גטו

גטו במשמעותו המקורית, הינו מתחם מגורים המהווה, מבחינה תרבותית, יחידה מסוגרת המייחדת את שוכניה ומונעת מהם מגע נרחב עם החוץ. גטו עשוי להיווצר הן מבחירה, והן מאילוץ חיצוני.

מקור המלה גטו הוא בעיר ונציה. רובע היהודים שם היה במקום שבו שכן בית היציקה (באיטלקית: גטו) ומאז הפך השם להיות רווח לכל רובעי היהודים באירופה. צח זבל

בהקשר היהודי, הגטו הינו הכינוי הן לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים, והן כינוי לרעיון הגולה עצמו, שבמרכזו עמדה ההסתגרות מרצון ומכפייה של היהודים בפני העמים האחרים.

בהקשר אחר, משמש הגטו בשם של המחנות בהם הושמו היהודים במהלך השואה על ידי הנאצים, על מנת להצר את רגליהם. הגטאות נודעו בתנאי המחייה הירודים באופן קיצוני, כדוגמת הצפיפות הרבה, הרעב, רדיפות החיילים, תנאי ההיגיינה הבלתי אפשריים ועוד.