הר הרצל

הר הרצל

מידע כללי
על שם	בנימין זאב הרצל
גובה	834 מטר
מדינה
מיקום	ירושלים
רכס הרים	הרי יהודה
קואורדינטות	31°46′27″N 35°10′50″E
(למפת ירושלים מוגדלת)   הר הרצל (למפת ירושלים רגילה)   הר הרצל (למפת הרי ירושלים רגילה)   הר הרצל (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   הר הרצל

מפת הר הרצל על חלקותיו

הכניסה הראשית להר הרצל

גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו שוכן מאז 2017 היכל הזיכרון הלאומי שבו מונצחים כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, יושב ראש הכנסת, ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר, שעד לקבורת הרצל שהביא לשינוי שמו ('הר הרצל') נקרא בערבית א-שראפה ("הנשקפת"), מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, יפה נוף והר נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הראשית. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.

בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין Business Insider.

קבר הרצל

ערך מורחב – קבורת בנימין זאב הרצל בישראל

המצבה הזמנית על קברו של הרצל, 1950

המצבה הקבועה על קברו של הרצל

בשנת 1904 נפטר בנימין זאב הרצל - חוזה מדינת היהודים. בצוואתו ביקש להיקבר בווינה ושעצמתיו יועברו, יחד עם עצמות בני משפחתו, לקבורה בארץ ישראל בידי נציגי העם היהודי.

בשנת 1948 עוד לפני סיומה של מלחמת העצמאות, החליטה ממשלת ישראל במסגרת מאמציה לביסוס מוסדות המדינה (המוחשיים והסמליים) – להעלות את עצמותיו של הרצל ולקוברן בשטח המדינה. בכך הייתה מעוניינת הממשלה ביצירת אתר קבורה ממלכתי וייצוגי – פנתאון של מנהיגי המדינה ושל ההנהגה הציונית שקדמו להקמתה.

לאחר הקמת המדינה הוקמה וועדה משותפת לממשלת ישראל ולהסתדרות הציונית שמטרתה הייתה מציאת מקום עבור קבורתו של הרצל וגם החלטה על תכנון אתר הקבר וסביבתו. בראשות הוועדה עמד יוסף ויץ. הוועדה התלבטה באשר למקום בו ייקבר הרצל, זאת מפני שעד תקופה זו, נקברו מנהיגיה של התנועה הציונית במספר רב של מקומות דוגמת בית הקברות טרומפלדור בתל אביב ובית הקברות כנרת בסמוך לקבוצת כנרת (בו נקברו ראשי הציונות הסוציאליסטית). זאת לאחר שכשל הרעיון של מנחם אוסישקין להקים "פנתאון לאומי" במערת ניקנור שבמורדותיו הדרומיים של הר הצופים.

הוועדה, שלא הייתה מעוניינת לקבור את הרצל בבית קברות קיים, אלא ליצור אתר חדש בעל משמעות סמלית לתקומת המדינה אותה חזה, בחרה בירושלים כמקום קבורתו. בחירה זו הייתה לצורך הדגשת ריבונותה של ישראל על העיר, שהייתה אמורה להישאר תחת ריבונות בינלאומית על פי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947. מבין החלופות נבחרה פסגה חשופה באזור שכונת "בית וגן" במערב ירושלים, שכונתה עד אותה תקופה בשמה הערבי "אלשראפה" ("הנשקפת"). אזור זה נכבש על ידי פלוגת יהונתן במלחמת העצמאות ב-14 ביולי 1948 ושימש כבסיס כוחות עיקרי לחיילים שנקראו לכבוש את העיר. בין השיקולים שהובילו לבחירת האתר צוינו שליטתו הטופוגרפית על האזור (כאמור, גובה הפסגה 834 מ' מעל פני הים) וריחוקו מהקו העירוני.

בתאריך 17 באוגוסט 1949, הובאו עצמותיו של הרצל לקבורה בישראל. טקס הקבורה נערך במעמד ראשי המדינה ומנהיגי התנועה הציונית ועל הקבר הוצבה מצבה זמנית.

בשנת 1950 נערכה התחרות לעיצוב הקבר על ידי ההסתדרות הציונית. מדינת ישראל, שהייתה באותה תקופה בשיאו של משבר כלכלי ותחת משטר "צנע" לא יכלה להרשות לעצמה הקמת אנדרטה רחבת היקף. לפיכך הופיעה במפרט התחרות לתכנון האתר בקשה לפשטות וצניעות המתאימות "לתנועה עממית ולמדינה צעירה שנאבקת על קיומה ועסוקה במפעל קיבוץ הגלויות" וכמו כן לא לעבור על האיסור ההלכתי בעשיית פסל. המפרט דרש, מלבד תכנון קבר הרצל, גם את תכנון קבריהם של בני משפחתו ואת קברו של דוד וולפסון (ממשיכו של הרצל בראשות התנועה הציונית).

עד מאי 1951 הגישו את הצעותיהם לאתר 63 אדריכלים ופסלים מ-11 ארצות. חבר השופטים החליט פה אחד ובחר את תוכניתו של האדריכל הירושלמי יוסף קלארווין (שלימים תכנן גם את משכן הכנסת בעיר). תוכניתו של קלארווין כללה הקמת מאוזוליאום מעל הקבר בצורת כיפה בגובה של שישה מטרים אך מחוסר תקציב התוכנית נעצרה. במהלך הזמן שבו התוכנית הוקפאה החלו לפקוד את הקבר אנשים פרטיים שהחלו לקיים טקסים פרטיים מסביב לקבר. בשנת 1959 החליטה הנהלת ההסתדרות הציונית לגנוז את התוכנית באופן סופי ולהישאר עם מצבת אבן פשוטה. לאחר גניזת התוכנית החלו העבודות להקמת הפארק עם הגנים מסביב לקבר ובשאר אזורי ההר בתכננו של אדריכל הנוף יעקב ניצן. בשנת 1960 הוקמה מצבה קבועה מעל הקבר, עשויה מאבן שחורה ועליה הכיתוב - הרצל.

ליד רחבת קברו של הרצל, נקברו עצמות הוריו ואחותו שהועלו לארץ מעט אחריו. בספטמבר 2006 הועלו עצמות ילדיו האנס ופאולינה, ונקברו גם הם בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל.

• 
  רחבת הכניסה הראשית
• 
  מדרשת הר הרצל
• 
  חנוכיה בסמוך לכניסה לקבר הרצל
• 
  רחבת הר הרצל
• 
  חלקת משפחת ז'בוטינסקי
• 
  חלקת המעפילים
• 
  השביל המחבר

בית הקברות האזרחי הממלכתי של מדינת ישראל

קבריהם של אליעזר קפלן ורעייתו בחלקת גדולי האומה

קבר האחים לחללי סלבדור

ערכים מורחבים – חלקת גדולי האומה, חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, חלקת המעפילים בהר הרצל, חלקת משפחת ז'בוטינסקי

בית הקברות האזרחי בהר הרצל מורכב מחלקות שונות שהקשר ביניהן הוא קבורתם בהן של אישי ציבור מפורסמים, הגם שלכל אחת מחלקות אלו היו נסיבות הקמה ייחודיות.

בשנת 1952, עם פטירתו של שר האוצר וסגן ראש הממשלה אליעזר קפלן, החליט ראש הממשלה דוד בן-גוריון לקבור את קפלן בשולי בית הקברות הצבאי בהר הרצל משום שהוא ”נפל על משמר המדינה”. יוסף ויץ, שהיה אחראי על קברו של הרצל והשטח המקיף אותו, התנגד לקבורת קפלן בשטח משום שוועד הנאמנים של הר הרצל החליט שלא ייקברו אישים נוספים בהר חוץ מהרצל ומחליפו בהנהלת הסוכנות - דוד וולפסון. ויץ הציע להקים בהר המנוחות חלקה מיוחדת שתיועד ל"אישי האומה" וקפלן ייקבר בה. לאחר דין ודברים הורה בן-גוריון על קבורת קפלן בהר הרצל. לאחר קבורתו של קפלן הוחלט על העברת המשך הטיפול בחלקה למחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון. המצבה על קברו של קפלן, שבעקבותיה נקבע עיצוב שאר המצבות בחלקה, עוצבה על ידי מתכנן בית הקברות הצבאי בהר - אשר חירם.

באותה השנה הועלו עצמותיו של דוד וולפסון ונקברו בחלקה מיוחדת בהר הרצל. בחלקה זו נקברו בהמשך גם שאר ראשי ההסתדרות הציונית העולמית. עצמותיהם של בני משפחתו של הרצל, שהובאו לארץ בשלבים החל משנות ה-50 ועד שנות ה-2000, נקברו גם הן באותה חלקה.

בשנת 1964, עם העלאת עצמותיו של זאב ז'בוטינסקי הוכשרה חלקה קבורה מיוחדת עבורו ועבור בני משפחתו בסמוך לחלקת גדולי האומה.

באותה שנה, עם העלאת עצמותיהם לארץ של נספי אוניית המעפילים "סלבדור" הוקמה בסמוך לחלקת משפחת ז'בוטינסקי, חלקה מיוחדת עבורם שהוקדשה גם עבור חללים נוספים של אוניות מעפילים. בשנת 1992 הוקמה חלקה נוספת לקבורת חללי אוניית המעפילים אגוז.

בית הקברות הצבאי הלאומי

ערך מורחב – בית הקברות הצבאי בהר הרצל

חלקת חללי מחלקת הל"ה

חלקת צנחני היישוב

בשנת 1949, במקביל לתהליך הבאתו לקבורה של הרצל (ללא קשר לעניין) החל משרד הביטחון לאתר מקומות להקמתם של מספר בתי קברות צבאיים שבהם יובאו לקבורה ההרוגים הרבים של מלחמת העצמאות. במספר ערים נבחרו שטחים בהם יוקמו בתי העלמין הצבאיים, ומשרד הביטחון פנה אל הקרן הקיימת על מנת לאתר אזור בירושלים שבו יוקם בית העלמין הצבאי של העיר. האתר שנבחר להקמת בית הקברות בירושלים היה חלק מהגבעה עליה הוחלט כבר קודם לקבור את הרצל. לאחר שהתברר ש”לפי דברי המטפלים, יספיק השטח לתוכנית של קבר הרצל, ויהיה שטח מתאים לבית קברות צבאי, וכנראה שעל גבעה אחת יהיה הקבר של יוצר החזון הציוני ובית הקברות של מגשימי הציונות”. תוכנית זו לא מצאה חן בעיני מתכנני אתר קבר הרצל שלא רצו "להאפיל" על הקבר אך התקבלה לאחר שמתכנני בית הקברות הצבאי התחייבו שהתוכנית לא תפריע לבניית האתר סביב לקבר הרצל ולבית הקברות הצבאי הוגדרו כניסות נפרדות. אל בית הקברות החדש הועברו גופותיהם של הנופלים בקרבות על ירושלים.

לתכנון בית הקברות נבחר האדריכל אשר חירם, שהיה "אדריכל הבית" של היחידה להנצחת החייל. בשל האילוצים הטופוגרפיים בבניית בית קברות על צלע הר, בנה חירם טרסות שיחלקו את ההר לחלקות עם קרקע ישרה. גם המצבה הצבאית בבית קברות זה ובשאר בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל עוצבה על ידי חירם. את הגנים בהר תכנן הגנן חיים גלעדי.

בשל מיקומו של בית הקברות בירושלים הוחלט שהוא לא ישמש רק כבית קברות אזורי אלא כבית הקברות הצבאי הלאומי. עקב החלטה זו נקברו או הונצחו במקום גם נופלים מהתקופה שלפני הקמת המדינה שחלקם נקברו בקברי אחים – נופלי המחתרות, עולי הגרדום, לוחמי הבריגדה היהודית, צנחני היישוב, וכדומה. בנוסף, הוקמו בהר אנדרטאות מרכזיות לקבוצות שונות שלא הובאו לקבר ישראל או שנקברו במקומות אחרים.

ההר בנוי חלקות חלקות, כאשר חללי מלחמת העצמאות, שרובם היו קבורים לפני כן בגבעת ר"ם הסמוכה, קבורים בחלקות שונות על פי אזורי הקרבות. חללי המלחמות הבאות (עד מלחמת יום הכיפורים), נקברו בחלקות שהוקדשו לחללי אותה מלחמה. החל ממלחמת ההתשה, נקברים כל החללים יחד על פי סדר נפילתם. בנוסף לחלקות הכלליות נמצאות בהר גם חלקות "ייחודיות" כדוגמת חלקת עולי הגרדום, חלקת המשטרה, קברי אחים ועוד. לזכר חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע נמצא בבית הקברות גן הנעדרים. בשנת 1954 בעת הרחבת בית הקברות, נתגלתה במקום מערת קבורה מתקופת בית שני. המערה שומרה ושולבה באתר. בכל חלקה בבית הקברות ישנה רחבה קטנה לטקסים ובנוסף קיימת רחבה מרכזית לטקסים גדולים יותר.

היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל

ערך מורחב – היכל הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל

היכל הזיכרון הלאומי בהר הרצל הוא מיזם של משרד הביטחון להנצחת זכרם של כל חללי מערכות ישראל בהגנה על הארץ ומחוצה לה מאז שנת 1860 ועד היום. לפי התכנון כל טקסי יום הזיכרון אמורים לעבור אליו מרחבת הטקסים המרכזית שנמצאת בבית הקברות הצבאי. בחודש פברואר 2014 החלה הבנייה בכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי והיא כוללת גם כניסה חדשה לאתר.

לצד היכל הזיכרון ימוקמו משרדי היחידה להנצחת החייל של משרד הביטחון.

• 
  הכניסה הראשית אל בית הקברות הצבאי
• 
  רחבת הטקסים המרכזית בבית הקברות הצבאי
• 
  מערת קבורה עתיקה מתקופת בית שני
• 
  חלקת עולי הגרדום
• 
  קברי אחים

אנדרטאות

בהר הרצל ובבית הקברות הצבאי בו הוקמו במהלך השנים מספר רב של אנדרטאות ואתרי הנצחה, חלקם לזכר חיילים וחלקם לזכר אזרחים.

אנדרטאות לזכר חיילים

• אנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם השנייה
• אנדרטה לזכר החיילים היהודים בצבא הפולני במלחמת העולם השנייה

  

  אנדרטת מגיני הרובע היהודי

• אנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה - לזכר מתנדבי היישוב העברי שהתנדבו לשרת בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.
• אנדרטת האוניה ארינפורה - לזכרם של מתנדבי היישוב העברי שאונייתם הופצצה על ידי הגרמנים.
• אנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה - לזכר חברי ארגון ההגנה שנעלמו בדרך לביצוע משימת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי בלבנון.
• אנדרטת מגיני הרובע היהודי במלחמת השחרור
• אנדרטת נצר אחרון - לזכר העולים ניצולי השואה שהיו נצר אחרון למשפחתם ונהרגו במלחמת העצמאות.
• גן הנעדרים - לזכר חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.
• אנדרטה לזכר חללי הצוללת "דקר".

אנדרטאות לזכר אזרחים

• אנדרטת חללי פעולות האיבה - לזכר כל חללי הטרור בישראל
• אתר ההנצחה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל.

• 
  אנדרטת חללי פעולות הטרור והאיבה
• 
  אתר ההנצחה המרכזי ליהודי אתיופיה
• 
  אנדרטת נצר אחרון
• 
  אנדרטת הלוחמים היהודים בצבא הרוסי
• 
  האנדרטה לזכר הצוללת דקר
• 
  אנדרטת האונייה ארינפורה

אתרים נוספים בהר הרצל

מוזיאון הרצל

• מוזיאון הרצל - ניצב ברחבת הכניסה הראשית, ובו תצוגה על חייו ופועלו, כולל שיחזור חדר עבודתו בווינה עם רהיטיו המקוריים. בשנת 2005 שופץ ושודרג המוזיאון והפך לאינטראקטיבי.
• מדרשת הר הרצל - מרכז חינוכי הנמצא בצמוד אל מוזיאון הרצל ליד רחבת הכניסה הראשית. הבניין החדש הוקם בשנת 2010 והחליף את המדרשה לציונות ששכנה בבניין מוזיאון הרצל. המדרשה הוקמה בתור המרכז הארצי ללימוד הציונות ונפתחה בשנת 2013.
• גן האומות - נמצא בחלקו הדרומי של ההר, בין קברו של הרצל לרחבת הכניסה הראשית. הגן מרוכב מעצים שניטעו בידי נשיאים וראשי מדינות שביקרו בארץ, כאשר על כל עץ מצוין שם הנוטע של אותה המדינה וסוג העץ שניטע.
• השביל המחבר - מתחיל בסמוך לשער הכניסה ליד ושם ועולה משם עד סמוך לחלקת גדולי האומה בהר הרצל. השביל הוקם בשנת 2003 על יד היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון ונסלל בעבודת כפיים של חניכי תנועות הנוער הציוניות בישראל. לאורך השביל תצוגת קבע המתארת את נתיב התקומה.
• מסלול מבקרים - הוקם ב-2004 כשלב ראשון בתוכנית להקמת מרכז מבקרים בכניסה הראשית החדשה שתוקם בהר הרצל יחד עם היכל הזיכרון הלאומי. המסלול עובר דרך שלושים נקודות ציון בהר דרך בית העלמין הצבאי, החלקה הציונית בהר וחלקת גדולי האומה.

ראו גם

עיינו גם בפורטל פורטל צה"ל הוא שער לכל הערכים והנושאים הקשורים בצבא הגנה לישראל. הפורטל מציג את יחידות הצבא ומבנהו, חילותיו, אמצעי הלחימה שלו, אישים, היסטוריה צבאית וקרבות בהם השתתף ועוד.

• מערת ניקנור
• בתי הקברות הצבאיים של מדינת ישראל

לקריאה נוספת

• מירון בנבנישתי, עיר המנוחות: בתי העלמין של ירושלים, ירושלים: כתר, 1990.
• מעוז עזריהו, פולחני מדינה : חגיגות העצמאות והנצחת הנופלים 1956-1948, שדה בוקר: המרכז למורשת בן-גוריון, 1995.
• מיכל נאור-ורניק ודורון בר, "התחרות לתכנון קבר הרצל ועיצוב הר הרצל", 1949-1960, קתדרה: לתולדות ארץ-ישראל וישובה, 144: 107-136, 2012
• מעוז עזריהו בשיתוף מנשה שני, במותם ציוו: אדריכלות בתי הקברות הצבאיים בישראל: השנים הראשונות, היחידה להנצחת החייל, אגף משפחות והנצחה, משרד הביטחון, 2013.
• משה אורן, השביל המחבר, יד יצחק בן צבי, ירושלים, 2014.
• מעוז עזריהו, "הר הרצל: מתווה היסטורי של בית הקברות הלאומי בירושלים." אופקים בגאוגרפיה, 64-65: 369-383, 2006.

קישורים חיצוניים

• בית העלמין הצבאי הר הרצל באתר "יזכור"
• מידע על הר הרצל באתר עיריית ירושלים
• מפה של אזור הר הרצל עם תמונות באתר גוגל מפות
• תמונת לוויין של הר הרצל עם סימון הכבישים והרחובות באתר Bing Maps
• תמונת לוויין של הר הרצל, עם סימון האתרים, ב-WikiMapia
• סיפור הקמתו של הר הרצל 1949-1960 באתר יד בן צבי
• הר הרצל - בית העלמין הלאומי של ישראל, מצגת באתר מק"מ חיפה
• תמונות של הר הרצל באתר allaboutjerusalem
• דו"ח על הר הרצל באתר "ועדת חבר העמים לקברי מלחמה"
• הר הרצל באתר Find a grave
• מוזיאון הרצל בהר הרצל
• מדרשת הר הרצל באתר "סנונית"
• תמונות של הר הרצל באתר Slidex
• רון פלד, הר הרצל: טיול זיכרון בבית העלמין המרכזי בארץ, באתר ynet, 14 באפריל 2013
• הר הרצל, באתר BillionGraves
• נעמה ריבה, זה סיפורו של הר הרצל, ההר המתרחב כל ימות השנה, באתר הארץ, 13 באפריל 2021
• הר הרצל (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית