBN 0-275-71720-8. McCoy, Esther (1960). Five California Architects. Reinhold Publishing. ISBN 0-275-71720-8. McCoy, Esther (1960). Five California Architects. Reinhold Publishing. ISBN 0-275-71720-8.
    • נדפס בשנת 1975 על ידי פראגר
  • Hines, Thomas (1982). Richard Neutra and the Search for Modern Architecture. Oxford University Press. ISBN 0-19-503028-1. Hines, Thomas (1982). Richard Neutra and the Search for Modern Architecture. Oxford University Press. ISBN 0-19-503028-1. Hines, Thomas (1982). Richard Neutra and the Search for Modern Architecture. Oxford University Press. ISBN 0-19-503028-1.
    • נדפס בשנת 1994 על ידי אוניברסיטת קליפורניה
    • נדפס בשנת 2006 על ידי פרסומי ריזולי
  • Lavin, Sylvia (בדצמבר 1999). "Open the Box: Richard Neutra and the Psychology of the Domestic Environment". Assemblage. The MIT Press. 40 (40): 6–25. doi:10.2307/3171369. JSTOR 3171369. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Lamprecht, Barbara (2000). Richard Neutra: Complete Works. Taschen. p. 360. ISBN 978-3822866221. Lamprecht, Barbara (2000). Richard Neutra: Complete Works. Taschen. p. 360. ISBN 978-3822866221. Lamprecht, Barbara (2000). Richard Neutra: Complete Works. Taschen. p. 360. ISBN 978-3822866221.
  • Lamprecht, Barbara (2004). Richard Neutra, 1892–1970: Survival Through Design. Taschen. ISBN 3-8228-2773-8. Lamprecht, Barbara (2004). Richard Neutra, 1892–1970: Survival Through Design. Taschen. ISBN 3-8228-2773-8. Lamprecht, Barbara (2004). Richard Neutra, 1892–1970: Survival Through Design. Taschen. ISBN 3-8228-2773-8.
  • Lavin, Sylvia (2005). Form Follows Libido: Architecture and Richard Neutra in a Psychoanalytic Culture. MIT Press. ISBN 0-262-12268-5. Lavin, Sylvia (2005). Form Follows Libido: Architecture and Richard Neutra in a Psychoanalytic Culture. MIT Press. ISBN 0-262-12268-5. Lavin, Sylvia (2005). Form Follows Libido: Architecture and Richard Neutra in a Psychoanalytic Culture. MIT Press. ISBN 0-262-12268-5.
  • Cronan, Todd (ביולי 2011). "Danger in the Smallest Dose: Richard Neutra's Design Theory". Design and Culture. Berg Publishers. 3 (2): 165–191. doi:10.2752/175470811X13002771867806. אורכב מ-המקור ב-2014-07-14. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Neutra, Dion (2012). The Neutras Then & Later I (Photography by Julius Shulman). Triton: Barcelona, Los Angeles. ISBN 978-84-938482-7-9. Neutra, Dion (2012). The Neutras Then & Later I (Photography by Julius Shulman). Triton: Barcelona, Los Angeles. ISBN 978-84-938482-7-9. Neutra, Dion (2012). The Neutras Then & Later I (Photography by Julius Shulman). Triton: Barcelona, Los Angeles. ISBN 978-84-938482-7-9.

פרסומים על ריצ'רד ניוטרה:

הרייט רוט; ריצ'רד ניוטרה בברלין, Die Geschichte der Zehlendorfer Huser, ברלין 2016. מוציאים לאור של Hatje Cantz. הרייט רוט; ריצ'רד ניוטרה. סיפורם של בתי ברלין 1920–1924, ברלין 2019. מוציאים לאור של Hatje Cantz. הרייט רוט; ריצ'רד ניוטרה. ארכיטקט בברלין, ברלין 2019. מוציאים לאור Hentrich & Hentrich.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד ניוטרה בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ריצ%27רד_ניוטרה&oldid=27799883"